בס"ד
דבר תורה שקשור לשבועות,
'כפה עליהם כגיגית" מצד אחד, "נעשה ונשמע" מצד שני.
קשור לשבועות, אבל משהו שקראתי ולמדתי בשבת האחרונה ואני רוצה לשתף.
מתוך, אור הרעיון, מאת הרב מאיר כהנא
פרק ה', קבלת עול מלכות שמיים
קיום מצוות
בעבודת ה', בקיום המצוות, הרעיון הוא עשייה- מתוך קבלת עול מלכות ה', ה' אמר. כך עושים!!
וקיום המצוות לא צריך לבוא מתוך: זה נראה לי מוסרי/ נוח/ מתאים לי /או שאני יקבל מזה משהו,
רק מתוך סיבה אחת- ככה ה' רצה, זוהי קבלת עול מלכות שמיים, המלך אמר? עושים.
אפשר אחר כך לשאול ולדרוש ולאהוב, אבל הסיבה שמתוך זה עושים את המצווה כי כך ה' אמר.
חז"ל, (קדושין ל"א): "גדול מצווה ועושה ממי שלא מצווה ועושה".
זה נשמע מוזר לא? הרי מה יותר יפה ממי שעושה דבר טוב אפילו שהוא לא חייב?
אלא, שמי שעושה מצווה מדעתו, עושה את זה משכלו, מליבו ולא מקבלת עול מלכות ה', שהרי זאת הסיבה היחידה
לקיום מצוות ה'.
מתן תורה.
נעשה ונשמע או כפה עליהם הר כגיגית?
ה' כפה עליהם לקבל את התורה מתוך גזירה, ומתוך כניעה מוחלטת ,
ואכן ישראל קיבלו על עצמם בו ברגע את הכפייה- ציווי של ה' בלי לערער ב" נשמע ואז נעשה". אלא מיד! נעשה ונשמע!
אז מה אומרים פה, הרי ברור שישראל יקבלו עליהם את התורה!!!
אלא, שגם בלי הכפייה בני ישראל היו מוכנים לקבל את התורה, שהרי רק לפני מעט זמן הם ראו את כל הניסים והמופתים והאותות
שה' עשה עימהם.
אז מדוע ה' כפה עליהם לקבל את התורה?
אלא שה' רצה שבני ישראל יקבלו עליהם את התורה מתוך 'עול מלכות שמיים' ולא מתוך רגשות ושכל.
הלוא ברגע שזה לא יראה להם או לא יהיה נוח או לא מוסרי או לא הגיוני הם יפסיקו,
אלא שה' רצה להראות שהמצוות נעשות לא מתוך הבנה אנושית אלא רק מתוך סיבה אחת, ה' אמר? עושים!
אז ה' כפה עליהם, שלא יגידו 'בגלל שהסכמנו במתן תורה אז קיבלנו מצוות',
אלא שזה יהיה מתוך ' ה' כפה עלינו את התורה ואנחנו עושים'.
הראשון מתוך הרגשת הלב והבנת השכל והשני מתוך קבלת עול מלכות.
לכן נאמר "מתן תורה" ולא "קבלת תורה".
שהרי העניין היה מתן התורה על ידי ה', ולא קבלת התורה על ידי העם.
ומה מועילה נתינה ללא סוף המעשה, הקבלה?
אלא שה' רצה שנקבל את התורה מתוך גזירה, חובה, כניעה מוחלטת - קבלת עול המלכות.
ולא על ידי הבנת השכל או הרגשת הלב.
ושהרי אם קבלת התורה לא תהיה מתוך 'קבלת עול מלכות' 'כי ככה ה' אמר' אלא מתוך נוחות או רגש
אז ברגע שיהיה קצת קשה או לא מוסרי או לא מקובל על הבריות או לא פופולרי,
אז ישראל ימרדו במצוות ויפסיקו לקיים, מפני שלא נתקבלו כגזרה וכקבלת עול מלכות.
שבת שלום ובשורות טובות.
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה,
העומדים בין בים או ביבשה,
המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה
ומאפילה לאורה
ומשיעבוד לגאולה השתה בעגלה בזמן קריב
ונאמר אמן.
לרווחת, גאולת והחזרת תלמידי הישיבה לביתם:
יעקב נפתלי בן רחל
גלעד מיכאל בן בת גלים
אייל בן איריס תשורה
תהילים פרק כ'
א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה; יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ; וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ; וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ; וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ-- וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה, כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז עַתָּה יָדַעְתִּי-- כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ-- בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י יְהוָה הוֹשִׁיעָה: הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.
