דומני שעפ"י רוה זה כן ענין של חינוך, בעיקר של אופן החינוך, וגם של שימת לב שלא יתחילו דברים כאלה.

ב. בנידון זה, חושבני שהכי טוב שהאחות תדבר איתה. תסביר לה את המשמעות. השוני שיש מצד אחד, שהיא עדיין לא יכולה ממש להבחין בו, ולאידך - הסיכון שבכך שאם וכאשר יתברר שזה לא, ההשלכות לקראת להגיע לחתונה בלי צורך לעבוד על להוציא מהראש דברים קודמים.

להסביר גם את החשיבות לתת לכל אחד מהמינים את היכולת להתפתח בפני עצמו, לפני בנין בית ביחד בעתיד.

להסביר את חשיבות הצניעות. את זה שה"ראש" של הבן אנו כמו שלה - בלי לעורר סקרנות יתרה.

חשוב שהיא תדבר איתה.  קשה להניח שאם כבר יש קשר, זה ילך "בכח", אבל תלוי באנשים ובנסיבות.

וכמה שיותר מוקדם, יותר קל לפעול.

שזה טוב לך להתערב 

גיל הזה כבר לא גיל התבגרות, הרי בני 18 כבר מתחתנים, עובדים או משרתים במקומות שדורשים בגרות ואחריות

אם אחות של חברתך מכבדת אותה אז היא יכולה להסביר לה כל מיני דברים

וגם יכול להיות שזה קשר רציני שיוביל לחתונה

וכמובן בלי פעולות קיצוניות. מה שזכור במקרה שבחדשות האשימו את אגודת אפרת במקרה מצער בצפון שנגמר באסון, מי שהיה באמת אשם יותר היו הורים של זוג צעיר ולא חכם שהכניסו אותם ללחץ מיותר והביאו למצב נפשי לא נורמלי. הרי בכל מצב אפשר למצוא פתרון, רק להישאר רגועים. אבל זה בטח לא המצב פה

ש"ההורים" היו אשמים?.. ו"לכל מצב אפשר למצוא פיתרון", כאילו הכל "טכני" ו"לא נורא", ולא מובן האסון שבעצם דבר כזה.

ולקרוא לזה "זוג"?..  איפה חיים?....

הדבר היחידי ש"אשם" זה תרבות הפריצות, ומי שנוהג בה. שלפעמים הוא גם סתם טיפש/מסכן.

לגבי מה שאת העלית הגבתי למעלה. והצעתי לאחות איך להסביר (ואני מסכים שלפעמים רואים שהם ממש בוגרים, ושזה כיוון טוב - אז העיקר צריך להיות עידוד הצניעות וכו', כדי להיות יכולים להתחתן טוב ולא לעבור על הלכה. וגם להסביר שען ענין ב"קשר" בפני עצמו, מעבר להכנה ובירור לקראת נישואין.  אבל בד"כ זה צעיר מידי, וגם לא "רציני", ואז צריך להסביר בכיוון אחר, כפי שכתבתי למעלה, לדעתי).

התגובה השניה שלי היתה על מה שהיא הביאה לגבי מקרה שקרה לפני זמן מה.

למה החברות הזו סודית?

זה לא אידיאלי חבר בגיל 17,ואני בהחלט לא מעודדת אבל מצד שני זה גם לא נורא. זה יכול להיות קשר שיבשיל לכדי חתונה.

כל עוד מדובר בבחור טוב ולא בעייתי, אני לא מבינה למה זה חייב להשאר סודי. הם לא בני 13.

כבר טוב, חשוב לשמור על ערוץ התקשורת שביניהן ולא לסגור אותו

ואם היא תשפוט אותה או תנסה לחנך באגרסיביות אז אחותה תסתיר גם ממנה.

לכן, אפשר לדבר עם האחות אבל להתחיל דווקא בכך שמבינים את הצורך (זה לא נותן לגיטימציה

אלא רק פותח את השני גם להקשבה כי הוא רואה שמבינים אותו) ואפילו אפשר להרחיב בצורך ורק

לאחר מכן לדבר על הבעייתיות של קשרים כאלו וגם כאן להרחיב ולהגיע לעמקי הנפש.

יתכן שהאחות שבתוך החברות כרגע בשלב שאין עם מי לדבר, יכול להיות שזה משהו חדש לה והיא לא תוותר עליו בקלות,

החכמה היא לא לסגור אלא להיות עם... ולהוסיף את הנדבך שלך.

מן הסתם אותה בחורה סיפרה לאחותה כי סומכת עליה

וזה לא הכי בסדר שזה עובר לחברות שלה ואחר כך לפורום

אני זוכרת שזאת הייתה אחת הסיבות שבגיל הזה הפסקתי לשתף את אימא שלי

כי כל דבר מקטן עד גדול עבר התיעצות עם דודה, שכנה ואימא של חברה...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות