יותר פתוחים ,יותר מספרים וכאלה

אם אני אחר ? לא חושב

אני נשאר אני רק בצורה קצת אחרת

מדי פעם יותר קל לבטא את התחושות בכתב.

ובכללי לאנשים מסוימים מפה אני יותר פתוחה כי הם לא מכירים אותי.

רק חלק מהצדדים.

זה עולם אחר. 

זה ליצור שיח עם אדם בלי לדעת עליו כלום. [למעט הפרטים שאתה קצת מכיר מהסגנון כתיבה שלו בפורום. אבל זה גם לא מחייב בכלל .. התרגלתי כבר לא לדמיין בשל הפער העצום בין המציאות למחשב אצל אנשים. ] 

בגלל חוסר ההיכרות, נוצרת היכולת להיפתח. כי אדם פחות אחראי על מילותיו. הוא לא צריך להגיד ממש. אלא רק לכתוב. 

[לא לכולם. אבל לחלק גדול מיושבי הפורום.] 

ניתן להגיע לעומקים, ורבדים מהממים בגלל המסך. שבסופו של דבר, מוריד את המחיצות והמסכים. 

אבל אבל, זאת עליה וקוץ בה. אם לא שמים גבול, ניתן להתמכר סופית ולאבד את היכולת של הדיבור עם אנשים פייס טו פייס כי פשוט התרגלנו למסכים. 

כן, יצא לי להיות כמה פעמים עם אנשים מכורים, ובזמנו גם עם עצמי ולראות איך קשה ליצור קשר עין. כי התרגלנו לדבר מול מסך.. זה הרבה פחות מאיים. אבל זה ממש לא בריא. כי החיים הם לא כאן, הם מחוץ למסך! 

טוב להיות כאן. אבל במידה. בנוסף ולא במקום. וגם לצאת, לצאת קצת מהמרחב האנונימי ולהגיע למפגשים וכו'. 

כי זה מכניס לפרופציה. [הבעיה היחידה בזה, היא איבוד האנונימיות שהמסך נותן. אבל מקבלים הרבה דברים נוספים. וקשרים אמייתים בנוסף לוורטואלים. ] 

בקיצור, זה אחרת. זה טוב. אבל במידה. 

בהצלחה לנו. 

אני גם בנאדם פתוח אבל כאן אפשר לחפור ולדבר על דברים שהם לא לשון הרע ודברים שיוצא מהם משהו אז זה ממש נחמד

בס"ד

אני חושבת שבכל חברה אנחנו מציגים צד אחר בנו, זה לאו דווקא מסיכה,  זה פשוט צד אחר באישיות.

כן, פה אני שונה מאיך שאני בחברה הרגילה שלי.

אבל אם אני עם החברים מהפורום אני לא מרגישה הבדל בין הפורום לבין הקבוצה..

זה עניין של נוחות.

עם האנשים מהפורום אני מרגישה בנוח לבטא דברים מסוימים ועם האנשים מהחברה הרגילה שלי אני מרגישה בנוח לבטא דברים אחרים.

אני לא חושבת שזאת מסיכה

זה פשוט אישיות.

מה שכן זה ברור שפה בד"כ הרבה יותר קל להיחשף ולפתוח כי זה מאחורי מסך..

אבל אני לא אוהבת להשאיר את זה מאחורי מסך ובאמת עד היום כל האנשים שהכרתי פה עברו גם למציאות, כי אני ממש לא בעד להשאיר קשרים כאלה וירטואליים.

ברגע שזה עובר למציאות אני מסוגלת לשתף גם במציאות..

זה עניין של אופי.

לכל סוג חבר'ה אני מתנהג בצורה שונה

חשבתי על זה פעם, אין בן אדם אחד שמכיר את כל הצדדים שלי

בנוכחות של חברה אחרת אדם מתנהג שונה... וגם הפורום הזה נקרא סוג של חברה בצורה שונה.

פה אני יכולה לחשוב כמה פעמים לפני שאני כותבת מה שלא ממש עובד בשיחה זורמת...

וגם זה סוג אנשים וכמות שונה..

אני מתנהגת שונה..

אנשים פה לא מכירים אותי אז אני נותנת לעצמי להיפתח יותר..יותר להיות אני.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....