להבה=)כל הכבודדדד!!!
ממש 
שהקבוצה שלנו נתקעה איתה, וגם לא התחלנו בזמן וכו'.
בקיצור: היה צריך להגיש היום, ופחות או יותר התחלנו ביום שני.
וזו עבודה ע-נ-ק-י-ת. הזו של אזרחות, למי שעשה.
אז עכשיו ישבנו בלחץ לגמור אותה, ובשעה האחרונה מלא בנות הצטרפו ופשוט עזרו לנו לגמור את כל החירטוטיאדה וכו'
אה, זה ממש מצחיק!!:
אני מתכוונת למה שהולך מ 16:48 והלאה
רק זהירות-יש קטעים שהם די גסים בהם, אז..
מעניין איך אפילו הם נעשים ימניים לעומתה 
להבה=)הייתי היום בכיתה א', וראיתי שהבנות שלומדות שם עשו קיר שכתוב באמצע את שמות החטופים
ואז "אני מקבלת על עצמי בלי נדר..." ומסביב פתקים עם הקבלות שלהן, תמונות של החטופים, פסוק מתאים וכו'...
איזה חמודות!
ופתאום רואים פול אנשים באמצע תחנה מרכזית עומדים ואומרים תהילים. עם ישראל 
חשבתי על זה, ובאמת זה ממש זכות שאנחנו יהודים.
האחדות הגדולה, תחושת הערבות האדירה שאין-פשוט-אין בכל עם אחר על פני האדמה. כל אחד מרגיש כאילו זה אח שלו ועושה הכל כדי לעזור ולעודד.
היכולת להשפיע על המצב ממקומנו אנו, להתמודד עם חוסר הוודאות- כיהודיה אני יכולה, גם אם אני לא רמטכ"ל, לעזור באופן ממש עוצמתי לשחרורם של החטופים. יש לי מה לעשות, אני לא יושבת בבית ואוכלת את הלב. זה אדיר- אתה מתפלל, אומר תהילים, וממש מסייע לכל המבצע!
הצבא האדיר הזה, החיילים שכולם כאחד נרתמים ומסכנים את חייהם ממש כאילו הנערים הם מכרים אישיים שלהם. העוצמה האדירה שיש בצבא הזה, העוצמה שהופכת אותו פשוט לצבא מנצח. "תנו לצה"ל לנצח"
כל המתיישבים ותושבי שאר חלקי הארץ שמפנקים בלי סוף את החיילים, שמעודדים ומשקיעים.
המשפחות החזקות, שבמקום להיות שבורות ולהזדקק לעידוד, הן עצמן מעודדות את כלל העם ודוחפות לגישה של מאבק ולא לעשיית מחוות לא נכונות להצלת בניהן.
על זה נאמר- "עם אחד, לב אחד"
עוד דבר חשוב--
כולם מחר מקבלים שבת 10 דקות מוקדם יותר, ומתפללים בהדלקה לחזרתם של השבויים! (בהוראת כמה רבנים, ביניהם הרב שמואל אליהו)
ממש כל הכבוד לכל אחד ואחד שנרתם ומקבל על עצמו להיות טוב וצדיק יותר עכשיו.
Look Smile
"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ..."
להבה=)*הלכנו אתמול כל השבט למרכז המחרי עם ספר תהילים חולק ושלטים ופשוט ישבנו וקראנו תהילים...קצת אנשים הצטרפו
*עשינו בסניף גם הפרשת חלה וחלות לחיילים..
*אני ואחים שלי הלכנו לחלק לחיילים שלוקים
*אמרתי הרבה פרקי תהילים ולמדתי-לשחרורם
רק בשורות טובות!!!
והסתובבנו בלב העיר.
היה מרגש כ"כ!! כמה עמ"י מצא לתוכן! לה'! לתורה! רוצה כ"כ טובב וישועה בקרוב!!
מישהי אחת מתוקה- אמרה לנו "מצדי ללכת לשכם או לעזה רק שיחזרו כבר הבייתה יעשה הכל למענם!!
אנשים באו ובבקשו כמה מעצמם. לקחו לבנות שלהן לשכנות. גברים לקחו לנשותיהם. אמרו שהתפללו. שיכניסו שבת.
כולי צמרמורות והתרגשות ענקיתת מי מה שהלך פה!!!
איזה עם יש לה'!!! באיזה עם זכיתי להיות חלק ממנו!!!ב"ה!!
החברה ממקו"ח שעומדים ומחלקים וורדים.
השבט שלי שמכין פיתות לחיילים עד שהמפקד מגרש אותם.
היישוב שלי שמתגייב כ"כ בשביל אחרים.ועוד.
רייצ'ל=)טובי =][=בעזהי"ת
וורד עם מכתב 'למשפחת נוף איילון', 'ממשפחת בית אל'.
זה ממש יפה איזה יישוב חמודי יש לנוווו. כפרעלינווו!!!
אל תגידו שאנחנו לא מקסימים
שכולם יבואו. זה בבוקר נראה לי.
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
