עושה את הדבר הנכון?- אם צניעות חשובה לך למדי הלכות צניעות בלבוש, לכי על פיהן, ומכאן והלאה כל מי שפותח פה- זו בעייה שלו, זה נשאר בינך לבין הקב"ה.גם אם קשה מיד- תעשי זאת בקצב שלך, ותדעי שה' אוהב אותך ומבין לליבך בהתקדמות וברצון... בהצלחה מתוקה!!

באמת שצניעות זה אחד הניסיונות הקשים בדור שלנו. וכל אחת שמתמודדת עם העולם החיצוני ופיתוייו מתגברת כל פעם מחדש, ואת בכללם, עושה עבודת קודש.

יש כאלה שזה בא להם בקלות, אבל אם לך זה לא, אז תדעי לך ש"לפום צערא אגרא", כגודל המאמץ וההשקעה שלך כך השכר בשמים. וגדולה מצווה אחת בצער ממאה שלא בצער, ועל זאת שאת מקיימת בצער, וסובלת הערות למרות מאמצייך, את מקבלת שכר גדול. והעיקר זה הרצון, כמה את באמת רוצה להיות צנועה, ובע"ה ה' יסייע לך לממש את הרצון ולהתגבר על הסביבה המפתה שבה את מתחנכת.

אשרייך! שיהיה לך בהצלחה!

"לפום צערא אגרא" (לפי  המאמץ השכר).

כל הכבוד שאת משתדלת. 

תשתדלי למצוא דברים יפים שהם גם צנועים.

תשמחי שאת לא "נסחפת" (הרי אם האופנה היום היתה צנועה - יש להניח שכולן כמעט היו הולכות כך..).

העיקר להבין בראש שזה חשוב. את הערך של המאמץ ושאת מכבדת את עצמך, ונוהגת לפי רצון ה'.

עוד כמה שנים - מאד תשמחי שתוכלי לומר שלא היתה לך תקופה "לא טובה" בזה...

ולגבי אמא - הכי טוב "לתאם ציפיות" מראש.  מן הסתם זה יגרום גם שהיא תהיה מוכנה להוציא יותר, כדי שיהיה גם יפה וגם לפי הבנתה מה זה צנוע.

עם מישהי שאת סומכת עליה כדי שתדעי אם את צודקת או אימא שלך?

מחילה על הבוטות

תנסי פעם ללכת ברחוב ולעקוב אחרי מבטים של גברים (לא משנה באיזה גיל) כאשר עוברת לידם אישה או נערה.

מקווה שלא תזדעזעי יותר מדי. אותי זה מזעזע.

שימי לב להבדל העצום שיש בין המבט על אישה שמתלבשת בחוסר צניעות לבין המבט (אם בכלל ישנו) על אישה שמתלבשת בצניעות.

אני לא יודעת מה איתך, אבל לי אישית, המחשבה שגברים זרים מסתכלים עלי גורמת לי לחלחלה ולבחילה.

אז נכון שאת לא נשואה, אבל הרי יום אחד תהיי נשואה ותהיי "שייכת" רק לאחד ואז בוודאי לא תרצי שכולם יביטו עלייך.

הלבוש הצנוע ממש מגן עלייך כשאת הולכת ברחובות. ממש ממש מגן עלייך מפני מבטים חודרניים ומחשבות של אנשים שה' ישמרנו.

קרה לי פעם שהלכתי עם גיסתי ברחוב. לצערי היא לא מתלבשת בצניעות.  עברנו ליד איזה איש מבוגר. ראיתי את המבט שלו חולף עליה מכף רגל ועד ראש, כמעט הקאתי, ואז שמתי לב שעלי הוא בכלל לא הסתכל, כאילו הייתי שקופה.

באותו רגע ברכתי את חולצות הבסיס החמות והגרביים...לא יכולתי לשאת את המחשבה שהוא יסתכל עלי בכלל. איכס.

מחילה אם זה היה בוטה מדי, אבל נראה לי שנערות צעירות לא תמיד מודעות ב100% למשמעות של מה שהן לובשות, ולמשמעות של לבוש צנוע וההגנה שהוא נותן.

שה' יתן לך כוח להתחזק בענין הצניעות, ותראי שכר לפעולתך.

הבת התחילה "לנצנץ" בצניעות מטעמי לחץ חברתי

והאם אמרה לה- ביתי יקירתי אני מבינה שקשה לך אבל אני מבקשת שתחליטי כי אם את לובשת חולצה פחות צנועה אז החצאית תהיה מאוד צנועה ואם החצאית פחות צנועה אז החולצה מאוד צנועה

כך מצד אחד היא נתנה לה מקום לשלב קשה זה בחייה מצד שני היא נשמרה מפני הדרדרות מלאה למראה לא צנוע ולהרגל שבו.

גם כשהיא התלבשה פחות בצניעות זה היה לא טוטאלי.

ושהיא גדלה ועברה את שלב המה יגידו בחייה היא חזרה ללבוש את כל בגדיה בצניעות.

עוד עצה- להשקיע בבגדים! תקני לך בגדים צנועים שאת ממש אוהבת והם ממש יפים אפילו שהם יקרים יותר (אפילו לעבוד בשביל זה.. אולי לשתף את אמא שזה יעזור לך לעמוד בקושי שלך והיא עזור). כך ההרגשה שאת אופנתיתת ויפה שהיא כ"כ חשובה בגיל הזה (ותמיד) תמשיך להיות אך תמשיכי לכבד את היותך ביתו של מלכו של עולם

זה נסיון מאוד קשה- אך חשובה בו מאוד ההתמדה וההתעקשות.

ומסכימה עם מי שאמר פתוח בגלוי את הנושא עם אמא-  חבל שיהיו מתחים סביב ענין זה

בהצלחה צדיקה

או שלא הבנתי.

אבל חולצה צנועה ממש לא מפצה על חצאית חשופה ולהיפך...

או שלא הבנתי?

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות