גם אם זה לא יעזור, זה בטוח לא יזיק
גם אם זה לא יעזור, זה בטוח לא יזיק
אריאל דל"תלפי דעתי הבגרות הייתה ממש ממש קלה, אם כבר צריך להוריד מקצוע בבגרות אפשר לעשות את זה באזרחות.
למה אזרחות? מילא אם המדינה הייתה באמת פועלת לפי מה שמלמדים בשיעורים האלה, אבל כל קשר בין המדינה לדמוקרטיה הוא מקרי בהחלט.
וגם העובדה שהדמוקרטיה לא מסתדרת עם היהדות וכו'.
סליחה על הניצלו"ש.
ב"ה הבגרות הייתה לי מאוד קלה וכן, גם מהנה!
אבל זה רק בגלל שכל הידע בבקיאות היה לי מלפני ולא מהשיעורים... ואני מאוד יכולה להבין את אלה שהיה להם קשה!!!
אם כי באמת היה חסר בזמן.
תוספת של כמה דקות הייתה עשויה להועיל להרבה מהתלמידים למצות את יכולתם.
מצד שני, יש את העניין שבגרות בתנ"ך, ברעיון, לא מאוד מסובכת.
חצי מהבגרות בערך זה להתמצא בתנ"ך.
אם ייתנו יותר מדי זמן, החלק של הבקיאות יהיה פשוט מאוד.
הרעיון שאין לתלמידים הרבה זמן לדפדף בתנ"ך, וצריך לגלות שליטה בחומר.
זו אולי הטעות של חלק מהתלמידים בלמידה - מתמקדים בפרשנות ולא לומדים היטב את הכתוב, ואז נמצאים בקושי לאתר את התשובות הנכונות ביעילות ומהירות.
היה מזעזע.
יחד עם זאת אני לא מוכנה לחתום- אני לא מוכנה לחתום על עצומה כ"כ בכיינית ולא צודקת.
אני לא אומרת את הדברים בהתנשאות גם אם הניסוח שלי לא משיג את המטרה המדויקת ומשדר התנשאות. אלו מספר נקודות (במיוחד סעיף 4) שחשוב לי להגיד לתלמידים ובכלל לאנשים במדינה.
1. הניסוח לא היה מסורבל. נעים להכיר: תלמידים- בגרות בתנ"ך, בגרות בתנ"ך- תלמידים. תתחילו להתרגל! האינדיקציה על איך תהיה הבגרות לא השתנתה יותר מדי- לומדים ומתמודדים.
2.באנו להיבחן בתנ"ך. כשלומדים לתנ"ך צריך ללמוד עם תנ"ך פתוח ולקרוא את החומר, אז אין שום סיבה להתלונן ש"היה צורך לקרוא את כל התנ"ך" בשביל לענות על השאלות כי אתם אמורים להכיר את הציטוטים- אם למדתם כמו שצריך.
3. אחת המטרות של תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך היא ללמד ללמוד תנ"ך, לא רק ללמד פירושים שישכחו שבוע אחרי הבגרות. מסיבה זאת, גם הבגרות בתנ"ך הפכה ליישומית בחלקה- בסעיף ג' של כל שאלה.
אם למדת והשקעת כל השנה אין שום סיבה שבעולם שלא תצליחי להתמודד עם ניתוח של פירוש (ברמה בינונית) שמעולם לא קראת. בודאי שאין סיבה לקטר על כך ש-אוייויוי- נדרשנו להראות שאנחנו יודעים להבין ולא רק להיות תוכי ולהקיא את כל החומר שטחנו לקראת הבגרות.
4. אף אחד לא עובד אצלינו! יש הרגשה שהתלמידים מצפים ממשרד החינוך לעבוד אצלינו (אפרופו התלמידה שכתבה על המבחן בספרות) ולהגיש לנו את תעודת הבגרות על מגש של כסף, ושכמובן (<צ>) היא אמורה להכיל רק מקצועות שלא צריך להתאמץ קצת בשבילם ולומדים בהם רק איך לחיות את החיים. חלאס! דיי עם הבכיינות הזאת! באנו ללמוד לא רק איך קונים במכולת אלא קצת מעבר! קצת ענווה- תנו מקום להחלטות של אנשים מבוגרים מכם להשפיע על החיים שלנו כי לדעתם יש חשיבות ולא רק לדעתינו!
5.נק' אחת שאני מסכימה איתה- באמת לא היה מספיק זמן! אלוקים יודע איך התשובות שלי ורק הוא- כי אני לא הספקתי לראות מה כתבתי. שלחו אותנו לדפדף בספרי בתנ"ך באותו סעיף- שלא לדבר על כל השאלה! רק על זה הלך לי חצי מהזמן...
6. אין לי שום רצון לעשות את הבגרות עוד פעם בחורף. משרד החינוך בישל את הדייסה הזאת, אז שיאכל אותה בעצמו ויתן פקטור ולא יגרום לי להיחנק ממנה עם מועד ב'... חבל שהעצומה כוללת את ההצעה הזאת- עוד סיבה לא לחתום עליה.
חוזרת עוד פעם על הדברים שאמרתי בהתחלה ע"ע.
אשמח לשמוע מה דעתכם- כי לדעתי אנו צריכים לעשות מהפך של 180 מעלות בחשיבה שלנו.
למרות שבסעיף 5 קצת סטרת את סעיף 2. כי אני חושבת שמה שהתכוונו אליו בעצומה לגבי הצורך לקרוא את כל התנך הוא שבכל סעיף הפנו אותנו למיליון ואחד ספרים בתנ"ך שלא בהכרח למדנו אותם במשך השנה. ככה שגם אם למדתי עם תנך פתוח[ועשיתי את זה] היו המון מקורות שהפנו אליהם שלא היו בחומר..
מביאים ציטוטים שאמורים להכיר.
מחאה היא אכן דבר לגיטימי, אבל בעיניי במקרה הזה היא ברובה המוחלט לא צודקת.
בד"כ אני לא מהמקטרים אבל היה השנה מחסור קיצוני בזמן שנגרם הן ממספר הספרים שנדרשנו לעיין בהם בכל שאלה (מספר מוגזם לכל הדעות. התפלק לי בתגובה הארוכה- התכוונתי לציין שהיתה יותר משאלה אחת שנשלחנו לעיין בשלושה ספרים שונים בסעיף אחד- וזה בלי לדבר על כל השאלה) והן ממספר הסעיפים בכל שאלה.
מדובר על הבגרות שכללה שניים מנושאי הבחירה הבאים: דמויות מופת (גדעון, אלישע ואסתר)/ ארבעה נביאים שנתנבאו בפרק אחד (הושע, מיכה עמוס וישעיה שנבחנו עליו בבגרות שהיתה ב-11)/ רש"י ורמב"ן. אין לי תלונות על הבגרות הראשונה, היא היתה הוגנת למדי.
אני עם תוספת זמן וסיימתי טיפה אחרי הזמן וחברות שלי בלי תוספת זמן סיימו איתי(בשאלון השני) כי הבוחן היה חמוד...
בשאלון הראשון הוא בקושי נתן לי עוד שניה לסיים לענות ולהגיש...
לא מתלוננת על הבוחן אלא על הבגרות!
וגם הבגרות הייתה באמת קשה...
ואני דווקא מאוד מסכימה עם המחאה אבל בהחלט לא עם ההצעה לעשות בגרות חורף... לא משעמם לי בחיים! סיימתי עם החומר הזה ב''ה! שיעשו פקטור! (למרות שבע"ה יהיה לי ציון מעל 90... מקווה!)
לא עשיתי אחת מהבגרויות אז אני לא יודעת, אבל כמעט כל שנה מתלוננים על שאלון בתנ"ך, וצריך להבין שלמרות שיתכנו דברים נקודתיים שאולי בעייתיים - מותר לבגרות לדרוש ידע והבנה, למעשה זה מה שמטרתה לעשות ומדובר פה בתנ"ך ולא באיזה חרטא אז לא נורא אם צריך להתאמץ קצת - ככה אולי נצא עם הבנה וידע בתנ"ך ולא רק עם ציון.
*וכן, גם לי לא תמיד הלך בשאלונים כמו שציפיתי. שנה שעברה קיבלתי בשאלונים (תוכנית ישנה, כיתה יא' ) 13 ו15 נקודות מתחת למגן (וגם חברות אחרות שלי קיבלו ציונים נמוכים משציפו), וזה לא שהעלו לי כ"כ במגן מהציונים במהלך השנה ובד"כ המבחנים אצלנו קשים מהבגרות. מה מה מה, היה לי בעיה עם הניסוחים בבגרות. קורה לפעמים. לא קיבלתי מה שרציתי אך לפחות דרשו ממני משהו במבחן-ככה לפחות הרווחתי *משהו* מלימודי תנ"ך בבית הספר.
היו יותר מידי דברים שעבדו על מזל- אם בדיוק פתחתי את התנך במקום הנכון- סבבה, ואם לא- בעיה!
ולא חתמתי על העצומה כי היא באמת בכיינית
בתור שביעיסטית, גם אצלינו כולם התלוננו שהיה קשה... ואפילו המורות אמרו שזאת באמת היתה בגרות קשה ולא פיירית...
מכירים את החומר לפני ..
מרגיז שבדרך הזאת אחרי כל בגרות יקום מישהו שלא הלך לו ויעשה עצומה ומשרד החינוך פשוט יפסיק להתייחס ונדפק ממש מכל העצומות האלה כשתהיה בגרות שבה באמת נצטרך פקטור. תחשבו על זה.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.