הנקה או תמ"ל?אמאשוני

מתלבטת אם להמשיך את ההנקה ועד מתי,

אולי תעזרו לי לגבש דעה..

אז ככה:

את הראשון שלי הנקתי עד גיל 10 חוד' וידעתי שאם אני לא נלחמת על ההנקה אז לא אעמוד בזה כי שאבתי הרבה. הייתי בתקופה עמוסה.

בדיעבד אני חושבת שהקרבתי יותר מדי ולא עשה לי טוב שזה היה כ"כ בקיצוניות...

 

עכשיו אני חודשיים אחרי לידה, ההנקה יותר קשה יש יותר כאבים ודלקות. מתחילה להרגיש קצת את החנק סביב אי היציאה מהבית והרעב התמידי...

 

קשה לי לגבש דעה מה עדיף כי אני לא מספיק יודעת עד כמה באמת הנקה יותר משמעותית מתמ"ל.

כלומר כולם יודעים לדקלם שאין מה להשוות, מצד שני גם ילדי תמ"ל גודלים ומתפתחים יפה ולא נשאר עליהם סימני אי- הנקה.

 

אז כמה זה באמת כ"כ קריטי??? עד כמה שווה להתאמץ בשביל זה?

ממה שהבנתיאמא!!

השלב המאד חשוב להנקה עבור התינוק (כמובן לא בכל מחיר) הוא עד גיל שלושה חודשים.

אח"כ יש חשיבות לנסות עד גיל חצי שנה.

וכמובן- מי שמצליחה אח"כ- כמה שיותר- יותר טוב.

לא מספיק הבנתי במה זה כרוך מצידך, אך אם מדובר בהשקעה ברמה סבירה,

לדעתי חשוב לסחוב ולהתאמץ עד גיל שלושה חודשים.

אח"כ תתחילי לשלב בהדרגה מטרנה- ותראי בנחת איך הולך

אולי בסוף ילך לך בקלות שילוב של הנקה חלקית עם מטרנה וכך תרויחו.

(גילוי נאות: גם אצלי בילד הראשון ההנקה ממש לא הלכה

והקרבתי הרבה מידי....

בילד השלישי כשהחלטתי שהנקה לא בכל מחיר 

ועדיף אמא שפויה,

וכל פעם כשהרגשתי שזה מעיק- נתתי בשמחה מטרנה,

דווקא אז הנקתי הכי הרבה....)

מסכימהבת 30

אם ההנקה עד כדי קשה- עדיף שתשמרי לפחות על חלקה מאשר שתוותרי עליה לחלוטין.

כי הנקה היא מאוד מאוד חשובה. למערכת החיסון, לקשר בין האם והתינוק ולעוד הרבה דברים.

הנקהנום נום

תנסי להשלים 3 חודשים, יש סיבה בגינה חופשת הלידה היא כ-3 חודשים ורוב הנשים בנות ה-50+ הניקו 3 חודשים.

אם את מצליחה לסחוב יותר, מה טוב. 

ההמלצה של משרד הבריאות היא לפחות עד גיל חצי שנה כיוון שאז התינוק מפתח מערכת חיסונית חזקה מספיק יחסית ופחות זקוק להגנה של האם. 

תיקון קטן, ברשותך:בהתהוות

ההמלצה של משרד הבריאות היא לפחות עד גיל שנה. מתוכה חצי שנה הנקה מלאה, ואח"כ שילוב ארוחות מוצקים.

יש נקודת קושי שאם עוברים אותה זה כבר לא שווה את זהבהתהוות

אבל אי אפשר לכתוב איפה היא, כי אצל כל אמא היא ממוקמת במקום אחר. כל אחת והנסיבות שארגן לה הקב"ה - התמיכה שיש או אין מסביבה, המחירים של ההתמודדות, הדברים האחרים שצריכה לסחוב על גבה תוך כדי...

 

אם הדבר שאת מחפשת כאן הוא תמיכה, תמיכתי נתונה לך במאה אחוז, על כל החלטה. רק את מכירה את עצמך, רק את יודעת איפה עוברים הגבולות שלך, ומאיפה זה כבר מתחיל להיות מגזם וההפסד עולה על התועלת. אני אתך לגמרי.

 

אם חוץ מתמיכה את באמת מחפשת גם מידע, יש לי הרבה מה להגיד. אבל שקלי אם את רוצה לקרוא את ההמשך. אני לא משוכנעת שאני כשלא הינקתי הייתי רוצה לקרוא לעומק על הפער בין הנקה לתמ"ל. אם המידע באמת משמעותי לבחירתך - קראי, אם בעצם כבר החלטת שהדבר הנכון בשבילך הוא להפסיק ואת רק מחפשת תמיכה - עזבי. למה סתם לצבוט בלב. (אני פונה בזה גם לאחרות שקוראות - מי שעושה לה רע לקרוא, שלא תקרא בבקשה. אנא אל תקראו ותכתבו לי שעושה לכן רע לקרוא. אני כותבת רק למי שמעוניינת לדעת.)

 

כתבת שלא נשארים על ילדי תמ"ל סימנים. השאלה היא למה את קוראת סימנים. לרוב אלה לא סימנים שכתוב עליהם בטוש זוהר "עקב מתן תמ"ל". האמת היא שכשבוחנים את הילד הספציפי, כמעט כמעט אף פעם אי אפשר לדעת מה נגרם מחוסר הנקה ומה לא. למשל כשלילד שלי היו דלקות חוזרות ונשנות באוזניים - איך אפשר לדעת אם זה היה נחסך ממנו אם היה יונק או לא? אפשר לדעת רק שאחוז דלקות האוזניים גבוה יותר אצל לא-יונקים. אפשר לראות הבדל עצום כשמסתכלים על אוכלוסייה של אלפי אנשים - אי אפשר לדעת שום דבר ודאי כשמסתכלים על ילד אחד. אז בסופו של דבר הוא נאלץ לעבור ניתוח, ואחריו עוד אחד, וברוך ה' הבעיה נפתרה. אז היית אומרת שנשארו עליו סימני אי-הנקה או לא?

הקטע הוא שדלקות אוזניים היא רק צרה אחת, קטנה יחסית, מהצרות שהנקה יכולה למזער סיכון אליהם. הנה הרשימה שמובאת במדריך של משרד הבריאות: "דלקת אוזן תיכונה בתינוקות;  זיהומים במערכת העיכול;  זיהומים במערכת הנשימה; אן-אי-סי בפגים;  תסמונת מוות בעריסה;  השמנה בילדים;  יתר לחץ דם בגיל מבוגר;  אטופיק דרמטיטיס;  אסתמה בילדים צעירים;  בנוסף, באמהות מיניקות פוחת הסיכון לסרטן השד, סרטן השחלות וסוכרת סוג 2"

 

אז כן, לפעמים הנקה יוצרת הבדל גדול מאוד, ולפעמים לא עד כדי כך - אי אפשר לחזות מראש עם אילו אתגרים בריאותיים הילד יצטרך להתמודד בהמשך חייו.

 

אם תבחרי בסופו של דבר שעדיף לכם כרגע לוותר על ההנקה, יש לי שלוש המלצות חמות:

1) להפסיק בהדרגה, בקצב שהגוף מאפשר (בכל פעם לוותר על עוד הנקה רק כשהגוף כבר התרגל לגמרי להנקה הקודמת שוויתרת עליה), שחלילה לא תסתבכי יותר בדלקות מעבר למה שאת כבר סובלת.

2) ללמוד היטב את ההנחיות למתן תמ"ל באופן בטיחותי (מובאות למשל בסוף המדריך שצירפתי).

3) למצוא דרכים אחרות להכניס מגע עור לעור עם התינוק/ת, ולהאכיל תמיד בחיבוק.

 

וגם לך מגיע חיבוק, יקרה. הלוואי שהיה לך קל יותר... שיהיה מכאן ואילך רק טוב ובריאות.

כתבת מקסים! ישר כח!אמא!!

נהנית מאד לקרוא את תגובותיך!

לא לאכול אותי.. אבלאנונימי (2)
מחקרים מראים שלתינוק יונק יש אי קיו יותר גבוה.

וכמובן עוד הרבה דברים שכתבו כבר..

אבל תאכלס את צריכה לדעת מה טוב לך.. ואם זה מה שנכון אז לעשות זאת בהשלמה ובלי ייסורי מצפון להבין שזה הדבר הנכון בשבילך.

