עם כל הכבוד לברי...

אלתרמן

ואני ממליץ לך גם לשמוע את הביצוע של חווה אלברשטיין, הוא מדהים

היא הבת של שאול....

וזה הקשר לניק...

וחוצמזה

כתבתי את זה על עצמי

קוראים לי מרב,

ואני בת של מלך.

נעים להכיר

תודה..

נראלי שלכל שם יש משמעות אם מחפשים אליו משמעות..

(לעוד סיפורים וחפירות על השם שלי- מוזמנים לאישי ישלי המון מה להגיד על זה וגם למה אני מרב ולא מירב, ומה ההבדל בינהם בכללי ולמה אצלי זה דווקא ככה...)

וההורים שלי בכלל קראו לי ככה כי "מרב זה שם יפה וזהו". אני הפכתי את זה למשמעותי..

והתאהבתי בשיר הזה שלי

הנה שניים מהם(אזהרה: הם ישנים, אז אולי תמצאו אותם קצת דכאוניים ):

טבעו של צל

אדם בצל מלאך

כשפגשתי את נפתלי בפעם הראשונה הוא עמד שם והקפיץ חלוקים.

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל ניגשתי אליו ונתתי לו חיבוק.

נפתלי הביט בי במבט מושפל, כתפיו שפופות וכל גופו משדר כניעה מושלמת לרגש.

בפעם הראשונה שהרמתי את העט ופגשתי את נפתלי זו הייתה טעות תמימה, מעין הפתעה מעניינת, חוויה של משהו חדש שמעולם לא תשאיר אותך בתול כשהיית.

ומאז, כמו כל אוהב שהוא, הופיע נפתלי מעבר לכל פינה, עומד שם מעל האגם שלו, משיט סירות בים של רגשות ודג.

נפתלי הדג, שם כה ראוי, קצת שונה, קצת הזוי.

הוא לא היה דחוי כי מעולם לא שאף להתקרב, הוא פשוט היה שם בתוכי, חכתו עמוק בתוך אגם הרגשות שבי, דג לו שירים מתוך מעיין שמעולם לא הכרתי בקיומו.

מקור הניק- השיר המומלץ 'נפתלי הדג' של ברי סחרוף.

כזאת אני זורמת עם החיים,
מביאים לי לימונדה ואני הופכת את המיץ ללימונים.

על הפסנתר מנגנת ממציאה מנגינות,

אם תביאו לי אות אמציא מילים חדשות.

מה שמגיע עם זה משתמשים,

רע לי או טוב לי הכל כבר נעים.

כששואלים מה לקחת לאי בודד,

לא לוקחים משהו מסויים פשוט זורמים.

רוצה לצאת לבלות? רק תגידי לי איפה ואבוא.

צריכה משהו לקנות? אני אקנה, כמה זה כבר צריך לעלות?

זרמתי עם המשימה, מה לעשות כזאת אני,

תביאו לי הגדרות של דברים ואני אלך להקיא. 

יצא לי משהו כזה בזרימה  מקווה שהצלחתי במשימה

תכתבי על עצמך. או על מה שהשם הזה אומר לך..

אני כן כותבת על נקודה אחת לפעמים, אבל ממש לא על עצמי.

אולי יותר קשה לכתוב מלפרסם.

הרבה יותר קל לכתוב משהו שהוא כן פנימי אבל לא באופן ישיר עלי.

המציאות השבורה לקחה אותה רחוק,

הרבה ימים של בכי, מעט ימים של צחוק.

תמונות ילדות של קיץ תלויות לה על הקיר,

מדהים כמה חיוך יכול להסתיר.

היא הבטיחה לעצמה, גם אלהים לא יעזור

כלום כבר לא ישבור אותי, כלום כבר לא ישבור.

ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה

את לא אישה פלדה

את אישה חרסינה.

והיה לה מין מבט עם כוח לא מוסבר,

היא פזרה הרבה שקרים, אבל לא את השיער.

עם צרידות כזאת כהה גם בצחוק הכי בהיר,

מדהים איך שכוח יול להיות שביר.

בשנים היא לא טרפה בפניו את הקלפים,

םג בחושך הסודות שלה הפכו להיות שקופים.

הוא ראה אותה עמוק, גם בלי לדבר.

מדהים כמה שתיקה יכולה לספר..

היא הבטיחה לעצמה, גם אלוהים לא יעזור

כלום כבר לא ישבור אותיף כלום כבר לא ישבור.

ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה

את לא אישה פלדה

את אישה חרסינה.

--------------------------------

שיר מדהים. של מירי מסיקה.

ממנו לקחתי את הניק.

אני יודעת שזה לא חכמה

אם יצא לי אני אשתדל לכתוב גם משו מעצמיי..

קצת מאולץ אבל לא היה לי זמן להשקיע..

האמת שיש משו נחמד

בכינוי שקוראים לך

מאז שאתה נולד.

"אורוש תסדרי את החדר"

אבל האמת שזה יותר נחמד,

"אורוש אני אסדר זה בסדר"

הבעיה מתחילה כשאתה פותח ניק

ואם אתה בכתה ז' ו 'אורוש' תפוס

האופציה העיקרית היא  'נקניק'.

אז בלי להקדיש מחשבה נוספת

אורושקוש יקרא השם בישראל.

ועד כאן סיפורנו על משמעות התוספת.

לא ככ אהבתי אבל לונורא..

בדד אלך בין הדרכים

המובילות אל ביתי

בדד אסתובב בין השבילים

הסוללים את דרכי

בדד אתהלך בין המחשבות

המתרוצצות שוב ושוב במוחי

המחשבות הקשות שלא עוזבות לרגע

וגורמות לי לשגעון רגעי

השבילים רבים הם

וכל דרך היא מיוחדת

וצריך לדעת להבדיל

אם טובה היא או מיותרת

והמחשבות רבות גם הן

לא נותנות מנוחה

ומנסה אני בהן להילחם

ולהבין את דרכם החדשה

אז מסתובבת אני בחושך

לא יודעת לאן לפנות ואיך..

מחפשת אור בקצה המנהרה

שאליו אני אלך

בדד..

מקור הניק-השיר 'בדד' של זוהר ארגוב..

ואין מה להוסיף...

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

סכנת מוות

עליהן, הן עוד תבואנה....

עוד יחזור הניגון.....

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

היו ימים.

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אולי אתה יודע משהו שאני לא

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

@נוגע, לא נוגע 

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....