ומן הסתם לא בא לך לפרט יותר מזה

כי זה גם ככה אאוטינג

לא נורא

סקרנות זה בריא

מצווה שלא לאמר דבר שאינו נשמע- אז אני לא יודע אם להגיב לשאר.

אה ובשמחה ברוכים השבים

שאני זוכר שלמדתי שמותר לאח ואחות לישון בקירוב בשר אם מתכסים בשמיכה נפרדת.. וזה לכאורה יותר חמור.. קיצר עדיף לשאול רב. בהצלחה

המלצה, ולא הלכה מפורשת, לא מבינה את ההיסטריה

נועם- לך כמובן שאין מה לחשוש, מדובר עליו (ת"ח ראוי שלא יחבק את אחותו), אבא שלי תמיד אומר: "אני לא תלמיד חכם!" וכך יוצא פטור

לגבי חיבוק - אכן בעייתי... אני לא יודע מה לומר מעבר לזה.

וגם אני הסתקרנתי - חוזר מאין? אבל מובן שאני לא אמור לחטט

בתשובות שונות זה גם כזה בחצי פה

לדוגמה:

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=11169

כבר קודם הבאתי שזה לא פשוט.

ולא רציתי להביא בדיון הזה --עלייך-- את הלשון החריפה של הרמב"ם.

אבל אם כבר ראית

רמב"ם

הלכות איסורי ביאה כ"א

הלכה ו

המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן אע"פ שאין שם תאוה ולא הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו.

נכון?

אחרי 3 וחצי שנים

מן הסתם שתיכם הספקתם להשתנות המווון מאז

[ואל תתני לנקודה השולית לתפוס את המקום של ההתרגשות והשמחה לקראת]

שנזכה לראות את כל אחינו בריאים ושלמים.

השו"ע בהמשך לרמבם, מסביר את דבריו "שאין קרבין לערוה כלל". כלומר: זה "גדר" כזה, אפילו במקום ש"אין ליבו נוקפו". לכן הוא קורא לכך "מעשה טפשים" כאילו אומר: לא משחקים עם זה.  [סה"כ, גדרים הם גם בראיה לטווח ארוך ,ולאו דווקא לאותו אדם, אלא לתרבות המתפתחת]

כשהרב באולפנא לימד את זה?

סבבה, אז לפי זה נהיה טיפשות.

לא הבנתי איך הסקת שחיבוק בין אחים גורם לקשר לא בריא,

אני רואה ההפך...

אגב,לענ"ד זו הלכה שרבים אינם מודעים אליה

רק רציתי להוסיף שמעודי תמהתי על הלשון של הרמב"ם והשו"ע

ממתי הרמב"ם מעליב עוברי עבירה וקורא להם בשמות גנאי

אם מישהו יחלל שבת הרמב"ם יכתוב כל העושה כן הוא מעשה טפשים?

הוא יכתוב שאסור וחאלאס!

וגם הלשון "איסור יש בדבר" לא כמו שיהיה כתוב אסור לעשות כן.

זה תמיד היה נשמע לי איסור מגומגם כזה, יש בזה איסור, וזה מגונה, וטיפשות, אז זה לא לענין

וראיתי שר' ניסים קרליץ מגדיר את זה בפשטות שזה איסור דרבנן ולא איסור דאורייתא

(החידוש הגדול - שמדובר כאן גם על דודה, שגם בה אין איסור דאורייתא!)

נעום - עד כמה שאני מכיר אותך, יש לך מספיק יראת שמים לא לעשות את זה!

זה לפחות המסקנה מהשרשור הזה

יש מנהגים שלא כולם מודעים אליהם והרמב״ם עצמו רק ממליץ על זה ולא אוסר כמו שהבאתי בשם הרב אריאל וזה לא מעיד בשום דבר על היררת שמים של הבן אדם וכמו שהיו מנהגים לשמוע שירת נשים ופיוטים מנשים(אפילו ת״ח גדולים) כך גם פה יש ויש.

אנשים נהנים לחשוב שהפסיקה שלהם היא בלעדית 

וכל מי שלא פוסק כמו ההכי מחמירים הוא בעצם מיקל,

ואתה-

באת עכשיו

והרסת את זה

[בלי להתייחס כרגע לעצם הנושא]

הם סה"כ ציטטו שולחן ערוך בלשונו. אי אפשר להגיד על זה "וכל מי שלא פוסק כמו ההכי מחמירים", "פסיקה שלהם"..

כך בוודאי לא פוסקים הלכה..

[אם כי בהסבר שמישהו אמר, "איסור דרבנן" אינני משוכנע]

הלשון של ר' ניסים קרליץ בחוט שני

שאין לאו אבל "סחור סחור אמרין לנזירא וצריך להתרחק מהעריות"

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=65

אבל השו"ע עצמו לא אוסר, הרי היה יכול לכתוב בלשון איסור. 

משמע שאין בזה איסור, ולכן זה כבר לא שחור לבן. ויש הבדל בין הרגל לבין ארעי,
ומן הסתם שראוי להחמיר מי שיכול וזה כבר תלוי מקרה. 
אין פה פסיקה ח"ו, כי לא לנו הפסיקה. אבל כן משמע שהאיסור איננו איסור מצד הדין,
אלא מצד הרחקה.
ולא כך תמדד יראת שמיים, כי לעיתים הנזק הנגרם מבחירה להחמיר גובר על התועלת.
ולכן הוא כתב את זה. 
גם רואים שהרב אריאל נוקט בלשון "ממליץ".
לכן הצגה חד צדדית של ההלכה היא לא מן הראוי, וקביעה כי "יראת שמיים" היא דווקא
כך או אחרת ללא הכרה מלאה של המקרה- לא מתאימה.
וכנגד זה הוא יצא.
 

שו"ע: "מגונה ביותר ודבר איסור".

לכן אי אפשר לומר עליו שהוא "כמו הכי מחמירים".. כמו שאמרת נכון, שו"ע..

מה שאמרת אח"כ, אלו סברות.

הלשון של הרב אריאל אכן בהחלט נותנת מקום "רחב" יותר. ת"ח גדול, שניסח כך את הסבר ההלכה שברמבם.

[ולא התייחסתי לקביעה של ה"יראת שמיים"]

ואגב, לא הגבתי על מה ששדרותי כתב. אדררבה, החכים אותנו ע"י הציטוט מהרב אריאל; אלא על מה שנכתב בעקבות דבריו, על "המחמירים ביותר".. זה לא שייך על המצטט שו"ע. אבל להביא את הרב אריאל שמסביר את הרמבם עצמו - שייך ושייך..

בשבוע האחרון יש פה בעיות חמורות בהבנת הנקרא.

שה' ירחם

אני אישית לא חיבקתי אותם ביום יום..

אבל כן נגעתי בהם.

בחתונה שלי הם הקריאו קטע שהם כתבו והיו כ''כ מקסימים שלא התאפקתי...

אני חושבת שעדיף שלא.. אבל אם קורה- זה בסדר..

וראיתי במפורש שזה מותר

(עכשיו אני זוכר במפורש רק תשובה של האג"מ שמתיר לאח של האשה לשבת בין האיש לאשתו בימי טומאתה גם כשהם נוגעים אחד בשני, אבל זכור לי שראיתי עוד שמתירים במפורש)

קודם כל- הקלת ראש בנושא מסויים היא אף פעם לא טובה. אין שום סיבה להקל ראש בשום נושא, גם בלי מחקרים מדעיים.

רק בשביל לפרוך לך את תחושת המדעיות המוגזמת-

כל מגע, למעשה, מעורר תגובות כימיות, המכונות הורמונים, וע"י כך משפיע גם על נוירוטרנסמיטורים במוח.

בין אם זה בין מינים שונים ובין אם לא - כל מגע. בנוסף, נשים רגישות בהרבה להשפעת המגע, אם תעיין במחקרים.

להופעת ההורמון oxytocin, ישנם עוד משתנים שאחראים על הפעלתו. נכון שמגע הוא אחד מהם, אבל לא כל מגע, יגרום

לשחרור של ההורמון בצורה משמעותית מספיק כדי שתוכל להגיד שהוא השפיע. שחרור מועט מדי של ההורמון פשוט לא

ישפיע על המערכות בגוף. אם תלך באופן מדעי פשוט- גם מגע בין אב לביתו או אם לבנה משחרר oxytocin, לכן זה גם יהיה

אסור, מה שלא מופיע בהלכה. 

אם אתה אומר שכאשר מעוררים את ההורמון באופן תמידי- השפעתו נשחקת, אז אין בעיה בין אחים, כי אין השפעה.
מה שרצית להגיד הוא- מצד אחד, מי שמעורר את ההורמון הזה באופן תמידי, זה נשחק אצלו. ולכן עדיף לעורר אותו כמה 

שפחות. על זה עניתי לך למעלה - שלא כל מגע יגרום להשפעה מספקת של ההורמון שזה יקבל שם "נזק" בכלל.
מצד שני- עוררות של ההורמון הזה בין אחים עלול להביא לסכנה. נכון. יש לשים לב ולהיזהר, אבל גם לשיטתך, 
כדי שההשפעה של ההורמון הזה תהיה מספיק חזקה, צריך יותר ממגע, צריך מע' יחסים מסויימת, תפיסה של מושא

המגע כבן זוג, אחרת ההורמון לא ישוחרר בכמות שתגרום השפעה. ולכן פעם ב17 שנה חיבוק זה לא מה שיעשה את זה.

בעניין המחקרים על ג"ע- צריך לבחון מי ביצע את המחקר ומה הוא הגדיר כג"ע, אין לצאת מנקודת הנחה ש"זה לא קיים",

אבל גם לא להגזים. בנוסף- אין מה ללמוד בהכרח מחברות פרוצות ומלאות במסרים של ג"ע, בבחינת "מה יעשה הילד ולא יחטא", אין מקום להשוות בין תרבות של צניעות ונקיות לתרבות שם שמשפיעה גם על האפשרויות המזעזעות הללו.

יש הבדל משמעותי מבחינה הורמונלית בין חיבוק אחד להתנהגות קבועה. ומכיוון שזו גדר שכבר בניסוחה מובא שהיא לא מוכרחת, כנראה שיש פעמים שמותר לעבור אותה. ואם יש צורך או אין- זו לא החלטה שלך.

בנוסף

בגמרא מובא המדרש שחז"ל ניקרו עיניו של יצר הרע. והסבר המדרש הוא שחז"ל החלישו כוח יצרא דעריות בין אחים.
(ועיין עוד שעיניים מרמזות על אחים, בגמרא ברכות בפירושי החלומות, ובמדרש על הפסוק "עיני עיני יורדה מים" באיכה).

ולכן יש פחות לחשוש בנושא הזה. לכן, לא כל דבר הוא הקלת ראש.

לסיכום- כמובן מומלץ להימנע ככל האפשר, וראוי לנהוג כך. ויש מקומות וזמנים פרטיים שבהם לא ננהג כך מסיבות כאלו ואחרות.

של ההורמון. חיבוק של אדם קרוב שלא שייך לעולם מושגים של זוגיות מופחת בהרבה, מאשר חיבוק של אדם 

שזוגיות עימו היא אופציה קיימת.
 

2. זה מעורר, כמו כל מגע, אבל ברמה כל-כך נמוכה שלא מתייחסים לזה. כנ"ל לגבי חיבוק בין אחים במקום שזה לא רגיל.
 

[להורמונים נוספים יש השפעות משמעותיות, מיקסים שונים יוצרים תגובות שונות, אבל לא נכנס לזה.] 

3. א- כל מה שאמרתי הוא שהנתונים באחוזים הם יחסית למה שמוגדר ג"ע ע"פ המחקר. בד"כ זה מדבר על ג"ע במשפחה.
ולכן צריך לקחת את הדברים בפרופורציה- 90% מתוך כמה אחוזי ג"ע(לא רק במשפחה) באופן כללי באותה חברה? בין 5%-10%? פחות? 
ב. התייחסתי לעובדה שהתרבות העולמית משדרת תכנים של ג"ע, ולכן זה הרבה יותר פרוץ. כמו שבדור המבול אפילו 

החיות השחיתו את דרכיהן בגלל חוסר המוסריות של העולם. שומרי תו"מ הרבה פחות חשופים לתכנים הללו ולכן הם הרבה

פחות "אופציה", ולכן גם העוררות ההורמונלית שיוצר חיבוק היר נמוכה בהרבה. מוכח מכך שהגדר הזו עצמה מנוסחת בצורה מאוד לא פשוטה, "מנהג טיפשים", "מגונה" שזה מעבר ל"עיקר הדין".
 

4. ברור שיש חשיבות להיזהר- אבל איפה שההלכה עצמה מאפשרת, גם אם לא על דרך ה"מותר" אלא על דרך ה"לא 

אסור", הרבה יותר פשוט מאשר במקרים שכתוב בפירוש אסור, להתיר. וגם בדין של לדור עם אחותו זה לאחר זמן מסויים, כלומר- יש מקום לדברים חד פעמיים\קצרי טווח שלא גורמים להתגברות של היצר בעניין הזה.

ולשתי הנקודות שלך- 
 

1. כל מגע! מעורר הורמונים(ואצל נשים יותר), לא כל מגע מעורר oxytocin ברמה שנקראת "מעוררת" אבל הוא כן מופרש,
זה משפיע על ביטחון במע' היחסים, תחושת קירבה(לאו דווקא זוגית), ועוד הרבה פרמטרים ששייכים לעולם החברתי, ולאו 

דווקא הזוגי.

2. כלל וכלל לא. לחלוק על שו"ע ורמב"ם זה לא פשוט בכלל. אבל, לשון השו"ע המועתקת מהרמב"ם היא עצמה פותחת 

פתח. בנוסף תשובות גדולי ישראל, בין אם מחוט השני, (סחור סחור אומרים לנזיר) ובין אם תשובת הרב אריאל.

המחלוקת היא בעיקר על השפיטה, לא על עצם השאלה האם כן או לא.
 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל