דוס= דות.
דות=דתי.
מכאן נובע דוס=דתי כלל המעבר!
ועכשיו נימוקים, דתי בהברה אשכנזית זה דות ועם הברה חסידית זה דוס לכן בעצם דוס זה דתי!
למה חייבים להגדיר כל דבר??

אם אפשר אז מה רע?

ומניסיון אישי זה בכלל לא כיף שמגדירים אותך ומתייגים אותך על פי משהו שאתה לא! נקודה למחשבה...

עולם ללא הגדרות הרבה יותר חביב

צודקת,הגדרת לא תמיד טובות.אבל גם לא תמיד רעות

עולם ללא הגדרות הוא עולם לא מוגדר,לא ככה?

תודה על הנקודה אחשוב על זה .

מהאמריקאים מבטאים "דתי".

אז כן, אני די מגדירה את עצמי כדתיה

דוס הוא אדם ששואף ליראת שמיים ושחייו יתנהלו עפ"י רצון ה'.

אני כן מגדירה את עצמי ככזו.

ודוס זה בנאדם דתי שגאה בזה ומנסה להתקדם ברוחניות.. 

ומוריוש-
לא כל הדוסים גאים בזה..!

גאה בזה!! זאת היתה השאלה..

בעיקרון כל מי שרוצה לעבוד את ה'

רצון זה טוב.. אבל זה גם צריך לבוא לידי מעשה...
חילוני  שאומר שהוא רווצה הופך אותו לדוס?
או שפשוט התכוונת שדוסים עם הרצון עושים משו(ועובדים את ה')..^^

או לפחות מתקדמים קצת (א'ביסאלה)

אני מגדיר את עצמי דוס- כי אני מאמין בה',מקיים מצוות ומאוד משתדל.

הבעיה היא שלאחרונה המילה "דוס" קיבל משמעות קצת שונה...דוס נחשב לאדם "חננה",לא מקובל,מצחיק..

לצערי אני אומר..כי אני לא חושב שדוס זה דבר רע. אני חושב שאני דוס וגאה בזה.

אני דתית לאומית..זהו

נכון של הצד החזק יותר בדתי לאומי..

אבל ממש לא דוס

אני עובדת ה'. משתדלת לעשות את הכל בשבילו.

נראה לך שאני דוסית? תקרא/י  לי דוסית.

בחיים לא באמת הבנתי מה זאת המילה הזאת. 

שמשתדל לשמור את כל המצוות שהוא חייב בהן.

זה נקרא דוס?

תפסיקו לשחק אותה עם דתי ויהודי. כי עובדה שיש את הסטיגמה הזאת של "דוס" ואי אפשר להתכחש אליה.. סטיגמה לא נוצרת סתם.

לדעתי זה דתי שחשוב לו התורה והמצוות ובאמת מקפיד על זה, יותר מסתם דתי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....