בגלל שיש המוןן הרוגים בתאונות דרכים זה אומר שלא ניסע במכונית??
בגלל שהיה מקרים של התאבדות בגלל משחקי מחשב זה אומר שנפסיק לשחק במחשב?
בגלל שיש סכנה לטילים מעזה אז כל הדרום צריכים ליהות במקלטים מחשש שאולי יירו טיל?
בגלל שיש מלא שמתו בגלל רשלנות רפואית אז לא נלך יותר לבית חולים?
בגלל שהיו מקרים ל"ע שבעל רצח את אישתו. אז לא נתחתן יותר?
בגלל שהעישון הורג ויש אנשים שמתו מיזה. אז אנשים הפסיקו לעשן??
התשובה היא לא !!
אז תפסיקו להאשים את הטרמפים. וכולם ימשיכו ליסוע בטרמפים
תודה
מי שנוסע בטרמפים למרות שיש לו אפשרות ליסוע בצורה בטוחה מסכן את עצמו מאוד!
לא מאשימה חס וחלילה את הבחורים הצדיקים.
רק אומרת את דעתי בקשר לטרמפים.
שהיום אין דבר כזה ליסוע בצורה בטוחה ! היו מלא תאונות ויש ידויי אבנים ובתקת"בים..
אז מי שנוסע בכבישים בלי קשר הוא מסכן את עצמו
ם זה לא נחשב צורה בטוחה שאפשר ליסוע בה! גם רוב הנהגים ערבים וגם זה לא ריאלי כי זב בזבוז חיים!!!
אין לנו את כל היום לשבת לחכות לאוטוס שיואיל בטובו להגיע...!!!
בחטיפה- אתה מסכן את כל המדינה.
לא מאשימה את הטרמפים ואני עדיין נוסעת בטרמפים. אך מובן שצריך להזהר מאוד!
פשוט המדינה מחוייבת להחזיר אותך.
אבל טכלס- מוות יותר חמור מחטיפה!!
מסכנת חיילים ואזרחים ובסופו של דבר- אם נהיה פסימים- יש סיכוי שזה גם יגמר ל"ע ח"ו במוות.
אפשרות שישחררו מחבלים
לכן- חטיפה לדעתי הרבה יותר חמורה ממוות
יכול להיות שעמדו בטרמפיאדה ובאו ואיימו עליהם.
ובאמת כל עוד מדינת ישראל לא מספקת לצדיקים שגרים בין כל האויביים שלנו אוטובוסים אין שום זכות להאשים את הטרמפים. זה ה-תחבורה!
בשורות טובותת
ובנס העצום שהיא קיימת!!!
הם דברים בסיסים, דברים שהם חלק מהיום יום שלנו, מהשגרת חיים, שאין בהם סכנה ממשית.
אבל טרמפים זה דבר שאפשר וכדאי מאוד להמנע ממנו.
וקרו מספיק מקרים שע"י טרמפים:רצחו, חטפו, שדדו, אנסו וכו'....
מי שלאחר שקרו מקרים כאלה ואחרים לא נמנע מהדבר הזה שנקרא "טרמפים"
סלחו לי על הביטוי, טיפש.
לא חייב ללכת לים ולא חייב כלום.
בדיוק כמו טרמפים.
וד"''א- אולי אצלך זה לא שגרת חיים אבל יש אנשים שחיים על טרמפים כי אין משהו אחר!!!!
תצאו מהבועה שלכם, למה קשה לכם כ''כ להבין את זה?!? מי שמסרב להבין את זה תסלחו על הביטוי- ''טיפש''...
לפחות יש אנשים נורמלים שמבינים שהארץ הקדושה שייכת לנו ואנחנו אמורים להסתובב בה בחופשיות בלי פחד!
תקראו ת'כתבה בערוץ 7 על הטרמפים! כל מילה בסלע!!!!!
בגלל שיש המוןן הרוגים בתאונות דרכים זה אומר שנזהר וסע לפי הכללים.
בגלל שהיה מקרים של התאבדות בגלל משחקי מחשב זה אומר שנפסיק לשחק במשחקים כאלה.
בגלל שיש סכנה לטילים מעזה אז כל הדרום צריכים להשאר שם ואנחנו נחזק אותם כדי שלא יהיה על המרכז טילים, והם יזהרו כמה שהם יכולים.
בגלל שיש מלא שמתו בגלל רשלנות רפואית אז נבדוק מי הרופא שלנו.
בגלל שהיו מקרים ל"ע שבעל רצח את אישתו. אז נראה שאנחנו לא מתחתנים עם איזה משוגע.
בגלל שהעישון הורג ויש אנשים שמתו מיזה. אז אנשים ינסו להיגמל.
כנ"ל בטרמפים.
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
