גם לכתוב בנושא)
יושב לי בבית ארזים,
מביט בקירות המגולפים,
בנברשות הזוהרות,
ברצפה המעולפת ספירים.
נשימה עמוקה,
סיפוק ממלא את ראותיי.
בעשר אצבעותיי בניתי את הבית הזה
שלי הוא. וכאן אני שוכן!
מכין לי כוס קפה איכותי
מתיישב על ספת עור נוחה ונעימה
לפתע נזכר בימים ההם
עת גרתי עם אבי היקר בבית
הכעסתיו, הקנטתיו
מרוב מריבות שנינו יצאנו החוצה
ישנו על הדשא,
בקור בחום. בסבל אין קץ
ובעיקר בבדידות
איפה הוא האבא הזה?
לפעמים אני תוהה אם הוא קיים בכלל
מידי פעם
הוא מעביר מתחת לדלת את המשכורת
החודשית
)כמובן שאני לא עובד אם תהיתם
חי על חשבונו
מי סידר לי את המשכנתא לבית?
עזבו מה זה משנה (
הוא ישן בחוץ על הדשא עדיין,
אבל למי אכפת?
העיקר שאני ומשפחתי בבית
ארזים........
אומר המדרש:
פסיקתא רבתי )איש שלום ( פיסקא לו -
קומי אורי ד"ה ]אמרו [ שבוע שבן
)אמר ה" ('שמיום שעלה נבוכדנצר
הרשע והחריב את ביתי ושרף את
היכלי
והגלה את בניי לבין האומות העולם
חייך וחיי ראשי שלא נכנסתי לכסא שלי,
ואם אין אתה מאמין ראה טל שעלה על
ראשי שנאמר שראשי נמלא טל קוצותי
רסיסי לילה"
כביכול, הקב"ה יושן בחוץ!!
ואנחנו בונים לנו מדינה
בונים לנו גשרים כבישים ומחלפים
גורדי שחקים וחברות ענק.
אבל מה עם הבית של אבא?
מי נתן לנו את כל זה בכלל??
ועל כך זועק הנביא (חגי א)
"העתכם אתם לשבת
בבתיכם ספונים והבית הזה חרב "
ומי שירצה יעיין באריכות שם על
נבאות הזעם!
שנזכה בקרוב לבניין הבית אמן!!!
שנזכה...
