וזה שתלכי לבריכה לא יגרום לך לשכוח אותם או משו כזה,

החיים ממשיכים למרות אובדנים, וכאבים ומחלות.

ואם מישהו נמצא בצרה זה לא אומר שלך אסור להנות או משו כזה..

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=13429

תעשי מה שאת הכי מרגישה שנכון.

ותזכרי שאסור להפסיק לחיות!! המחבלים לא יעצרו אותנו!!

מותר לשמוח ולצחוק ומותר ורצוי להיות רציניים יותר ולהתפלל ולעשות חסד....

אצלי בכיתה למשל- היה צריך להיות בוקר כיתה ואז קודם הלכנו להתנדבו ואח"כ עשינו ת'משחקים הרגועים.

בהצלחה!!

בטוחה שאת עושה המון נחת לה' יתברך!!

אבל זה פעילות של האולפנה זה לא יוזמה אישית שלך... לא צריך לעצור את החחים אלא רק לחשוב איך להתקדם מהעניין... איפה להתחזק ולהוסיף זכויות בשבילהם... 

היום היה יום כיף של רשת צביה בנחשונית...(היה = בטירוף..!) ובנות כאילו אחרי שהיו בבריכה ישבו על הבמה ואמרו תהילים...אז כן אפשר להכניס איפושהו תפילות וזהה...אבל אי אפשר כל היום לשבת בבית..מה אז יספרו לך בדיחה,אז לא תצחקי..?..תכל'ס..

אבל בגלל שזה היה סמוך לאסון דחו את זה ליום שלישי

אנחנו לא יכולים לתת לאסון לנתק אותנו לגמרי

צריך להתפלל ולבקש בכל זמן שיש

אבל לפי דעתי לא צריך לבטל

הייתי בהתלבטות אבל אסור לנו להישאר רק בזה ולהפסיק את החיים.

זה שיש כיף, לא אומר ששוכחים. בסוף גם אמרנו תהילים להצלחה..

תשמחי, תהני עם צחוקים והכל- לזכותםם!

זה עדיף מלשבת בדיכאון סתם בבית...

אין טעם להיות עצובים ו"לסבול" סתם, מה שהכי יועיל זה להראות שאנחנו ממשיכים ת'שגרה שלנו ושמחיםם

כמובן, בלי לשכוח..

בשורות טובות!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....