קצת ארוך, אבל באמת ששווה כל רגע.
א, ד בית שמאי מתירין את הצרות לאחין, ובית הלל אוסרין. חלצו - בית שמאי פוסלין מן הכהונה, ובית הלל מכשירין; נתייבמו - בית שמאי מכשירין, ובית הלל פוסלין. אף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין, אלו אוסרין ואלו מתירין - לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי. וכל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין, לא נמנעו עושין טהרות אלו על גב אלו. (יבמות פ"א ד)
בית שמאי ובית הלל עוסקים פה בנושא מאוד מאוד קריטי - איסורי עריות שהדין עליהן הא כרת.
ולמרות החומרה בעבירה, והמחלוקת הכ"כ גדולה שהייתה ביניהם, הם לא נמנעו מלהינשא אלו עם אלו.
בזמנם, אהבת ישראל הייתה כ"כ גדולה - שהיא עלתה על כל המחלוקות.
ויש פה נקודה מאוד חשובה.
אם אני הולכת ברחוב ואני רואה מוסלמי מתפלל, אני לא אזלזל בו. למה לא?
לא בשביל לתת לו כבוד או משהו, אלא בשביל שאני לא אהיה אדם שמזלזל.
קל להיות אדם אוהב כשכולם כמוני. העיקר זה להיות אדם אוהב ומכבד כשלאנשים יש אידאלים ועקרונות שונים משלי.
לכן אנחנו אומרים "שים שלום טובה וברכה" בתפילת שמונה עשרה.
יש גבול לכל שנאה.
צריך להיזהר לא ליפול לפסים אישיים, וגם לא להיות פנאטים, אפשר לשנוא אבל במידה - שזה לא יהרוס אותי.
רגש של שנאה זה כמו אש, אדם ששונא ערבי - בסדר, אולי אפילו רצוי כי הם אויבים שלנו.
אבל צריך להיזהר שזה יהיה בדרך הנכונה, ככה שזה לא יתפשט למקומות אחרים.
לכן מי ששונא ערבי - שיזהר לא לשנוא שמאלנים. הם חלק מהעם שלנו.!
אבל, אש יכולה להיות גם טובה. מותר לתת לה לפרוץ, אם היא טובה , חיובית, אם היא לדבר טוב.
עכשיו אני אספר לכם משהו: קצין אס אס שכב בבית חולים בימיו האחרונים וביקש לראות יהודי. האנשים שבבית חולים עשו מאמצים אדירים כדי להביא אליו יהודי, ובסוף הם הצליחו. היהודי שקוראים לו שמעון ויזל נכנס, ובמילותיו האחרונות אומר הנאצי: "רצחתי יהודים. תסלח לי." היהודי שתק לרגע, ולבסוף קם ויצא. הרי לסלוח - אסור. אבל להיות בן אדם - רצוי וחובה.
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים, שכל האמת אצלנו. אבל צריך לזכור שבכל אחד ובמיוחד בעמ"י - יש צלם אלוקים!
לכן אנחנו צריכים לקיים את "מכל מלמדי השכלתי" כדי שנצליח להגיע לאמת השלמה
מפה זה כבר אקסטרה.
זה הפתיחה של הנצי"ב מוולוזין לספר בראשית.
בכל ספר בראשית יש רק 3 מצוות, וכ"כ הרבה עמודים.אז מה המטרה שלו?
אז הנה התשובה: דרך ארץ קדמה לתורה. תקראו ותבינו
"זה הספר הנקרא ספר בראשית, נקרא בפי הנביאים "ספר הישר"... ומפרש רבי יוחנן: "זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנאמר "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים".
ויש להבין הטעם - למה קרא בלעם את אבותינו בשם 'ישרים' בייחוד, ולא צדיקים או חסידים וכדומה? .
.. ששבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן בית שני, שהיה דור עיקש ופתלתול. ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים...
שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות, אף על גב שהוא לשם שמים, שזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ.
וזה היה שבח האבות - שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אף שהיו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה...
וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ, מה ששייך לקיום העולם המיוחד לזה הספר שהוא "ספר הבריאה".
ועוד סיפור: היה איזה בחור ישיבה שאבא שלו היה הראש ישיבה, והוא העיד על אבא שלו "הוא כמו מכונה ללימוד תורה"
אז זה מצויין להיות צדיק וחסיד, אבל ישר - זה הליכות עולמים. כלומר, לנהוג בדרך ארץ.
והיינו יכולים עוד לפרט פה בלי סוף. אבל מספיק לעכשיו.
ברגעים שקשה לנו לאהוב ולכבד מישהו שאנחנו לא חושבים כמוהו, שם הקב"ה דורש מאיתנו אהבת ישראל!!
אחים שלנו - מחבקים אתכם.
אם משהו לא מובן, תגידו ואשמח להסביר
(סוכם ועובד עפ"י שיעור של הרב משה חייק)
