הזחילה אחורה היא השלב הראשון בזחילה. כמה זמן היא כבר זוחלת ככה?

את יכולה להיות ערנית ,לעקוב, אם יש התפתחות, אפילו קטנה כל כמה ימים.

אם בכל זאת את קצת מודאגת- את יכולה לגשת לאחות או לרופא, ואולי ימליצו (אולי) על פיזיותרפיה, כדי לעודד אותה להתקדם.

אגב, יש ילדים שזוחלים רק על הגחון ולא על הבטן ולפי מה שאני יודעת זה נחשב לזחילה לכל דבר- תקנו אותי אם אני טועה.

בכל אופן אל תלחצי בגלל ההתפתחות השכלית, נראה לי שאם יש הפרעה בתחום הזה זה רק אם ממש ממש ממש לא היתה זחילה, וגם אז לא בטוחה שזה עד כדי כך פוגע.

יש לי ילדה שלא זחלה בכלל על הגחון או על שש, אלא רק על הישבן. והיא חכמה מאוד ויצירתית והכל...

הבן שלי לעולם לא הצליח לזחול גחון קדימה...

הוא חצה יבשות אחורה,ולמד לזחול על 6 בסביבות 10 חודשים...והלך בגיל 1.3.

והוא אחלה גבר...(בן 2.5)...חכם ומוכשר...

אז לא ברור אם יש ממה לדאוג..בכל אופן,תמיד ניתן להתייעץ בטיפת חלב..

הבן שלי בן שנה ושלושה חודשים לא מרים את הראש שלו כשהוא על הבטן ליותר מכמה שניות-מזה יש לחשוש

הבן שלי לא זוחל לא אחורה לא קדימה לא גחון לא על 6- מזה יש לחשוש

לא אוהב להתהפך- מזה יש לחשוש

 אך ב"ה עם הרבה פזיותרפיה ותפילות הוא מצליח סוף סוף להתיישב לבד ולהעמד עם תמיכה וללכת עם תמיכה, והשבוע גם התחיל לזוז קדימה עם הישבן ב"ה ב"ה!!

הבת שלך ב"ה מתהפכת ! מסכימה להיות על הבטן! מחזיקה ראש! זוחלת גחון! ב"ה היא במצב מעולה, לא צריך לזרז בכוח התקדמויותת שברור שמתקיימים אצלה, ניתן כמובן לעשות תרגילים ולגרות זחילה, (יש מלא תרגולים שאפשר לראות ביוטוב) אך ברור שלא להילחץ, דרך אגב הגדול שלי גם זחל רק אחורה עד גיל 10 חודשים ואז בגיל 11 חודשים תוך חודש למד לזחול קדימה להעמד לבד ו  ללכת!!! אז כל ילד עם ההתקדמות שלו, וטוב שאת דואגת לה, אך כמובן ללא לחץ, היא בסדר גמור 

בשנה נעמדה..

וחודשיים אחרי הלכה..

והיא באמת הייתה בטטה לא זזה ולא עשתה כלום.

אין מה לדאוג.

הולכים לרופא ילדים.

הרופא אמר לי לעשות לה תרגילים וזה עזר...

אם היא יושבת ומתהפכת ונעמדת אני במקומך הייתי רגועה..

אם היא זוחלת אחורה, וקצת קדימה על הגחון- זה לא נשמע לי מדאיג בכלל.

יש ילדים שלא זוחלים לעולם וההתפתחות השכלית שלהם תקינה

ולעיתים יש ילדים עם איחור התפתחותי (או פיגור) שיכול לגרום לכך שלא יזחלו (ואז יש לזה המון סיבות שנובעות מהפיגור אבל לא פיגור=לא זוחל)

הקשר היחיד הוא שזחילה של יד ורגל נגדית עוזר לפתח את הקשר בין שני חלקי המוח(המיספרות),

אבל שוב- זה לא אומר שחוסר זחילה=אין קשר בין ההמיספרות, כי יש עוד דברים שעוזרים לכך.

זחילה לאחור היא התחלה של זחילה.

ואם את ממש לחוצה, את יכולה לעזור לה קצת, לשים לפניה משחקים שהיא אוהבת שיגרו אותה לזחול ולתת לה תמיכה מאחור כך שהתנועה של הרגליים תקדם אותה קדימה במקום אחורה, וגם אפשר להרים אותה טיפונת מהבטן כדי שהידיים וחגורת הכתפיים יעשו את התנועה ויתחזקו.

תני לילדה את הקצב שלה. אם עד גיל שנה היא לא זוחלת, תפני לרופא ילדים ותבקשי המלצה לפיזיותרפיה כדי שיתנו לך תרגילים יותר ברורים ויעקבו. בהצלחה!!

*הכותבת מרפאה בעיסוק, עובדת עם ילדים בגילאים הרלוונטים.

היא עוד תשתולל ותרוץ ותשבור חפצים בבית של סבא וסבתא באחריות

יש שהולך מוקדם

יש שלומד מוקדם

יש שזוחל מוקדם

יש שמתחתן מוקדם

ויש את המאחרים בכל הנ"ל

ענה פעם הרב מוצפי לאימא שהבן שלה לא דבר שהוא יעשה להם חור בראש עד שיאמרו לו שתוק!!

קודם כל תשיגי הפניה לרופאה התפתחותית, כדי שתוכלי לקבל פיזיותרפיה דרך קופ"ח (זה תהליך ארוך, אז

כדאי שכבר תיכנסי לרשימה. עד שתגיעי לטיפול בע"ה היא כבר תזחל.

הבסיס לזחילה: גמישות הגב

הורים רבים נוהגים להושיב את ילדם לפני שלמד להתיישב בעצמו ולזחול. הבעיה שעלולה להתעורר בעקבות הושבת התינוק לפני שלמד לזחול, היא שתנועתיות הגב נפגעת - שרירי הגב של התינוק נאלצים להתמודד עם המציאות של כוח הכבידה והתוצאה היא קושי מוגבר בשרירי הגב, דבר שפוגע ביכולת הגב ובתנועה צידית.
יכולת התנועה של הגב היא הבסיס לזחילה. כמובן שכל שאר התכונות כמו סימטריה וקשר בין פלג הגוף העליון לתחתון חשובים גם הם, אבל לרוב התינוקות שחווים קשיים בזחילה יש קושי בתנועתיות הגב בגלל בעיות כגון מתח שרירים חזק מדי או חלש מדי, או בגלל שהושבו לפני הזמן.

תרגילים לעידוד זחילה:

• השכיבו את התינוק על גבו, והניעו את האגן שלו מצד ימין לצד שמאל. לאחר מכן בצעו את התרגיל עם כל אחת מרגליו בנפרד. המטרה היא לראות שחלק הגוף העליון של התינוק נשאר ללא תזוזה ורק החלק התחתון נע.

• השכיבו את התינוק על גבו, כופפו לו את הברך לכיוון בית החזה וחזרו על הפעולה בשתי הרגליים.

• השכיבו את התינוק על גבו, קרבו את רגלו וידו הימניים עד למפגש ביניהן - חזרו על הפעולה גם עם יד ורגל שמאל. ראו שהתנועה מתרחשת גם במפרק הירך וגם בכתף, שאין מפרק דומיננטי. 

• אחזו ברגל וביד של אותו כיוון וגלגלו את התינוק כלפי הצד השני - לכיוון הכתף הנגדית שמונחת על המזרון. בצעו את התרגיל עם היד והרגל השנייה.

• תנוחת ערסול: החזיקו את התינוק בתנוחת ערסול כשפניו פונות לתקרה, יד אחת תומכת בראש, והשנייה באזור הברכיים. שימו לב ששתי הידיים נמצאות בקו המרכז ולא פרושות וקרבו את הראש והרגליים - כאילו אנו מכדררים את התינוק; שימו לב: לא יותר מדי. המטרה: לגרום לגב להיות במצב של כפיפה.

• כאשר התינוק שוכב על הגב, טפחו קלות על בית חזהו, לאחר מכן שפשפו את האזור באמצעות חיתול בד.

• הניחו צעצועים מעל כרית או מעל הרגל, שיגרו את התינוק לטפס מעליהם.

• הסירו את הגרביים של התינוק, שירגיש את הרצפה.

(מתוך הלול)

אמא יקרה! אל תדאגי . בעזרת ה' היא עוד תרוץ ואת אחריה. הבן שלי לא התהפך עד הגיל הזה . ואז ב"ה הכל הגיע ברצף מהיר . אל דאגה . . ה' איתך!!!

הקטן שלי גם איטי בהתפתחות ובטיפת חלב מיהרו להלחיץ ובגיל תשעה חודשים שלחו אותנו לפיזיוטרפיסט, הוא לא כל כך הבין למה הגענו ואמר שאם עד גיל 11 חודשים הוא לא מתיישב ולא עולה על שש לחזור אליו וב"ה עד אז הכל הסתדר... אז בנחת...

דבר נוסף אם כן את רוצה לבדוק את זה אפשר לבקש מהרופא התפתחות הפנייה לפיזיוטרפיסיט (לדעתי זה טיפול חינם או בסכום סמלי ביותר) ושהפיזיוטרפיסיט יראה אותו לפעמים הם נותנים תרגילים מעודדים וכבר הילדים מתקדמים... בהצלחה...

אצלה היא נולדה חודש לפני הזמן והיא הולכת לפיזיותרפיה ואכן מתקדמת

וזה מה שאני ממליצה רואים ממש הבדל בשרירים

אמרו לי שהבעיה שלה זה טונוס קצת נמוך ושהיא גמישת יתר

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....