ילדים חוזרים מן הגן
דמעות זולגות על לחיים יבשות
נדנדות מנשבות ברוח העזה
הסער לא נדם
ירח בשמיים
מאיר ילדה יפה עם שתי צמות
מחסום יורד
מכשול בדרך
רכבת מתקרבת
דממת מוות
דום
שתיקה
עולם נעצר
ונמוג בלחישה
ערפל מבליח מן האין
ושב אל מעונו
חיוך עצוב מתערבל
מבעד לעיינים
אני.
)