כידוע היהדות אינה דת, כי אם לאום.

לאחר חורבן הבית השני, פוזרנו בגלות ונטשטשה העובדה הזו.

זהותנו הלאומית נשכחה כתוצאה מהירידה מהארץ.

בגלות היינו עם שאינו חי כלאום, ולכן היינו 'אומה מתה' - אומה שמפוזרת בין ארצות שונות.

כיום, שחזרנו לארץ ישראל, חזרנו להיות עם בארצו.

לא דת שהוצאה מהקשרה הלאומי, אלא אומה מקובצת (חלקית).

עדיין לא הגענו למצב בו אנחנו מקיימים ממלכה לאומית מלאה, אך יש כאן שלטון שמנהיגיו יהודים (אולי לא נוהגים על פי היהדות, אך הם יהודים)

מה כל זה אומר בפועל?

אנחנו יהודים ששואפים לקיים את כל מצוותיו של הקב"ה, ומתקדמים לקראת חיי אומה מלאים בארץ ישראל, שהם הגאולה השלמה (לימוד תורה, ממשלה, צבא, שוק כלכלה, חינוך, שפה.) 

שלא תיווצר אי הבנה.

הדתיות הלאומית איננה תחלופה ליהדות ה'חרדית', כי אם המשך ישיר כתוצאה מהתקדמות היסטורית לעבר הגאולה.

חזרה לשורשים המקוריים של היהדות.

אם לא הייתי מובנת אשמח להסביר

זה נושא מורכב שמומלץ ללמוד לעומק.

הכל נכון חוץ מהקביעה שהיהדות איננה דת אלא לאום. היהדות היא גם זה וגם זה. לולא שמרנו בגולה על ה"דת", היינו מתבוללים בין העמים ונעלמים. כבר אחד העם אמר שיותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת עליהם. כלומר שמרה עליהם שלא יאבדו את זהותם.

נכון שבמשך הדורות היתה התמקדות בכל מיני דברים שוליים שגרמו -- בין השאר -- לשוני במנהגים בין העדות. חוץ מזה, היו כל מיני פסיקות שהיו תלויות בצרות שחוו היהודים באותו הזמן ובאותו מקום או איזור, וכמה מאלה מכבידים אולי כיום. מכל מקום, העיקרים נשארו בעינם.

דווקא החרדים מתכחשים לחלק מהעיקרים הללו בטענות חסרות שחר. למשל, היחס לארץ ישראל בכלל ול"שטחים" בפרט. הרי מצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות וכמה פעמים בכל יום אנחנו מתחננים ל-ה' שישיב לנו את הריבונות בארץ [לזה הכוונה כשמדובר ב"מלכות בית דוד משיחך", "ובא לציון גואל", "ויקרב משיחייה" וכו' וכו']. נכון שכל השנים רצינו מלך כי זו היתה הצורה שבה התנהל השלטון הריבוני בכל העולם. אבל אפילו במקורות אנחנו לא רואים דרישה אבסולוטית למלך. שמואל הנביא מתנגד לדרישת העם למלך. הוא מאיים עליהם שהמלך עלול להיות עריץ ולקחת את בנותיהם ולהפוך אותן ל"רקחות וטבחות" בארמונו... המלך הוא פשוט התגלמות הריבונות והעצמאות של עם ישראל בארצו -- ולזה התפללנו בכל הדורות -- ערב ובוקר וצהרים...

תקצר היריעה מלמנות את כל נקודות המחלוקת בין החרדים לדתיים הלאומיים. עם זאת, תורתנו היא אותה תורה ואנחנו עם אחד, פה בארצנו תובב"א.

תודה על ההארה!

החכמת!

מוזר לי, איפה החירות? למה היהדות יכולה להיות דת יותר מאשר הקביעה של "בננית"? (ע"ע הכותרת שלך)

נכון שהשמירה על היהדות כאל חוק בגלות שמרה אותנו, אבל זה לא כי זה דבר ככ חיובי, זה חוסר ברירה כשאין כלים ואין יכולת להתייחס ליהדות בייחס שהיא ראויה לו. 

