יש לי קוצים, כי לא נעים לי שהם עומדים ככה ואחד אפילו עם ספר ביד ואני יושבת, מצד שני לא בטוחה שאני צריכה לפנות את המקום בשבילם ואין לי כוח לעמוד... חוצמזה שיש שם בנים אחרים שיכולים לעמוד.
אז למה אני מרגישה לא בנוח??
מה באמת?
ובכללי - באוטובוס צפוף בגברים, עדיף לטובת כולם שהבחורה תשב. יש להניח שגם לביינישים זה טוב.
זה כשמדובר בזקנים/מבוגרים.. שאז זה אפילו הכרחי.
[יש אנשים שבא לי להעמיד כשאני רואה זקן שבקושי עומד וכל הצעירים יושבים..].
בחורים צעירים? קצת ג'נטלמניות..לא מזיק... וההפך כשאני רואה אותם יושבים בנוחות ונשים עומדות- זה מכעיס! דווקא טוב שגברים צעירים יתרגלו לתת לנשים לשבת, בד"כ זה לא קורה לצערי...
אז אין לה מה להרגיש רע... היא בסדר גמור! ואין מה לטפח אצלה רגשות אשם בזה...
פמיניזם או ג'נטלמניות?
א"א לדגול בשוויון ולצפות מהצד הגברי להתחשב יותר ולדאוג יותר. למה מה קרה?!
כל הפימניזם הזה שטות אחת גדולה, ובעיני גם מבזה את בעליהן.
(ואני לא שובניסטית. מבחינתי היהדות מתייחסת ליחס הזה הכי נכון [סוג של "הרמוניה" כזאת])
ב. זה ממש לא סותר שלאישה יש יכולות בפני עצמה..ועדיין, לא יקרה כלום וזה אפילו מכובד שגבר יקום לאישה...
אבל סליחה שזו דעתי... אני לא מבינה מה שורש הצורך בשוויון... טוב לי במקום שלי. מאוד אפילו.
אנחנו לא שווים, ולכן הצרכים שלנו שונים. (ולכן יהיה יפה שגבר ילווה בחורה הביתה. כי אנחנו שונים.)
ב. למה מכובד שגבר יקום לאישה ולא להפך? שוויון?- זה שוויון. עד הסוף.
מכיוון שהסברתי את זה כמה פעמים- ואין לי עניין להטריח את הפורום.
את מוזמנת להסבר באישי
בעניין טוב לך איפה שאת? מעולה. אבל יש נשים שמעוניינות להתקדם והמציאות חוסמת אותן בגלל תנאים שקשורים להיותן נשים.
נועם האני באמת לא מבינה מה מונע אותן מלהתקדם.
בינתיים כל מה בא לי אני יכולה לעשות.
כאמור- באמת מעניין דברי איתי באישי...
[אבל כנראה מעבר להתרסה נגד זה לא מעניין]
פשוט באישי, לרוב, אני מדברת/מתדיינת על נושאים אישיים.
זה נראה לי נושא כללי..
את התחלת בדעתך על אנשים כמוני...
והסברתי לך שכבר טחנתי בזה.
אין שום סיבה שאפנה למי ששואל שאלות והוא זה שכביכול מתעניין נכון?
ככה שכן- מי שיש לו עניין אמיתי פונה באישי ולא מפתח שרשורפלצת..... ברגע שכבר כתבתי זאת פעם אחת- הבנתי בפשטות שזה לא מעניין אותך באמת מעבר לכתיבת דעתך בפורום.
מצטערת אם נפגעת...
ולא שמתי לב שאת פמיניסטית עד כה (דווקא הייתי חושבת עליך הפוך)... [לא שזה משנה את המציאות... אולי היה קצת משנה את הניסוח]
שזה נושא טחון,
לא בא לי לעשות שרשורפצת בגללו שוב...
של גבר צעיר שאינו חייל עייף מתרווח על 2 מושבים.
ועל המדרגות יושבת בחורה במשך שעתיים...
מופיםלמה שאני אקום לאשה?
היא בהריון?
מעולם לא שמעתי על דבר כזה שאני אצטרך לתת את המקום שלי לאשה
יש לה זכויות יתר?!
מאיזה סיבה? אז מה אם היא אישה?
לא מבין בכלל!
(האמת שגם לנשים בהריון אני לא קם, אבל זה בעיה טכנית, אני פשוט לא רואה אותה... כשאשתי איתי היא תאמר לי.)
אבל אישה כן צריכה לקום לאיש?
למה מה קרה?
אם הוא ת"ח זה דין אחר, אבל סתם כי הוא איש?
