חיוכים מכל עבר,

קולות שיר ושמחה.

הן באה בשורה דברי שפר,

הלא תודה לאל?

כפויי טובה.

הן מאהבתכם אתם לו מודים.

כי ניצחתם אז במלחמה.

ואותו אינכם מבקשים,

לא חפצתם בנות אז בית הבחירה.

קידשת את עוני, רקדת בבוץ.

עת הגיעתך הרוח פוזרת כמוץ.

לא בנית ארמון אז למלך עליון.

ואת זה היום תחוג מאז הלאה.

יום בו קידשת שדה כארמון.

היש יום נמהר מזה? 

אמור! בן גלות בן עוולה.

במקום שכהן על פרוכת יזה,

איזה קיר אז הפך מעלה.

ארורים אתם מושכי חטאה,

ההולכים להחניף את בן השפחה.

לא מלכות לא מקדש חגגתם

כי אם השקט והנחה.

זכור נא איך אחרי בצע שעטו כעיט,

זכור נא להם איך צוהלים בלא לך בית.

זכור איך את דמינו אז שפכו כמים.

זכור נא להם את "יום ירושלים".