מכתב למשפיעים בחייעובדת ה' באהבה

 

בעזרת ה' נעשה!ונצליח

אתם שואלים למה?למה הדור הזה אינו הולך בדרך הישר?למה אנחנו לא עושים מה שאתם מצפים?התשובה בשאלתכם!למה שבדור שכזה נעשה מה שמצפים?בדור המסכים יש מסכים בכל מקום בסופר,באוטובוס,בבית ספר ,בבית הכנסת ואפילו בינינו לבין עצמינו יש מסכים!והכי הכי הרבה יש מסך ביני לבינך.איך אנו אמורים להבין ולדבר עם אנו לא מבינים אפילו על מה אתם מדברים אתם בטוחים שהשיטת חינוך שחינכו אותכם היא הכי טובה.אנחנו לא מאשימים אתכם חס ושלונ!אתם צודקים!כי זה מה שחינכו אתכם!אך הדור השתנה דברים השתנו פה זה לא יעזור שתחנכו אותנו בשיטתכם כי היא כבר לא רלוונטית!הזמנים השתנו וזה לא יעזור שתדברו ותגידו איזה דור,ואיזה דור מגעיל ושתלחמו בו.אתם צריכים להתאים את עצמכם למקום ולדור איתו אתם מדברים אחרת לא נהיה על אותו הגל ולא נבין אחד את השני

 

בדור שבו כל ילד שני בעולם מבין בפרונוגפיה יותר ממכם ובדור שכל ילד שלישי בעולם הוא על או השתמש בסמים ובדור שכל נער או נערה חוו פעם שכרות עד אובדן חושים זה מראה לכם משו זה מראה לכם שאנחנו רוצים לחוש ולחוות את כל העולם על כף רגלנו וכשאנו שותים אנחנו לא סתם שותים כל אחד יודע שזה לא כזה נעים להיות שיכור!אנחנו רוצים לדבר בדור שכולו מסכים אתה כבר מפחד לגשת ולדבר עם מישו אז אתה שומר הכל לעצמך וכשאתה שותה אתה מקוה שמישו ישמע כשתצליח להוריד מעצמך כל מסך כולשהוא ולדבר על דברים שאפילו לא בתודעה שלך עד כמה שהם מענינים אותכם.אז אנא ממך.אבא,אמא,מורה,רב.או כל בעל חינוך שמשפיע עלינו.אל תבואו כנגדנו כשיש לנו איזה רעיון משוגע תעזרו לנו להגשים אותו אם תדכאו אותו בעצם זה דכאתם בנו את החיות ואז אינך מבין מדוע הילד שלך כזה ומדוע הוא התדרדר.זה אינו מכתב האשמה לאף אחד חס ושלום.!זהו רק מכתב בקשה ממכם המשפיעים בחינו תהיו פה כדי לשמוע אותנו תראו לנו שאתם פה שמישהו אוהב אותנו כי בדור שכזה הגיעו כל הקיצים אין נורא מזה זהו דורו של משיח!והקבה שולח לכולנו חבלי משיח ותאמינו לנו שלא קל לאף אחד מאיתנו להתגבר ולהתמודד עם הנסיונות הגדולים האלו ואם כל המסרים החיצונים האלו בעולם שכולו חיצוניות כולנו מסתגרים פנימה אז בבקשה בפעם הבאה שאתם מתעצבנים עלינו שאנחנו עצלנים ומשועממים תנסו להבין אותנו ולחשוב איך לעזור לנו במקום לגעור עלינו הרי זה לא יעזור.בציפיה להצלחה וקירוב המשיח אוהבים בניכם הכאובים ואהובים

(כל הנתונים הנ"ל אינם נתונים סטטיסטים מאומתים,אלא כראות עיני)

 
מה אתם אומרים לפי דעתכם ??
 
אפחד לא רוצה להגיב לי??עובדת ה' באהבה
מחילה, קצת קשה לי לקרוא עכשיוחוזרת

ב"נ אגיב מחר (תזכירי לי!!!)

הפתרוןטנגענסאחרונה
האמת שהמקום הזה טיפה פחות
מתאים לדיונים
אם את רוצה התייחסות לגופם של
דברים כדאי שתנסי בפורומים אחרים
אבל אני חושב שהבעת טוב את זעקת
הנוער
ואני רוצה לכתוב מספר מילים על כך
הנביא אומר: )עמוס ח ( "הנה ימים
באים נאם אדני הויה והשלחתי רעב
בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי
אם לשמע את דברי הויה"
זהו. זה הכמיהה של הנוער כיום.
הצמאון האדיר לאל חי. יש לנו דור עם
נפש גבוהה מאד. נפש שרוצה הרבה
הרבה יותר ממה שניתן לה
הפילפולים בגמרא עשו את העבודה
יפה מאד בפולין. בגלות. אבל כיום זה
לא מספק.
יש לנו דור, שההוכחות השכליות כבר
לא מעניינות אותו. גם אם תנמק 1000
פעם שהאבולציה זה שטויות ותורת
משה אמת זה לא מזיז
זה לא מה שיגרום לעם לשוב להתחבר.
צריכים אנו לדעת, שאיבדנו חלק ניכר
מיהדתונו. היהדות שלנו כיום אינה אלא
ניצוץ חיוור בפני היהדות האמיתית.
היהדות המקורית מלאה
נעם וזיו של אור ה.' דבקות וחיבור
אינסופיים. ננסה רק לדמיין לעצמנו מה
קורה שיש בימ"ק. אנו עולים לרגל. כל
עמ"י באחדות. לא כל אחד
ל'רבה' שלו. כולם לאותו מקום. אין
שום אפשרות לשנות אותו. כולנו כאיש
אחד בלב אחד. בתנועה של קודש של
התקרבות. והנה אנו עומדים
בעזרה ושומעים שם המפורש מפי כהן
גדול שיוצא בקדושה ובטהרה. רעד
וחלחלה אוחז אותנו. אנחנו נופלים על
פנינו לא מפני שאנחנו מחוייבים
מפני שאנחנו מרגישים עוצמה רוחנית
כל כך עצומה. דבקות בה' כלכך
אדירה, שא"א להישאר עומד. פשוט
נופלים על הרצפה!!
אחרי זה מי יכול לחזור לחיים
הרגילים? מי יכול לחזור לנסיונות
והתאוות? כל הפטויים של העולם הזה
כאין וכאפס מול עוצמת הזהר האלוהי.
מול
הדבקות האדירה באלוהיים חייים.
ועינינו רואות את פניו המאירות של
הכה"ג בשעה שיצא בשלום מן הקודש.
פנים דבקות בה' יתברך. תיאור פניו
נחרט בזכרוננו לכל חיי היומיום. לכל
הנסיונות. אנו לפתע נזכרים בהם.
פתאום ברור לנו מ אמת ומה שקר.
איפה החיים ואיפה המוות.
וזה עוד לא הכל. הנה אנו עומדים
בעזרת הנשים בליל בסוכות, השמחה
רוקעת שחקים. שמחה שלא זכינו
לראות מימנו. שמחה עצומה ופשוטה,
בסה"כ בכך שאנחנו בני אל חי. שזכינו
וקרבנו המקום לפניו. ועוד קרבן פסח.
חוויה רוחנית עוצמתית. של עם שלם
שיושב בירושלים וסועד את ליל הסדר
להודות לה' על הניסים העצומים. לא
דוחק יש כאן לא צפיפות וצרות עין. יש
פה אחדות גמורה. מרוב האהבה שלנו
זה לזה אנו מסוגלים להתאחד
לעלות על הגגות אחרי הסעודה ולשיר
את ההלל בקול
גדול ובנפש חפצה. וזה רק מעט מן המעט, כל שעלינו לעשות הוא פשוט לעצום עיניים ולדמין לדמיין מה כלכך חסר לנו, למה העם שלנו כלכך צמא. למה הוא מסתובב סביב עצמו ומחפש משהו. משהו יקר שאבד לנו" .ביקשתי את שאהבה נפשי" ואם כל אלה לא יספיקו לנו, הלא יש לנו דבר אחד יקר מאד. שחסר לנו מאד. הלא הוא הנבואה. זהו. דיבור ישיר עם ה.' בלי מחיצות. בלי מסכים. פשוט להתקשר בו ולהדבק בו ללא שום פניות ורצונות זרים. והנביא מבטיח לנו, שהנה זה קורה )יואל ג ( "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו" זה ממש בפתח. אנחנו קורבים לזה מאד. נבואה. כולנו נתנבא. כולנו נזכה לזכך את גופנו ולטהר את נשמתנו ולדבר עם ה' יתברך! 2 עניינים אלו, מקדש ונבואה, ועוד עשרות כמוהם מסמלים את הגאולה השלמה. זה התרופה לעם שלנו. זה התרופה לדור. כל שאר הנסיונות, הם כיבוי שריפות. תרופה לכאן ועכשיו. לא לטווח הארוך מול האתגרים של התקופה העוצמתיים, הבית מדרש הגלותי כבר לא נותן מענה ה' העמיד אותנו בדור עם נסיונות עצומים. שפשוט נדרוש ונבקש אותו "ויבוא כגשם לנו" שנזכה בקרוב אמן!!!
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
הפונט נחמדהבדידותאחרונה
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

חן חן.....נחלת
מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת
וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה
כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?אחרונה

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה
עובד בסופהסופר צעיר

“ביירון, עשית את שלך!”

עובד יישר את המשקף העגול על אפו הבולמוסי והביט בטיפות המים שניתכו בעוז על הרחוב הריק.

“אם מחר יגיע,” אמר ועצר לחשוב, “אם יגיע היום של המחר, מי יודע מה יקרה? אמרו בחדשות שמחר אלו הולכות להיות הכמויות הכי הכי קשות.”

כמה טיפות סוררות ניתזו מאדן החלון הפתוח למחצה ופגעו באפו, מותירות אותו לח וקריר. עובד זינק לאחור בבהלה.

“אם לא הולכים ככה רחוק, כמו שאני,” אמר אל החדר הריק, “שטיפים של מים נקבל, אמאל’ה!”

הוא נשאר על עומדו זמן מה, וכשהרגיש בטוח יותר, התקרב אל החלון בשנית, מיישר את המשקף על אפו שוב.

“מה זה הכמויות האלו? ביירון, תפסה אותנו חזק ביירון.”

הוא שמע את השם שניתן לסופה כמה פעמים בחדשות, ומאז היא קיבלה אישיות וצורה רוחנית מיוחדת. הוא שלף את האייפון עשר מהכיס והביט בשעון שבחלקו העליון של המסך בדאגה.

“רק שיהיה טוב, רק שאני אגיע בשלום לעבודה.”

אכן, המשמרת שלו עמדה להתחיל בעוד ארבעים דקות, והוא חיכה בקוצר רוח שביירון תירגע ותנוח.

“ביירון, עשית את שלך!” קרא ביתר שביעות רצון ויישר את גבו הכפוף.

הגשם הזכיר לו שיר ישן, אבל הוא לא הצליח להיזכר בדיוק איזה, אז הוא ניסה להתחיל לשיר בתקווה שייזכר בהמשך תוך כדי שירה.

“רעמים וברקים… נשמעים כמו… כמו…”

לא, זה לא נשמע נכון. כדאי לנסות שוב, הפעם במנגינה אחרת.

“רעמים וברקים בלילות הקרים… וביום הקר… בום טראח!”

סטנדרליפא העגלון

עַל הַסְּטֶנְדֶּר יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָיו

מַצִּית כּוֹכָבַי

כּוֹכְבֵי מָרוֹם וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם

מְצִיצִים בּוֹ, מְעַלְעֵלִים

בְּדַפֵּי הַצָּהֹב הַצָּהֹב הַזֶּה

בָּאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת


לֹא כּוֹכָב, לֹא חֲצִי סַהַר

רַק עַב חוֹלֵף

בְּשָׁמֶיךָ

יפה מאוד עב חולף.נחלתאחרונה

אולי יעניין אותך