מה, יש מצוה "לכבד גברים"?
מאיפה המציאו את זה?
(אשה צריכה לכבד את בעלה, לא את "הגברים")
הייתי חושבת שהוא מתחיל איתי 
ׁ(אני לא מוצאת סיבה לכך שבחור יקום לבחורה זרה רק בגלל עצם היותה בחורה. ולא להפך...)
היכן מצאת רמז בדברי שהיא צריכה "להרגיש רע" או "רגשי אשם" שהיא לא קמה?... אדרבה, כתבתי מפורש ההיפך.
אבל ברור שההרגשה הלא-נוחה שלה באה ממידות טובות שלה, ומתחושה טבעית של כבוד שיש לה למי שהיא מזהה כלומדי תורה.
היא שאלה מהיכן באה התחושה - התחושה באה מזה. האם זה אומר שהיא צריכה לקום בגלל זה או להרגיש "אשם" - בוודאי שלא. איך אפשר בכלל להוציא מהדברים מסקנה כזו?...
ובוודאי נכון שראוי לפנות מקום לזקנים, נשים בהריון וכד'. סתם לנשים צעירות - אין ענין מיוחד, אלא אם כן רואים שקשה להן.
וכבר כתבתי - באוטובוס צפוף בגברים, עדיף לא-פעם שבחורה לא תעמוד גם בפני מי שהיתה עומדת באופן רגיל.
שאתה הופך את רגשי האשמה למידה טובה...
היא לא צריכה להרגיש אשמה.
ולגבי לפנות לנשים? כן..קצת ג'נטלמניות...
זה בגלל שאת מפרשת לא נכון תחושת "אי נעימות".
תחושת אי נעימות אינה רגשי אשמה. הרבה אנשים מרגישים "לא נעים" שכולם מסביב עומדים והם יושבים - למרות שהם יודעים שאין סיבה שיהיה הפוך, ואין ברירה - אין מקום לכולם. זו תחושה שנובעת מאיכפתיות ועדינות מוסרית. צריך להוקיר אותב בפני עצמה, ללא קשר למה שעושים בפעל.
ולגבי ה"ג'נטלמניות" - נו, כבר הבעתי דעתי. דומני שאלו שהם סתם בעלי מידות טובות ואינם קמים לאישה רק כי היא אשה והם כביכול "ג'נטלמנים", יכבדו יותר מי שבאמת צריכה ויעזרו לא בגלל חשבונות "צדדיים"..
גברים צעירים זה לגיטמי...
אבל גם לגיטימי להרגיש לא נוח שהם עומדים ואני יושב, על אף שלא אקום בגלל זה. מי שחשה כך - ענין של תחושה עדינה. זה לא שולל את מי שלא (הנושא היה, שתחושה כזו אינה "רגשי אשמה" אלא עדינות הרגשה).
[ב. אי אפשר לתפוס את החבל בשתי הקצוות.. כל ה"ג'נטלמנים" שקמים לאשה צעירה, זה מורשת ההסתכלות עליה כעל יצור חלש שצריך הגנה.. אז אי אפשר באותה נשימה גם לדרוש להתייחס אליהן כ"יכולות הכל"... אין צורך לקום למישהו שעומד טוב, בחור או בחורה. וצריך להתחשב במי שקשה לו - כנ"ל. ואם באמת רואים שהדרך ארוכה וקשה למישהי לעמוד כי יש לה פחות כח פיזי - אז באמת יפה לקום. "ואהבת לרעך כמוך", ממש משלנו - ללא כל תערובת זרה...]
לא קשור לתגובה שלי....
אפילו חשבתי לציין שאת הזכרת רק את הצד ה"ג'נטלמני" ולא את הצד השני שהזכרתי..
[כבר "תפסתי טרמפ" על חידוד הנושא הזה. לא נוגע אלייך כמובן]
לדרוש שיוויון, בגיוס תעסוקה והכל,
ויחד עם זה לקום לבחורה החלשה והענוגה זה לאחוז את החבל משני קצותיו
לא קונה את זה
הענייו הוא שפמניזם הוא קשת רחבה ואפשר גם להיות פמניסט וגם לקום בשביל אישה.
יש הבדל בין שיוויון זכויות לבין התנהלות אישית
אם כן- תקומי.
אם לא- לא רואה סיבה...
ואני מאוד מערכיה בינישים, כן?
רק שלא ארגיש שום סיבה לאי נוחות כשהם עומדים.
אם יהיה שם רב- ת"ח, וודאי שכן.
אבל ממש לא כל בייניש/אברך צעיר הוא כבר ת"ח...