זה מזכיר לי שאחרי שילדתי אז הייתי לילה בבית חולים והתינוק מצץ 4 שעות!!!! פצע אותי וצרח מלא! התקשרתי לאמא שלי בוכה!! (ד. א. לידה ראשונה ) והיא אמרה לי מיד להביא בקבו. אני לא יכולצי לחשוב על זה לפני. אבל אחרי שאמא שלי שתומכת בהנקה מאד!! אמרה לי את זה.. אז הבנתי שזה נכון..(הייתי שניה אחרי לידה והייתי חייבת כוחות )

וכן.. גם לי זה לקח המון כוחות. בהצלחה הייתי יושבת איתו שעתיים וחצי!! כל הנקה!! אנשים לא הבינו מאיפה הכל. עכשיו ב"ה ממש זורם! הנקה עשרים דק ..ולפעמים פחות. השתלם ההשקעה.

יש שיגידו שזה לא נורמאלי..

לכן לפי דעתי-תשקלי מה הכי נכון לך ומה הם הכוחות שלך) לי למשל זה ילד ראשון.. אז אין לי עוד ילדים שתלויים בי ) ואחרי שתחליטי תלכי עם זה בלב שלם! בלי ייסורים! ותדעי שהשתדלת וזה הכי טוב!

בהצלחה!
ברגע שתביאי מחקר מבוסס כזה.פרפר לבן
ולא אחד כי אם כמה נאמין לשטות הזאת.

ממני, אמא שלא הצליחה להניק לילדה שא הצליחה לינוק ןהילדה חכמה בטרוף, זריזה מאוד וכובשת.
דבר ראשון זה לא שטותאנונימי (2)
וממש לא התכוונתי לפגוע.. אם כן אז סליחה...

דבר שני זה לא סותר שהילדה שלך חכמה. ומוצלחת -זה ברור!

וכתבתי הכל כדי להסביר (אולי זה לא היה ברור ) שתמיד יש את 'רצוי' ו'המושלם' שלכאורה אם לא עושים אותו אז יש מלא השלכות. א-ב-ל לא תמיד אנחנו יכולים לעשות את ה'רצוי', ולכן במקרה כזה יש אמונה בה'! את עושה את ההשתדלות לפי כוחותיך וה' זה שדואג לילדינו!
(את יכולה להניק ובכל זאת יהיה את התופעות כמו ילד שאוכל תמ"ל ) הכל זה השתדלות וביטחון בה'!

ושוב ממש סליחה אם פגעתי.. באמת!
מה שאת אומרת עכשיו לא קשור למה שאמרת קודם.פרפר לבן
לבוא לאמא שכבר מותשת מההנקה וניסתה הכל ומבקשת לדעת כמה זמן כדאי לה עוד למשוך או שכדאי בכלל להרפות.

ואת באה ואומרת לה- את יכולה להפסיק אבל יהיו לזה השלכות והבן שלך יהיה טיפש (או במילים שלך, בעל אי קיו נמוך)

אז זה לפגוע. בי, בה ובכל אמא אחרת שלא יכולה מסיבה כזאת או אחרת להניק.

ואם תצאי מהאנונימיות ותביאי מחקר רציני אני אאמין לשטות הזאת. כי כל עוד לא ראיתי מחקר כזה זה בעיני שטות של מי שמנסה להפחיד שלא מוותרים על הנקה.
זכותך לא להאמיןאנונימי (2)
ואל תוציאי מילים שלא אמרתי!! כתבתי שמי שיונק האי קיו יותר גבוהה.. ולא שמי שלא יונק הוא טיפש!

דבר שני. היא כן שאלה מה ההשלכות כדי לדעת עד כמה להתאמץ.

דבר שלישי. כנראה לא קראת טוב את מה שכתבתי מקודם.. תקראי ואז תביני שאין לך בכלל מה להיפגע.

תמיד! ובכל תחום בחיים אנחנו עושים השתדלות! וה' זה שדואג! ככה שאת יכולה לעשות את הדבר הנכון לכאורה ויצא הפוך-וכמובן להפך.
כמובן שהכל בגדר כוחותייך והשתדלותך!

