ולהאמין בה' ולאהוב את עמ"י הצדיקים

את השנאה לערבים, ההתנגדות לממשלה ואהבת עם ישראל הבנתי.

אבל אני מתקשה להבין כיצד חטיפה של שני נערים בני 16 וצעיר בן 19 חיזקה את האמונה בה', בואי האירי את עיניי...

אם אני לא טועה, שלושה חפים מפשע, מתחת לגיל 20, נמצאים בשבי החמאס. לא בדיוק דובוני אכפת לי החוטפים. אדם פשוט קטן מחשבה כמוני, היה חווה משבר אמונה אם הייתי דתי וקרוב לאחד מהם, אז איך האירוע הנורא הזה חיזק את האמונה?

ממש הזכרת לי את טלי בן ישי (אמא של רות פוגל ז"ל, שנרצחה בפיגוע באיתמר) ששאלו אותה אם הרצח גרם לה למשבר אמונה או משהו כזה, והיא אמרה משהו בסגנון "התהליכים הם שלו" ואת הפוליטיקה של בני האדם אני לא מבינה, אז את של אלוהים? (לא ציטוט מדוייק)

בכל אופן, כל מקרה נוראי מחזק את האמונה רק מהמחשבה שהכל לטובה? ומאחורי זה עומד משהו טוב?

לא מבין את זה, אבל בסדר... מקווה שאת צודקת.

קרוב לקב"ה ואז מילא האמונה מתחזקת....

באמת אוהב את אבא שלך וסומך על אבא שלך וירא מאבא שלך,שבשמים כמובן, גם אם היית חווה משבר זה לא היה משבר אמונה. אולי לא היית מתחזק, אבל בטח שלא היית נחלש. ואם כן- כנראה שאתה לא באמת סומך על ה' ולא באמת מאמין בו. וחבל. זה ממש פספוס.

אני ממש לא דתי כמו שהיה ניתן להסיק מהתגובה שלי, פשוט התעניינתי בדברי סתם אחת.

אתה אומר אוהב וסומך "גם אם", היא טענה שזה חיזק, אני ניסיתי להבין איך זה חיזק. קיבלתי תשובה ממנה.

קרי 20000000000 (בהערכה גסה מאד) יהודים ששרדו בגלות למרות הכל,ללא אדמה וללא חבר.ההקבלה נועדה בשביל לרמוז לך שאלו דברים הדורשים לימוד,ואי אפשר לנפנף בהם כטענה מנצחת. לא שלא צריך ללמוד אותם, אלא שלהציג אותם בצורה כזו,זה פשוט לא נכון

אתה מוזמן להגיד שאתה מקווה שהאל יעזור לך, אבל אי אפשר לומר "אני סומך עליו שהוא יציל אותי", כמו שאמא של אחד החטופים אמרה "השם לא עובד אצלנו".

משום שיהודים רבים, טובים ופחות טובים, דתיים יותר ופחות, מתו/סבלו וכו' - אי אפשר לומר שהוא יציל אתכם.

אתה יכול לומר שאתה מאמין בו בלב שלם ומקווה שיעזור, הוא לא עובד אצלך.

ולא חסרות דוגמאות של דתיים שסופם לא היה טוב, למשל משפחת פוגל. אם להם לא עזרו, אני כבר לא יודע למי כן.

ולהיות בטוח שמה שהוא עושה זה הנכון.

בין השאר ראה מה ששירה אמרה,יכול להיות שיש הרבה מקום להרחיב,אבל מובן שהמקום לא מתאים,אם מדברים על הנושאים הללו חשוב ללמוד אותם בצורה יסודית

תלמד אמונה והשגחה בצורה רצינית,לעצם השאלה על המציאות הזו הרבה תשובות,אבל אנחנו לא יכולים לייחס תשובה מסויימת לאיזה שהיא מציאות משום שאנחנו לא ברמת ההבנה של הנהגת ה' בכל עניין ועניין,ומרכבות הנהגתו בכל עניין ועניין.ולכן תחום זה לא רלוונטי באופן פרטני כלפי בני אדם,אבל זה לא קשור ליסוד אמונה.

אגב לגבי תחילת דבריך,זו טעות,סתם אחת ורבים כמותה מרגישים כך כלפיהם בגלל טרור כמו החטיפה ולא בגלל שקוראים להם "ערבים" והם לבושים או מדברים בשפה מסויימת.

עם כל האחדות, החסד והאהבה אנחנו צריכים להבין שאנחנו נלחמים מול אויב. וצריך להיות גם גבורה, דין ונקמה!

כאילו להגיד שזה גרם לי לשנוא אותם נשמע כאילו ממש אהבתי אותם לפני זה אהבת נפש...אז זהו! שממש מש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זה גרם לי לשנוא אותם עוד יותר...

כאילו מה נראה להם??? הם גרים פה כאחילו שהארץ הזאת בכלל שייכת להם...שיעופו!חצופים..!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שזה עוד יותר חיזק אצלי את הנקודות האלה, אם בכלל יש כזה דבר... 

וכמובן שבתוך הקטגורייה של עמ"י נמצאים צה"ל וכוחות הביטחון המסורים שעושים ככל יכולתם למען החטופים.

כולל גם כוחות הביטחון ועמ"י!

לראות את העוצמות של עמ"י!!!!

זה פשוט מדהים. רק חבל שצריך לקרות כזה ארוע בשביל שעמ"י יתאחד ויתחזק...

אבל פשוט להתאהב!!!!!!!!!!

מחדש בעם שלי!

ומתוך כך לשנוא את הערבים

איזה טוב ה'!

איזה טוב עמ"י!!

לשנוא את הערבים

אולי לחשוב יותר על מה צריך לעשות אם מנסים לחטוף אותי (לקפוץ על ההגה ולנסות להסית אותו)

עדיף לגרום לתאונה.

כי-אם הרכב יהרס גם את אתה תמות יהיה להם מאד קשה לחטוף אותך ואולי ה' ירחם לשחרור מלא מחבלים.

כמובן שיש אפשרות יותר אופטמית שאתה נמשאר חי והם מתים/נפצעים ואתה מצליח לברוח.

והכי טוב זה לעשות תאונה עם רכב אחר,כי אז ממילא מגיעה משטרה ואולי ברכב השני יהיה מיישהו עם נשק.

איך זה גרם לכם להתחזק??

ה' נתן לחטיפה הזאת לקרות..

חטפו פה 3 נערים וכבר יותר משבוע מתעללים בהם וזה גרם לכם להתחזק באמונה?

אני באמת שואלת..

כי לי זה רק עורר עוד יותר שאלות

4!
כולם בחרו ב4! תראו איזה עוצמות יש לעם ישראל!
מדהים!
אה, ושכחתי לכתוב מה אני בחרתי....
 אז ככה:
            4!!!

              וגם 6 

 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...