אני חושבת שזה אולי מראה על תכונה טובה אבל לא מאוזנת...
כי יש מצב שהוא למד תורה כמה שנים וכעת הוא אולי ת''ח?
עולם הפוך ראיתי......
לא התכוונתי לשאול ממה זה נובע...
התכוונתי לשאול אם זו הרגשה בריאה ואיך מצד האמת צריך לנהוג... (כי אני שואלת את עצמי לא פעם...)
שזה נובע מכבוד לתורה
וזה הרגשה בריאה
למעשה יש בעיה טכנית - אני מניח שאת יושבת ליד אישה, ואם תתני את המקום שלך לבייניש, היא תצטרך גם היא לקום.
אני לא חושב שיש לך זכות לנדב אותה...
מלבד מה שאם צפוף, רק תפריעי לכל השאר אם תעמדי.
וברור שעדיף להישאר לשבת
אחרת, מה נשאר?...
ובחורה שנראית חילוניה רצתה לתת לי את מקומה, כי היא טענה שאני עם ספר, אבל הכרחתי אותה לשבת. איזה רגישות מצדה!
בס"ד
כל הכבוד על הרגישות.. אבל לי אמרו בדיוק הפוך (מהצד של הבינייש)- " אם אתה רואה שקשה לבחורה לעמוד אז תן לה לשבת". לגברים יותר קל לעמוד... .אם זה אנשים מבוגרים אז סבבה, אם זה אישה עם תינוק אז בכיף. אם זה מישהו שקשה לו לעמוד כנ"ל. אבל למה שמישהו יקום לבחור צעיר שמחזיק משנה בידו?? אם צריך לקום. אז זה לא החשבון שלי למה אחרים לא קמים, אני צריך לקום...
אתה לעולם לא יודע אם אשה לא בתחילת הריון
וגם אם לא כשהיא חוזרת מהעבודה למשמרת ב'
של לטפל בכל הקצקעס היא גם צריכה לנוח
וגם בחורות לא תמיד מרגישות טוב
לכן מדרך הגנטלמניות והחסד שגברים ידאגו שבנות לא תעמדונה ולא הפוך
ואין לזה שום קשר לשווין הזדמנויות בעבודה שזה דבר חשוב ויעיל שעשה הפמיניזם
(יא ארוון את מאמינה שבדיוק אני כותבת את כל הדברים האלו?!?!?!?)
יש עניין בכבוד לת"ח ולומדי תורה וגילוי נאות אני בגלל זה תמיד נותנת לאברכים לעלות לאוטובוס לפני
אבל עד כדי לשבת - רק אם הוא זקן או רק חשוב בכל אופן להם קל לעמוד ממני
)מקור המילה פמיניזם הוא "פמינה"= אישה...
ככה שקצת כדאי לחזור אחורה למה פירוש הפמיניזם ולמקורו במקום להיתקע בגישה הרדיקלית...
)
קצת מוזר בעיני איך אישה יכלה להיות נגד פמיניזם?
האם את נגד אפלייה בקבלה לעבודה?
בעד נישואי קטינות?
בעד החפצה של נשים?
בעד לגיטימציה של הטרדות מיניות כלפי נשים?
בעד אלימות כלפי נשים?
נגד הפיכת המוסדות להשכלה גבוהה יותר מותאמים לנשים ואמהות?
כי הפמיניזם פועל ופעל בכל אלה ובתוך כל אלה...
לשפר את במעמד של הנשים.. הפמיניסטיות היו הראשונות לפתוח מעונות לילדים באונ' חיפה ואח"כ בעוד מקומות השכלה גבוהה[לצערנו ברוב האונ' זה כבר לא קיים], פתחו מקלטים לנשים מוכות, פעלו למניעת אפליית נשים מרקע היותן נשים, או מהיותן אמהות, פתחו מרכזים לסיוע לנשים שעברו הטרדות וכו'....
אבל מתוך תפיסה מעוותת. לא יהודית. שמתנכרת ביסודה לשוני בין המינים. ורואה בגבר בעיקר פסול.
כיום ניתן להלחם בתופעות הפסולות שציינת בתגובתך, לא תחת המטריה של "הפמיניזם".
אנחנו יכולים להתנהג באופן ראוי כלפי נשים גם אם איננו חברים בעמותות פמניסטיות כאלו ואחרות או אוהדים אותן.
ב. על הפמליזם שמעת? לטעמי ולמיטב הבנתי הוא הקרוב ביותר לגישה היהודית הפשוטה.
כמו ליברלי[שפחות אקטואלי], תרבותי, אבולוציוני היום מתפתח חזק וטוען כמו התרבותי שיש הבדלים וכו'......
