ומן הסתם לא בא לך לפרט יותר מזה

כי זה גם ככה אאוטינג

לא נורא

סקרנות זה בריא

מצווה שלא לאמר דבר שאינו נשמע- אז אני לא יודע אם להגיב לשאר.

אה ובשמחה ברוכים השבים

שאני זוכר שלמדתי שמותר לאח ואחות לישון בקירוב בשר אם מתכסים בשמיכה נפרדת.. וזה לכאורה יותר חמור.. קיצר עדיף לשאול רב. בהצלחה

המלצה, ולא הלכה מפורשת, לא מבינה את ההיסטריה

נועם- לך כמובן שאין מה לחשוש, מדובר עליו (ת"ח ראוי שלא יחבק את אחותו), אבא שלי תמיד אומר: "אני לא תלמיד חכם!" וכך יוצא פטור

לגבי חיבוק - אכן בעייתי... אני לא יודע מה לומר מעבר לזה.

וגם אני הסתקרנתי - חוזר מאין? אבל מובן שאני לא אמור לחטט

בתשובות שונות זה גם כזה בחצי פה

לדוגמה:

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=11169

כבר קודם הבאתי שזה לא פשוט.

ולא רציתי להביא בדיון הזה --עלייך-- את הלשון החריפה של הרמב"ם.

אבל אם כבר ראית

רמב"ם

הלכות איסורי ביאה כ"א

הלכה ו

המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן אע"פ שאין שם תאוה ולא הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו.

נכון?

אחרי 3 וחצי שנים

מן הסתם שתיכם הספקתם להשתנות המווון מאז

[ואל תתני לנקודה השולית לתפוס את המקום של ההתרגשות והשמחה לקראת]

שנזכה לראות את כל אחינו בריאים ושלמים.

השו"ע בהמשך לרמבם, מסביר את דבריו "שאין קרבין לערוה כלל". כלומר: זה "גדר" כזה, אפילו במקום ש"אין ליבו נוקפו". לכן הוא קורא לכך "מעשה טפשים" כאילו אומר: לא משחקים עם זה.  [סה"כ, גדרים הם גם בראיה לטווח ארוך ,ולאו דווקא לאותו אדם, אלא לתרבות המתפתחת]

כשהרב באולפנא לימד את זה?

סבבה, אז לפי זה נהיה טיפשות.

לא הבנתי איך הסקת שחיבוק בין אחים גורם לקשר לא בריא,

אני רואה ההפך...

אגב,לענ"ד זו הלכה שרבים אינם מודעים אליה

רק רציתי להוסיף שמעודי תמהתי על הלשון של הרמב"ם והשו"ע

ממתי הרמב"ם מעליב עוברי עבירה וקורא להם בשמות גנאי

אם מישהו יחלל שבת הרמב"ם יכתוב כל העושה כן הוא מעשה טפשים?

הוא יכתוב שאסור וחאלאס!

וגם הלשון "איסור יש בדבר" לא כמו שיהיה כתוב אסור לעשות כן.

זה תמיד היה נשמע לי איסור מגומגם כזה, יש בזה איסור, וזה מגונה, וטיפשות, אז זה לא לענין

וראיתי שר' ניסים קרליץ מגדיר את זה בפשטות שזה איסור דרבנן ולא איסור דאורייתא

(החידוש הגדול - שמדובר כאן גם על דודה, שגם בה אין איסור דאורייתא!)

נעום - עד כמה שאני מכיר אותך, יש לך מספיק יראת שמים לא לעשות את זה!

זה לפחות המסקנה מהשרשור הזה

יש מנהגים שלא כולם מודעים אליהם והרמב״ם עצמו רק ממליץ על זה ולא אוסר כמו שהבאתי בשם הרב אריאל וזה לא מעיד בשום דבר על היררת שמים של הבן אדם וכמו שהיו מנהגים לשמוע שירת נשים ופיוטים מנשים(אפילו ת״ח גדולים) כך גם פה יש ויש.

אנשים נהנים לחשוב שהפסיקה שלהם היא בלעדית 

וכל מי שלא פוסק כמו ההכי מחמירים הוא בעצם מיקל,

ואתה-

באת עכשיו

והרסת את זה

[בלי להתייחס כרגע לעצם הנושא]

הם סה"כ ציטטו שולחן ערוך בלשונו. אי אפשר להגיד על זה "וכל מי שלא פוסק כמו ההכי מחמירים", "פסיקה שלהם"..

כך בוודאי לא פוסקים הלכה..

[אם כי בהסבר שמישהו אמר, "איסור דרבנן" אינני משוכנע]

הלשון של ר' ניסים קרליץ בחוט שני

שאין לאו אבל "סחור סחור אמרין לנזירא וצריך להתרחק מהעריות"

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=65

אבל השו"ע עצמו לא אוסר, הרי היה יכול לכתוב בלשון איסור. 

