בס"ד

וכן, אנחנו צריכים לפרסם בכל מקום שב"ה אנחנו נולדנו לעם הנבחר ואנחנו לא גויים.

בכתפילה והעידוד בתוך קהילה זה מצויין

בחוץ פחות

אני חושב שבצורה כזאת זה עשוי להתפרש כמסר של שנאה, וזה גם לא אמיתי, וגם מזיק.

+ אני בספק אם יש בזה תועלת למניעת ההתבוללות.

מלחמה על הזהות היהודית, על בנות ישראל? כשזה חלילה יגיע אליכם לבית?? רק אז תזכרו שיש אוייב ושיש דבר כזה התבוללות שצריך להילחם בה בכל הכח? מה עם ערבות הדדית?

צריך לשדר לאוייב שנאה, אוייבים לא אוהבים, נקודה!

תראו להם אהבה הם יתקעו לכם סכין בגב.

השאלה היא מה הצורה והדרך הנכונים כדי להשפיע כך שהדברים יתקבלו

אבל זה שאנשים יושבים בבית ומחלקים עצות לפעילים שמוסרים את עצמם למען המאבק, זה לא בסדר.

וזה לא אמור להשפיע עליי או עליך אלא על הערבי וסטיקר זה רק דבר אחד קטן מתוך המון דרכים של מאבק..

אני לא נגד איומים על הערבים בעניין,
(אני כמובן לא חושב שרק בצד הזה צריך להשפיע, או שזה הצד העיקרי המובהק. גם אתה בטח לא חושב ככה)

אבל סטיקר "שלא עשני גוי" - למה שישפיע על ערבי? ...

שישאר לבד

אם להב"ה היו מתייחסים כך לחבר'ה שבבית,

לא היו כ"כ הרבה לייקים אצלם בפייסבוק.

אינטרס לעם זה בנצי, ברוך ומיכאל, הם היחידים שפועלים בשכונות, עוזרים לאנשים, מןנעים התבוללות וב״ה רואים כמה תמיכה יש בין אם זה דתיים חרדיים וחילונים ועם הזמן זה רק יגדל..

אתה צודק שזה יגדל מכיוון שב"ה אתם לא פוחדים מביקורת

אלא יודעים לתת תשובה עניינית לכל שאלה שבאה ממקום אמיתי.

לא רואה טעם בלחנך לשנאה.

יש עניין לעורר מודעות, אבל סטיקר כזה מפספס את המטרה.

(שוב, הכל לענ"ד).

זה עלול להתפרש כהסתה ושנאה, כשזו לא המטרה. 

לא יודעת איך, אבל צריך איכשהוא לזעזע את היהודיות בכמה וכמה מקומות ולעורר אותן להיות מודעות לאיזה עם הן שייכות.

מורכב..

נכון - זה כן
חכם - תלוי בצורך (המצב התודעתי של העם), ובשיקולי תועלת (פוטנציאל השפעה על התודעה ועל המעשה) ונזק (תגובה נגדית / פסילת תדמית / התלהטות יתרה)

נקודה נוספת - אשר להתבוללות, אני לא יודע אם דווקא זה הכיוון שצריך לפעול בו.

חכם או לא?

אם המצב במדינה היה שפיר וטוב, באמת לא היה עניין לעורר פרובוקציות.

אממה, המצב כנראה חמור בכמה וכמה מקומות וצריך לעורר בצורה שתזעזע.

לכן, במקומות מסויימים חשוב לתלות את השלט ובמקומות אחרים לא.

לא יודעת אם הייתי משתמשת דווקא בניסוח הזה, אך בהחלט הייתי כותבת משהו המבדיל בצורה משמעותית בין עמ"י לערבים.

יש הבדל בין הרגשה של התנשאות, בוז, ביטול ולעג,

לבין הכרה פשוטה בקיומה של היררכיה. שהיא מוכרחת.)

היא לא 'נוצרה', אלא נלמדה. כמו כל המושגים האחרים.

(ואני חושב שזאת נקודת מחלוקת בסיסית. באותה מידה ניתן לשאול על המוסר, או על מושג האלוהות, מאיפה הם נוצרו בתרבות האנושית... והתשובה הפשוטה היא שהם לא, אלא קיימים עוד לפניה.)

וגם הכותרת שלך לא נכונה בדווקא. הכרה בהיררכיה לא מוכרחת בכלל להיות מלווה בביטול ובלעג - למרות שאכן לפעמים נגררים אליהם מחמתה.

על היהדות בעיניהם

(והדגישו את חיוניות ההיצמדות לדברי חכמים)

מה את לומדת מהצורה בה הם בחרו להציג את היהדות?

להשיג בסטיקר הזה שלך?

להחביא את הסידור או לצעוק לארבע רוחות?

את לא רואה הבדל בין הדברים?

זה שהצלצול שלך הוא "זכרני נא" (רוצה לשמוע מה שלי? ) או שתלכי עם דגל ישראל ברוסיה לא מבטא שום שנאה.

ההיפך! זה ביטוי של גאווה לאומית. גאווה ישראלית ויהודית.

לעומת מה שאנחנו דנים עליו.

נראה לי שזה שאני ממלכתית וגאה בלאום שלי ובמדינה שלי, ברור לכולם, לא?

העניין נמדד (לענ"ד) במבחן התועלת. אני לא רואה כל תועלת בהפצת סטיקרים אלה וזה בלי קשר למה שהגויים יחשבו או ירגישו (רמז: רובם לא יבינו את הכוונה) אלא בגלל מה שזה עושה למי שהסטיקר מופנה אליו.

זה ביטוי של שנאה.

אני לא רואה תועלת בחינוך לשנאה.

זה לא ימנע (לדעתי) התבוללות.

המטרה היא לחזק את הבנות, לחזק את השייכות והגאווה הלאומית שלנו ויש לנו ב"ה במה להתגאות. למה לעשות זאת על דרך השלילה?

מעבר לזה, מה ההיגיון בזה שאם נשנא את כל הגויים, בת מסוימת לא תצא עם גוי?

זה כוללני מדי.

תני קצת קרדיט לנוער שלנו.

לא הייתי רוצה שז מה שיחשבו עלי, כשעניתי להגדרה של "נוער"...

(או שאני לא כותבת ברור, גם אופציה).

יש הבדל בין להיות גאה על זה שאתה יהודי לבין לבוז למי ש-ה', ברצונו, ברא אותו "בצלם אלוקים" להיות גוי. יתר על כן, גם עם ישראל הוא גוי. אפילו גוי קדוש. רואים שהברכה הזאת נתקנה בתקופה שכבר היינו מנותקים מהשפה העברית... כך שזה משהו מאוחר, משהו שהקדוש ברוך הוא לא רוצה ולא מעוניין בו. סיגים שנטפלו אל היהדות.

למה אנחנו צריכים להיות אור לגויים? כדי שהם יהיו כמונו. שהם ילמדו איך להיות כרצון ה'. אם הם יהיו כמונו, [וקודם כל אנחנו נהיה כמו שאנחנו צריכים להיות...אנחנו הרי עדיין רחוקים מאוד ממה שאנחנו צריכים להיות] -- אז לא יהיה הבדל בינינו לבינם.

הסידור מקומו בידינו בתפילה,

או על המדף בבית הכנסת.

אבל אם הוא משמש כמשענת לספר אחר,

אעדיף להחביא אותו. בבית הכנסת.

אם המילים של הברכה משמשות לכוונה אחרת,

שהיא קריאת תיגר בגויים (ולא להודיה הכי מוצדקת,

כלפי הנמען שלה - הקב"ה)

אני מעדיף לחוס עליהן ועל כבודן היכן שהן שייכות.

ברמה העקרונית אנחנו בארץ ישראל וכן צריכים

להיות בגאווה ובגו זקוף מול שונאי נפשנו.

חייבים לבטא את כבוד ישראל ברבים,

רק שזו משימה שצריכים ליישם בכובד ראש ורצינות.

באשר הוא גוי.

כפי שכל בחורה צדיקה ובריאה,

כשהמדוייט שלה ישיר מולה בקול "ברוך שלא עשני אישה",

לא תמשיך את הקשר הזה.

את כל מי שישמע אותו.

כי הוא פשוט אלוף

המשענת היא להשתמש בחפץ חשוב למען מטרה

שאיננו מטרתו (ובכך לפספס ולהחטיא את משמעותו).

כתבת דברים מדהימים וראויים לציטוט, תודה לך!

אם כיוונת בהם לחלוק עליי - אני מציע לעיין בדבריי שוב.

ספר אחר (חוץ מתנ"ך למשל) בשום מקום שתקחי אותו...

איפה החלק של ה*הסברה* נכנס כאן?

יש נשים -- גם דתיות -- שמרגישות מאוד רע עם "שלא עשני אישה". הברכה הזאת איננה יסודי תורה ומן הראוי היה לוותר עליה. אילו היה כתוב לנשים "שלא עשני איש" זה היה בסדר. כלומר כל אחד צריך להיות מרוצה עם איך ש-ה' ברא אותו. יש חסרונות לכל מצב. עוד יותר טוב היה אילו היה כתוב "שעשני כרצונו" לשני המינים. אבל, הכי טוב היה אילו היינו מוותרים על הברכה הזאת. אגב, זה כולל גם את הגוי, גם את האישה, גם את כל מה שלא כתוב כגון "שלא עשני בלונדיני, ג'ינג'י וכו' "

את הברכה "שלא עשני גוי" אפשר היה להביע בצורה הרבה יותר מוצלחת "ברוך אתה ה' שעשני יהודי" או "ברוך אתה ה' שעשני ישראל". [כמו ב"ישראל אף על פי שחטא ...וכו']

הבנתי שהיו רבנים גדולים אפילו בימי הביניים שהבינו שהברכה הזאת פוגענית ושינו אותה. [לצערי, שכחתי את שמותיהם אבל קראתי על זה. אולי זה היה המהר"ל מפראג]

ולפני שכל הצדיקים [בעיני עצמם] יקפצו עלי אז יש שינויים בהתנהלות הדתית. פעם, אישה לא היתה יכולה להיות טוענת רבנית והיום מקבלים את זה. ההתנגדות לריפורמים היא לא בגלל השינויים אלא בגלל שהם ביטלו יסודי תורה ובגלל שהם הקלו את הדרך להתבוללות. לדבר הזה כולנו מתנגדים.

מסכת כתובות קיא. "ג´ שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי"

זהו דרוש מתוך שיר השירים ובגלל שאין פוסקים מדברי אגדה זה לא תופס לגבי מצוות עשה של כיבוש הארץ וכו.. אבל פה? צריך לשאול רב..

המטרה היא לא להתגרות בהם (למרות שזה באמת לא מזיז לרוב פוסקי העבר ופוסקי דורנו אבל לא זה הדיון)

אלא לעורר מודעות אצל הנערות הפתיות ההולכות שבי אחריהן.

מבחינת היהדות חתונה עם גוי משולה לחטיפה.

יש דרכים יותר מוצלחות לשכנע בנות יהודיות שרוצות לחיות עם ערבי -- לא לעשות זאת. בשביל זה לא צריך להרחיק את כל האנשים שהם זרע ישראל אבל בגלל צוק העתים בחוץ לארץ קרה מה שקרה והם בנים לאם שאינה יהודיה. כשהם יתקלו בדבר כזה, זה ירחיק אותם, ולמרות שבמקור הם רוצים מאוד להתגייר הם לא ירצו עוד. אנשים אלה רואים עצמם כיהודים. הם חשבו שהם באו הביתה אחרי שסבלו מאנטישמיות בשל היותם יהודים. והנה, גם פה הם לא רצויים.

וכי מה חשבתם? שאחרי שבעים שנה של משטר קומוניסטי שדיכא את הדת בכלל ואת היהדות בפרט, היהודים ירדו מן המטוס לבושים קפוטות ושטריימלים? תתעוררו. תקרבו במקום להרחיק. אגב, חשוב יותר לעזור להם מאשר לאותן בנות טיפשות ומרדניות שרק לאחר שהן מתחילות לחטוף את המכות נזכרות ביהדותן. הן הלוא היו מודעות לזה שבעיני היהדות מה שהן עושות זה לא בסדר. אבל הן, בעזות מצח, עשו את זה. היהודים ברוסיה, וגם בארצות אחרות, רובם אינם מודעים כלל לזה שהתנהגותם לא רצויה.

בכללי,לא אוהבת פרסומות שפונות בכוון השלילי (שלא עשני)

חוצמזה,מרבית האנשים לא יבינו את המשמעות האמיתית

שמסתתרת מאחורי המשפט

ויקבלו את זה בצורה לא יפה (יחשבו כאילו יש פה חלילה גזענות)

צריך להתאים את הפרסומת לקהל היעד!!

ובמקרה שלנו,דווקא קהל היעד הוא זה שסביר להניח-לא יתחבר\יבין את המשפט

ודווקא אלה שמתחברים\מזדהים\מבינים הם כאלה שלא יתבוללו ממילא

אני קצת ממהרת אז אנסה בקצרה:

כיום,הכוח שבולט בעולם זה הכוח של האיש

הכוח של האיש זה הכוח הבחירי

לעומת זאת,הכוח של האישה זהו כוח הסגולה

סגולה-כלומר,באישה יש קדושה מיוחדת,ללא תנאי

אפילו עוד לפני שהיא עושה מעשים טובים-הרצון האלוקי טבוע בה

כיום,בעולם שלנו,הכוח הבחירי הוא חזק ומוערך יותר

אך לעתיד לבוא יגבר הכוח הסגולי של האישה

ואז גם הברכה תשתנה

בקיצור,הברכה לא נועדה לתאר את המצב האמיתי,האידיאלי

אלא היא נועדה להיות מתאימה למצב\הרגשה בהווה

מקווה שהסברתי ברור

נ.ב. זה מבוסס על דברי הרב קוק או הרצי"ה (אחד מהם,לא בטוחה מי)

ושמעתי פעם אצל הרבנית עידית

גם נשים בכלל הקללה שבזיעת אפן הן אוכלות לחם

כמו שהן בכלל הקללה שאל עפר תשוב

הקללה של האדם היא קללה לכל מין האדם, והקללה של האשה היא קללה מוחד לנשים, כי חוה גם אכלה מעץ הדעת וגם שיכנעה את בלעה לחטוא

ברור שקללת האישה היא מיוחדת...למה שתהיה קללה נפרדת לגבר? [אוח,כמובן שבציניות למי שלא הבין]

ובעצם-

זה יכול להיות אחלה הסבר למה נוהגים שהאישה מפרנסת בציבור החרדי, נו, הקללה גם עליה....

[בעוד שרוב העולם הבין את זה בכך שהגבר הוא המפרנס והאישה קוללה בלידות ומכן לקחו את דיכטומית תפקידי גברים- נשים]

אני מניח שכתבתי את ההסבר כבר כאן פעם

את חולקת עלי?

נשים לא מתות? הן לא בכלל הקללה של ואל עפר תשוב?

מענין יהיה פעם אחת לשמוע תשובה עניינית בלי ציניות

ההריון והלידה

אבל אם מרחיבים את הקללה, שהרי היום יש כ"כ הרבה פתרונות להקל בצער הזה, אפשר לומר שהקללה מתייחסת גם לצער גידול בנים, ואז הקללה על שניהם.

של הרב יעקבזון.

הוא אמר מלכתחילה אשה היא הרבה יותר בנויה טהור וטוב וקרוב לדמות האדם השלם.

הגבר נולד יותר חיה, יותר בהמי, וצריך ללמוד תורה בשביל להיתקן.