להתקע דווקא על רדיקלי ולהכליל...[שגם הן עשו דברים מסוימים טובים, אבל גם נזק תדמיתי]
אני לא יודעת על איזה פמיניזם אתה מדבר...
אבל מעולם לא חשבתי שגברים פסולים וכך עוד הרבה נשים פמינסטיות... מעבר לרצון לשפר את מקומנו בעולם...
ולא, ממש לא בתפיסה של יציאה נגד הגברים.
אני מבינה שאתה מושפע מהייצוג התקשורתי שלהן, אבל תנסה באמת ללמוד את האג'נדה כמו שהיא ולא מתקשורת דווקא.
כאמור זה מגיע מהמילה נשיות- והמטרה היא העצמת האישה ולא פסילת הגבר.... ככה שכל מטרה שתעצים את האישה כמו אלו שכתבתי- הרי הן פמיניזם.
ובכלל, רובנו יודעות לקרוא ולכתוב כאן בזכות פמיניסטיות שדגלו בחינוך לנשים....
)לפחות בתמציתיות...
אולי מתאים גם לכאן...מתלבטת אם התכוונת לקטע שמותר למכור בת לעבדות, ושאפשר להתחתן עם שפחה,
אולי להיתר על פילגש,
אולי בכלל לאפשרות להתחתן עם יותר מאישה אחת
אשה יפת מראה?
ואולי בכלל לרמב"ם ולהיתר להכות את אשתו?[ואז זה לא תנ"ך..]
להתייחס לאשת חיל כשהגבר יושב בשער העיר?[מי אמר שאברכים ואישה מפרנסת זה המצאה חדשה?]
בקיצור, לא מצאתי גישה אחידה.
ולא ראיתי כשעברתי על הודעותייך בעבר תמצית וסיכום של כך, אבל מוכנה להתאמץ ולחפש...
ולתת קישור,
[אמנם זה כאילו שחזור תגובה שלי, אבל דווקא הייתי מוכנה לתת קישור אם היית מבקשת]
והאם כשהרמב"ם כתב על מכות לאישה, זה נכתב רק לאנשים חכמים בלבד? א כן מה עניין בזה? בעיקר שכל בור שיקרא יבין שמותר להכות אישה כפשוטו.
יש הסברים בהירים לגמרי. ומפאת אריכות הדברים לא כאן מקומם.
אבל הגישה היסודית לתורה היא כאל דבר ה'.
לא "אנחנו" נותנים הסכמה ו"מתלוננים" על מה שה' אומר.. - אלא אנחנו משתדלים בענוה ללמוד מה ה' שברא אותנו, את מוסרנו ואת שכלנו, אומר.
בלי זה לא מגיעים לכלום.
ובוודאי לגמרי שיש יסוד אחיד לכל הגישה של התורה. ההתפרטות וההתבטאות יכולה לקבל גוונים שונים בדברי חז"ל במהלך הדורות.
שנכתבו כי הצהירו כאן שהגישה היהודית היא הכי נכונה כלפי נשים,
אז רציתי לדעת איפה זה מתבטא, ולא ענו לי,
אז הבאתי דוגמאות שמראות סוגי יחס שאולי לא הכי חיוביים.
האם אמונה בתנ"ך מצריכה לקבל יחס מסויים שהיה נהוג בתקופה קדומה? והאם יחס זה באמת חיובי?
אני יכולה גם לתת לדוגמאות של נשים חזקות- דבורה הנביאה היוצאת למלחמה, יעל, יהודית... אלו נשים חזקות... רחל העומדת על שלה, מרים שעומדת לצד אהרון ומשה.שפרה ופועה.
אז מה הגישה התנ"כית בעצם?
חזקות? חלשות? או שמדובר בתיאורי מקרה יוצאי דופן לאותם זמנים.
בכל מקרה- זה לא סותר שאפשר להאמין בתנ"ך ולאמץ גישות שמעצימות את הנשים.
כ"סיפור דברים".. למשל איך התנהגו הגויים בזמן כיבוש הארץ... או כל מיני חטאים - בוודאי שלא מצריך לקבל זאת כנורמת התנהגות...
אבל מה שכתוב כמצוות ה', אינו "יחס לא חיובי" אלא דבר שאנו לומדים אותו בענוה. לפעמים חלק מהלימוד הוא שזה בא למצב מסויים שהתורה עצמה אומרת, או חז"ל מסבירים.
מצוות ה' אינה משהו לפי אופנה, אלא משהו ששייך לעומק הבריאה כפי שה' ברא אותה. לפעמים מצות ה' מורה לנו איך לנהוג גם במצב דיעבדי מסוים, עפ"י איך שהאמת מתבטאת שם. גם זה יכול להיות. הכל לפי הנושא והענין.
והשאלה "חזקות, חלשות" אינה מחייבת את התורה, שאינה מחוייבת ל"שיח" המלאכותי שמיוצר כיום בהשפעות ברורות..
ואין שום סיבה שהתורה לא "תעצים נשים" וגם גברים, וכל אדם. כל אדם צריך - מתוך ענוה ביחוד לדבר ה' - לבטא את כחותיו בצורה המיטבית ולשם שמיים. אופני הביטוי, משתנים מאדם לאדם ולפעמים חלקם גם לפי תקופות. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.
נשים לא לוקחות חלק בטקסים דתיים, נשים לא קובעות הלכה....
אז נכון שיש שינוי, ויתר מגמתיות לקבלת נשים "תלמידות חכמות", אבל אם התורה מעצימה נשים איפה זה בפועל?
האם אנחנו צריכים ללמוד מדרך חיים שהייתה מאפיינת דאז?
או לקחת דג' ממרים,דבורה, יעל, יהודית וברוריה שבמציאות כזו פעלו?
מה שהתורה קובעת כהלכה - זה דבר ה'.
מי שרוצה לקחת את זה כ"אפליה", בבקשה. אפשר לקחת כתפקיד מתאים לכל אחד עפ"י עניינו המיוחד.
ולפעמים יש דברים שנדחים מפני אחרים, על אף שאינם "פסולים", כמו מפני הנהגות צניעות.
גברים גם לא יולדים. כל אחד ומיוחדותו.
ומה זה "לקבוע הלכה"?.. עקרונית אם אשה בטוחה במאה אחוז שהיא יודעת איזו הלכה, מותר לה להגיד את זה בדיוק כמו איש..
דיינים, אכן ממנים גברים. וזה דין תורה. תורת ה', יוצר האדם.
גברים חייבם במצוות תלמוד-תורה, נשים לא. אם כי גם הן צריכות לדעת הלכות שצריכות לקיים, גם לטפח אמונתן ומוסרן. לא פחות מגברים. אמונה זה לא מצות עשה שהזמן גרמא.. אמר הרצי"ה.
לא לומדים דווקא מדרך חיים ש"אז". אלא ממצוות ה'. ויש גם דברים שדרך החיים של עם ישראל מִתמיד, אכן מראה על התאמה אופיית פנימית ולא רק בגלל "תקופה".
כל הנשים שהזכרת, לא פעלו "נגד" הדרך המקובלת. זה פשוט התאים להן ולצורך השעה, ובהיות שפעלו לשם שמיים ולא בהתרסה, אז העובדה היא שהן נכבדות ונערצות בכל עם ישראל. כלומר: המחשבה כאילו זה "נגד" המוסכם לא היתה נכונה גם אז.
אלא שנכון שזה נדיר, כי עפ"י רוב הנהגה כזו לא מתאימה לחלק גדול מהנשים שפועלות לפי תחושת אופיין הפנימי. וזה גם תלוי בצורך השעה, כמו שהיה עם חלק מהן.
מי אומר שלמשל אחריות לגידול משפחה וילדים, "תורת אימך", זה פחות "העצמה"?.. התרבות הקלוקלת המערבית. אז לא מפיהם אנו חיים..
איפה ראינו שרק לגבר מתור להיות פוסק הלכה?
והאם זה לא קביעה של גבר?
האם דבר ה' כפי שמשתקף היום לא מגיע מגברים, כי עד כמה שאני יודעת רובנו לא זכינו לגילוי שכינה... ככה שמי שקובע היום שלאישה זה לא מתאים זה אכן גברים שרוצים לשמר תרבות פטריארכלית.
והאם כל אישה מעצימה את עצמה בגידול ילדים? ומה עם יכולות אחרות? ובכלל התפישה הזאת שזה העצמת האישה מורידה מערכן של נשים שלא זכו להיות אימהות... ויש כל כך הרבה באישה מעבר לכך.
היכן אמרנו "רק בגידול הילדים"?... את שאלת היכן יש בתורה העצמת האשה, אז אמרנו שהעצמת האשה - וגם האיש - זה לאו דווקא לפי "סטנדרטים מערביים".
ב. איפה דיברנו על "פוסק הלכה"?.. קראי שוב. אמרנו "דיין". וזה לומדים מפסוקים.
