על רבי אלעזר ברבי שמעון, שהיתה דעתו גסה,

והיה עליו להיות רך כקנה כלפי האדם הפשוט?

(רש"י מפרש שיש ספרים שכתוב בהן שאותו האדם

היה אליהו הנביא שרצה להוכיחו.)

כאדם חריג בחברה, אדם שכולם מסתכלים עליו בצורה מוזרה, כשונה ופתאום בא רב גדול שאמור להיות דוגמא ומופת להתנהגות ובן אדם לחבירו ופשוט רומס עוד יותר את הבן אדם...

לנו קל מאד להגיד, אז שיסלח מה הבעייה, אבל כשנכנסים לראש של האנשים האלה, קל להבין מאיפה זה נובע ואולי בגלל שהעלבון הגיע מאדם חשוב, עשה את זה יותר גרוע מאשר אם זה היה אדם מהרחוב..

גדול הדור רודף אחריך כדי לבקש ממך סליחה.

לא תעצור ותחשוב?

(שים לב שמה שאתה מקשה לא שייך לפי

ההסבר שלי לעיל)

ואם כן זה היה מתוך לחץ גדול או חוסר נעימות ולאו דווקא סליחה אמיתית...

כי רבי אלעזר עשה תשובה, גם כלפי שמיא (מן הסתם) 

וגם השיג את המחילה של אותו אדם תוך כדי התבזות עצומה. 

ואילו אותו אדם התנהג בצורה קשה. ככה שדי מובן לי למה הוא יוצא פחות טוב בסיפור. 

מה שלא מובן לי, למה רבי אלעזר בחר לתקוף את אותו אדם שלפני רגע הוא פגע בו. 

ואולי צריך לומר, שאחרי שהוא עשה תשובה, הוא ידע והרגיש והפנים שאכן נמחל לו ולא חש כלל שוב רגשות אשמה או ייסורי מצפון בנושא מאחר שהוא מחול. ולכן הוא יכל להתבונן במאורע מן הצד ולהעביר ביקורת על אותו אדם.

ואולי זה גם היה מאוד בוטה, שאיש חשוב ומכובד כמו רבי אלעזר

משתטח ומתבזה, זה אמור להיות כל כך מזעזע שהיה מצופה ממנו שימחל מיד. 

לא מובן לי הדבר הזה בכלל

היינו שהוא באמת מאוד התעדן, 

אבל היה לו איזה הירהור קל של גאווה,

וכדי לתקן את זה ה' מיד העמיד אותו בנסיון קשה

ואולי זה עוד יותר מסביר את הסיפור, שאולי חכמים ידעו ברוח קודשם

שבאמת לא היתה לו בחירה חופשית שלא להעליב אותו

רק שהנסיון היה עד כמה הוא יבזה את עצמו כדי לתקן את מה שקילקל. אולי. 

אבל האמת, מה שחשוב זה ללמוד את מה שחכמים רצו ללמד אותנו. 

וזה, להיות רך כקנה, ולא להתגאות על התורה שלמדת. 

ועוד למה ששאלת,

זה ידוע, שגם צדיקים גדולים ועצומים שהיו מתוקנים במידות שלהם בצורה מדהימה,

תמיד חששו מחטא הגאווה, 

כי ככל שאתה יותר מתוקן ונעלה, זה עצמו סיבה לגאווה,

וצדיקים סיפרו ששמעו את הבעש"ט מתפלל בשעה שעמד להיפטר

שלא יכשל בגאווה,

ז"א שאפילו הבעש"ט הקדוש, רגע לפני שהוא נפטר,

חשש שהיצר יפיל אותו בגאווה. 

קודם כל- יש הפרדה בין נפשו של אדם לדעתו, לכן השפעת התורה על נפש האדם איננה מכריחה פעולה דומה לדעתו.
 

אבל מעבר לזה אני חושב שחז"ל מזהירים את לומדי התורה ביותר על העניין הזה, כי דווקא עם הרגישות אפשר לטעות

טעויות חמורות, כמו זו, ולשכוח בעצם שהיופי בעולם ובעולמות העליונים הוא רק מצד רצון ה'.

וגם הכיעור של אותו אדם, הרי זה רצון ה' והוא יפה בעיני ה' יתברך כמו כל אחד אחר.

ולכן הוא גם כל כך רצה שימחל לו, כי הכיעור שהוא יצר במו ידיו היה כיעור אמיתי, הפגיעה הזו באדם, והכיעור של אותו

אדם היה רצונו יתברך ולכן הוא יפה. ככה שזה יצא הפוך על הפוך, שהכיעור שלו, שהוא כביכול היפה מבחוץ(ת"ח ומכובד)
גדול יותר כי הוא פנימי, אבל המכוער מבחוץ היה יותר יפה ממנו מבפנים שאמר לו "לך אמור לאומן שעשאני" כי הוא כן זכר 

את ה' יתברך... ומבואר בזוהר שאחת מהצרות הגדולות ביותר של ת"ח לפעמים היא שכחת ה' בתוך הלימוד.

הגמרא עוסקת ברבי אלעזר בן שמשון, ומה שהוא למד מתוך המעשה, ולכן גם המימרא היא שלו בבחינת
"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם".

יש מקצוע כזה - עריכה ית...

.

בס"ד

הבן יהוידע אומר שם שלא האדם היה מכוער, אלא מעשיו היו מכוערים ולכן הביקורת היא כלפיו.

אגב, זאת גמרא בתענית בדף כ' ע"ב (סימן לזכור: כיעור)
למי שרוצה לחפש.

ברורה, כשנתקלתי ברבנים כאלה שלא 'שמים' על אנשים או שבאים לומר להם שלום והם מתעלמים, אני אישית מחקתי אותם, לא שומע את שיעוריהם וגם לא מכבד את התורה שבהם, קשה לי מאד שאדם שהוא אמור להוות דוגמא אישית בכ"א הרבה דברים פוגע או עושה איפה ואיפה ומדבר עם פלוני ועם אלמוני מסתפק בהנהון, בגלל זה גם קשה לי נורא הסיפור הזה..

ואני לא מדברת על אלו שלכל אדם שני קוראים רב. אני מדברת על רבנים ידועים. לפעמים יש דברים תמוהים שנראה לנו שרבנים עושים ואנחנו לא יכולים לדעת מה פשר המעשים שלהם, כמו לא להתייחס לאדם מסוים. 

קיצר תזהרו בכבוד תלמידי חכמים..

"חוצפנית".... (חשוב שהועלתה השאלה)

את הסיפור הזה אפשר לכאורה לראות בכמה רבדים:

א. הכי פשוט - זחה דעתו לרגע מחמת תורתו המרובה כשבדיוק יצא מביהמ"ד אל העולם, נתקל בכיעור, הביע מה שאמר שזה נורא ובוטה - ותפס את גודל החטא וחזר בתשובה גמורה. הרי מי מספרת את זה? הגמ', שגם היא מחוייבת בכבודו. ללמדנו שאין משוא פנים, וללמדנו שחזר בתשובה גמורה, וללמדנו את הלקח בהמשך (אגב, אני גם חשבתי תמיד שאמר על עצמו "לעולם יהא אדם"..). ואולי גם ללמדנו כמה "רגע" של זחיחות יכול להטות מבט עד כדי שאפילו גדול עולם נכשל בו.

ב. רובד מעבר לכך: הכיעור אינו כיעור גשמי בעלמא. הוא ראה עליו גסות פנימית שמתבטאת בפניו. ומחמת שבא מהיכן שבא והיה "באורות" כמו שאומרים היום, לא יכל לסבול את זה- והעיר כך (יש סיפור על מישהו מגדולי החסידות שלא הסכים שיהיה איתו תלמידו. הלה התעקש - וכשנכנס מישהו לחדר, החל לצעוק עליו איך הוא מעז להיראות לפני הרב עם חטאיו.. ראה על פניו.  ההוא ברח, והרב אמר לו, בגלל זה לא רציתי שתהיה. רוץ תביא אותו. כשהגיע - קיבלו הרב באהבה רבה וכו'. אח"כ התברר שהוא שקע בחטא ואמר לעצמו, אם יקבלני - סימן שיש סיכוי, ואם לא  - אמיר ר"ל..  ואותו גדול, שכחתי את שמו, ידע את הצפוי להיות).

כששמע את התגובה, התעשת רבי אלעזר שלא כך בונים את העולם (ואין קושיא מזה שההוא אמר לו שילך לה'. הרי זה לא ת"ח, במר ליבו אמר לו שיגיד לה' שעשה אותו מושחת כזה).

ג. רובד עליון יותר. שמעתי פעם, נפלא.  ויש להקדים, שלאגדות חז"ל, מעין זו, יש לא פעם משמעות מעבר למה שנראה בפשט, וכך דרכו של המהר"ל בהסברם.

ובכן, הוא בא ממגדל עדר (גירסאות). תרגום יונתן אומר בבראשית על המקום הזה (מוזכר אצל יעקב אבינו) "אתר דמתמן עתיד לאיתגליא משיחא" (כך בערך הלשון). משם עתיד לבוא המשיח (כנראה אזור גוש עציון של היום..).

רבי אלעזר לומד תורה במקום שיש בו הארת הלעתיד לבוא, המגמה של התורה בתיקון העולם, אורו של משיח. 

והוא פוגש בעולם הזה, הנוכחי, עם כל כיעורו (זה ה"איש" בסיפור. סוג של משל). ואומר לו מה שאומר. ומה התובנה שעולה בו אח"כ מהעולם? שהקב"ה ברא אותו, וברא ע"מ להעלותו בסבלנות. אפשר להמשיך את ההסבר על פרטי הסיפור (יסוד הענין שמעתי בשם הרב עודד וולנסקי שליט"א, לפני שנים רבות)..

אגב, זה מקביל לסיפור על יציאת רבי שמעון ורבי אלעזר בנו (שכנראה הוא-הוא..), מהמערה.  שכל מקום נשתנו עיניהם נשרף, חזרו למערה, יצאו אחרי י"ב חודש, ועדיין רבי אלעזר לא התפשר עם העולם. עד שראה את הזקן עם שני ההדסים, משתמש בעולם, בריחו, לקידוש השם.

לא קשה לראות את הביקורת הקשה על רבי אלעזר שמתנהג ראשית בהתנשאות ולבסוף בצביעות.

 והסיפור מובא כדוגמא שלילית כיצד אסור להתנהג.

זאת חוצפה ובזיון של תלמיד חכם.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז