בס"ד

וכן, אנחנו צריכים לפרסם בכל מקום שב"ה אנחנו נולדנו לעם הנבחר ואנחנו לא גויים.

בכתפילה והעידוד בתוך קהילה זה מצויין

בחוץ פחות

אני חושב שבצורה כזאת זה עשוי להתפרש כמסר של שנאה, וזה גם לא אמיתי, וגם מזיק.

+ אני בספק אם יש בזה תועלת למניעת ההתבוללות.

מלחמה על הזהות היהודית, על בנות ישראל? כשזה חלילה יגיע אליכם לבית?? רק אז תזכרו שיש אוייב ושיש דבר כזה התבוללות שצריך להילחם בה בכל הכח? מה עם ערבות הדדית?

צריך לשדר לאוייב שנאה, אוייבים לא אוהבים, נקודה!

תראו להם אהבה הם יתקעו לכם סכין בגב.

השאלה היא מה הצורה והדרך הנכונים כדי להשפיע כך שהדברים יתקבלו

אבל זה שאנשים יושבים בבית ומחלקים עצות לפעילים שמוסרים את עצמם למען המאבק, זה לא בסדר.

וזה לא אמור להשפיע עליי או עליך אלא על הערבי וסטיקר זה רק דבר אחד קטן מתוך המון דרכים של מאבק..

אני לא נגד איומים על הערבים בעניין,
(אני כמובן לא חושב שרק בצד הזה צריך להשפיע, או שזה הצד העיקרי המובהק. גם אתה בטח לא חושב ככה)

אבל סטיקר "שלא עשני גוי" - למה שישפיע על ערבי? ...

שישאר לבד

אם להב"ה היו מתייחסים כך לחבר'ה שבבית,

לא היו כ"כ הרבה לייקים אצלם בפייסבוק.

אינטרס לעם זה בנצי, ברוך ומיכאל, הם היחידים שפועלים בשכונות, עוזרים לאנשים, מןנעים התבוללות וב״ה רואים כמה תמיכה יש בין אם זה דתיים חרדיים וחילונים ועם הזמן זה רק יגדל..

אתה צודק שזה יגדל מכיוון שב"ה אתם לא פוחדים מביקורת

אלא יודעים לתת תשובה עניינית לכל שאלה שבאה ממקום אמיתי.

לא רואה טעם בלחנך לשנאה.

יש עניין לעורר מודעות, אבל סטיקר כזה מפספס את המטרה.

(שוב, הכל לענ"ד).

זה עלול להתפרש כהסתה ושנאה, כשזו לא המטרה. 

לא יודעת איך, אבל צריך איכשהוא לזעזע את היהודיות בכמה וכמה מקומות ולעורר אותן להיות מודעות לאיזה עם הן שייכות.

מורכב..

נכון - זה כן
חכם - תלוי בצורך (המצב התודעתי של העם), ובשיקולי תועלת (פוטנציאל השפעה על התודעה ועל המעשה) ונזק (תגובה נגדית / פסילת תדמית / התלהטות יתרה)

נקודה נוספת - אשר להתבוללות, אני לא יודע אם דווקא זה הכיוון שצריך לפעול בו.

חכם או לא?

אם המצב במדינה היה שפיר וטוב, באמת לא היה עניין לעורר פרובוקציות.

אממה, המצב כנראה חמור בכמה וכמה מקומות וצריך לעורר בצורה שתזעזע.

לכן, במקומות מסויימים חשוב לתלות את השלט ובמקומות אחרים לא.

לא יודעת אם הייתי משתמשת דווקא בניסוח הזה, אך בהחלט הייתי כותבת משהו המבדיל בצורה משמעותית בין עמ"י לערבים.

יש הבדל בין הרגשה של התנשאות, בוז, ביטול ולעג,

לבין הכרה פשוטה בקיומה של היררכיה. שהיא מוכרחת.)

היא לא 'נוצרה', אלא נלמדה. כמו כל המושגים האחרים.

(ואני חושב שזאת נקודת מחלוקת בסיסית. באותה מידה ניתן לשאול על המוסר, או על מושג האלוהות, מאיפה הם נוצרו בתרבות האנושית... והתשובה הפשוטה היא שהם לא, אלא קיימים עוד לפניה.)

וגם הכותרת שלך לא נכונה בדווקא. הכרה בהיררכיה לא מוכרחת בכלל להיות מלווה בביטול ובלעג - למרות שאכן לפעמים נגררים אליהם מחמתה.

על היהדות בעיניהם

(והדגישו את חיוניות ההיצמדות לדברי חכמים)

מה את לומדת מהצורה בה הם בחרו להציג את היהדות?

להשיג בסטיקר הזה שלך?

להחביא את הסידור או לצעוק לארבע רוחות?

את לא רואה הבדל בין הדברים?

זה שהצלצול שלך הוא "זכרני נא" (רוצה לשמוע מה שלי? ) או שתלכי עם דגל ישראל ברוסיה לא מבטא שום שנאה.

ההיפך! זה ביטוי של גאווה לאומית. גאווה ישראלית ויהודית.

לעומת מה שאנחנו דנים עליו.

נראה לי שזה שאני ממלכתית וגאה בלאום שלי ובמדינה שלי, ברור לכולם, לא?

העניין נמדד (לענ"ד) במבחן התועלת. אני לא רואה כל תועלת בהפצת סטיקרים אלה וזה בלי קשר למה שהגויים יחשבו או ירגישו (רמז: רובם לא יבינו את הכוונה) אלא בגלל מה שזה עושה למי שהסטיקר מופנה אליו.

זה ביטוי של שנאה.

אני לא רואה תועלת בחינוך לשנאה.

זה לא ימנע (לדעתי) התבוללות.

המטרה היא לחזק את הבנות, לחזק את השייכות והגאווה הלאומית שלנו ויש לנו ב"ה במה להתגאות. למה לעשות זאת על דרך השלילה?

מעבר לזה, מה ההיגיון בזה שאם נשנא את כל הגויים, בת מסוימת לא תצא עם גוי?

זה כוללני מדי.

תני קצת קרדיט לנוער שלנו.

לא הייתי רוצה שז מה שיחשבו עלי, כשעניתי להגדרה של "נוער"...

(או שאני לא כותבת ברור, גם אופציה).

יש הבדל בין להיות גאה על זה שאתה יהודי לבין לבוז למי ש-ה', ברצונו, ברא אותו "בצלם אלוקים" להיות גוי. יתר על כן, גם עם ישראל הוא גוי. אפילו גוי קדוש. רואים שהברכה הזאת נתקנה בתקופה שכבר היינו מנותקים מהשפה העברית... כך שזה משהו מאוחר, משהו שהקדוש ברוך הוא לא רוצה ולא מעוניין בו. סיגים שנטפלו אל היהדות.

למה אנחנו צריכים להיות אור לגויים? כדי שהם יהיו כמונו. שהם ילמדו איך להיות כרצון ה'. אם הם יהיו כמונו, [וקודם כל אנחנו נהיה כמו שאנחנו צריכים להיות...אנחנו הרי עדיין רחוקים מאוד ממה שאנחנו צריכים להיות] -- אז לא יהיה הבדל בינינו לבינם.

הסידור מקומו בידינו בתפילה,

או על המדף בבית הכנסת.

אבל אם הוא משמש כמשענת לספר אחר,

אעדיף להחביא אותו. בבית הכנסת.

אם המילים של הברכה משמשות לכוונה אחרת,

שהיא קריאת תיגר בגויים (ולא להודיה הכי מוצדקת,

כלפי הנמען שלה - הקב"ה)

אני מעדיף לחוס עליהן ועל כבודן היכן שהן שייכות.

ברמה העקרונית אנחנו בארץ ישראל וכן צריכים

להיות בגאווה ובגו זקוף מול שונאי נפשנו.

חייבים לבטא את כבוד ישראל ברבים,

רק שזו משימה שצריכים ליישם בכובד ראש ורצינות.

באשר הוא גוי.

כפי שכל בחורה צדיקה ובריאה,

כשהמדוייט שלה ישיר מולה בקול "ברוך שלא עשני אישה",

לא תמשיך את הקשר הזה.

את כל מי שישמע אותו.

כי הוא פשוט אלוף

המשענת היא להשתמש בחפץ חשוב למען מטרה

שאיננו מטרתו (ובכך לפספס ולהחטיא את משמעותו).

