קשה לי ממש!!

טזה לא שאני לא מקפידה..

אני כן!!

רק ש...יש תמיד איזה פישול..ועל זה יעירו לי!

אם את מתלבשת צנוע זה מעולה

את לא חייבת להתלבש כמו מומיה

העיקר שתקפידי על צניעות בסיסית (:

ואל תתייחסי לאנשים שמעירים לך 

חח ורק שתדעי בתור בן אני חושב שחצאית זה יותר יפה פי 7 ממכנס וזה יותר נשי 

ואני מקווה שתמשיכי להיות צנועה כל הכבוד לך 

זה קשה טילים !!! 

אני הולכת עם חצאיות ג'ינס קצרות , לדעת ההלכה אני גם הולכת פתוחח ובלי גרביים ..לעומת אמא שלי שהיא הולכת הפוך ממני לחלוטין (יותר נכון אני הולכת הפוך ממנה ) היא הולכת לפי ההלכה ואני לא , אני יודעת את זה . 

זה ממש קשה לי !! ובמיוחד שמלא חברות שלי הולכות גם מעל הברך ומחשוף הרבה  יותר פתוח משליי!!

אני בערך כמו מצבך 

אינלי כ"כ במה לעזור לך

אבל תמיד יהיה איזה משהו לא טוב ויעירו לי על זה!!!

הכוונה זה שאם יכול להיות שזה צמוד- כנראה שזה כזה...

 אם נגיד את מרגישה קצת לא נעים שאת מתלבשת צנוע ביחס לחברות שלך, ( למרות שאין מה להתפאדח!! הן אלה שצריכות להתבייש) אז תקני חולצות שלוש ת'רבע, שלא צריך מתחת חולצת בסיס..

יש בתמנון, nx מעצבים, הודיה עיצובים ועוד..ועוד..

מתישהוא מתרגלים ללבוש צנוע, ומבטיחה שלא תתחרטי, את תרגישי בהרבה יותר טוב עם עצמך,

יסתכלו יותר על הפנימיות שלך,, לא כל העולם יבהה לך בגוף.. וכו'..

קיצור, לא נתחיל לפרט פה, זה גם לא הפורום מתאים,

שורה תחתונה- להתלבש צנוע זה משתלם..

מבחינתי- לא רק בעולם הבא...

לגבי החולצה- לא יודעת אם היא באמת צמודה, או שאמא שלך הגזימה כי יחסית לגבולות שלה זה צמוד,

תחשבי טוב טוב עם עצמך,תהי כנה.. תתיעצי עם חברה ש"מבינה"..,

ומקסימוום את החולצות האלה אפשר ללבוש בבית..

שיהיה לך המון בהצלחה!! 

שהיא פחות תעיר לי, כי זה לא נעים...לא כיף..לא מה שיעזור..

ואת תעשי תהליך עצמי לבד.

 אני חייבת להגיד שלפעמים צנוע זה לא כזה יפה !!כן ,כן !!!מה שאתם שומעים! תמיד אומרים שככל שאת יותר צנועה ,מכסה את הגוף אז את יותר יפה!!! וזה כ"כ לא נכון!!!!!!!!!

לדעתי חולצה שיהא סגורה זה ממש מכוער בעיני וזה גם לא מחמיא לכול אחת! לדג' בת שהיא מלאה אז כשהיא תלבש חולצה סגורה זה רק ישמין אותה ויכער אותה! גם בת שהיא רזה וגובהה יחסית ותלבש חצאית ארוכה זה יהיה לה ממש לא יפה !!! היא תיראה גפרור מהלך!!אז די להגיד שצנוע זה הכי יפה!! כי יש מיקרים (ויש!!!!!!!!) שזה פשוט לא יפה!!!

זהו..

ונגיד ואכן אין בגדים צנועים יפים.

מה הלאה?

האם אנחנו מעדיפות את היפה בעינינו על פני מצוות ה'?

אני בטוחה כמעט ב-100% שתסכימי איתי שרצון ה' גובר (או אמור לגבור) על הכל.

במידה ושני הדברים מתנגשים, אין ברירה אלא לוותר על הלבוש שרצינו. למה? כי ריבון העולמים ציווה.

(ודרך אגב, "לפום צערא אגרא" - ככל שיותר קשה, השכר יותר גדול! )

עד כאן לרעיון הבסיסי שבתור אנשים מאמינים אנחנו מחוייבים אליו, עם כל הקושי והכאב (מסכימה שזה לא תמיד פשוט. אבל מי אמר שלעבוד את ה' זה פשוט?)

ועכשיו - לשאלה האם יש בגדים צנועים יפים..

זה כבר סובייקטיבי, אבל אין שאלה שהקב"ה לא רצה שנרגיש מכוערות. יש ביהדות חשיבות רבה ליופי ולאסטתיקה (בגבול הטעם הטוב כמובן).

זה נראה לי האתגר שלנו - למצוא בגדים יפים שעונים על כל כללי ההלכה (כן, עד הפרט האחרון!).

כל אחת יודעת איזה סגנון לבוש היא אוהבת, ואפשר להתלבש גם צנוע וגם יפה.

אם מישהי גבוהה לדוגמא לא אוהבת חצאיות ארוכות, אפשר לקנות כל חצאית אחרת שעוברת את הברך לחלוטין.. יש המון סגנונות, המון אופציות, ואני בטוחה שכל אחת יכולה למצוא בגדים שיתאימו לה.

לפעמים לוקח יותר זמן למצוא, אבל תחשבי על כמה אתה משמחת את הקב"ה.

לא נולדנו סתם. יש לנו כאן מטרה - לעבוד את ה'. ואם צווינו על צניעות - זה אפשרי!

אחות יקרה! המון הצלחה, ומקווה שדבריי הובנו כראוי

למי שלא הבין..

וההורים שלי עוד יותר ולכן הם מצפים יותר...

ולי זה כבר קשה!!!

ואין מצב שאני יגיד לה את זה..שתפסיק להעיר וכו'..

כי זה רק יסבך עוד יותר..

וממש תודה לכל העונים!!

מה יגידו החברות ומה תגיד אמא

אלא מה יגיד ה' יתברך (ישתבח שמו לעד) (אני מעריץ שלו)

בנוגע לחולצה תחזיקי אותה ותחשבי אם ה' היה רוצה שאני אלבש אותה או לא

נ.ב.אם קשה לך בבית ספר את יכולה גם לעבור למקום אחר

בהצלחה בהמשך הדרך

גם אני בבצפר שאין ממש דוסות... וגם לי אמא שלי מעירה- ואני הולכת סגור!!! (באזור העצמות...)

אבל לגבי הבצפר- תגידי: מכפת לי מהם???? תהיי גאה באיך שאת הולכת!!! 

ואמא- תשתדלי לשמוע לה אבל בסוף תגיעו למשהו בין מה שהיא רוצה למה שאת רוצה... זה מה שקרה לי..

בהצלחה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...