להצליח והוא נתן לי את הכח להשקיע והוא נתן לי שכל!! זה הכל הואא!!

אז למה לא? שבחי אותו!!

בראש שלי אני ממש משתדל לחשוב ככה,

אבל לשני יהיה יותר קשה.

ולכן אני לא אומר ציונים טובים(אין הרבה..), ואם שואלים אותי אני אומר בשקט.

אבל זה מה שינסה להחדיר לה/ לו שכל דבר זה מעת ה'!!

וגם הציון הטוב/ הפחות טוב!!

לא צריך את הציון הגבוה שלי מול הפחות גבוה שלו.

אנחנו בתקופה קשה וזה מספיק מחדיר לנו שהכל מה'.. לא צריך משהו שיש חשש גבוה לגאווה (לפחות אצלי..) 

וציונים גבוהים אצלי זה משה נדיר אזז... אבל גם הציון הנמוך זה ממנו אז ב"ההה

ובאמת עם זה משהו שבא ממך מענווה זה בעיה גדולה של הבנ"א שמולך שחושב שזה מגאווה!

היא לא "אני חכמה -את טיפשה" [יש גם כאלה...] אלא ללמוד מהשנייה אם היא טובה יותר באיזה מקצוע ולהשתפר בעצמי.

ככה שלדעתי זה בסדר במקרה כזה...

אבל טכנית-בד"כ אני לא אומרת ציונים... אם היא קבלה 80  והיא מרוצה למה שאני אבוא ואומר לה שקיבלתי יותר ממנה ב20 נקודות ואהרוס ת'שמחה?! חבל... ועוד לפני שבת.... לא ניראלי 

אז בנות כבר יודעות לא לשאול אותי..

זה לא ברמה אובססיבית,

אבל אני מלכתחילה נמנעת מלומר...

ב"ה  יש לי ציונים מעולים ואני לא לומדת..אני לא אגיד את זה חוץ מלחברה שניים כי אני יודעת שיש עוד מיליון בנות שהכי ניסו בעולם ובשבילם 70 זה וואוו ואם אני אבכה על 90 הם ירגישו סתומות ולא חכמות.. אז  זה לא נעים, וזו גאוהה.. רוצה לשמוח במה שדהה נתן לך? אחלה,

ליד אבא ואמא, חברה טובה, משפחה אבל לא ליד כוולם למה -כן כי זה שוויצריות, לענ"ד|

אם שואלים, אז כן

ואם זה ציון שבאמת השקעתי עליו אז גם כן, אבל אם זה סתם גבוה כי ב"ה יש שכל, אז לא.

וכמעט רק לחברות קרובות ממש.

ציונים נמוכים- לא אכפת לי לומר

גבוהים- רק אם שואלים אותי, וגם אז ברגישות

ואם מדובר במקצוע שאני מתקשה בו וקבלתי ציון יחסית גבוה, אז אני מתלהבת בקול.

ב"ה חברות שלי מפרגנות לפי מה שאני רואה.

חוץ מבאנגלית.. שלא נראלי אני מקבלת ציון שמישי תקנא בו.. עדיף לשאוף לציונים יותר גבוהים..  

וגם מי שתשאל- אם זו בת שאני יודעת שהיא טובה בלימודים ואני מניחה שהיא קיבלה ציונים טובים אגיד לה, ובת שפחות- אשתדל לא להגיד כדי לא לבייש אותה, אבל אם הבת תתעקש- אגיד, כי זה עלול לבייש אותה אם היא תבין שאני "מרחמת" עליה.

זה נושא שיכול להיות רגיש רגיש והוא די משתנה מאחד לאחד...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....