משום מה רבים טוענים על יהדות הגולה כאל אבן הפינה של היהדות כולה, זה אבסורד! (צמח עולם תורה מופלא בגולה, אבל להתייחס אליו כאל תכלית היהדות זה פשע)

נ.ב. עם זאת- ציינת בעניין פסיקות על דברים שוליים- בגולה הן לא שוליים, אבל כל סיבת העלייה לארץ דורשת פתרון הלכתי, ההלכה בנושאים הללו לא מתקטנת, ההלכה עכשיו- במקום לתפוס תאוצה- נשמרת במתכונתה הגלותית וחסרת היכולת

אני מציעה שתבדוק את עצמך לפני שאתה כותב דברים..ואני חושבת שהמשפחה שלי לא הייתה מוכנה לגור באוהל בשטחים.גם אני לא הייתי מוכנה עם כל הדתיות לאומית שלי.לדעתך זו הלכה מיותרת לא להרבות דיבורים עם האישה?אתה יודע שחז"ל קבעו את האמירה הזאת?חכמינו זכרונם לברכה שאנחנו הולכים אחריהם.לא סתם חרדי שאתה מגדיר אותו בצורה הזאת..כל אחד יכול לאהוב את הפשטות של האמונה.גם חרדי,גם דתי לאומי וגם חילוני.אני מציעה שתבדוק את עצמך שוב,כי נראה לי שהרוב ממה שרשמת פה לא נכון בהחלט.

במסכת אבות.וכל עוד זה כתוב במסכת אבות,אני מאמינה בזה.

ואתה לא מבין את האיסור הזה מספיק נכון..אני מציעה שתשאל רב כי אני לא הבן אדם הנכון להסביר דברים.

רק רציתי להראות לך שהאיסור הזה נוגע גם לדתיים לאומים!וסליחה אם פגעתי גם..

לידיעתך- התורה שבכתב ניתנה עם התורה שבע"פ.

להתיחס רק לתורה שבכתב זה כמו לראות רק התחלה של משפט שלם (לא מצאתי דוגמא יותר טובה)

זה גישה קראית לקבל רק תורה שבכתב...

ימין ושמאל"

כל מילה של חכמים היא קודש. אסור לזלזל בשום אופן!

זו תורה שבע"פ שאנו מחוייבים להאמין בה בדיוק כמו תורה שבכתב.

מה הם בשבילך?

חז"ל הם לא סתם בני אדם שהחליטו לקרוא את התורה ולהוסיף בה כטוב בעיניהם.

חז"ל הם אנשים עצומים וענקיים עם רוח הקודש שמסרו לנו את דבר ה'.

זה מה ש-ה' רוצה. זו בדיוק האמונה הנדרשת מאיתנו.

אם ניתנו כל כך הרבה מצוות והלכות - יש סיבה לכך. (ואכמ"ל)

בס"ד

דבר שני ההלכה הזאת היא מה ששומר על זה שתהיה לאדם זוגיות בריאה

תחשוב על אדם שמתרגל לדבר חופשי עם בנות

כשהוא יתחתן הוא לא ישנה את ההרגל שלו בבום

הוא ימשיך לדבר עם כל הבנות האלה

ואין מה לעשות שיחה יוצרת קשר

עכשיו כשיהיה לו משבר נישואין עם אישתו

ולכל אחד יש משבר

הוא יפנה לחברה הכי טובה שלו וידבר איתה

וזה יכול לההפך להרגל

יוצא שלגבר אחד יש כמה נשים בראש

והוא נשוי למישי אחת

קצת דוחה

ההלכה לעולם לא סותרת את החיים היא משלימה אותם באופן הכי נכון ויפה שיש

[ובנימה אישי שלא קשורה בכלל לדיון ואליך בא לי להקיא]

רב או מחנך שאתה סומך עליו שילמד איתך לעומק... זה פשוט נראה כאילו זה הדבר היחיד שמפריע לך..

בכ"מ צריך לצאת מנקודת הנחה שלא הכל אנחנו יכולים לתפוס בשכל האנושי שלנו וגם אם יש דברים שאנחנו לא מבינים צריך להאמין שאם הקב"ה ציווה אותנו את זה זה כנראה לטובתנו

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בכל מקרה- בהצלחה!

זה שלנו דברים נראים סותרים/לא הגיוניים, לא אומר שהם אכן כאלה באופן אמיתי.

העיניים שלנו קטנות ולכן בעינינו דברים מסויימים נראים כלא מתקבלים על הדעת.

צריך ללמוד ולהעמיק, לחפש תשובות לשאלות האלה, ובעז"ה למצוא גם.