משמע שאין בזה איסור, ולכן זה כבר לא שחור לבן. ויש הבדל בין הרגל לבין ארעי,
ומן הסתם שראוי להחמיר מי שיכול וזה כבר תלוי מקרה. 
אין פה פסיקה ח"ו, כי לא לנו הפסיקה. אבל כן משמע שהאיסור איננו איסור מצד הדין,
אלא מצד הרחקה.
ולא כך תמדד יראת שמיים, כי לעיתים הנזק הנגרם מבחירה להחמיר גובר על התועלת.
ולכן הוא כתב את זה. 
גם רואים שהרב אריאל נוקט בלשון "ממליץ".
לכן הצגה חד צדדית של ההלכה היא לא מן הראוי, וקביעה כי "יראת שמיים" היא דווקא
כך או אחרת ללא הכרה מלאה של המקרה- לא מתאימה.
וכנגד זה הוא יצא.
 

שו"ע: "מגונה ביותר ודבר איסור".

לכן אי אפשר לומר עליו שהוא "כמו הכי מחמירים".. כמו שאמרת נכון, שו"ע..

מה שאמרת אח"כ, אלו סברות.

הלשון של הרב אריאל אכן בהחלט נותנת מקום "רחב" יותר. ת"ח גדול, שניסח כך את הסבר ההלכה שברמבם.

[ולא התייחסתי לקביעה של ה"יראת שמיים"]

ואגב, לא הגבתי על מה ששדרותי כתב. אדררבה, החכים אותנו ע"י הציטוט מהרב אריאל; אלא על מה שנכתב בעקבות דבריו, על "המחמירים ביותר".. זה לא שייך על המצטט שו"ע. אבל להביא את הרב אריאל שמסביר את הרמבם עצמו - שייך ושייך..

בשבוע האחרון יש פה בעיות חמורות בהבנת הנקרא.

שה' ירחם

אני אישית לא חיבקתי אותם ביום יום..

אבל כן נגעתי בהם.

בחתונה שלי הם הקריאו קטע שהם כתבו והיו כ''כ מקסימים שלא התאפקתי...

אני חושבת שעדיף שלא.. אבל אם קורה- זה בסדר..

וראיתי במפורש שזה מותר

(עכשיו אני זוכר במפורש רק תשובה של האג"מ שמתיר לאח של האשה לשבת בין האיש לאשתו בימי טומאתה גם כשהם נוגעים אחד בשני, אבל זכור לי שראיתי עוד שמתירים במפורש)

קודם כל- הקלת ראש בנושא מסויים היא אף פעם לא טובה. אין שום סיבה להקל ראש בשום נושא, גם בלי מחקרים מדעיים.

רק בשביל לפרוך לך את תחושת המדעיות המוגזמת-

כל מגע, למעשה, מעורר תגובות כימיות, המכונות הורמונים, וע"י כך משפיע גם על נוירוטרנסמיטורים במוח.

בין אם זה בין מינים שונים ובין אם לא - כל מגע. בנוסף, נשים רגישות בהרבה להשפעת המגע, אם תעיין במחקרים.

להופעת ההורמון oxytocin, ישנם עוד משתנים שאחראים על הפעלתו. נכון שמגע הוא אחד מהם, אבל לא כל מגע, יגרום

לשחרור של ההורמון בצורה משמעותית מספיק כדי שתוכל להגיד שהוא השפיע. שחרור מועט מדי של ההורמון פשוט לא

ישפיע על המערכות בגוף. אם תלך באופן מדעי פשוט- גם מגע בין אב לביתו או אם לבנה משחרר oxytocin, לכן זה גם יהיה

אסור, מה שלא מופיע בהלכה. 

אם אתה אומר שכאשר מעוררים את ההורמון באופן תמידי- השפעתו נשחקת, אז אין בעיה בין אחים, כי אין השפעה.
מה שרצית להגיד הוא- מצד אחד, מי שמעורר את ההורמון הזה באופן תמידי, זה נשחק אצלו. ולכן עדיף לעורר אותו כמה 

שפחות. על זה עניתי לך למעלה - שלא כל מגע יגרום להשפעה מספקת של ההורמון שזה יקבל שם "נזק" בכלל.
מצד שני- עוררות של ההורמון הזה בין אחים עלול להביא לסכנה. נכון. יש לשים לב ולהיזהר, אבל גם לשיטתך, 
כדי שההשפעה של ההורמון הזה תהיה מספיק חזקה, צריך יותר ממגע, צריך מע' יחסים מסויימת, תפיסה של מושא

המגע כבן זוג, אחרת ההורמון לא ישוחרר בכמות שתגרום השפעה. ולכן פעם ב17 שנה חיבוק זה לא מה שיעשה את זה.

בעניין המחקרים על ג"ע- צריך לבחון מי ביצע את המחקר ומה הוא הגדיר כג"ע, אין לצאת מנקודת הנחה ש"זה לא קיים",

אבל גם לא להגזים. בנוסף- אין מה ללמוד בהכרח מחברות פרוצות ומלאות במסרים של ג"ע, בבחינת "מה יעשה הילד ולא יחטא", אין מקום להשוות בין תרבות של צניעות ונקיות לתרבות שם שמשפיעה גם על האפשרויות המזעזעות הללו.

יש הבדל משמעותי מבחינה הורמונלית בין חיבוק אחד להתנהגות קבועה. ומכיוון שזו גדר שכבר בניסוחה מובא שהיא לא מוכרחת, כנראה שיש פעמים שמותר לעבור אותה. ואם יש צורך או אין- זו לא החלטה שלך.

בנוסף

בגמרא מובא המדרש שחז"ל ניקרו עיניו של יצר הרע. והסבר המדרש הוא שחז"ל החלישו כוח יצרא דעריות בין אחים.
(ועיין עוד שעיניים מרמזות על אחים, בגמרא ברכות בפירושי החלומות, ובמדרש על הפסוק "עיני עיני יורדה מים" באיכה).

ולכן יש פחות לחשוש בנושא הזה. לכן, לא כל דבר הוא הקלת ראש.

לסיכום- כמובן מומלץ להימנע ככל האפשר, וראוי לנהוג כך. ויש מקומות וזמנים פרטיים שבהם לא ננהג כך מסיבות כאלו ואחרות.

של ההורמון. חיבוק של אדם קרוב שלא שייך לעולם מושגים של זוגיות מופחת בהרבה, מאשר חיבוק של אדם 

שזוגיות עימו היא אופציה קיימת.
 

2. זה מעורר, כמו כל מגע, אבל ברמה כל-כך נמוכה שלא מתייחסים לזה. כנ"ל לגבי חיבוק בין אחים במקום שזה לא רגיל.
 

[להורמונים נוספים יש השפעות משמעותיות, מיקסים שונים יוצרים תגובות שונות, אבל לא נכנס לזה.] 

3. א- כל מה שאמרתי הוא שהנתונים באחוזים הם יחסית למה שמוגדר ג"ע ע"פ המחקר. בד"כ זה מדבר על ג"ע במשפחה.
ולכן צריך לקחת את הדברים בפרופורציה- 90% מתוך כמה אחוזי ג"ע(לא רק במשפחה) באופן כללי באותה חברה? בין 5%-10%? פחות? 
ב. התייחסתי לעובדה שהתרבות העולמית משדרת תכנים של ג"ע, ולכן זה הרבה יותר פרוץ. כמו שבדור המבול אפילו 

החיות השחיתו את דרכיהן בגלל חוסר המוסריות של העולם. שומרי תו"מ הרבה פחות חשופים לתכנים הללו ולכן הם הרבה

פחות "אופציה", ולכן גם העוררות ההורמונלית שיוצר חיבוק היר נמוכה בהרבה. מוכח מכך שהגדר הזו עצמה מנוסחת בצורה מאוד לא פשוטה, "מנהג טיפשים", "מגונה" שזה מעבר ל"עיקר הדין".
 

4. ברור שיש חשיבות להיזהר- אבל איפה שההלכה עצמה מאפשרת, גם אם לא על דרך ה"מותר" אלא על דרך ה"לא 

אסור", הרבה יותר פשוט מאשר במקרים שכתוב בפירוש אסור, להתיר. וגם בדין של לדור עם אחותו זה לאחר זמן מסויים, כלומר- יש מקום לדברים חד פעמיים\קצרי טווח שלא גורמים להתגברות של היצר בעניין הזה.

ולשתי הנקודות שלך- 
 

1. כל מגע! מעורר הורמונים(ואצל נשים יותר), לא כל מגע מעורר oxytocin ברמה שנקראת "מעוררת" אבל הוא כן מופרש,
זה משפיע על ביטחון במע' היחסים, תחושת קירבה(לאו דווקא זוגית), ועוד הרבה פרמטרים ששייכים לעולם החברתי, ולאו 

דווקא הזוגי.

2. כלל וכלל לא. לחלוק על שו"ע ורמב"ם זה לא פשוט בכלל. אבל, לשון השו"ע המועתקת מהרמב"ם היא עצמה פותחת 

פתח. בנוסף תשובות גדולי ישראל, בין אם מחוט השני, (סחור סחור אומרים לנזיר) ובין אם תשובת הרב אריאל.

המחלוקת היא בעיקר על השפיטה, לא על עצם השאלה האם כן או לא.
 

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז