בס"ד

וכן, אנחנו צריכים לפרסם בכל מקום שב"ה אנחנו נולדנו לעם הנבחר ואנחנו לא גויים.

בכתפילה והעידוד בתוך קהילה זה מצויין

בחוץ פחות

אני חושב שבצורה כזאת זה עשוי להתפרש כמסר של שנאה, וזה גם לא אמיתי, וגם מזיק.

+ אני בספק אם יש בזה תועלת למניעת ההתבוללות.

מלחמה על הזהות היהודית, על בנות ישראל? כשזה חלילה יגיע אליכם לבית?? רק אז תזכרו שיש אוייב ושיש דבר כזה התבוללות שצריך להילחם בה בכל הכח? מה עם ערבות הדדית?

צריך לשדר לאוייב שנאה, אוייבים לא אוהבים, נקודה!

תראו להם אהבה הם יתקעו לכם סכין בגב.

השאלה היא מה הצורה והדרך הנכונים כדי להשפיע כך שהדברים יתקבלו

אבל זה שאנשים יושבים בבית ומחלקים עצות לפעילים שמוסרים את עצמם למען המאבק, זה לא בסדר.

וזה לא אמור להשפיע עליי או עליך אלא על הערבי וסטיקר זה רק דבר אחד קטן מתוך המון דרכים של מאבק..

אני לא נגד איומים על הערבים בעניין,
(אני כמובן לא חושב שרק בצד הזה צריך להשפיע, או שזה הצד העיקרי המובהק. גם אתה בטח לא חושב ככה)

אבל סטיקר "שלא עשני גוי" - למה שישפיע על ערבי? ...

שישאר לבד

אם להב"ה היו מתייחסים כך לחבר'ה שבבית,

לא היו כ"כ הרבה לייקים אצלם בפייסבוק.

אינטרס לעם זה בנצי, ברוך ומיכאל, הם היחידים שפועלים בשכונות, עוזרים לאנשים, מןנעים התבוללות וב״ה רואים כמה תמיכה יש בין אם זה דתיים חרדיים וחילונים ועם הזמן זה רק יגדל..

אתה צודק שזה יגדל מכיוון שב"ה אתם לא פוחדים מביקורת

אלא יודעים לתת תשובה עניינית לכל שאלה שבאה ממקום אמיתי.

לא רואה טעם בלחנך לשנאה.

יש עניין לעורר מודעות, אבל סטיקר כזה מפספס את המטרה.

(שוב, הכל לענ"ד).

זה עלול להתפרש כהסתה ושנאה, כשזו לא המטרה. 

לא יודעת איך, אבל צריך איכשהוא לזעזע את היהודיות בכמה וכמה מקומות ולעורר אותן להיות מודעות לאיזה עם הן שייכות.

מורכב..

נכון - זה כן
חכם - תלוי בצורך (המצב התודעתי של העם), ובשיקולי תועלת (פוטנציאל השפעה על התודעה ועל המעשה) ונזק (תגובה נגדית / פסילת תדמית / התלהטות יתרה)

נקודה נוספת - אשר להתבוללות, אני לא יודע אם דווקא זה הכיוון שצריך לפעול בו.

חכם או לא?

אם המצב במדינה היה שפיר וטוב, באמת לא היה עניין לעורר פרובוקציות.

אממה, המצב כנראה חמור בכמה וכמה מקומות וצריך לעורר בצורה שתזעזע.

לכן, במקומות מסויימים חשוב לתלות את השלט ובמקומות אחרים לא.

לא יודעת אם הייתי משתמשת דווקא בניסוח הזה, אך בהחלט הייתי כותבת משהו המבדיל בצורה משמעותית בין עמ"י לערבים.

יש הבדל בין הרגשה של התנשאות, בוז, ביטול ולעג,

לבין הכרה פשוטה בקיומה של היררכיה. שהיא מוכרחת.)

היא לא 'נוצרה', אלא נלמדה. כמו כל המושגים האחרים.

(ואני חושב שזאת נקודת מחלוקת בסיסית. באותה מידה ניתן לשאול על המוסר, או על מושג האלוהות, מאיפה הם נוצרו בתרבות האנושית... והתשובה הפשוטה היא שהם לא, אלא קיימים עוד לפניה.)

וגם הכותרת שלך לא נכונה בדווקא. הכרה בהיררכיה לא מוכרחת בכלל להיות מלווה בביטול ובלעג - למרות שאכן לפעמים נגררים אליהם מחמתה.

על היהדות בעיניהם

(והדגישו את חיוניות ההיצמדות לדברי חכמים)

מה את לומדת מהצורה בה הם בחרו להציג את היהדות?

להשיג בסטיקר הזה שלך?

להחביא את הסידור או לצעוק לארבע רוחות?

את לא רואה הבדל בין הדברים?

זה שהצלצול שלך הוא "זכרני נא" (רוצה לשמוע מה שלי? ) או שתלכי עם דגל ישראל ברוסיה לא מבטא שום שנאה.

ההיפך! זה ביטוי של גאווה לאומית. גאווה ישראלית ויהודית.

לעומת מה שאנחנו דנים עליו.

נראה לי שזה שאני ממלכתית וגאה בלאום שלי ובמדינה שלי, ברור לכולם, לא?

העניין נמדד (לענ"ד) במבחן התועלת. אני לא רואה כל תועלת בהפצת סטיקרים אלה וזה בלי קשר למה שהגויים יחשבו או ירגישו (רמז: רובם לא יבינו את הכוונה) אלא בגלל מה שזה עושה למי שהסטיקר מופנה אליו.

זה ביטוי של שנאה.

אני לא רואה תועלת בחינוך לשנאה.

זה לא ימנע (לדעתי) התבוללות.

המטרה היא לחזק את הבנות, לחזק את השייכות והגאווה הלאומית שלנו ויש לנו ב"ה במה להתגאות. למה לעשות זאת על דרך השלילה?

מעבר לזה, מה ההיגיון בזה שאם נשנא את כל הגויים, בת מסוימת לא תצא עם גוי?

זה כוללני מדי.

תני קצת קרדיט לנוער שלנו.

לא הייתי רוצה שז מה שיחשבו עלי, כשעניתי להגדרה של "נוער"...

(או שאני לא כותבת ברור, גם אופציה).

יש הבדל בין להיות גאה על זה שאתה יהודי לבין לבוז למי ש-ה', ברצונו, ברא אותו "בצלם אלוקים" להיות גוי. יתר על כן, גם עם ישראל הוא גוי. אפילו גוי קדוש. רואים שהברכה הזאת נתקנה בתקופה שכבר היינו מנותקים מהשפה העברית... כך שזה משהו מאוחר, משהו שהקדוש ברוך הוא לא רוצה ולא מעוניין בו. סיגים שנטפלו אל היהדות.

למה אנחנו צריכים להיות אור לגויים? כדי שהם יהיו כמונו. שהם ילמדו איך להיות כרצון ה'. אם הם יהיו כמונו, [וקודם כל אנחנו נהיה כמו שאנחנו צריכים להיות...אנחנו הרי עדיין רחוקים מאוד ממה שאנחנו צריכים להיות] -- אז לא יהיה הבדל בינינו לבינם.

הסידור מקומו בידינו בתפילה,

או על המדף בבית הכנסת.

אבל אם הוא משמש כמשענת לספר אחר,

אעדיף להחביא אותו. בבית הכנסת.

אם המילים של הברכה משמשות לכוונה אחרת,

שהיא קריאת תיגר בגויים (ולא להודיה הכי מוצדקת,

כלפי הנמען שלה - הקב"ה)

אני מעדיף לחוס עליהן ועל כבודן היכן שהן שייכות.

ברמה העקרונית אנחנו בארץ ישראל וכן צריכים

להיות בגאווה ובגו זקוף מול שונאי נפשנו.

חייבים לבטא את כבוד ישראל ברבים,

רק שזו משימה שצריכים ליישם בכובד ראש ורצינות.

באשר הוא גוי.

כפי שכל בחורה צדיקה ובריאה,

כשהמדוייט שלה ישיר מולה בקול "ברוך שלא עשני אישה",

לא תמשיך את הקשר הזה.

את כל מי שישמע אותו.

כי הוא פשוט אלוף

המשענת היא להשתמש בחפץ חשוב למען מטרה

שאיננו מטרתו (ובכך לפספס ולהחטיא את משמעותו).

כתבת דברים מדהימים וראויים לציטוט, תודה לך!

אם כיוונת בהם לחלוק עליי - אני מציע לעיין בדבריי שוב.

ספר אחר (חוץ מתנ"ך למשל) בשום מקום שתקחי אותו...

איפה החלק של ה*הסברה* נכנס כאן?

יש נשים -- גם דתיות -- שמרגישות מאוד רע עם "שלא עשני אישה". הברכה הזאת איננה יסודי תורה ומן הראוי היה לוותר עליה. אילו היה כתוב לנשים "שלא עשני איש" זה היה בסדר. כלומר כל אחד צריך להיות מרוצה עם איך ש-ה' ברא אותו. יש חסרונות לכל מצב. עוד יותר טוב היה אילו היה כתוב "שעשני כרצונו" לשני המינים. אבל, הכי טוב היה אילו היינו מוותרים על הברכה הזאת. אגב, זה כולל גם את הגוי, גם את האישה, גם את כל מה שלא כתוב כגון "שלא עשני בלונדיני, ג'ינג'י וכו' "

את הברכה "שלא עשני גוי" אפשר היה להביע בצורה הרבה יותר מוצלחת "ברוך אתה ה' שעשני יהודי" או "ברוך אתה ה' שעשני ישראל". [כמו ב"ישראל אף על פי שחטא ...וכו']

הבנתי שהיו רבנים גדולים אפילו בימי הביניים שהבינו שהברכה הזאת פוגענית ושינו אותה. [לצערי, שכחתי את שמותיהם אבל קראתי על זה. אולי זה היה המהר"ל מפראג]

ולפני שכל הצדיקים [בעיני עצמם] יקפצו עלי אז יש שינויים בהתנהלות הדתית. פעם, אישה לא היתה יכולה להיות טוענת רבנית והיום מקבלים את זה. ההתנגדות לריפורמים היא לא בגלל השינויים אלא בגלל שהם ביטלו יסודי תורה ובגלל שהם הקלו את הדרך להתבוללות. לדבר הזה כולנו מתנגדים.

מסכת כתובות קיא. "ג´ שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי"

זהו דרוש מתוך שיר השירים ובגלל שאין פוסקים מדברי אגדה זה לא תופס לגבי מצוות עשה של כיבוש הארץ וכו.. אבל פה? צריך לשאול רב..

המטרה היא לא להתגרות בהם (למרות שזה באמת לא מזיז לרוב פוסקי העבר ופוסקי דורנו אבל לא זה הדיון)

אלא לעורר מודעות אצל הנערות הפתיות ההולכות שבי אחריהן.

מבחינת היהדות חתונה עם גוי משולה לחטיפה.

יש דרכים יותר מוצלחות לשכנע בנות יהודיות שרוצות לחיות עם ערבי -- לא לעשות זאת. בשביל זה לא צריך להרחיק את כל האנשים שהם זרע ישראל אבל בגלל צוק העתים בחוץ לארץ קרה מה שקרה והם בנים לאם שאינה יהודיה. כשהם יתקלו בדבר כזה, זה ירחיק אותם, ולמרות שבמקור הם רוצים מאוד להתגייר הם לא ירצו עוד. אנשים אלה רואים עצמם כיהודים. הם חשבו שהם באו הביתה אחרי שסבלו מאנטישמיות בשל היותם יהודים. והנה, גם פה הם לא רצויים.

וכי מה חשבתם? שאחרי שבעים שנה של משטר קומוניסטי שדיכא את הדת בכלל ואת היהדות בפרט, היהודים ירדו מן המטוס לבושים קפוטות ושטריימלים? תתעוררו. תקרבו במקום להרחיק. אגב, חשוב יותר לעזור להם מאשר לאותן בנות טיפשות ומרדניות שרק לאחר שהן מתחילות לחטוף את המכות נזכרות ביהדותן. הן הלוא היו מודעות לזה שבעיני היהדות מה שהן עושות זה לא בסדר. אבל הן, בעזות מצח, עשו את זה. היהודים ברוסיה, וגם בארצות אחרות, רובם אינם מודעים כלל לזה שהתנהגותם לא רצויה.

בכללי,לא אוהבת פרסומות שפונות בכוון השלילי (שלא עשני)

חוצמזה,מרבית האנשים לא יבינו את המשמעות האמיתית

שמסתתרת מאחורי המשפט

ויקבלו את זה בצורה לא יפה (יחשבו כאילו יש פה חלילה גזענות)

צריך להתאים את הפרסומת לקהל היעד!!

ובמקרה שלנו,דווקא קהל היעד הוא זה שסביר להניח-לא יתחבר\יבין את המשפט

ודווקא אלה שמתחברים\מזדהים\מבינים הם כאלה שלא יתבוללו ממילא

אני קצת ממהרת אז אנסה בקצרה:

כיום,הכוח שבולט בעולם זה הכוח של האיש

הכוח של האיש זה הכוח הבחירי

לעומת זאת,הכוח של האישה זהו כוח הסגולה

סגולה-כלומר,באישה יש קדושה מיוחדת,ללא תנאי

אפילו עוד לפני שהיא עושה מעשים טובים-הרצון האלוקי טבוע בה

כיום,בעולם שלנו,הכוח הבחירי הוא חזק ומוערך יותר

אך לעתיד לבוא יגבר הכוח הסגולי של האישה

ואז גם הברכה תשתנה

בקיצור,הברכה לא נועדה לתאר את המצב האמיתי,האידיאלי

אלא היא נועדה להיות מתאימה למצב\הרגשה בהווה

מקווה שהסברתי ברור

נ.ב. זה מבוסס על דברי הרב קוק או הרצי"ה (אחד מהם,לא בטוחה מי)

ושמעתי פעם אצל הרבנית עידית

גם נשים בכלל הקללה שבזיעת אפן הן אוכלות לחם

כמו שהן בכלל הקללה שאל עפר תשוב

הקללה של האדם היא קללה לכל מין האדם, והקללה של האשה היא קללה מוחד לנשים, כי חוה גם אכלה מעץ הדעת וגם שיכנעה את בלעה לחטוא

ברור שקללת האישה היא מיוחדת...למה שתהיה קללה נפרדת לגבר? [אוח,כמובן שבציניות למי שלא הבין]

ובעצם-

זה יכול להיות אחלה הסבר למה נוהגים שהאישה מפרנסת בציבור החרדי, נו, הקללה גם עליה....

[בעוד שרוב העולם הבין את זה בכך שהגבר הוא המפרנס והאישה קוללה בלידות ומכן לקחו את דיכטומית תפקידי גברים- נשים]

אני מניח שכתבתי את ההסבר כבר כאן פעם

את חולקת עלי?

נשים לא מתות? הן לא בכלל הקללה של ואל עפר תשוב?

מענין יהיה פעם אחת לשמוע תשובה עניינית בלי ציניות

ההריון והלידה

אבל אם מרחיבים את הקללה, שהרי היום יש כ"כ הרבה פתרונות להקל בצער הזה, אפשר לומר שהקללה מתייחסת גם לצער גידול בנים, ואז הקללה על שניהם.

של הרב יעקבזון.

הוא אמר מלכתחילה אשה היא הרבה יותר בנויה טהור וטוב וקרוב לדמות האדם השלם.

הגבר נולד יותר חיה, יותר בהמי, וצריך ללמוד תורה בשביל להיתקן.

האשה מברכת: ברוך שעשני כרצונו- כמה שיותר קרוב לרצון שלו איך שהאדם יהיה טהור, לשלמות של האדם. (הכוונה שהאשה יותר קרובה לדמות של האדם השלם שהקב"ה רוצה)

הגבר לא יכול לברך שעשני כרצונו, כי איך שהוא בנוי, זה לא כרצונו של אלוקים, הוא צריך לעבוד הרבה כדי להגיע למדרגה נעלה, הוא מברך שלא עשני אשה-, הכוונה עם המגבלות שלה, הגבר יכול הרבה יותר לפעול, כי אשה מלכתחילה מוגבלת באיסורים, ואסור לה דברים כי היא לא צריכה את זה היא כבר במדרגה נעלה יותר.

והוא מסביר שאין פה עניין שהאשה נעלה יותר או שהגבר יותר, אלא שיש דברים שלגבר מעלות עליונות יותר ויש דברים שלאשה מעלות עליונות יותר.

גבר הוא בחינת משפיע  - אור.

ואישה היא בחינת מקבל - כלי.

מלשון כתבי האר"י מובא שבתחילה היה "אור אינסוף" ממלא את הכול.

כלומר הבריאה כולה היא כלי, אישה לזכר שהוא "אור אינסוף".

ולכן כל הבריאה היא בחינת אישה וזה בחינת - כרצונו.
אדם הראשון הרי הוא שיאו של הכלי- הוא היחיד שיכול לקבל באמת את ההארה האלוקית,
שלא כמו העליונים שאין בהם יכולת לקבל והם בחינת אור, ולא כמו התחתונים שאין להם זכות

לקבל והם בחינת קליפה.
אדם הראשון היה בחינת כלי והוא היה אחד, אבל גם כאן עוד לא התברר לגמרי הכלי. 
בהפרדת האישה מהאיש, נוצר מצב חדש - גבר ואישה נפרדים, למעשה הכלי הופרד לשני צדדים-
איש- משפיע, צינור שדרכו אמור להגיע השפע- ואישה, כלי, מטרת הבריאה.
לכן כל המציאות של גבר היא לא נצרכת מצד הבריאה כביכול, כי הוא עוד צינור ולא כלי.
על כן גבר לא יכול לברך ש"עשני גבר"\"שעשני כרצונו", כי העשייה של הגבר היא לא מצד הכרחיותו,
אלא מצד שהוא לא אישה. גבר לא "נעשה" אלא הוא היה קיים, הוא רק התבטאות של משהו שהתקיים לפני זה,
לכן כל הקיום שלו הוא מצד שהוא לא, ולכן הוא מברך על דרך שלילה. 
והוא מברך שלא עשני אישה. 
נוצר המצב שגבר הוא יותר "גבוהה" בהיררכיה כי הוא בחינת אור. אבל אישה יותר "גבוהה" בהיררכיה כי היא מטרת הבריאה.

 

יש עניין לחזק את המשוכנעים ולתת להם רוח גבית

כדי שיפוצו מעיינותיהם חוצה ביתר שאת

(וגם כדי שישארו משוכנעים)

דוחים על הסף

אולי כי הם מודעים למצב בשטח

ומסיקים שצריך לפעול בקיצוניות

ולהניח בצד את הזהירות.

בס"ד

מה המשמעות של הברכה הזאת בכלל??
ז"א אם הייתי גוי, לא הייתי אני בכלל, לא?

אני יהודי.
אם האני שלי זה הנשמה- הרי לגוי אין את הנשמה הקדושה שיש ליהודי- חלק אלוקא ממעל. 
אם האני שלי זה הגוף- אז גם גופו של יהודי קדוש, הגנים שלו עברו דרך אברהם יצחק ויעקוב וכ'.
ומעבר לזה הנפש הבהמית של היהודי, ותודעת הגוף שלו  שונה משל הגוי, שכן זה קליפת נגה, לעומת גוי שזה ג' הקליפות.
אף גרים שמתגיירים הם לא גויים שהופכים ליהודים, אלא תינוקות מיוחדים שנולדו להורים גויים, אך נפשם היא נפש בהמית כמו של יהודי. נפש זו מתגעגעת כל חייה לנשמה הקדושה ששייכת אליה, ובגיור החלק הזה חודר בגוף.
(זאת לומדים מהביטוי גר שנתגייר, ולא גוי שנתגייר, לומר שמלכתחילה לא היה כאן גוי רגיל)
 

ונחזור לשאלה, אם אני זה נשמה, או גוף, או נשמה שמלובשת בגוף, בכל מקרה זה לא משהו שיכול היה להיות גוי.
אז על מה אנחנו מודים?  

בס"ד

לא ברור לי מי ה"אני" הזה שהיה נברא כגוי... 
אני יכולה לומר ברוך שברא אותי עם תכונות מסוימות,
ברוך שהנשמה שלי התלבשה דווקא בגוף מסוים, בתקופה מסוימת וכ'. 
אבל איך יהודי היה יכול להיות גוי? איזה חלק ביהודי היה יכול להיות גוי?
"ישראל קדמו לעולם". הנשמות נבראו לפני בריאת העולם, אז אי אפשר להפוך נשמה של יהודי לגוי.
כנ"ל גם גוף של יהודי לא יכול להיות גוף של גוי.

אז מי זה ה'אני' הזה שהיה יכול להיות גוי?

זה נשמע כאילו יש נשמה גולמית, שעדיין אין לה תכונות, ואז הקב"ה חצב לה "חומר של נשמות" מתחת כסא הכבוד, והפך אותה לנשמה יהודית

בס"ד

בייחוד אם אנו מאמינים שנשמה זה "חלק אלוקא ממעל ממש"...?
הרמב"ם מדבר על היש הנברא הראשון, שנברא ללא צורה. חומר בלי צוורה שנברא במאמר "בראשית", שבו נמצאים בפוטנציאל כל הצורות של הנבראים, (כיום אין לנו אפשרות לדמיין מציאות של חומר בלי צורה, אבל ברור שאלו דברים שונים, שכן אותו חומר יכול לקבל צורות שונות, ולהפך,את אותה הצורה ניתן ליצור מחומרים שונים) אולי במקום הזה יכולנו להיות כל דבר, גם גוי. 
רק להבהיר חומר הכוונה כאן יש נפרד מאלוקות. לאו דווקא חומר גשמי. בלשונו של הרמב"ם "יסוד דק"
אם נסתכל על זה ככה, אז ברוך שלא עשני גוי דווקא מדגיש את האחדות של הבריאה, כי אם אנו מסתכלים על הממד הראשוני הזה, שאומר שהכל נעשה מאותו חומר, ואני זכיתי להיות יהודי, אך גם אותו גוי יכול היה להיווצר יהודי, אך נוצר אחרת, אז אין לי כיהודי שום עליונות על הגוי, מעבר לכך שבחירתו של הקב,ה לברוא אותי כך ולא אחרת. וזה מדגיש את המחויבות שלי להתנהג בהתאם ליהדות שניתנה לי כמתנת חינם מאת ה'.
כך הגוי יכול לתבוע אותי לקיים את העולם על ידי תורה ומצוות, כי זה תפקיד שניתן לי כלפי כל העולם כולו, ובמקום הכי עמוק גם הגוי יכול היה להבראות כך...? 

בכל אופן צריך עיון... 

שאין לנו עליונות וזה מתנה נראה לי ברור בלי קשר

זה בעצם כל הברכה הזאת, שאנחנו מודים להקב"ה שעשה אותנו יהודים - כלומר זה מתנה שלו, ואנחנו מודים על זה

גם ברכה זו וגם שלא עשני עבד וגם שלא עשני אשה - שלש הברכות עם כוונה אחת - לברך לקב"ה שיש לגבר יותר חיוב מצוות מאשר לגוי \ עבד\ אשה  ולכל אחד מהשלשה יש סיבה אחרת על הפטור מהמצוות אשה לא מחוייבת בגלל תפקידים אחרים - חשובים לא פחות שיש רק לה - טהרת המשפחה כשרות המאכלים וחינוך החלדים - הדברים הכי מהותיים בהמשך קיומנו כעם תלוי על האשה ולכן היא פטורה מהרבה מצוות שהזמן גרמא סיבה נוספת שלאשה יש יותר יראת שמים פנימית והיא לא זקוקה לתזכורות בצורת ציצית כיפה תפילין וכו' מה שהגבר חייב ולכן היא מברכת "שעשני כרצונו" - היא פשוט שמחה במקום שלה .

הגוי והעבד פשוט לא נבחרו לעם סגולה ויש להם רק 7 מצוות שהם מחוייבים בהם ואנחנו מודים לה' שלנו יש יותר - עד כאן הסבר הברכות

בקשר לסטיקרים - מה המטרה ? הרי להתגרות בגויים אסור מהתורה וחוץ מלהוציא עצבים בצורת סטיקר ולגרום לחילול ה' גם בקרב אחינו שלא שומרים תורה ומצוות -שלא באמת מבינים את המשמעות - זה רק ילבה שנאה כלפי הדת והתפילות ובטח לא זו הכוונה ו-חכם עיניו בראשו !!!

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.