אם הקב"ה ציווה על כל ההלכות הללו, אין ספק בכלל שהן טובות ונכונות לנו.

אם שואלים באופן שרוצה לקבל תשובה, בד"כ מקבלים תשובה מספקת.

חפש בשו"תים באינטרנט, יש שם בטוח תשובות לשאלות שלך.

(הנה משו שמצאתי מחיפוש מהיר, אולי יועיל:

http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=466801 )

משהו כמו, תאמין בישו, תבוא לכנסיה כל יום ראשון ותהיה נחמד, טוב, הרבה חסד.

וההיסטוריה מראה שדווקא הנוצרים שהלהיות אדם טוב זה אחד מהעקרונות הבולטים שלהם, הם היו הכי אכזריים, כל מסעי הצלב, והטבח ברחובות..

זוג אחד התחתן. (מזל-טוב!!! קולולולולול )

האישה מאוד מאוד מאוד אהבה את בעלה.

כל יום הוא היה יוצא לעבודה, והיא היתה יושבת על הספה בבית וחושבת כמה הוא נחמד, כמה הוא חתיך, כמה הוא צדיק, כמה הוא טוב אליה, וכו' כו'

ואז הוא מגיע הביתה, והבית מלוכלך, הכיור מלא, הרצפה מלאה נמלים ושאריות אוכל, אין כביסה נקיה, אין אוכל.

יום אחד, סבבה הוא מבין, לא מרגישה טוב, עיפה, בסדר..

אבל עוד יום, ועוד יום, ועוד יום.

אז פתאום הוא יפקפק, לא יהיה בטוח שהיא באמת אוהבת אותו, כמה הוא באמת חשוב לה..

זה יפה להגיד שיש ה', ואנחנו מאמינים בו, ולא יכולים בלעדיו, ואוהבים אותו. זה הכל יפה מאוד. אבל אנחנו נבדקים דווקא במקומות הקשים, הנסתרים, הקטנים..

קטע יפה משיעור של הרב יוני לביא:"" למה מצוות היהדות כ"כ "קטנוניות"?

אלא הכל מסיני גם התורה שבעל פה ובכללה מסכת אבות.

אלא שצריך ללמוד על זה ,בוודאי.אבל גם אם אינך מבין  עכשיו לא עושה את זה מיותר חלילה.

כדאי לקרוא את המפרשים המקובלים על זה..ועל שאר המסכת והתורה בכלל..

זה לא הלכה. וזה רעיון טוב למרות שהאוכל כשר וטעים.

מכיון שהגברים עסוקים בללמוד תורה ולדבר על דברים חשובים, ונשים בד"כ מתעסקות יותר בפטפוטים (10 קבין וכו'), ולדבר יותר מכפי הצורך זו מידה רעה, במיוחד עבור מי שנועד להשתמש בכח דיבורו לתורה. (כמו שלאכול יותר מכפי הצורך זו מידה רעה. אלא שאת התוצאות של האכילה שהיא דבר גשמי, אתה רואה כי זה בעולם הגשמי, ואת תוצאות הדיבור שהוא דבר רוחני אתה לא רואה כי הן בעולם הרוחני.)

הקב"ה נתן לנו עוד כמה דרכים להגיע לאמת חוץ מסיני. (כמובן שאת הדרכים, הוא אכן נתן בסיני.)

אף אחד לא אמר לא להרבות שיחה עם אשתך..

רותם, דבריך מראים שאינך "תלמידה חכמה". זה מה שקורה כתוצאה מהמצב שאנשים לא מתעמקים בדברי חז"ל. היית רוצה שבעלך לא ידבר איתך? שהוא יתעלם ממה שאת חושבת או אומרת? על שכמותך נאמר "חסיד שוטה". א. כתוב גם "אישתך קטנה ? -- שח ותאזין לה!" כלומר, אם אישתך נמוכה, תתכופף ותאזין לה! כלומר: הם צריכים לשוחח ביניהם ולדון בעינייני היום. כלומר בבעיות שחיי היום יום מציבים בפניהם. ידוע לי שיש שמדייקים ואומרים ש"לא להרבות שיחה עם האישה" מתייחס לאישה שאינה שלו. וזאת, כדי למנוע פריצות. אבל, אם יש גדרים פנימיים אצל האדם, אין צורך בכל כך הרבה גדרים חיצוניים... חוץ מזה, יש דעות שונות ואף מנוגדות אצל חז"ל באותם עניינים עצמם. למשל, יש "חייב אדם ללמד בתו תורה". ולעומת זה יש "המלמד בתו תורה כאילו לימדה תיפלות"...