ושוב סליחה כי אין לי עניין לפגוע בך! ובאמת אם תקראי את דברי תראי שאין לך ממה להיפגע!
<a target="_blank" style='direction:ltr' href="http:אנונימי (2)
כנראה שמעולם לא היית במצב הזה.פרפר לבן
וכן נפגעתי וזכותי להיפגע. ולהגיד שילד שלא ינק יש לו אי קיו נמוך זה כמו להגיד ילד טיפש.

ןה"מחקר" שהבאת הוא כתבה בבלוג שכמה מפתיע- מעודד הנקה.

עד שלא יהיה מאמר ומחקר אקדמאי זה בעיני כשמועה.
טוב..אנונימי (2)
ולא הבאתי מחקר אלא כתבה שאמנם מעודדת הנקה, אבל מעניין שבאותה הכתבה יש גם תמיכה והבנה במי שלא מניקה.

ונראה לי אין כ"כ מה להמשיך לדון כי בחרת להיפגע. ולא משנה כמה הסברים וסליחות.. זה מה שבחרת!!

(ובטח אני ה'פוגעת' אבל גם הכתיבה שלך לא כ"כ נעימה)
מסכימה חלקית עם דברייך.אנונימי (4)

בדיוק הבוקר דיברתי עם חברה יועצת גנטית והיא סיפרה לי שאיי קיו תלוי נטו בגנים. היא סיפרה לי על תסמונות שגורמות לאיי קיו טיפה יותר נמוך באופן כמעט בלתי מורגש וכד, זה בכלל לא קשור להנקה. 

 

מה שכן, יש כמה וכמה מחקרים שמוכיחים שהנקה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, ואת זה גם אמרו לי כמה רופאי קופה כי אלו מחקרים ידועים ומוכחים. 

למי שמחפשת חומר מקצועי בנושאבהתהוות

אפשר לקרוא כאן מסמך של ארגון הבריאות העולמי על השפעת ההנקה על התפתחות קוגניטיבית - מבוסס על מטא-אנליזות.

הנה פסקת הסיכום של המסמך:


This meta-analysis suggests that breastfeeding is associated with increased cognitive development in childhood, in studies that controlled for confounding by socioeconomic status and 
stimulation at home. The practical implications of a relatively small increase in the performance in developmental tests in childhood may be open to debate. However, evidence from the only 
three studies on school performance in late ado lescence or young adulthood suggests that breastfeeding is also positively associated with educational attainment (168,182,183). The issue remains of whether the association is related to the properties of breastmilk itself, or whether breastfeeding enhances the 
bonding between mother and child, and thus contributes to intellectual development. Although in observational studies it is not possible to disentangle these two effects, the positive 
results from the randomized trial carried out by Lucas et al (167) suggest that the nutritional properties of breastmilk alone seem to have an effect. 
 

 

ובנימה אישית - הבן שלי מחונן אפילו שלא ממש ינק. אם היה יונק - מסתבר שהיה אפילו יותר חכם

מבחינתי אישית, לא הנושא הזה דווקא הוא זה שהיה מכריע את הכף במצב של קושי, אבל כל אחת ומערכת השיקולים שלה.

 

היא לא אמרה שמי שלא יונק הוא טיפש...פרח-בר
כולם יודעים את היתרונות של ההנקה ... הם ברורים מאד ויש להם משקל משמעותי בחודשים הראשונים בעיקר לחיזוק ובניית המערכת החיסונית של התינוק... כדאי להתאמץ זה שווה את המאמץ זו דעתי האישית. שכל אמא תחליט עם עצמה מה טוב לה זה בטח לא עושה אותה פחות טובה אם היא בוחרת להפסיק הנקה.
אני אישית מניקהאנונימי (3)

כי ב''ה זה הולך לי בקלות

אבל מכירה כמה וכמה אנשים שגדלו רק מתמ''ל והם ממש חכמים.

אי קיו תלוי בגנטיקה ולא בהנקה+mp8
ואני לא מכירה מחקרים- אני פשוט מכירה המון ילדים.
וזה אחד המשפטים הכי מגוחכים שיש.

פותחת השרשור:
תעשי מה שטוב לך! הנקה היא דבר חשוב ונפלא- אבל לא פחות חשוב זה אמאהרגועה, שמחה ובריאה.
מאז שראיתי שהנקה פשוט לא עושה טוב בשום מובן לא לי ולא לתינוק הרעב והצורח- עברתי לתמ"ל.
כולם אצלי בריאים, שלמים וחכמים מעל לממוצע.
מניסיון שליl666

ילד שהנקתי אותו רק עד גיל חודשיים היה חולה יותר מילדים אחרים שלי שכן הצלחתי להניק יותר זמן

אבל בשביל זב הייתי צריכה לשבת ולהניק בלי הפסקה והיו לי עוד ילדים כך שזה היה בלתי אפשרי וחלב פשוט נעלם לו

רק מוסיפה פרט קטן...אורית**

בלי להיכנס לעומק הדיון...

תחילת ההנקה להרבה נשים היא לא פשוטה, אצל כל אחת ברמה אחרת. לפעמים כשעוברים את התקופה הזאת, ההנקה נהיית הרבה יותר קלה. כך שיכול להיות שכן שווה לך לנסות לגרור עוד חודש, ולראות אם העניינים מסתדרים ונהיה יותר קל. אם נהיה קל - מעולה. ואם לא - גם מעולה, כי הילד קיבל יותר זמן הנקה, לפחות בחודשים המשמעותיים יותר.

 

מברכת אותך על כל החלטה... הייתי בסרט הזה...

 

בהצלחה!

בעזרת השם עוד יבואו זמנים שבהם...מתעלה אליו

אי הנקה ולידה לא טיבעית יחשבו משהו שיגרתי לגמרי ואף אחד לא ירים גבה

או להפך.. אנונימי (5)
אף אחת פה לא הרימה גבה.
כל אחת יכולה לבחור איך לקרוא את הדברים.
אני אישית דווקא רואה פה הרבה תמיכה וקבלה.
תודה שחיזקת מה שאמרתי....הכל ענין של בחירהמתעלה אליו

וברגע שבוחרים להוריד מהפעולה את העודף של משמעויות שנוטים ליחס לה כבר נהיה יותר פשוטקורץ

ההנקה השניה גם היתה קשה לי בהתחלה...אנונימי (4)

ואז היועצת פשוט אמרה לי לקחת בחשבון שזה קושי זמני. בסוף יחלוף. כמובן שהיא נתנה לי את האפשרות לבחור, אבל היא פשוט ציינה את העובדה הזאת בפני. היא עזרה לי לא להישבר ובאמת בגיל שלושה חודשים התחלנו לראות אור (הבעיות התחילו רק בגיל חודש). לחברה שלי היה סיפור כמו שלך, היא ניסתה עד גיל ארבעה חודשים וויתרה. לוותר זה לא רע, זה לא כישלון. אם את יודעת שיהיה לך יותר קל לתפקד עם מטרנה אז לכי על זה, אבל בחרי בזה בלב שלם, כי אחר כך תמיד יש את הבאסה הזאת כשמפסיקים בלית ברירה. 

 

בהצלחה! 

תודה על התגובות!אמאשוני

וסליחה ממי שזה רגיש לה...

תודה לכן על התמיכה והעידוד בכל החלטה שתתקבל...

 

רופא גסטרואנטרולוג, מומחה, מנהל מחלקה בביחאנונימי (6)אחרונה
בדיוק הייתי בייעוץ אצל מומחה כי הבן שלי בן חצי שנה פולט כמויות מטורפות, הוא אמר לי: אני מעדיף שתמשיכי להניק והוא יפלוט מאשר שתעברי לתחליפים שיכולים להפחית את הפליטות" חשיבות ההנקה.... עם זאת, זה לא חייב להיות קיצוני לכאן או לכאן, אפשר להמשיך להניק ומדי פעם לשלב מטרנה, כך נשמרים יתרונות ההנקה מחד ואת יכולה להתאורר מאידך... בהצלחה
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

יואוווווו חחחחחשושנושי
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוסאחרונה

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

דלקות אוזניים אחרי כפתוריםshiran30005

אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!

לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר

מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.

ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?

וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח

פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג

וואי מתסכל😒 רפואה שלמה!שיפור
ממה שאני מכירה דלקת אוזניים זה לא מדבק. אולי נכנס משהו לתוך האוזן שגורם לדלקת? חברה שלי אמרה לי שהייתה צריכה לקלח את הילד עם אטמים אחרי ניתוח כפתורים, גם לכם אמרו ככה, אם לא אז אולי צריך?
נראה שכדאי להתייעץoo

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

אוי, לא...מתואמת

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

עונהshiran30005

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...


וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

תמשיכי לשמור מאוד טוב ממים.פרח חדש

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אבל איך רואים חור אם יש כפתור?shiran30005
רופא היה מצליח לראות מן הסתם לא? 
לרופא רגילעוד מעט פסח

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

כבר פעם שלישית שיש הקאות כמה שעות ואזshiran30005

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

מענייןעוד מעט פסח
פעם ראשונה שאני שומעת על זה 
ויכול להיות שהדלקת באוזנייםooאחרונה

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

הכפתורים אמורים ליפול בשלב מסויםמתואמת

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים!אור עולה בבוקר

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

האמת האאג שלנו בשיבא לא היה נראליshiran30005

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

אם נתניה רלוונטי לךעוד מעט פסח
יש לי המלצה לרופא תותח עם תורים זמינים (הלכתי בפרטי דרך המשלים, היה שווה כל שקל).
אני במכבי, ומעדיפה את שיבא כיshiran30005

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

ניתחתי שלושה ילדיםעוד מעט פסח

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.


אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

רופא שלנו תמיד נותן אנטיביוטיקה בפהפילה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

אצלינו היא אומרת- מתחילים בטיפות ואםshiran30005

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
בקטע של ילדים?הרמה
שלקחתי הילדים רגועים😉 באמת אין קשרDoughnutאחרונה
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
כןDoughnut
הבונגסטה היתה לי הרבה יותר טובה מהדקלקטין. עם הדקלקטין לא הקאתי אבל עדיין היו לי מלא מלא בחילות, עם הבונגסטה היתה הקלה משמעותית גם בבחילות.
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפור
למישהי זה עשה עצירות קשה? אוף מה עושיםהרמה
הי חברות. המלצתי באמיתי לכן מאינונימיאנונימית בהו"ל

יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון

רוצה להמליץ עליו ממש

הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי

והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו

גם אני ממליצה עליו!מתואמת

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

ומה החידוש של זה1112
 מה היתרון שלו
בדיוק מה שמתואמת כתבהעכבר בלוטוס

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

יש לה גם קו טלפוני מעולה עם טיפים ללפני חגים/שבתנפש חיה.אחרונה

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

סיפור הלידה שלי (מפה בניק אחר..)Sharing

ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.

במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים.  אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.


ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.

כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..

סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.

מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.

בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.

פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.

אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.

היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!

בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.

אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.

המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.

אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.

לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..

אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.

בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".

- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..

ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.

אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.

וב"ה ללא קרעים ותפרים.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. 

וואו כולי צמרמורותאוזן הפיל

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

וואו איזה סיפור! מרגש!דיאן ד.

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

וואי תמיד כיף לקרוא סיפורי לידההשקט הזה
תודה ששיתפת ואיזה אלופה את שהתמודדת ככה
וואוו מלא מזל טוב!מאוהבת בילדי

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

 

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

וואו איזו מרגשת!🩷Doughnut
איזו אלופה את, שיהיה הרבה במזל טוב! 
מרגש ממש! כל סיפור לידה הוא כל כך מיוחד ומרגשואילו פינואחרונה

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

בוקר של מצפון ממשהריון ולידה

באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים

לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה

בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק

אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה

מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.

אוף

את בטוחה שזה בעלך ?פילה
לפעמים תינוקות שורטים את עצמם די חזק. 
^^ ואם העור שלה יבש, אז גם נשרטים יותר בקלותיעל מהדרום
כן, יש לו ציפורן אחת שישר הוא אמר שחושב שהיא אשמההריון ולידה

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

אאוצ'. אבל יכול לקרות גם לאנשים עירניים וזהיריםיעל מהדרום
גם לאנשים זהיריםאיזמרגד1

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

וואי גם לי קרהרקאניאחרונה

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

מהממת תודה♥️ מרגישה את החיבוק מרחוק!אנוונימית1
חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תודה רבה♥️♥️♥️אנוונימית1אחרונה

אולי יעניין אותך