כתבת דברים מדהימים וראויים לציטוט, תודה לך!

אם כיוונת בהם לחלוק עליי - אני מציע לעיין בדבריי שוב.

ספר אחר (חוץ מתנ"ך למשל) בשום מקום שתקחי אותו...

איפה החלק של ה*הסברה* נכנס כאן?

יש נשים -- גם דתיות -- שמרגישות מאוד רע עם "שלא עשני אישה". הברכה הזאת איננה יסודי תורה ומן הראוי היה לוותר עליה. אילו היה כתוב לנשים "שלא עשני איש" זה היה בסדר. כלומר כל אחד צריך להיות מרוצה עם איך ש-ה' ברא אותו. יש חסרונות לכל מצב. עוד יותר טוב היה אילו היה כתוב "שעשני כרצונו" לשני המינים. אבל, הכי טוב היה אילו היינו מוותרים על הברכה הזאת. אגב, זה כולל גם את הגוי, גם את האישה, גם את כל מה שלא כתוב כגון "שלא עשני בלונדיני, ג'ינג'י וכו' "

את הברכה "שלא עשני גוי" אפשר היה להביע בצורה הרבה יותר מוצלחת "ברוך אתה ה' שעשני יהודי" או "ברוך אתה ה' שעשני ישראל". [כמו ב"ישראל אף על פי שחטא ...וכו']

הבנתי שהיו רבנים גדולים אפילו בימי הביניים שהבינו שהברכה הזאת פוגענית ושינו אותה. [לצערי, שכחתי את שמותיהם אבל קראתי על זה. אולי זה היה המהר"ל מפראג]

ולפני שכל הצדיקים [בעיני עצמם] יקפצו עלי אז יש שינויים בהתנהלות הדתית. פעם, אישה לא היתה יכולה להיות טוענת רבנית והיום מקבלים את זה. ההתנגדות לריפורמים היא לא בגלל השינויים אלא בגלל שהם ביטלו יסודי תורה ובגלל שהם הקלו את הדרך להתבוללות. לדבר הזה כולנו מתנגדים.

מסכת כתובות קיא. "ג´ שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי"

זהו דרוש מתוך שיר השירים ובגלל שאין פוסקים מדברי אגדה זה לא תופס לגבי מצוות עשה של כיבוש הארץ וכו.. אבל פה? צריך לשאול רב..

המטרה היא לא להתגרות בהם (למרות שזה באמת לא מזיז לרוב פוסקי העבר ופוסקי דורנו אבל לא זה הדיון)

אלא לעורר מודעות אצל הנערות הפתיות ההולכות שבי אחריהן.

מבחינת היהדות חתונה עם גוי משולה לחטיפה.

יש דרכים יותר מוצלחות לשכנע בנות יהודיות שרוצות לחיות עם ערבי -- לא לעשות זאת. בשביל זה לא צריך להרחיק את כל האנשים שהם זרע ישראל אבל בגלל צוק העתים בחוץ לארץ קרה מה שקרה והם בנים לאם שאינה יהודיה. כשהם יתקלו בדבר כזה, זה ירחיק אותם, ולמרות שבמקור הם רוצים מאוד להתגייר הם לא ירצו עוד. אנשים אלה רואים עצמם כיהודים. הם חשבו שהם באו הביתה אחרי שסבלו מאנטישמיות בשל היותם יהודים. והנה, גם פה הם לא רצויים.

וכי מה חשבתם? שאחרי שבעים שנה של משטר קומוניסטי שדיכא את הדת בכלל ואת היהדות בפרט, היהודים ירדו מן המטוס לבושים קפוטות ושטריימלים? תתעוררו. תקרבו במקום להרחיק. אגב, חשוב יותר לעזור להם מאשר לאותן בנות טיפשות ומרדניות שרק לאחר שהן מתחילות לחטוף את המכות נזכרות ביהדותן. הן הלוא היו מודעות לזה שבעיני היהדות מה שהן עושות זה לא בסדר. אבל הן, בעזות מצח, עשו את זה. היהודים ברוסיה, וגם בארצות אחרות, רובם אינם מודעים כלל לזה שהתנהגותם לא רצויה.