[ומי שחושב שחכמינו ז"ל אמרו דבריהם כי הם "גברים", באמת יש לו בעיה חמורה בהבנת עניינם וערכם. ההפסד כולו שלו... ובוודאי שדברי חכמים שנאמרים בנאמנות לדרך הדרישה של התורה עפ"י כלליה, הם המשך השראת שכינה. משה קיבל תורה מסיני ומסרה.. ואגב, לא כל "מתאים" "נאמר" ע"י מישהו, אם כי מה שנפסק בתורה - בוודאי מתאים לעומק הנפש. לפעמים מספיק סתם התבוננות פשוטה בחיים ובתכונות המיוחדות בד"כ. ולא סותר יוצאים מן הכלל. ואני בכלל לא מבין למה צריך לקחת דברים למקום של איזו "תחרות". כולם אהובים, ברורים ומכובדים]
כולל רבנים ופוסקי הלכה, ככה שכן אני רוצה מקור לזה...
ואתה זה שכתבת על העצמת אישה בגידול ילדים...
אין לי כוח להגיד דברים לא ברורים.נועם ה

נועם הזה הרבה פחות מלהגיד "התורה אומרת", "היהדות אומרת".. שעל זה הלנת מקודם.
ואני חושב שגם תוכן הדברים אינו נכון. אינו מתאר נכון מה שהיה, ולכן גם אינו מבטא "התקדמות".
ואכן צריך סייעתא דשמיא.
כמה דוגמאות של חברות לא פטריאכליות אתה יכול לתת לפני יותר ממאה שנה? וכמה דוגמאות של עמדות שונות בתוך היהדות?
יכול להיות שאני טועה ולא מאוד מפריע לי אם יתברר שבאמת טעיתי, המטרה היא לתקן את העולם וכמו שאני רואה את זה כרגע זה חלק מהפגימה שצריכה להתמלא, אם בסופו של יום ההשגחה תביא אותנו למקום אחר ויתברר שהאידאליה היא אחרת ממה שחשבתי זה לא יפריע לי, אני כאן בשביל לנסות לעשות את רצונו של הקב"ה ולא בשביל להגיד לו מה לרצות.
אני מוכן להסתכן ולומר שבנתיים המציאות צועדת למקום שאני רואה בו היעד, נשים היום יודעו לקרוא והן אפילו לא משתמשות בזה רק בשביל צאנה וראנה.
סייעתא דשמייא צריך תמיד 
לא התאפקתי אבל הוא עדין מספיק מכדי להיות פרובוקטיבי באמת,
אין שום דבר חמוד בהודעה הזאת ![]()
לא תמיד גרועה. תלוי באופיה ועדינותה, ומתוך מה היא באה, מאיזו נתינה.
ומכבדי נשיהם יותר מגופם היו אצלנו תמיד. כפי הנראה, לא פחות מאשר היום..
אני לא בטוח שאנו באמת חולקים: בוודאי שהרבה יכולות שיש היום (לא כ"כ בגלל "שינוי אידיאולוגיה" כמו בגלל שינוי מציאות), הן ברוכות. לפחות ברוכות למצב הסובב כיום. היראת שמיים של מי שקראה "צאינה ראינה" לא היתה פחותה בלבביותה מאשר היום; להיום זה לא יספיק. ואכן יש עליה כללית בכך. עם הצורך לא להפסיד את הלשד הפנימי שלא תמיד תלוי ב"כמות ההשכלה" החיצונית. האם היהודיה, לא התחילה משכלול עולם הקריאה שלה...
גם אני סבור שיש עלִיָה בהרבה דברים. אבל היסוד העקרוני הוא, שדברים שאמרה תורה, מתחילים מעומק פנימי שיצר יוצר האדם והנהגות שמתאימות לכך. היסוד אינו בא מ"קללה".
ואכן אמרו חז"ל: השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה. אח"כ מתחילים החילוקים המתאימים לעומק הנפש של כל אחד ומטרת הבנין.
רבי עקיבא אייגר, הגאון הגדול שחי לפני יותר ממאה שנה, ודבריו העמוקים צריכים עיון רב גם אצל תלמידי חכמים, כותב על אשתו אחרי פטירתה: פעמים הרבה היה לי משא ומתן איתה ביראת שמיים (מה שנקרא היום "לימוד אמונה"..) עד חצות הלילה... כדאי לראות את דבריו שם. הלוואי על כל "בעלי השיוויון" דהאידנא..
א. כבר לפני הקללה האשה נבראה כדי להיות עזר כנגדו
הקללה של המשילות היא לא על התפקיד של האישה אלא על זה שבעלה מחליט עליה
לפני הקללה היא היתה יכולה לעזור בתור שותפה, לא שהוא מושל בה
כך שכשהרמב"ם מצווה על אשה ללכת בתאוות לבו של בעלה - זה עצם תפקידה, זה לא קללה
אבל כשהרמב"ם מצווה עליה להסתכל עליו כמו מלך ושר גדול - זה חלק מהקללה של המשילות
ב. לא מבין איך אפשר להתיימר "לבטל" את הקללה הזאת כל זמן שהעולם לא הגיע לתיקונו. אם כתוב בתורה שטבע האשה שהוא ימשול בך, זה המצב היום. מי שינסה להילחם בזה בכח, נלחם בטבע האדם, לא יותר
כשיתוקן חטא אדם הראשון תתבטל הקללה מאליה, אבל את זה הקב"ה יעשה, לא האדם ילך וישבור קללות של הקב"ה
ובפרט שי"א שהמצוה שיש לאישה לכבד את בעלה הוא מדאורייתא (שהרי זה דוחה כיבוד הורים) ואם אני זוכר נכון כתוב בברכי יוסף שלמ"ד הזה הוא נלמד מ"והוא ימשול בך", כך שלדעתם זה מצות עשה הקללה הזאת...
ואני חוזר ומזכיר שאין שום סיבה לאשה לכבד "גברים" באופן כללי. לא מצאתי לזה רמז בחז"ל, "והוא ימשול בך" נאמר על בעלה, ועל בעלה בלבד, לגבי שאר הגברים אין שום הבדל בין איש לאשה
) אז גם הגבר צריך לכבד את אישתו יותר מגופו (בלי קשר ל"והוא ימשול בך").
מופיםנכון, בזה אני אישית מתמקד (אדם אמור להתמקד בחיובים שלו, לא?)
אבל יש הבדל עצום בלשון
יש משנה -
יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, ומורא רבך כמורא שמים
אף אחד לא יאמר שרב צריך לכבד תלמיד כמו שתלמיד צריך לכבד רב
אע"פ שיש חיוב על רב לכבד תלמיד, יש היררכיה בין רב לתלמיד
כשהתורה מצווה על בעל לכבד את אשתו, זה בדיוק הציווי הזה - תיזהר בכבודה - היא לא שפחה שלך, ובקלות היא עלולה להרגיש כך, כי הרי היא מטפלת בצרכים שלך, אז אתה צריך להיזהר על הכבוד שלה יותר ממה שאתה נזהר על כבוד של עצמך, כי היא יותר נוטה להיעלב (מהר"ל)
צריך להינתן לה מדין אחר - "מרבה בטובתה כפי ממונו"
שאני הבנתי בצורה כזאת - אל תיתן לה פחות ממה שאתה נותן לעצמך
אין לך זכות לדאוג לעצמך ולהשאיר אותה עם פחות
זה לא בדיוק "כבוד" מה שאת מתארת, זה יותר נתינה
הנושא של כבוד הוא יותר שאם בעל אומר לאשתו "אשתי היקרה, לכי בבקשה להביא לי כוס קפה" היא צריכה לעשות את זה
ואם אשה אומרת לבעלה "בעלי היקר, לך בבקשה להביא לי כוס קפה" הוא לא מחויב, זה נתינה, זה יפה, אבל זה לא בכלל הכבוד שהוא מחויב לו
כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות
הכוונה שיתנו לו שניצלים?
לכבד גוף הכוונה לתת כבוד לאדם ולא לזלזל בו, לא לדאוג לצרכים הפיזיים שלו

רש"י מסביר שיקנה לה בגדים
בבית יוסף מביא בשם אחד מהראשונים שצריך להחמיר במי שנותן מכות לאשתו יותר ממי שנותן מכות לשכינה, כי הוא "חייב בכבודה", ונראה שלא דיבר על בגדים, כי גם בעל מכה נותן לאשתו בגדים, וזה לא קשור לענין
ומה שמפריע לי בפירוש שלך זה שבכיבוד הורים\כיבוד תלמיד לרב אין כמויות, לא אומרים לך כמה יחסית אליך, אלא פשוט כמה שהרב וההורים צריכים!
רק בכבוד תלמיד מצינו שציוו על הרב להיזהר בכבוד תלמידו כמו בכבוד עצמו, ושם לא הכוונה לשרת, אלא לא לזלזל
אז אני עושה הקבלה שלכבד אשה זה ג"כ כמו תלמיד, רק שבאישה זה לא כמו כבוד עצמו אלא יותר מכבוד עצמו
הייתי יותר ברור עכשיו?
נועם ה
ואין לי כוח לחפש, שמשם מבינים שאסור לקלל ולזלזל בהם.
