בס"ד

הגעתי למסקנה שצריך לדון כל פרט ופרט לכף זכות ואז מה שחשבת שזה רע, בעצם מובן ומקובל.

הגעתי למסקנה שערכים זה חשוב,

ובסופו של דבר לרובנו יש ערכים משותפים.

צריך לראות אם לבחור (או הבחורה, לחילופין)  אכפת ממני.

(למשל, מעוניינים לשמוע מה יש לי לומר).

הגעתי למסקנה שמדהים איך ה' מפגיש בין אנשים

הגעתי למסקנה שצריך הרבה אמונה לכל העסק הזה

הגעתי למסקנה שקשה מאוד לסנן עפ"י ברורים.

הגעתי למסקנה שפרופיל בכתב עוזר מאוד, מומלץ.

הגעתי למסקנה שבנים אוהבים לחפור על הצבא

למרות שזה תלוי באיזה שלב הם בצבא או אחריי, כי אז זה בתדירות אחרת

הגעתי למסקנה שלבוא עם ציפיות זה לא בריא, בכלל !

תלוי מה הכוונה ציפיות

הגעתי למסקנה שכל דבר אפשר לראות גם כטוב וגם כרע

(יש דברים שהם רעים,  רעים. בריאת העולם לימדה אותנו את זה)

הגעתי למסקנה שאפשר לצאת רק על סמך מראה חיצוני ולא קורה כלום

אם יוצאים על סמך מראה חיצוני מה כן קורה?

(וואלה, את לא)

איך הגעת למסקנה הזו?!!?

אם כן, ד"ש להורים.

מנסיונן של כמה..

תובנה נהדרת!!!

מעניין אם את צודקת....

(שמעתי את זה הרבה פעמים מהרבה רבנים)

לכן כולם אומרים שהכי חשוב מידות, כי כשהמידות טובות כל אחד מבני הזוג מנסה להתאים את עצמו לשני, ולהפך..

(אבל אומרים את זה אחרי החתונה, אחרי שבני הזוג מגלים שכמה שהם חשבו שהם מתאימים הם לא באמת..

לפני חתונה כן ממליצים לחפש התאמה בסיסית, ערכים משותפים ומשיכה, שעבודת המידות המדוברת תהיה קלה יותר)

אני לא יודע באיזה גיל את

אבל יש גיל שזה טוב. "עם האוכל בא התאבון"

אמנם לא טוב להתחתן מתוך לחץ חברתי

אבל הוא בהחלט יכול לעורר את הרצון לכך

ואם נמתין שהרצון יתעורר מאליו, לפעמים זה יכול להיות מאוחר מדי

הגעתי למסקנה שטלפון בדייט יכול להציל חיים

הגעתי למסקנה שלמדוד "רמת דתיות" על פי רצף של דוס יותר או פחות, זה פחות יעיל מלחפש דברים משותפים שמסכימים עליהם (או שלא).

בס"ד ובהשתדלותי

(למה שזוג ירצו בכלל להסתדר? כי כנראה יש איזו התאמה בסיסית....)

הגעתי למסקנה שכנראה יש לי עוד זמן....

הגעתי למסקנה

שדייטים בזמן עמוס זה אחד הדברים הגרועים (אלא אם כן ממש טוב בקשר, ואז זה לא באמת משנה..).

הגעתי למסקנה שהדבר הכי חשוב זה להיות בנחת בתקופה הזאת

בס"ד

הגעתי להרבה מסקנות- אחת- כל מפגש עם אדם אחר מוציא ממני פן אחר באישיות. מרתק- ניסויים בבני אדם.

הגעתי למסקנה שלא צריך לפחד לנסות לשדך..

הגעתי למסקנה שיש אנשים חשובים, ויש אנשים פשוטים, והם צריכים להיזהר לא להסתכל גבוה מדי

הגעתי למסקנה שהחתימה שלי נכונה

בס"ד

אם אתם רעבות (מכליל)  למה אתם לא אוכלות בדייט?? בשביל מה הבאנו לכם אוכל??. כמה השמנתי בגלל דייטים כל השאריות...(מוסב על 3 הודעות למעלה)

וגם אם אנחנו אוכלות- הנשנושים שיש בדייטים- לא משביעים...

בס"ד

4 קרואסונים לא מספיק?

1/6 אבטיח?

אז זה לא משביע

ונראה לך שאוכלים כ"כ הרבה בדייט????

וגם אם כן

עדיין לא נעים לבוא רעבה

הגעתי למסקנה שאותו אדם יכול להתנהג לגמרי אחרת

כשהוא נפגש עם אנשים שונים!!

הגעתי למסקנה שלא כדאי לבוא באופן פגיע מדי.

הגעתי למסקנה שלפני דייטים צריך לישון....

הגעתי למסקנה שככל שנפגשים יותר-הכל נהיה יותר הססני ופחות טבעי

צריך להמציא איזה זריקת התחדשות!!

הגעתי למסקנה שהכל לטובה

כמה צפוי

ועדיין,תמיד צריך להזכיר לעצמנו מחדש

הגעתי למסקנה שככל שעובר הזמן יש יותר קריטריונים לבעל העתידי...

הגעתי למסקנה שמכתיבה אפשר ללמוד המון על האדם

(זה משקף אבל אסור לשכוח שיש כאלה שקשה להם להתבטא בכתב)

הגעתי למסקנה שאין לי מסקנה

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.