בכללי,לא אוהבת פרסומות שפונות בכוון השלילי (שלא עשני)

חוצמזה,מרבית האנשים לא יבינו את המשמעות האמיתית

שמסתתרת מאחורי המשפט

ויקבלו את זה בצורה לא יפה (יחשבו כאילו יש פה חלילה גזענות)

צריך להתאים את הפרסומת לקהל היעד!!

ובמקרה שלנו,דווקא קהל היעד הוא זה שסביר להניח-לא יתחבר\יבין את המשפט

ודווקא אלה שמתחברים\מזדהים\מבינים הם כאלה שלא יתבוללו ממילא

אני קצת ממהרת אז אנסה בקצרה:

כיום,הכוח שבולט בעולם זה הכוח של האיש

הכוח של האיש זה הכוח הבחירי

לעומת זאת,הכוח של האישה זהו כוח הסגולה

סגולה-כלומר,באישה יש קדושה מיוחדת,ללא תנאי

אפילו עוד לפני שהיא עושה מעשים טובים-הרצון האלוקי טבוע בה

כיום,בעולם שלנו,הכוח הבחירי הוא חזק ומוערך יותר

אך לעתיד לבוא יגבר הכוח הסגולי של האישה

ואז גם הברכה תשתנה

בקיצור,הברכה לא נועדה לתאר את המצב האמיתי,האידיאלי

אלא היא נועדה להיות מתאימה למצב\הרגשה בהווה

מקווה שהסברתי ברור

נ.ב. זה מבוסס על דברי הרב קוק או הרצי"ה (אחד מהם,לא בטוחה מי)

ושמעתי פעם אצל הרבנית עידית

גם נשים בכלל הקללה שבזיעת אפן הן אוכלות לחם

כמו שהן בכלל הקללה שאל עפר תשוב

הקללה של האדם היא קללה לכל מין האדם, והקללה של האשה היא קללה מוחד לנשים, כי חוה גם אכלה מעץ הדעת וגם שיכנעה את בלעה לחטוא

ברור שקללת האישה היא מיוחדת...למה שתהיה קללה נפרדת לגבר? [אוח,כמובן שבציניות למי שלא הבין]

ובעצם-

זה יכול להיות אחלה הסבר למה נוהגים שהאישה מפרנסת בציבור החרדי, נו, הקללה גם עליה....

[בעוד שרוב העולם הבין את זה בכך שהגבר הוא המפרנס והאישה קוללה בלידות ומכן לקחו את דיכטומית תפקידי גברים- נשים]

אני מניח שכתבתי את ההסבר כבר כאן פעם

את חולקת עלי?

נשים לא מתות? הן לא בכלל הקללה של ואל עפר תשוב?

מענין יהיה פעם אחת לשמוע תשובה עניינית בלי ציניות

ההריון והלידה

אבל אם מרחיבים את הקללה, שהרי היום יש כ"כ הרבה פתרונות להקל בצער הזה, אפשר לומר שהקללה מתייחסת גם לצער גידול בנים, ואז הקללה על שניהם.

של הרב יעקבזון.

הוא אמר מלכתחילה אשה היא הרבה יותר בנויה טהור וטוב וקרוב לדמות האדם השלם.

הגבר נולד יותר חיה, יותר בהמי, וצריך ללמוד תורה בשביל להיתקן.

האשה מברכת: ברוך שעשני כרצונו- כמה שיותר קרוב לרצון שלו איך שהאדם יהיה טהור, לשלמות של האדם. (הכוונה שהאשה יותר קרובה לדמות של האדם השלם שהקב"ה רוצה)

הגבר לא יכול לברך שעשני כרצונו, כי איך שהוא בנוי, זה לא כרצונו של אלוקים, הוא צריך לעבוד הרבה כדי להגיע למדרגה נעלה, הוא מברך שלא עשני אשה-, הכוונה עם המגבלות שלה, הגבר יכול הרבה יותר לפעול, כי אשה מלכתחילה מוגבלת באיסורים, ואסור לה דברים כי היא לא צריכה את זה היא כבר במדרגה נעלה יותר.

והוא מסביר שאין פה עניין שהאשה נעלה יותר או שהגבר יותר, אלא שיש דברים שלגבר מעלות עליונות יותר ויש דברים שלאשה מעלות עליונות יותר.

גבר הוא בחינת משפיע  - אור.

ואישה היא בחינת מקבל - כלי.

מלשון כתבי האר"י מובא שבתחילה היה "אור אינסוף" ממלא את הכול.

כלומר הבריאה כולה היא כלי, אישה לזכר שהוא "אור אינסוף".

ולכן כל הבריאה היא בחינת אישה וזה בחינת - כרצונו.
אדם הראשון הרי הוא שיאו של הכלי- הוא היחיד שיכול לקבל באמת את ההארה האלוקית,
שלא כמו העליונים שאין בהם יכולת לקבל והם בחינת אור, ולא כמו התחתונים שאין להם זכות

לקבל והם בחינת קליפה.
אדם הראשון היה בחינת כלי והוא היה אחד, אבל גם כאן עוד לא התברר לגמרי הכלי. 
בהפרדת האישה מהאיש, נוצר מצב חדש - גבר ואישה נפרדים, למעשה הכלי הופרד לשני צדדים-
איש- משפיע, צינור שדרכו אמור להגיע השפע- ואישה, כלי, מטרת הבריאה.
לכן כל המציאות של גבר היא לא נצרכת מצד הבריאה כביכול, כי הוא עוד צינור ולא כלי.
על כן גבר לא יכול לברך ש"עשני גבר"\"שעשני כרצונו", כי העשייה של הגבר היא לא מצד הכרחיותו,
אלא מצד שהוא לא אישה. גבר לא "נעשה" אלא הוא היה קיים, הוא רק התבטאות של משהו שהתקיים לפני זה,
לכן כל הקיום שלו הוא מצד שהוא לא, ולכן הוא מברך על דרך שלילה. 
והוא מברך שלא עשני אישה. 
נוצר המצב שגבר הוא יותר "גבוהה" בהיררכיה כי הוא בחינת אור. אבל אישה יותר "גבוהה" בהיררכיה כי היא מטרת הבריאה.

 

יש עניין לחזק את המשוכנעים ולתת להם רוח גבית

כדי שיפוצו מעיינותיהם חוצה ביתר שאת

(וגם כדי שישארו משוכנעים)

דוחים על הסף

אולי כי הם מודעים למצב בשטח

ומסיקים שצריך לפעול בקיצוניות

ולהניח בצד את הזהירות.

בס"ד

מה המשמעות של הברכה הזאת בכלל??
ז"א אם הייתי גוי, לא הייתי אני בכלל, לא?

אני יהודי.
אם האני שלי זה הנשמה- הרי לגוי אין את הנשמה הקדושה שיש ליהודי- חלק אלוקא ממעל. 
אם האני שלי זה הגוף- אז גם גופו של יהודי קדוש, הגנים שלו עברו דרך אברהם יצחק ויעקוב וכ'.
ומעבר לזה הנפש הבהמית של היהודי, ותודעת הגוף שלו  שונה משל הגוי, שכן זה קליפת נגה, לעומת גוי שזה ג' הקליפות.
אף גרים שמתגיירים הם לא גויים שהופכים ליהודים, אלא תינוקות מיוחדים שנולדו להורים גויים, אך נפשם היא נפש בהמית כמו של יהודי. נפש זו מתגעגעת כל חייה לנשמה הקדושה ששייכת אליה, ובגיור החלק הזה חודר בגוף.
(זאת לומדים מהביטוי גר שנתגייר, ולא גוי שנתגייר, לומר שמלכתחילה לא היה כאן גוי רגיל)
 

ונחזור לשאלה, אם אני זה נשמה, או גוף, או נשמה שמלובשת בגוף, בכל מקרה זה לא משהו שיכול היה להיות גוי.
אז על מה אנחנו מודים?  

בס"ד

לא ברור לי מי ה"אני" הזה שהיה נברא כגוי... 
אני יכולה לומר ברוך שברא אותי עם תכונות מסוימות,
ברוך שהנשמה שלי התלבשה דווקא בגוף מסוים, בתקופה מסוימת וכ'. 
אבל איך יהודי היה יכול להיות גוי? איזה חלק ביהודי היה יכול להיות גוי?
"ישראל קדמו לעולם". הנשמות נבראו לפני בריאת העולם, אז אי אפשר להפוך נשמה של יהודי לגוי.
כנ"ל גם גוף של יהודי לא יכול להיות גוף של גוי.

