על רבי אלעזר ברבי שמעון, שהיתה דעתו גסה,

והיה עליו להיות רך כקנה כלפי האדם הפשוט?

(רש"י מפרש שיש ספרים שכתוב בהן שאותו האדם

היה אליהו הנביא שרצה להוכיחו.)

כאדם חריג בחברה, אדם שכולם מסתכלים עליו בצורה מוזרה, כשונה ופתאום בא רב גדול שאמור להיות דוגמא ומופת להתנהגות ובן אדם לחבירו ופשוט רומס עוד יותר את הבן אדם...

לנו קל מאד להגיד, אז שיסלח מה הבעייה, אבל כשנכנסים לראש של האנשים האלה, קל להבין מאיפה זה נובע ואולי בגלל שהעלבון הגיע מאדם חשוב, עשה את זה יותר גרוע מאשר אם זה היה אדם מהרחוב..

גדול הדור רודף אחריך כדי לבקש ממך סליחה.

לא תעצור ותחשוב?

(שים לב שמה שאתה מקשה לא שייך לפי

ההסבר שלי לעיל)

ואם כן זה היה מתוך לחץ גדול או חוסר נעימות ולאו דווקא סליחה אמיתית...

כי רבי אלעזר עשה תשובה, גם כלפי שמיא (מן הסתם) 

וגם השיג את המחילה של אותו אדם תוך כדי התבזות עצומה. 

ואילו אותו אדם התנהג בצורה קשה. ככה שדי מובן לי למה הוא יוצא פחות טוב בסיפור. 

מה שלא מובן לי, למה רבי אלעזר בחר לתקוף את אותו אדם שלפני רגע הוא פגע בו. 

ואולי צריך לומר, שאחרי שהוא עשה תשובה, הוא ידע והרגיש והפנים שאכן נמחל לו ולא חש כלל שוב רגשות אשמה או ייסורי מצפון בנושא מאחר שהוא מחול. ולכן הוא יכל להתבונן במאורע מן הצד ולהעביר ביקורת על אותו אדם.

ואולי זה גם היה מאוד בוטה, שאיש חשוב ומכובד כמו רבי אלעזר

משתטח ומתבזה, זה אמור להיות כל כך מזעזע שהיה מצופה ממנו שימחל מיד. 

לא מובן לי הדבר הזה בכלל

היינו שהוא באמת מאוד התעדן, 

אבל היה לו איזה הירהור קל של גאווה,

וכדי לתקן את זה ה' מיד העמיד אותו בנסיון קשה

ואולי זה עוד יותר מסביר את הסיפור, שאולי חכמים ידעו ברוח קודשם

שבאמת לא היתה לו בחירה חופשית שלא להעליב אותו

רק שהנסיון היה עד כמה הוא יבזה את עצמו כדי לתקן את מה שקילקל. אולי. 

אבל האמת, מה שחשוב זה ללמוד את מה שחכמים רצו ללמד אותנו. 

וזה, להיות רך כקנה, ולא להתגאות על התורה שלמדת. 

ועוד למה ששאלת,

זה ידוע, שגם צדיקים גדולים ועצומים שהיו מתוקנים במידות שלהם בצורה מדהימה,

תמיד חששו מחטא הגאווה, 

כי ככל שאתה יותר מתוקן ונעלה, זה עצמו סיבה לגאווה,

וצדיקים סיפרו ששמעו את הבעש"ט מתפלל בשעה שעמד להיפטר

שלא יכשל בגאווה,

ז"א שאפילו הבעש"ט הקדוש, רגע לפני שהוא נפטר,

חשש שהיצר יפיל אותו בגאווה. 

קודם כל- יש הפרדה בין נפשו של אדם לדעתו, לכן השפעת התורה על נפש האדם איננה מכריחה פעולה דומה לדעתו.
 

אבל מעבר לזה אני חושב שחז"ל מזהירים את לומדי התורה ביותר על העניין הזה, כי דווקא עם הרגישות אפשר לטעות

טעויות חמורות, כמו זו, ולשכוח בעצם שהיופי בעולם ובעולמות העליונים הוא רק מצד רצון ה'.

וגם הכיעור של אותו אדם, הרי זה רצון ה' והוא יפה בעיני ה' יתברך כמו כל אחד אחר.

ולכן הוא גם כל כך רצה שימחל לו, כי הכיעור שהוא יצר במו ידיו היה כיעור אמיתי, הפגיעה הזו באדם, והכיעור של אותו

אדם היה רצונו יתברך ולכן הוא יפה. ככה שזה יצא הפוך על הפוך, שהכיעור שלו, שהוא כביכול היפה מבחוץ(ת"ח ומכובד)
גדול יותר כי הוא פנימי, אבל המכוער מבחוץ היה יותר יפה ממנו מבפנים שאמר לו "לך אמור לאומן שעשאני" כי הוא כן זכר 

את ה' יתברך... ומבואר בזוהר שאחת מהצרות הגדולות ביותר של ת"ח לפעמים היא שכחת ה' בתוך הלימוד.

הגמרא עוסקת ברבי אלעזר בן שמשון, ומה שהוא למד מתוך המעשה, ולכן גם המימרא היא שלו בבחינת
"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם".

יש מקצוע כזה - עריכה ית...

.

בס"ד

הבן יהוידע אומר שם שלא האדם היה מכוער, אלא מעשיו היו מכוערים ולכן הביקורת היא כלפיו.

אגב, זאת גמרא בתענית בדף כ' ע"ב (סימן לזכור: כיעור)
למי שרוצה לחפש.

ברורה, כשנתקלתי ברבנים כאלה שלא 'שמים' על אנשים או שבאים לומר להם שלום והם מתעלמים, אני אישית מחקתי אותם, לא שומע את שיעוריהם וגם לא מכבד את התורה שבהם, קשה לי מאד שאדם שהוא אמור להוות דוגמא אישית בכ"א הרבה דברים פוגע או עושה איפה ואיפה ומדבר עם פלוני ועם אלמוני מסתפק בהנהון, בגלל זה גם קשה לי נורא הסיפור הזה..

ואני לא מדברת על אלו שלכל אדם שני קוראים רב. אני מדברת על רבנים ידועים. לפעמים יש דברים תמוהים שנראה לנו שרבנים עושים ואנחנו לא יכולים לדעת מה פשר המעשים שלהם, כמו לא להתייחס לאדם מסוים. 

קיצר תזהרו בכבוד תלמידי חכמים..

"חוצפנית".... (חשוב שהועלתה השאלה)

את הסיפור הזה אפשר לכאורה לראות בכמה רבדים:

א. הכי פשוט - זחה דעתו לרגע מחמת תורתו המרובה כשבדיוק יצא מביהמ"ד אל העולם, נתקל בכיעור, הביע מה שאמר שזה נורא ובוטה - ותפס את גודל החטא וחזר בתשובה גמורה. הרי מי מספרת את זה? הגמ', שגם היא מחוייבת בכבודו. ללמדנו שאין משוא פנים, וללמדנו שחזר בתשובה גמורה, וללמדנו את הלקח בהמשך (אגב, אני גם חשבתי תמיד שאמר על עצמו "לעולם יהא אדם"..). ואולי גם ללמדנו כמה "רגע" של זחיחות יכול להטות מבט עד כדי שאפילו גדול עולם נכשל בו.

ב. רובד מעבר לכך: הכיעור אינו כיעור גשמי בעלמא. הוא ראה עליו גסות פנימית שמתבטאת בפניו. ומחמת שבא מהיכן שבא והיה "באורות" כמו שאומרים היום, לא יכל לסבול את זה- והעיר כך (יש סיפור על מישהו מגדולי החסידות שלא הסכים שיהיה איתו תלמידו. הלה התעקש - וכשנכנס מישהו לחדר, החל לצעוק עליו איך הוא מעז להיראות לפני הרב עם חטאיו.. ראה על פניו.  ההוא ברח, והרב אמר לו, בגלל זה לא רציתי שתהיה. רוץ תביא אותו. כשהגיע - קיבלו הרב באהבה רבה וכו'. אח"כ התברר שהוא שקע בחטא ואמר לעצמו, אם יקבלני - סימן שיש סיכוי, ואם לא  - אמיר ר"ל..  ואותו גדול, שכחתי את שמו, ידע את הצפוי להיות).

כששמע את התגובה, התעשת רבי אלעזר שלא כך בונים את העולם (ואין קושיא מזה שההוא אמר לו שילך לה'. הרי זה לא ת"ח, במר ליבו אמר לו שיגיד לה' שעשה אותו מושחת כזה).

ג. רובד עליון יותר. שמעתי פעם, נפלא.  ויש להקדים, שלאגדות חז"ל, מעין זו, יש לא פעם משמעות מעבר למה שנראה בפשט, וכך דרכו של המהר"ל בהסברם.

ובכן, הוא בא ממגדל עדר (גירסאות). תרגום יונתן אומר בבראשית על המקום הזה (מוזכר אצל יעקב אבינו) "אתר דמתמן עתיד לאיתגליא משיחא" (כך בערך הלשון). משם עתיד לבוא המשיח (כנראה אזור גוש עציון של היום..).

רבי אלעזר לומד תורה במקום שיש בו הארת הלעתיד לבוא, המגמה של התורה בתיקון העולם, אורו של משיח. 

והוא פוגש בעולם הזה, הנוכחי, עם כל כיעורו (זה ה"איש" בסיפור. סוג של משל). ואומר לו מה שאומר. ומה התובנה שעולה בו אח"כ מהעולם? שהקב"ה ברא אותו, וברא ע"מ להעלותו בסבלנות. אפשר להמשיך את ההסבר על פרטי הסיפור (יסוד הענין שמעתי בשם הרב עודד וולנסקי שליט"א, לפני שנים רבות)..

אגב, זה מקביל לסיפור על יציאת רבי שמעון ורבי אלעזר בנו (שכנראה הוא-הוא..), מהמערה.  שכל מקום נשתנו עיניהם נשרף, חזרו למערה, יצאו אחרי י"ב חודש, ועדיין רבי אלעזר לא התפשר עם העולם. עד שראה את הזקן עם שני ההדסים, משתמש בעולם, בריחו, לקידוש השם.

לא קשה לראות את הביקורת הקשה על רבי אלעזר שמתנהג ראשית בהתנשאות ולבסוף בצביעות.

 והסיפור מובא כדוגמא שלילית כיצד אסור להתנהג.

זאת חוצפה ובזיון של תלמיד חכם.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים