הייתה מכירה בספריה העירונית אתמול וקנינו 40 ספרים ב100 ש"ח!
וחלקם במצב ממש טוב!
איזה יופי! 
תולעת השניהייתה מכירה בספריה העירונית אתמול וקנינו 40 ספרים ב100 ש"ח!
וחלקם במצב ממש טוב!
איזה יופי! 
איזה כיף לך..
זו הייתה מכירה חד-שנתית כדי להיפטר מכל הספרים המיותרים/כפולים/קרועים של הספריה העירונית אצלנו.
אחר-צהרים אחד בשנה שבו הספרנית המדהימה שלנו פותחת בסטה מחוץ לספריה ומוכרת את כל הספרים שהספריה כבר לא צריכה.
אז לא... מצטערת!
אהבתם?
אהבתי את מצרפי המקרים ואת מה שאחרים חושבים בי.
המדריך לימים הקרובים, נחמד, הקבוע היחיד יש לו קונצפט נחמד, אבל הולך ומתדרדר לקראת הסוף. הטוויסט פשוט נורא ואיום.
הספר האחרון שלו, שאפילו לא זכרתי והייתי צריכה ללכת למדף לבדוק את השם שלו, לא אהבתי בו שום דבר בערך, הקונצפט המבטיח מתבזבז על עיסוק חופר ומשמעם בדימיקות של קבוצת חברים. זה כאילו כדי לתת רקע לתעלומה, אבל אם קודם אמרת שיש רצח, לא מעניין אותי מי חבר של מי ומי שונא את מי.
ספולליר כללי אם משנה לך: ברור מאליו מי הרוצח, אבל אומרים במפורש זה לא הוא, רק כדי בסוף להגיד שזה כן הוא בדרך טיפה מתחכמת, אבל תכלס זה אותו הדבר.
כי עכשיו אני בתחילתו.
קראתי את "מצרפי המקרים" ואהבתי ממש, גם את העלילה ובמיוחד את הטוויסט בסוף.
ועכשיו אני בתחילת כהרף עין, ועוד כמה ימים יגיע גם ל"מה שאחרים חושבים בי"
תודה
יש מקוריות בכתיבה שלו. גם בסיפורים הקצרים שיש באתר שלו. בהחלט ייחודי.
אני ממש אהבתי את מצרפי המקרים, ואת המדריך לימים הקרובים. את הקבוע היחדי אני לא ממש זוכר, והספר האחרון באמת היה פחות מוצלח.
ואמנם, אני מסכים קצת גם עם הביקורת של חושבת-בקופסא
נכנסתי עכשיו לאתר, נראה מעניין, תודה
היות ואיני מעשן, אימצתי נוהג חדש לעשות הפסקת שירה בעבודה.
פשוט לקחת כמה דקות ולהקריא בקול שירה עברית.
מיותר לציין כמה שזה הדבר הנפלא בעולם.
בס"ד
באביב 1945 מצאה זיניאדה ברזובסקיה, רופאה רוסיה קומוניסטית, שהגיעה לאושוויץ בירקנאו, עם הצבא
האדום, יומן באפר המשרפות. היא נטלה עמה את היומן ולקחה אותו איתה לביתה
שבאומסק, דרום מערב סיביר, שם הוא נותר עד לפטירתה בשנת 1983. הוא
נלקח, יחד עם כל חפציה, לביתו של בנה שהתגורר במוסקבה.
בשנת 1995, ביקרה בתו (נכדתה של ברזובסקיה) בביתו ומצאה שם את היומן.
היא לקחה אותו איתה עימה לסן פרנציקו, לשם היגרה ב1991.
על יתר גלגוליו של היומן, איך הגיע לידינו, איך נבדקה אמינותו, איך הוצא
לאור בפולנית (שפתו) וכן הלאה...תוכלו לקרוא בהקדמה ליומן מופלא
זה, של נערה חרדית בת 14
אין לי יותר מילים.
"לכתוב עד כלות" - רבקה ליפשיץ.
יומנה של נערה מגטו לודז'.
בעריכת אסתר פרבשטיין (חוקרת שואה), מיכל אונגר ואסתר חלמיש (קרובת משפחתה של הנערה)
מוסד הרב קוק.
זה מאוד ישמח אותי
אשמח לברך ברכות רבות את המלאך הגואל
תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?
עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.
בהצלחה!
ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?
יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר
אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים 
פשוט יש לי קורא ספרים
ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?
ויפה על הציטוט בחתימה 
אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי
ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.
מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?
מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?
מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה
אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי
אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל
זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם
אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה
אבל אם זה הודות לשקידה בתורה, זה נפלא!
שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...
אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב
ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)
אבל... וואו.
תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)
"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.
אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.
נראה לי על פניו ספר רציני. כן?
קראתי לפני שנים
ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.
תהני 
יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..
אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:
אבידות- מיכאל שיינפלד
וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד
וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד
הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-
לא מפסיקים אהבה באמצע,
קשורה בנפשו
סולם גנבים
הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.
שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,
מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.
הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב
השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית
וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד
ספרי סיפורים ששווה לקרוא:
וופלים לימון, של יהודה גזבר
סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן
גלגל חוזר- איתן הוד
חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.
יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.
ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת 
סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!
4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע
בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.
אנסה בלי נדר את היתר.
ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי
אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,
חודשיים).
מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.
תבורכי.
ושהמסר שלהם צנוע וטהור?
לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.
ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...
באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.
כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.
אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה.
שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה
לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.
בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני
שהשם איתנו? במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד
לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...
אני מדברת על הספר כמובן.
אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע
של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.
אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.
כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.
אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב
הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.
אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח
(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה
וכו'....)
נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם
קוראים שאת קוראת.
של ויקטוריה היסלופ.
ספר טוב, גם סקירה היסטורית ברקע העלילה, על סלוניקי בתקופות שונות.
לקראת הסוף, נו....בכל זאת סופרת לא יהודיה לא דתית גויה.
לא יהודיה לא דתיה
גויה?
זה לחיוב או שלילה?
איך זה קשור לספר?
שרוב הספר ממש טוב לדעתי; העלילה, הדמויות, הסיקור ההיסטורי מאוד מעניין -
נוגע גם קצת בנו, היהודים שם. לקראת הסוף יש דבר מה שאחת הדמויות המשמעותיות
מתייחסת לזה בקלילות; וזה הפריע לי. כי כל הספר - נקי. אני חושבת שגם הגויים
מצווים על לא תנאף והפריעה לי התגובה (גם של הכותבת, ככל הנראה).
אם יש דבר מה שלא עומד במוסר הבסיסי, ושמתואר, לפחות להתייחס לזה.
שכתבה יהודיה איטלקיה שהיתה במחנות השמדה.
מתארת היטב, כותבת היטב, אבל איזה הבדל בין
אדם חילוני שכותב ספר כזה לאדם שומר מצוות
שכותב ספר על השואה; שמים וארץ.
וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)
אינדיורנס - אמיתי. מתח בקוטב, לא הורגים/שודדים וכו' אף אחד. ההישרדות של מי שנתקע שם בעל כורח.
מסע קונטיקי - אמיתי. תור היידרגל - מסע ברפסודה הזויה (שכולם הזדעזעו מהרעיון) כדי להוכיח דבר מה....יש תמונות. מקסים.
3 כוסות תה - מוריסון (אם אני לא טועה) - מטפס הרים אמריקאי על קיי 2 (?) שנקל בטעות למקום אחר. אמיתי.
לבדו ימות אדם - אמיתי. מלחמת העולם השניה - קבוצה מחרתית שהגיעה לנורבגיה כדי לחבל בגרמנים. מרתק.
אל תיגע בזמיר, הרפר לי. עם עובד. קלאסיקה. סיפור אנושי ורגיש מנקודת ראות של ילדה. גזענות. נפלא. יש סיפור בתוך סיפור. סוג של מתח אבל לא מה שמתכוונים כשאומרים מתח.
משחקת באש - אמיתי. איך מגיעים מכת נוצרית קיצונית, ליהדות. מאלף. נוגע ללב.
היום אינו כלה - ספר טוב. הסופר מקריגיסטן או משהו כזה.
תינוק שנשבה - כרמלה רייס. ממש תינוק שנשבה. נוגע ללב. אמיתי. קרוב משפחה של בעלה של המחברת.
רח' הפרחים הלבנים - מלחמת העולם השניה, מנקודת מבט יפנית.
סודוקו רוצה לחיות - פצצה אטומית - סיפור. נוגע ללב.
עץ המשי - סיפורים של סופר סיני. הרקע קומוניזם סיני. יפה.
סיפור כתוב על מניפה - יפן, אם אני לא טועה.
וספרי שואה אחדים:
לך לך בני - אמיתי. לא יאומן. בברית המועצות, בחור יהודי שנקלע לשם בעל כורחו. המציאות עולה על כל דמיון. חיים שפירא
אריות בשלג - אמיתי. דינה גבל. סיביר.
הרוח שגברה על הדרקון - אמיתי. מחנה השמדה. ספר קשה ומעורר התפעלות - איזו אמונה.
ניחוח פרחי השלג - אמיתי. משפחה יהודית מסתתרת בעזרת גוי הונגרי. מדהים.
תקוות השני. אמיתי. הסתתרות בשואה בעזרת גוי.
בור צלמוות. אמיתי. האם היינו יכולים לגור במשך שנתיים בבור חשוך, טחוב, קטן, עם ידיד עכברוש?!
עריסת הבמבוק - שוורצבאום. אמיתי. אם מישהו אימץ או חושבת לאמת....מדהים.
עדין הוא הלילה - אמריקאי. סקוט פיג'רלד.
התפסן בשדה השיפון - סלינג'ר. אמריקאי. נוגע ללב.
ספריו של ג'ון סטיינבק - הלשון בוטה ולא נקייה, אבל זה לא "לשמה". סופר טוב. אמריקאי
ויליאם פוקנר - עגה קשה, לא קראתי אבל עד כמה שאני יודעת, נחשב לסופר טוב. אמריקאי
לבנות ארמונות עם כפית - אמיתי. איריס. כשמו כן הוא.
הכל עניין של פקסילים. אמיתי. תמר. התעללות נפשית בנישואין. לענ"ד, ספר מאוד חשוב. יש לה גם הערת שוליים באתר בין הזמנים.
לא בלי בתי - אמיתי. בטי מחמודי. אקטואלי.... אירן.
רחוקי שלי. אמיתי. יפה ברוש. הלם קרב. ספר קשה.
יש גם ספרים המתאימים יותר לבנות. מי שרוצה באישי. (לפחות ספר אחד שעולה כרגע בזכרוני).
מקווה שתיהנו.