אז מי זה ה'אני' הזה שהיה יכול להיות גוי?

זה נשמע כאילו יש נשמה גולמית, שעדיין אין לה תכונות, ואז הקב"ה חצב לה "חומר של נשמות" מתחת כסא הכבוד, והפך אותה לנשמה יהודית

בס"ד

בייחוד אם אנו מאמינים שנשמה זה "חלק אלוקא ממעל ממש"...?
הרמב"ם מדבר על היש הנברא הראשון, שנברא ללא צורה. חומר בלי צוורה שנברא במאמר "בראשית", שבו נמצאים בפוטנציאל כל הצורות של הנבראים, (כיום אין לנו אפשרות לדמיין מציאות של חומר בלי צורה, אבל ברור שאלו דברים שונים, שכן אותו חומר יכול לקבל צורות שונות, ולהפך,את אותה הצורה ניתן ליצור מחומרים שונים) אולי במקום הזה יכולנו להיות כל דבר, גם גוי. 
רק להבהיר חומר הכוונה כאן יש נפרד מאלוקות. לאו דווקא חומר גשמי. בלשונו של הרמב"ם "יסוד דק"
אם נסתכל על זה ככה, אז ברוך שלא עשני גוי דווקא מדגיש את האחדות של הבריאה, כי אם אנו מסתכלים על הממד הראשוני הזה, שאומר שהכל נעשה מאותו חומר, ואני זכיתי להיות יהודי, אך גם אותו גוי יכול היה להיווצר יהודי, אך נוצר אחרת, אז אין לי כיהודי שום עליונות על הגוי, מעבר לכך שבחירתו של הקב,ה לברוא אותי כך ולא אחרת. וזה מדגיש את המחויבות שלי להתנהג בהתאם ליהדות שניתנה לי כמתנת חינם מאת ה'.
כך הגוי יכול לתבוע אותי לקיים את העולם על ידי תורה ומצוות, כי זה תפקיד שניתן לי כלפי כל העולם כולו, ובמקום הכי עמוק גם הגוי יכול היה להבראות כך...? 

בכל אופן צריך עיון... 

שאין לנו עליונות וזה מתנה נראה לי ברור בלי קשר

זה בעצם כל הברכה הזאת, שאנחנו מודים להקב"ה שעשה אותנו יהודים - כלומר זה מתנה שלו, ואנחנו מודים על זה

גם ברכה זו וגם שלא עשני עבד וגם שלא עשני אשה - שלש הברכות עם כוונה אחת - לברך לקב"ה שיש לגבר יותר חיוב מצוות מאשר לגוי \ עבד\ אשה  ולכל אחד מהשלשה יש סיבה אחרת על הפטור מהמצוות אשה לא מחוייבת בגלל תפקידים אחרים - חשובים לא פחות שיש רק לה - טהרת המשפחה כשרות המאכלים וחינוך החלדים - הדברים הכי מהותיים בהמשך קיומנו כעם תלוי על האשה ולכן היא פטורה מהרבה מצוות שהזמן גרמא סיבה נוספת שלאשה יש יותר יראת שמים פנימית והיא לא זקוקה לתזכורות בצורת ציצית כיפה תפילין וכו' מה שהגבר חייב ולכן היא מברכת "שעשני כרצונו" - היא פשוט שמחה במקום שלה .

הגוי והעבד פשוט לא נבחרו לעם סגולה ויש להם רק 7 מצוות שהם מחוייבים בהם ואנחנו מודים לה' שלנו יש יותר - עד כאן הסבר הברכות

בקשר לסטיקרים - מה המטרה ? הרי להתגרות בגויים אסור מהתורה וחוץ מלהוציא עצבים בצורת סטיקר ולגרום לחילול ה' גם בקרב אחינו שלא שומרים תורה ומצוות -שלא באמת מבינים את המשמעות - זה רק ילבה שנאה כלפי הדת והתפילות ובטח לא זו הכוונה ו-חכם עיניו בראשו !!!

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל