אם הבת יודעת שהיא תהיה רצינית,

וזה יועיל ויוסיף לה-אז יש עניין

(וגם בד"כ עדיף להיות במסגרת שיעורים, או לתכנן לו"ז,

שלא יהיה זמן לשטויות..)

יש משהו מיוחד דווקא בליל שבועות-ומי שלומדת אז אשריה

אני בעד

אנחנו למדנו כמה חברות והיה לי ממש כיף.

לא יוצא לי בכלל ללמוד תורה בדיוק מהסיבה שבנות לא חייבות וכו' ויוצא שפשוט לא לומדים בכלל.

אז כמובן שלנצל את החג בלימוד זה דבר טוב ולא משנה אם מדובר בבנים או בנות.

שבאמת הלימוד שלהם הוא לימוד ולא הכל רק פיטפוטים..

אבל אני נמצאת באולפנה ובמשך כל הלילה יש יחידות ושיחות וכו' אז גם אם בין ביחידות אני מפטפטת חמש עשר דקות זה עדיין יוצא שלמדתי רוב הלילה ווואלה אני באמת מרגישה שהלילה הזה תרם לי ב"ה...וגם הצלחתי להחזיק מעמד בתפילה אז לדעתי כל אחת באמת צריכה לעשות את השיקולים שלה...עד כמה היא תלמד ועד כמה זה יועיל לה...

והלימוד הוא לימוד שטוב לנשים, אז מה הבעיה?

להשאר ערה כל הלילה בשביל ללמוד תורה (וגם לדבר מדי פעם זה לא נורא...), זו כבר חוויה חיובית מאוד ובעיניי זה טוב מאוד שגם אישה תחווה.

הלימוד בלילה הוא מיוחד. יש משהו מיוחד בללמוד כל הלילה, פעם או פעמיים (אם את כוללת את הושענא רבה) בשנה, ובזה אין הבדל לבנים ובנות (בענין הלימוד בלילה דווקא, אני מתכוונת).

מסכימה איתך שאם מקשקשים עם חברות ולא לומדים כמו שצריך אז אין עניין וזה יותר גרוע מטוב, אם זה רגילות או קלות ראש ואם לא- אז סתם מה הועלת בלהשאר ערה במקום לישון.

שבועות זה לא החג שהכי חשוב להיות בו חברותיים. אם את מרגישה שאת לא לומדת טוב אם חברות- אל תלמדי איתן. אני בשבועות למדתי בתחילת הלילה עם אבא שלי, לאחר מכן הייתי בשלושה שיעורים כמעט רצופים (כחמש דקות בין שיעור לשיעור-להתאוורר) ולאחר מכן שוב למדתי עד תפילת שחרית (למעט זמן קצר שחזרתי הביתה לקחת מחזור והבית שלי זה פחות מחמש דקות מביכנ"ס) ואני יכולה להגיד שהיה לי מאוד משמעותי. גם ביום למדתי, בעיקר בגלל שהיה לי מבחן בתושב"ע היום אז בזכות זה היה לי משהו שהביא אותי ללמוד גם היום במקום לישון כי אני עייפה (ישנתי אבל עד 12 וחצי בערך ולא חזרתי לישון אחרי ארוחת צהרים) וגם ביום היה שיעור של רב הישוב בביכנ"ס שהלכתי לשמוע. 

בקיצור זה ענין של איך תופסים את זה וכמה מצליחים ללמוד. לדעתי רצוי ללכת לשיעורים בשבוע כי אם רק לומדים רצוף עלולים להיות עייפים ואז לומדים הרבה פחות טוב.

אני יכולה להגיד על עצמי שהשנה בגלל שהייתי בשיעורים מאוד מעניינים, הייתי מאוד ערנית עד לסוף הלילה (בסביבות 4, כבר הייתי פחות ערנית אך עוד הצלחתי להתרכז בלימוד עד התפילה). שווה לנסות.

ואגב, את גם לא מצווה על קריאת שמע ובכל זאת את אומרת קריאת שמע ואת מסכימה איתי שיש בזה ענין, נכון? אז ברור שיותר חשוב שהגבר שמצווה ילמד אך אין זה אומר שאין מעלה לאישה הלומדת.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....