עושה את הדבר הנכון?- אם צניעות חשובה לך למדי הלכות צניעות בלבוש, לכי על פיהן, ומכאן והלאה כל מי שפותח פה- זו בעייה שלו, זה נשאר בינך לבין הקב"ה.גם אם קשה מיד- תעשי זאת בקצב שלך, ותדעי שה' אוהב אותך ומבין לליבך בהתקדמות וברצון... בהצלחה מתוקה!!

באמת שצניעות זה אחד הניסיונות הקשים בדור שלנו. וכל אחת שמתמודדת עם העולם החיצוני ופיתוייו מתגברת כל פעם מחדש, ואת בכללם, עושה עבודת קודש.

יש כאלה שזה בא להם בקלות, אבל אם לך זה לא, אז תדעי לך ש"לפום צערא אגרא", כגודל המאמץ וההשקעה שלך כך השכר בשמים. וגדולה מצווה אחת בצער ממאה שלא בצער, ועל זאת שאת מקיימת בצער, וסובלת הערות למרות מאמצייך, את מקבלת שכר גדול. והעיקר זה הרצון, כמה את באמת רוצה להיות צנועה, ובע"ה ה' יסייע לך לממש את הרצון ולהתגבר על הסביבה המפתה שבה את מתחנכת.

אשרייך! שיהיה לך בהצלחה!

"לפום צערא אגרא" (לפי  המאמץ השכר).

כל הכבוד שאת משתדלת. 

תשתדלי למצוא דברים יפים שהם גם צנועים.

תשמחי שאת לא "נסחפת" (הרי אם האופנה היום היתה צנועה - יש להניח שכולן כמעט היו הולכות כך..).

העיקר להבין בראש שזה חשוב. את הערך של המאמץ ושאת מכבדת את עצמך, ונוהגת לפי רצון ה'.

עוד כמה שנים - מאד תשמחי שתוכלי לומר שלא היתה לך תקופה "לא טובה" בזה...

ולגבי אמא - הכי טוב "לתאם ציפיות" מראש.  מן הסתם זה יגרום גם שהיא תהיה מוכנה להוציא יותר, כדי שיהיה גם יפה וגם לפי הבנתה מה זה צנוע.

עם מישהי שאת סומכת עליה כדי שתדעי אם את צודקת או אימא שלך?

מחילה על הבוטות

תנסי פעם ללכת ברחוב ולעקוב אחרי מבטים של גברים (לא משנה באיזה גיל) כאשר עוברת לידם אישה או נערה.

מקווה שלא תזדעזעי יותר מדי. אותי זה מזעזע.

שימי לב להבדל העצום שיש בין המבט על אישה שמתלבשת בחוסר צניעות לבין המבט (אם בכלל ישנו) על אישה שמתלבשת בצניעות.

אני לא יודעת מה איתך, אבל לי אישית, המחשבה שגברים זרים מסתכלים עלי גורמת לי לחלחלה ולבחילה.

אז נכון שאת לא נשואה, אבל הרי יום אחד תהיי נשואה ותהיי "שייכת" רק לאחד ואז בוודאי לא תרצי שכולם יביטו עלייך.

הלבוש הצנוע ממש מגן עלייך כשאת הולכת ברחובות. ממש ממש מגן עלייך מפני מבטים חודרניים ומחשבות של אנשים שה' ישמרנו.

קרה לי פעם שהלכתי עם גיסתי ברחוב. לצערי היא לא מתלבשת בצניעות.  עברנו ליד איזה איש מבוגר. ראיתי את המבט שלו חולף עליה מכף רגל ועד ראש, כמעט הקאתי, ואז שמתי לב שעלי הוא בכלל לא הסתכל, כאילו הייתי שקופה.

באותו רגע ברכתי את חולצות הבסיס החמות והגרביים...לא יכולתי לשאת את המחשבה שהוא יסתכל עלי בכלל. איכס.

מחילה אם זה היה בוטה מדי, אבל נראה לי שנערות צעירות לא תמיד מודעות ב100% למשמעות של מה שהן לובשות, ולמשמעות של לבוש צנוע וההגנה שהוא נותן.

שה' יתן לך כוח להתחזק בענין הצניעות, ותראי שכר לפעולתך.

הבת התחילה "לנצנץ" בצניעות מטעמי לחץ חברתי

והאם אמרה לה- ביתי יקירתי אני מבינה שקשה לך אבל אני מבקשת שתחליטי כי אם את לובשת חולצה פחות צנועה אז החצאית תהיה מאוד צנועה ואם החצאית פחות צנועה אז החולצה מאוד צנועה

כך מצד אחד היא נתנה לה מקום לשלב קשה זה בחייה מצד שני היא נשמרה מפני הדרדרות מלאה למראה לא צנוע ולהרגל שבו.

גם כשהיא התלבשה פחות בצניעות זה היה לא טוטאלי.

ושהיא גדלה ועברה את שלב המה יגידו בחייה היא חזרה ללבוש את כל בגדיה בצניעות.

עוד עצה- להשקיע בבגדים! תקני לך בגדים צנועים שאת ממש אוהבת והם ממש יפים אפילו שהם יקרים יותר (אפילו לעבוד בשביל זה.. אולי לשתף את אמא שזה יעזור לך לעמוד בקושי שלך והיא עזור). כך ההרגשה שאת אופנתיתת ויפה שהיא כ"כ חשובה בגיל הזה (ותמיד) תמשיך להיות אך תמשיכי לכבד את היותך ביתו של מלכו של עולם

זה נסיון מאוד קשה- אך חשובה בו מאוד ההתמדה וההתעקשות.

ומסכימה עם מי שאמר פתוח בגלוי את הנושא עם אמא-  חבל שיהיו מתחים סביב ענין זה

בהצלחה צדיקה

או שלא הבנתי.

אבל חולצה צנועה ממש לא מפצה על חצאית חשופה ולהיפך...

או שלא הבנתי?

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...