הסיבה שאצל החילונים הפריצות חוגגת היא שהם מאמינים שהגדרים הפנימיים מיותרים כי הם לא מאמינים בתורה. מי שמאמין בתורה לא יתנהג כך. "לא תנאף" חשוב בעיני שומר המצוות בדיוק כמו "לא תגנוב" ו"לא תרצח".

למרבה הצער, הדברים התפתחו כך שהידירו את הנשים מלימוד תורה ושרבים מהגברים גם כן אינם בדיוק תלמידי חכמים, כך שההלכות מנוצלות לצרכים לא ראויים [כגון דיכוי נשים].

"ר' יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אומר יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו. מכאן אמרו חכמים, כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנם."

(ואגב, מלבד ההסבר הפשוט של המשנה, לפי הזכור לי, הרמב"ם מפרש ש"אל תרבה שיחה עם האשה", כשמדובר באשתו, הכוונה היא בעיקר לדברים שבין איש לאשתו.)

ובכל מקרה יש לציין גם את "כל המרבה דברים מביא חטא", בלי קשר לאשה. (שם למשל, הרמב"ם מפרש שכל מה שהזהירו אנשי המוסר למעט בדיבור, זה בדברים שיש בהם צורך, אבל שיחה בטלה הבעיה שבה היא ברורה.)

ועם אשה אחרת, ודאי שזו בעיה חמורה להרבות בדיבור.

וממתי "עזר" זה פתרון לשעמום?

בדרך כלל מישהו צריך עזר כשהמצב הוא הפוך, שהוא כ"כ עסוק, שהוא צריך עוד מישהו שיעזור לו.

בהחלט יתכן שזה נאמר. אז מה? זו דעה של חכם אחד. התורה עצמה אומרת: " זכר ונקבה בראם". לכן, באמת, חז"ל מחפשים הסברים לסתירה כביכול בין הסיפור של יצירת האישה מן הצלע של אדם [שכבר היה קיים אז] מצד אחד, והקביעה ש"זכר ונקבה בראם" כלומר באותו זמן עם אותו ערך ואותה חשיבות -- מצד שני. הסבר אחד שיש , זה שאכן תחילה ברא את שניהם יחד באותו זמן ושניהם היו חשובים באותה מידה ואף אחד מהם לא היה אמור לשלוט בשני, אבל -- משחטאה האישה ששמה היה לילית היא נענשה בין השאר בזה שבעלה ישלוט בה. ויש עוד הסברים.

האמת היא שאכן עד עכשיו בני האדם חיו בעולם פאטריארכאלי שבו הגבר שולט. עכשיו, סוף סוף, האישה מתחילה לצאת מעבדות לחרות. כבר בנביאים רואים את זה. הנביא אומר שלעתיד לבוא -- לא תקראי עוד לבעלך "בעלי" כי אם "אישי". כי בעל הוא מי שהוא הבעלים של אישתו. היא רכושו. ואילו כשהיא קוראת לו "אישי", כלומר "האיש שלי" אין כאן אדנות אלא יחס של שיוויון. נכון, שלפעמים יש נשים שמנצלות את המצב הזה כדי לגרום לאנשים רעה. זה באמת לא ראוי ומרשעת כזאת צריכה להיענש. מכל מקום, מה שכתוב בספר בראשית אלה דברים לא כל כך מובנים וכנראה שבהם אמורים לדון תלמידי חכמים, לא הדיוטות. חז"ל כבר אמרו על ספר איוב למשל "איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה". כלומר שיש דברים שהם רק משל שמטרתו ללמד אותנו משהו אבל הם לא היו ולא נבראו. אין צורך להיצמד למילה שלא מבינים אותה ולהשתמש בזה כדי לאמלל אנשים ו/או נשים. ההיצמדות הזאת למילה זו או אחרת היא רעה חולה שהעולם החרדי שטוף בה. זו אינה הדרך הדתית לאומית. החרדים אינם יודעים להבדיל בין עיקר לטפל. ופעמים הרבה הופכים את הטפל לעיקר ואפילו מבטלים את העיקר מפני הטפל. יישוב ארץ ישראל וריבונות בארץ ישראל לא חשובים בעיניהם, או אף אסורים, ואילו שלוש שבועות, שהיו או לא היו ,ואף אם היו -- הרי שבטלו עם הצהרת בלפור, הם נדבקים אליהן. לפי הכתובה, הבעל חייב לפרנס את אישתו ולא ההיפך -- אבל הם בשלהם... למרבה הצער, על הרבה מהשרשורים והתגובות של ערוץ 7 השתלטו החרדים שבכלל מתנגדים לאינטרנט! גרוע מזה, הם סוחפים אחריהם את הנוער שלנו.

החרדים לאו בהכרח מקפידים בהלכות (וזה חוץ מההלכות ש"נעלמו מעיניהם")

ודתי לאומי בטח שלא אוהב את הפשטות שבאמונה,להיפך,הוא מעמיק באמונה יותר מהחרדים.

הוא לא סובר חלילה שיש הלכות מיותרות.הם לאו דווקא ימנים קיצוניים..

אבל מצאתי כמה הלכות שדתיים- לאומיים מחמירים יותר.

מה את רוצה לדעת?

מה התכונות שהדתי לאומי הנורמטיבי מגדיר את עצמו על פיהם?

מה השאיפה של דתי לאומי נורמטיבי?

מה אני הייתי רוצה שיהיו התכונות והשאיפות של דתי לאומי (וכן הייתי רוצה שאלו יהיו השאיפות והתכונות של כל יושבי תבל)?

מבין השאלות הללו רק האחרונה מעניינת אותי.

(והבלבול בין השאלות, הוא זה שגורם לפקפוק בקיומו של המושג "דתי לאומי", במיוחד לאור העובדה שהאחרונה לא מבדילה בין מי שהוא דתי לאומי למי שלא.)

ציבור אידאלי לדעתי בנוי על זה שכולם מכירים את אלקים ומבינים שצריך לעבוד אותו על פי התורה, וכל אחד עושה זאת כפי יכלתו.

כשכמובן, החברה בנויה על האמונה ומתוכה, ותפקידם של החברה והיחיד-להנחיל ולממש את האמונה הזו בעולם.

בין המרכיבים החשובים של המציאות החברתית- כל אדם צריך לדאוג לעצמו לכל צרכיו (הגשמיים והרוחניים) כפי יכלתו. החברה צריכה ליצור מערכת (מלך, צבא, שופטים, רבנים, כהנים) שתפקידה לדאוג לעניינים הציבוריים (מלחמות, דינים, חוקים, קיום הדת במישור הציבורי-דהיינו עבודת המקדש בעיקר+כמה נספחים, וכדומה). כל אדם שחסר לו משהו מצרכיו, מוטל על כל אחד ואחד לעזור לו במה שצריך עזרה (לא על כולם ביחד, אלא על כל אחד, כאילו אין עוד, והקרוב קרוב קודם (עניי ביתך, עניי עירך, וכו')).

יש איזושהי חפיפה חלקית בין אידאולוגיה של דתי לאומי נורמטיבי לבין הכתוב כאן.

של הציבור המכונה" דתי לאומי". והסיבה מהריחוק מהאידיאל:

יש ציבור המכונה "חרדים" ויש את המכונה"חילונים". המחשבה שיצרנו לעצמנו זה שאנחנו בינייהם. לא זה ולא זה. החרדים מגזימים, החילונים לא הולכים אחרי האמונה עם המצוות, אז אנחנו באמצע. מושלמים אידיאליסטים להוטים. 

או בעצם, אנחנו מתפשרים. החרדים לא, חילונים לא, הופה יש פשרה, הנה אנחנו, הציזור ה"דתי לאומי" כאלה- ואו! יודעים לחיות חיי שילוב, חיי חול, אם אמונה ומצוות ליד. מעגלים פינות פה ושם כי זה סתם יותר מידי. 

אז זהו. שלא. יצרנו לעצמנו חיים על גדר, חוסר יציבות. אם נגיד שאנחנו 50%-50% (לצד החילוני ולצד החרדי) כי אנחנו גם וגם, משלבים. אז גם כשפתאום קצת נזוז ל 60%-40%. לא נרגיש שזה כבר לא זה, כי אנחנו עדין באידיאל שלהגדרה של שילוב.

אז פתאום נגיע למצב של 99%-1% כשאנחנו עדין מנופפים באידיאל המפוצץ של חיי השילוב. הגם וגם.

אז לא. זה לא האידיאל. אנחנו לא בינייהם, אנחנו לא 50% זה ו50% זה, גם לא 70% ו 30%, אנחנו 100% אנחנו. האידיאל שלנו הוא לא "גם קודש וגם חול" אלא "קידוש החול" שזה באמת אידיאל מדהים! אנחנו לא מוותרים או מתפשרים על הקודש, התורה ושמירת המצוות כדי לעבוד ולהיות יותר מחוברים, וגם כדי להיות נחמדים לחילונים. לא. אנחנו לא יורדים אל החול. אנחנו מביאים את החול אל הקודש. אנחנו חיים את חיי העכשיו. של יהודי בארץ הקודש. לחרדים יש גם אידיאל יפה. רק שהוא אידיאל גלותי, זו הדרך של שמירה על מסורת בנכר- הסתגרות וקידוש החיים רק לקודש, ואנחנו צריכים כ"כ להעריך את זה כי זה בעצם מה ששמר אתנו כעם 2000 שנה בגלות!!!!!

אבל אנחנו חושבים שהקודש יכול להיות הרבה יותר עצום, כשהו משפיע, מעלה את הסביבה, בא מתוך חיי הכלכלה, חיי החברה ואחדות העם, חיי האדמה, והכל מביא גם לקידוש ה' גדול!!

ואם כל אחד שקורא לעצמו "דתי לאומי" ידע להגיד שזה המטרה שלו. והוא בכלל יודע מה האידיאל של הציבור. אנחנו נהיה 

ציבור עצום עם כוחות והשפעה גדולים!! (השם "דתי לאומי" מגיע מ-דתי, ולאומי- בעד הלאום, היהודים טכנית גם חרדים הם לאומיים, אבל לנו זה כבר הגדרה ששווה ל"ציונות הדתית" שזה בעד יותר המדינה והארץ. אז אנחנו לא גם ציוניים כמו החילונים, ודתיים כמו החרדים. אנחנו בעד המדינה והארץ כהתחלה, יש המשך- מדינה יהודית, מדינת הלכה. באו נקדש את החול! )

מקפיד מהציבור החרדי .. סתם כדוג' : צניעות, חברה מעורבת, חשיבות לימוד תורה, נגיעה, בנות בצבא .. ברור שהחרדים הרבה יותר מקפידים על המצוות האלה . 

למרות שבאמת זה לא שכל הציבור הדתי לאומי הוא כזה , אבל הבעיה היא שבא נאמר זה הרוב ולכן ככה אנחנו נתפסים בעיני המדינה . נרלאי שהדתי לאומי האידיאלי הוא אותו אחד שמבין שקודם כל מגיע הדתי, שהוא הראשון והחשוב, מזה גם מגיע הלאומי. הגענו למצב שהלאומי נהיה מקודש, אבל זה לא צריך להיות ככה, בטח שלא בכל מחיר . צריך להבין שהתורה היא מעל הכל .

ולכן אינה מקפידה פחות מהחרדים על קיום תורה ומצוות.

תורה וציון הם שני צדדים של אותה מטבע. אלא מכיוון שהמגזר הדתי לאומי יותר פתוח אז יש בו דתיים ברמות שונות

שהשאיפה היא תורה ברמה גבוהה .

כל שילוב הקודש עם החול... ובגלל זה יורד הקודש וגם החול לא תמיד משו... אבל מצד שני אני מאמינה שזה האידיאל..

בשיא הלהט והתשוקה "מה זה יהודי?" "מה זה בפועל?" "ומה זה באמת? מהי דמות היהודי האידיאלי? ואיך זה משפיע עלינו?", ואפשר גם לשאול אם "יש כזה דבר בכלל". 

אני רוצה לראות את הפטריוטיות הזו שנדלקה לכם בעיניים שראיתם את ההודעה הפותחת. (51 תגובות).... |נו... אבל אני רוצה הרבה דברים|

אם זה היה ככ ברור, לא היו צריכים את כל ההגדרות המטופשות הללו, אם אדם רוצה לשאול על זהותו- שישאל מהו יהודי, כשיקבל את התשובה יחיה את חייו בשלמות ע"פ המוסר והתרבות שהיהדות וההסטוריה מנחות לו. 

מה שהוא לא יעשה.

מה הוא עושה עם זה אחרי זה? האם הוא חי לפי היהדות? זאת כבר שאלה אחרת.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.