יש את הפירוש של הרמב"ן "הגזרה אמת והחריצות שקר.." שזה אומר לפי מה שהבנתי שלא משנה מה תעשה- הגזרה אמת- והחריצות שלך לשווא...

 (זה הרחבה של השאלה שלך.. )

שמעתי שיעור של הרב כ"ץ (אם מישו מכיר..) שמסביר את זה.. עדיין השאלה קיימת.. אוף, השיעור כבד מדי (הקובץ שלו יעני) אז אי אפשר לשלוח!!!  

שמעתי מרב אחד פעם...

בס"ד

תעשי כל מה שאת יכולה בשביל להשיג את הדבר אותו את רוצה.

מה יקרה בסוף? אל תתעסקי בזה, זה עניין שלו ^^.

זאת השתדלות.

פשוט לעשות כמה שאפשר..

והמשפט הזה בעצם יוצר מרחק בין האמונה להשתדלות

לדעתי דווקא מתטך האמונה וההבנה שזהו רצון ה'- צריך להשתדל.

על שאלה זו נכתבו ספרים ומאמרים בלי סוף. החל מהרמב"ן. הרמב"ם.הרמח"ל(במסילת ישרים). רבנו בחיי.וגם כותבים בני זמננו. אתה צריך לעין וללמוד. בהצלחה.

על דברים כאלה..אז מתחיל גם הבילבול הגדול.

מפני שאחד אומר ככה והשני מרחיב, אך מוסיף גם לכיוון השני. ודווקא מתוך למידה של חלקים מתוך הספרים האלו

לפעמים עולות גם השאלות.

תודה על המקורות האלו

כמו שכתבו מעליי יש בזה הרבה דעות, וזו סוגייה חשובה מאוד ללימוד מעמיק (ומעניינת).

יש בעניין גם הבדלי גישות בין חסידים ל'מתנגדים', ולמשל בבגרות במחשבת ישראל הכניסו את החזון אי"ש.

אני מאוד ממליץ לקרוא בקישור למטה קטע של האדמו"ר מסלונים בעל נתיבות שלום - שנאמר מיד לאחר מלחמת יום כיפור (ולכן לא תמצאו אותו בשום ספר ש 'נתיבות שלום' מודפס...)

יש שם הסבר חסידי מפורט על היחס בין אמונה להשתדלות

http://www.shaalvim.co.il/uploads/files/14-A-16%209-21.pdf

נלך על המקרה התאורטי בו אדם מאמין בהשגחה אלוקית

לדעתי אנחנו צריכים לעשות הכול כמה שיותר טוב

ולסמוך עליו שיעזור לנו וישלים את החסר

איך אמר נפתלי בנט במצב האומה.....

אני באמת סומך עליו(ה') אבל אנחנו צריכים לעזור אני חושב שגם הוא צריך לעבוד וגם אנחנו וביחד יהיה פה בסדר"

ואם הוא אמר מי  אנחנו שנחלוק עליו....

כשאתה עושה מעשה שלא יכול לעזור= ההפך מביטחון בה'

כשאתה עושה מעשה שיכול לעזור= השתדלות נכונה

הוא צריך לאסוף הרבה בצק. יאסוף יותר-יותר טוב.

בשביל לאסוף בצק, צריך כלי וצריך בצק.

כלי יותר גדול-יתן יותר, אבל אם אין מי שממלא את הכלי, "שווא עמלו בוניו בו".

ההשתדלות זה הכלי, ואנחנו מתפללים לה' שימלא את הכלים שלנו בבצק.

"מאמין בחי העולמים וזורע", פירושו, שהאדם בוטח באלקים שמזרים שפע לעולם, ודוקא מתוך כך, הוא מזדרז לעבוד כדי לקבל את השפע הזה.

נ"מ שיכולה להיות, שהאדם שאכן בוטח, אחרי שהכין כלים כאלו שמסתמא ראויים להחזיק את השפע, גם שלא בדרך נס, לא ידאג עוד שמא ושמא.

וגם בשעת מלחמה, יש צד של בטחון בה' יותר מבכל זמן אחר, כי אז הקב"ה עוזר לנו לא רק ביחס להשתדלות, אלא גם ביחס למטרה. כשאדם מוכן להקריב הרבה עבור מטרה, אלקים מקריב עבורה גם כן. במדה שאדם מודד, בה מודדין לו.

אם את מחפשת מדדים כמותיים, זה מעבר ליכולת החשבון, אבל הכללים העקרוניים הם-ההשתדלות מועילה לפי חוקי הטבע, ע"פ המצוי, וע"פ חזקה. וההשגחה היא בהתאם לרמת ההבנה של האדם את דרכו של ה' בעולם, דהיינו שככל שהאדם מבין יותר את רצון ה', ולמה זה מה שצריך להיות, ומוכן לעבוד ולהקריב עבור זה, הקב"ה מסייע לו יותר בהשגחה פרטית.

יש את ענין הביטחון והאמונה בה' שהוא מקור נטוב והוא עושה וישעה רק טוב כי הכל טוב רק שלפעמים נסתר ונראה כרע ויש את הכלי שהוא ההשתדלות לדוגמא ענין של שידוך  יש את האמונה שה' ברא את המיועד לי 40 יום לפני שנולדתי והוא יגיע אלי ויש את ההשתדלות שהיא לדבר עם אנשים, להתקשר לשדכנים/שדכניות אבל והוא המשמעותי לדעת לא לתת לכלי יישות שהוא בזכותו יקרה הענין , בזכות השדכן  או המתווך , אדם לא יכול להרוס לך כלום הכל זה מאת ה'.

בשורות טובות !! שנתחזק כל הזמן באמונה

מה אני היחיד שעשה אותה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....