) שגם הבעלים יפסיקו לתפוס טרמפ על ה"קללה", ושיעשו הכל מאהבה ו-באהבה.
את טוענת שיש חילוק שבתלמיד הלשון שיהיה הכבוד חביב, ואין מצוה מיוחדת כמו באשה - "כבד את אשתך"
הענין הוא שגם באשה זה לא כתוב כך בגמרא
לשון הגמרא "האוהב את אשתו כגופו, ומכבדה יותר מגופו... עליו הכתוב אומר ווידעת כי שלום אהלך"
והרמב"ם למד מזה שציוו חכמים שצריך האדם לכבד את אשתו יותר מגופו
לגבי הנתינה והאהבה - דברייך פשוטים וברורים
אוי לבעל שלא חושב איך לתת לאשתו, שכל הזמן מתחשבן איתה מה היא חייבת לו ומה הוא חייב לה
וכדברי הרב דסלר שהאושר בזוג תלוי האם כל אחד חושב ומתמקד במה שמגיע לו או במה השני עכשיו צריך
לילה טוב...נועם ה
מופיםזאת שאלה?
כמו שטענת לפני כן, אני לא אדון לי כאן לבד...
אבל מעניין איך יכול להיות לנו בסיס כל כך שונה, הרי לא למדתי את הגישה הזאת בשום מקום, זה דברים שיצאו לי מלימוד דברי התורה לאורך הדורות
הבסיס שלך הוא לא התורה הכתובה שבידינו? יש לך בסיס אחר?
הרועהאני דווקא בסוף סדרתי בשתי מילים את מה שהיה לי להגיד והרגשתי הרבה יותר טוב אחרי, ממליץ בחום 
לא יודע כמה רבנים מזרוחניקים יצא לך ללמוד, קשה לפרט גישה שלמה הרעיונות חוזרים פה ושם בדברים (אולי שווה לך לנסות לקרוא <ר>), חלק מהדברים עוברים בע"פ, חלק כתובים, וחלק כמו שהרב קוק אמר "בחוברותי לא אמרתי שום דבר מדעתי והם כולם דברי אלקים חיים, שחצבתים מיסודי דברי חז"ל והקבלה האמתית.".
כך שזה בסדר
וזה בדיוק מה שניסיתי להביע, הגישה שלי בנושא היא לא "גישה חרדית קלאסית". ממש לא!
הרבה חרדים (וחרדיות) יזדעקו על מה שאני אומר, וממש לא יסכימו
וגם לא קיבלתי את זה משום רב
זה פשוט דעתי האישית, מהתבוננות בחומר הכתוב שיש לנו
(אי אפשר לומר שחפרתי את הנושא והקפתי אותו לגמרי, אבל בכל זאת די השקעתי בו)
פשוט מזה שבד"כ הדורות הקודמים כבר מתו, ואפשר לדעת על דעתם רק מהספרים
אצלך יש אותו משקל לרב של היום ולרשב"א?
כך שלא יעזור לך לכתוב ספר, השאלה מי כתב את הספר
אלא מי כתב
ואתה עונה לי על בעיות בכתיבה
הבעיה שאתה מציין נמצאת גם בגמרא
האם אתה לא מנסה להתכוונן למה שהגמ' אומרת?
האם לא תבטל דעתך בפני גמרא\ראשונים\אחרונים רק כי אולי יש ט"ס?
לא ברור לי לאן אתה חותר
רק אומר לך שתקח בחשבון שהרבה ממה שאתה קורא לא הראשונים/אחרונים/גמרא כתבו, ולכן היחס למילה כתובה שונה מהיחס למילה שבע"פ.
זה לפני מה שהקוצק כתב על ספרים ואם אני זוכר נכון יש גם סיפור נחמד על הרב עובדיה בנושא.
בזה שלא יעבדו בהייטק ובעבודות מכניסות ללא עמל רב וללא זיעה,
כי האיש התקלל "בזעת אפך תאכל לחם".
אישית, אני מנסה לחיות מצב אידיאלי,לכתחילי, בכל תחומי החיים.
בלחפש קללות
אני בעד אפידורל ודומיו
ויש היום כדורים אפי' נגד בחיות בהריון
אבל כל זה זה סבל טכני, לא משהו מהותי
והוא ימשול בך זה שינוי מהות הקשר בין איש לאשה, לא בעיה טכנית
לא רואה איך אפשר לשנות את זה
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.אחרונהלא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
בס"ד
שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור
מה שאני מכיר בירושלים יש כמה קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) ,
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך מרכז בית אל רמת גן מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.
מחפש קהילות נוספות בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד.
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר .
אשמח לשמוע.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?