השבת, יש לנו את הסיפור של המרגלים. ולכן, השבוע נדבר על נקודות הסתכלות. 
המרגלים, מראש לא רצו להיכנס לארץ ישראל.. הם רצו שנשאר במדבר. [ואלו גדולי הדור. זה לא סתם. היו להם תובנות עמוקות מאוד בנידון.] אבל מה, הם באו שלילי מראש.
ואיך שאדם מגיע - זה מה שהוא רואה.
טויב, נכנסים לארץ. מה הם רואים? כל ראש עיר שהם נכנסים לעיר שלו - מת. ותחשבו, ראש עיר זה דבר גדול. זה הלוויה המונית. באים גם אנשים מבחוץ.. זה לא דבר רגיל.
אז כל עיר, כל עיר שהם נכנסים - המושל מת. טוב, מה הם הסיקו מיכך? "ארץ אוכלת יושביה". תראו את הארץ הזו. כולם מתים בא.
אבל מה, יהושע וכלב לא היו איתם? לא ראו כ"כ הרבה לוויות?! אלא שהם לקחו את זה לצד החיובי.
כל ראש עיר מת? מצוין! ה' הרג אותם בכוונה תחילה, שלא יחששו שאנחנו מרגלים. כי הרי ביום רגיל, ישר רואים אנשים לא מוכרים ועלולים לחשוד בהם. אבל בזמן לוויה? מגיעים הרבה אנשים. זה לא מחשיד.
ובאז כן! זה היה לטובתם! זאת לא ארץ אוכלת יושביה. וככה זה גם אנחנו, אנחנו יכולים למצוא נקודות שליליות בנס שנעשה לנו! כי ככה.. כי האמת מפחידה. מחייבת.
הם פרשו את המציאות איך *שהם* רצו לשמוע. אבל ה' הוא טוב. טוב תמיד.
והוא עוזר לנו. גם כשאנחנו חוטאים. כי אם הוא היה הורג אותנו על כל חטא- אפחד לא היה קם בבוקר.
ואם קמנו הבוקר? זה אומר שה' אוהב אותנו! כל בוקר. כל בוקר. הוא מאמין שיש לנו עוד מה לעשות בעולם הזה.
אז מה עם הכאפות והנסיונות? זה גם כי ה' אוהב אותנו! הוא רוצה שנתעורר. כי אם הוא לא יתן לנו כאפה
אז נמשיך לחיות בסרט שהכל תותים למרות שיש לנו הרבה מה לתקן.
כן, כל דיכאון, כל עצב, כל דבר רע זה נסיון לעורר אותנו! זה בא כדי לעורר אותנו לשאול. לברר. מה ה' רוצה מאיתנו? אולי בטעות יש גם לנו מה לתקן?! אבל אנחנו מעדיפים לתלות את האשמה באחרים. ובאלוקים. כי הוא גורם לנו לקשיים מטורפים. כמו המרגלים. ה' יצר להם נס - הם ראו בו את הפאן השלילי.
ה' נותן לנו סטירה כדי ש נ ח ש ו ב. אם היינו טפשים - לא הינו חייבים בכלום. "שוטה פתור מין המצוות". אבל ה' מצפה ממאיתנו. וסטירה ניתן לכתוב גם בט' וגם בת'. הרב קוק אומר שה' סותר בת' . זה בעצם לסתור את המציאות הקודמת שיכול להיות שהייתה טובה- אבל יאללה צריך להתקדם. לא להישאר כיתה.
נכון שכיתה א' זאת אחת השנים הכייפיות אבל חבל להישאר שם. אנחנו אוהבים חיים קלים, מחפשים לנוח. ובאמת להישאר כיתה זה הרבה יותר קל מלעלות שלב. אבל לא, ה' מונע את זה מאיתנו כדי שנמשיך. שנתקדם.
בעצם, כל מה שה' עושה זה לטובה! זה רק אנחנו שמפרשים שלילי. וצריך לזכור את זה.. כי ה' לא דופק אותנו. הוא נותן לנו את הנשמה כל בוקר. הוא אוהב אותנו.
ונחזור לפרשת השבוע "ארץ אוכלת יושביה." מה טוב בזה? איך יהושע וכלב תרגמו את המציאות הזו?
רני נחמן מפרש דבר גדול.
בבריאה יש חמש מדרגות. דומם-צומח-חיה-מדבר-ישראל. כשחיה אוכלת צמח- עשב. היא הופכת אותו להיות חלק מימנה. [לא שמעתם על העז שושנה שיש לה בבטן עשב. העשב הופך להיות חלק מימנה בתהליך העיכול.]
אז מה קורה לעשב שנהיה חיה? הוא בעצם עולה בדרגה. אדם אוכל חיה- הוא מעלה אותה בדרגה.
ומה ההפך מתהליך העיכול? הקאה. אם משו לא מתאים לגוף שלנו, הוא אמור להקיא אותו.
ככה גם א"י. היא אוכלת את יושביה. מעלה אותם בדרגה. אכילה זה תהליך של עליה בדרגה. זה דבר טוב.
ובאמת רואים את זה, מה קרה בארץ 2000 שנה? היא לא הוציאה פירות. לא קבלה את העמים שבאו. ואפילו היום, בחולות של גוש קטיף. הערבים לא מצליחים לגדל שם כלום.
כח א"י אוכלת את יושביה - את עמ"י. אותם היא אוהבת. אותם היא מעלה בדרגה.
אבל בשביל שא"י תאכל אותנו יש תנאי אחד- שנירצה להתקרב לה'! לא בטוח שנצליח. אבל לפחות שנרצה.
שניזכה ונזכור שכל מציאות היא לטובה.
הגעת עד לפה? פרגן בתגובה . סתם כדי להקפיץ. וכדי לשמח אותי שמישו קרא את זה.