האשה מברכת: ברוך שעשני כרצונו- כמה שיותר קרוב לרצון שלו איך שהאדם יהיה טהור, לשלמות של האדם. (הכוונה שהאשה יותר קרובה לדמות של האדם השלם שהקב"ה רוצה)

הגבר לא יכול לברך שעשני כרצונו, כי איך שהוא בנוי, זה לא כרצונו של אלוקים, הוא צריך לעבוד הרבה כדי להגיע למדרגה נעלה, הוא מברך שלא עשני אשה-, הכוונה עם המגבלות שלה, הגבר יכול הרבה יותר לפעול, כי אשה מלכתחילה מוגבלת באיסורים, ואסור לה דברים כי היא לא צריכה את זה היא כבר במדרגה נעלה יותר.

והוא מסביר שאין פה עניין שהאשה נעלה יותר או שהגבר יותר, אלא שיש דברים שלגבר מעלות עליונות יותר ויש דברים שלאשה מעלות עליונות יותר.

גבר הוא בחינת משפיע  - אור.

ואישה היא בחינת מקבל - כלי.

מלשון כתבי האר"י מובא שבתחילה היה "אור אינסוף" ממלא את הכול.

כלומר הבריאה כולה היא כלי, אישה לזכר שהוא "אור אינסוף".

ולכן כל הבריאה היא בחינת אישה וזה בחינת - כרצונו.
אדם הראשון הרי הוא שיאו של הכלי- הוא היחיד שיכול לקבל באמת את ההארה האלוקית,
שלא כמו העליונים שאין בהם יכולת לקבל והם בחינת אור, ולא כמו התחתונים שאין להם זכות

לקבל והם בחינת קליפה.
אדם הראשון היה בחינת כלי והוא היה אחד, אבל גם כאן עוד לא התברר לגמרי הכלי. 
בהפרדת האישה מהאיש, נוצר מצב חדש - גבר ואישה נפרדים, למעשה הכלי הופרד לשני צדדים-
איש- משפיע, צינור שדרכו אמור להגיע השפע- ואישה, כלי, מטרת הבריאה.
לכן כל המציאות של גבר היא לא נצרכת מצד הבריאה כביכול, כי הוא עוד צינור ולא כלי.
על כן גבר לא יכול לברך ש"עשני גבר"\"שעשני כרצונו", כי העשייה של הגבר היא לא מצד הכרחיותו,
אלא מצד שהוא לא אישה. גבר לא "נעשה" אלא הוא היה קיים, הוא רק התבטאות של משהו שהתקיים לפני זה,
לכן כל הקיום שלו הוא מצד שהוא לא, ולכן הוא מברך על דרך שלילה. 
והוא מברך שלא עשני אישה. 
נוצר המצב שגבר הוא יותר "גבוהה" בהיררכיה כי הוא בחינת אור. אבל אישה יותר "גבוהה" בהיררכיה כי היא מטרת הבריאה.

 

יש עניין לחזק את המשוכנעים ולתת להם רוח גבית

כדי שיפוצו מעיינותיהם חוצה ביתר שאת

(וגם כדי שישארו משוכנעים)

דוחים על הסף

אולי כי הם מודעים למצב בשטח

ומסיקים שצריך לפעול בקיצוניות

ולהניח בצד את הזהירות.

בס"ד

מה המשמעות של הברכה הזאת בכלל??
ז"א אם הייתי גוי, לא הייתי אני בכלל, לא?

אני יהודי.
אם האני שלי זה הנשמה- הרי לגוי אין את הנשמה הקדושה שיש ליהודי- חלק אלוקא ממעל. 
אם האני שלי זה הגוף- אז גם גופו של יהודי קדוש, הגנים שלו עברו דרך אברהם יצחק ויעקוב וכ'.
ומעבר לזה הנפש הבהמית של היהודי, ותודעת הגוף שלו  שונה משל הגוי, שכן זה קליפת נגה, לעומת גוי שזה ג' הקליפות.
אף גרים שמתגיירים הם לא גויים שהופכים ליהודים, אלא תינוקות מיוחדים שנולדו להורים גויים, אך נפשם היא נפש בהמית כמו של יהודי. נפש זו מתגעגעת כל חייה לנשמה הקדושה ששייכת אליה, ובגיור החלק הזה חודר בגוף.
(זאת לומדים מהביטוי גר שנתגייר, ולא גוי שנתגייר, לומר שמלכתחילה לא היה כאן גוי רגיל)
 

ונחזור לשאלה, אם אני זה נשמה, או גוף, או נשמה שמלובשת בגוף, בכל מקרה זה לא משהו שיכול היה להיות גוי.
אז על מה אנחנו מודים?  

בס"ד

לא ברור לי מי ה"אני" הזה שהיה נברא כגוי... 
אני יכולה לומר ברוך שברא אותי עם תכונות מסוימות,
ברוך שהנשמה שלי התלבשה דווקא בגוף מסוים, בתקופה מסוימת וכ'. 
אבל איך יהודי היה יכול להיות גוי? איזה חלק ביהודי היה יכול להיות גוי?
"ישראל קדמו לעולם". הנשמות נבראו לפני בריאת העולם, אז אי אפשר להפוך נשמה של יהודי לגוי.
כנ"ל גם גוף של יהודי לא יכול להיות גוף של גוי.

אז מי זה ה'אני' הזה שהיה יכול להיות גוי?

זה נשמע כאילו יש נשמה גולמית, שעדיין אין לה תכונות, ואז הקב"ה חצב לה "חומר של נשמות" מתחת כסא הכבוד, והפך אותה לנשמה יהודית

בס"ד

בייחוד אם אנו מאמינים שנשמה זה "חלק אלוקא ממעל ממש"...?
הרמב"ם מדבר על היש הנברא הראשון, שנברא ללא צורה. חומר בלי צוורה שנברא במאמר "בראשית", שבו נמצאים בפוטנציאל כל הצורות של הנבראים, (כיום אין לנו אפשרות לדמיין מציאות של חומר בלי צורה, אבל ברור שאלו דברים שונים, שכן אותו חומר יכול לקבל צורות שונות, ולהפך,את אותה הצורה ניתן ליצור מחומרים שונים) אולי במקום הזה יכולנו להיות כל דבר, גם גוי. 
רק להבהיר חומר הכוונה כאן יש נפרד מאלוקות. לאו דווקא חומר גשמי. בלשונו של הרמב"ם "יסוד דק"
אם נסתכל על זה ככה, אז ברוך שלא עשני גוי דווקא מדגיש את האחדות של הבריאה, כי אם אנו מסתכלים על הממד הראשוני הזה, שאומר שהכל נעשה מאותו חומר, ואני זכיתי להיות יהודי, אך גם אותו גוי יכול היה להיווצר יהודי, אך נוצר אחרת, אז אין לי כיהודי שום עליונות על הגוי, מעבר לכך שבחירתו של הקב,ה לברוא אותי כך ולא אחרת. וזה מדגיש את המחויבות שלי להתנהג בהתאם ליהדות שניתנה לי כמתנת חינם מאת ה'.
כך הגוי יכול לתבוע אותי לקיים את העולם על ידי תורה ומצוות, כי זה תפקיד שניתן לי כלפי כל העולם כולו, ובמקום הכי עמוק גם הגוי יכול היה להבראות כך...? 

בכל אופן צריך עיון... 

שאין לנו עליונות וזה מתנה נראה לי ברור בלי קשר

זה בעצם כל הברכה הזאת, שאנחנו מודים להקב"ה שעשה אותנו יהודים - כלומר זה מתנה שלו, ואנחנו מודים על זה

גם ברכה זו וגם שלא עשני עבד וגם שלא עשני אשה - שלש הברכות עם כוונה אחת - לברך לקב"ה שיש לגבר יותר חיוב מצוות מאשר לגוי \ עבד\ אשה  ולכל אחד מהשלשה יש סיבה אחרת על הפטור מהמצוות אשה לא מחוייבת בגלל תפקידים אחרים - חשובים לא פחות שיש רק לה - טהרת המשפחה כשרות המאכלים וחינוך החלדים - הדברים הכי מהותיים בהמשך קיומנו כעם תלוי על האשה ולכן היא פטורה מהרבה מצוות שהזמן גרמא סיבה נוספת שלאשה יש יותר יראת שמים פנימית והיא לא זקוקה לתזכורות בצורת ציצית כיפה תפילין וכו' מה שהגבר חייב ולכן היא מברכת "שעשני כרצונו" - היא פשוט שמחה במקום שלה .

הגוי והעבד פשוט לא נבחרו לעם סגולה ויש להם רק 7 מצוות שהם מחוייבים בהם ואנחנו מודים לה' שלנו יש יותר - עד כאן הסבר הברכות

בקשר לסטיקרים - מה המטרה ? הרי להתגרות בגויים אסור מהתורה וחוץ מלהוציא עצבים בצורת סטיקר ולגרום לחילול ה' גם בקרב אחינו שלא שומרים תורה ומצוות -שלא באמת מבינים את המשמעות - זה רק ילבה שנאה כלפי הדת והתפילות ובטח לא זו הכוונה ו-חכם עיניו בראשו !!!

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.

אבל התוצאות אמורות להיות ממש משמעותיות לסביבה שבה אני נמצא.

שהימין ינצח?

עוד מאותו דבר שהיה לנו עד עכשיו

(האסון הגדול בתולדות המדינה

ואחת התקופות הכי מפולגות שהיו פה)

כמו כל השאר

האם מספר 26 בליכוד ייכנס לכנסת, או שמא דווקא מספר 24 במפלגה של אייזנקוט.

זה מעניין כמו שאלות טריוויה בסגנון ''מי היה ההוגה הצרפתי שבתאריך 26 ביוני 1796 אכל תפוח אדמה בצבע אדום לראשונה בחייו''

אבל גם משתדל לבטוח בקב"ה שהכל לטובה

הנתק

הכיוון של השמאל שמטיף לנו מוסר על "ממשלת השתמטות" ברור מאוד כבר מההתחלה.

ההתפתלויות של מפלגת הדמוקרטים לאחרונה סביב הפסילה של שחאדה ורע"ם ממחישה את זה היטב.

יש למישהו ספק שיש להם מספיק מנדטים להרכבת ממשלה ביחד עם הערבים?

תפילות.

אבל חושש שאין לנו

לי אישית קשה להסיק מהעבר של המדינה על מערכת הבחירות הקרובה

בעיקר בגלל המלחמה שכל כך הרבה השתנה ברמה האישית והכללית.

אז פשוט מניחה שדברים יתקדמו כך או כך

שולח חיזוק

בתור תושבת יו"ש

ראיתי כמה התקדם פה לטובה בשנים האחרונות

מדאיג מה יהיה אם תקום ממשלת שמאל

זה ממש קריטי.

הרי אם חלילה לא יהיה רוב לימין - זה אומר גוש השמאל שמוכן לסגת מעזה, לבנון, סוריה; סכנה ממשית - וכאילו סתם נהרגו נופלינו.

זה אומר קואליציה בחסות מפלגות ערביות שללא ספק אחוז גדל ממצביעיהם, היו משתתפם בטבח אם היו יכולים.

כאלה שלא מכירים בלגיטימציה של מדינה יהודית. עבאס - בקואליציה הקודמת, אמר ש"הנגב זה קו אדום"... הנגב. וביטלו שם נטיעות בגללו.

זה אומר הריסה של חוות, ישובים - הרי ליברמן חושב שירדן צריכה לשלוט בחלק מיו"ש, האחרים רוצים שם מדינה לערבים ששם.

שלא לדבר על דמותה היהודית של המדינה. על מערכת המשפט - בקדנציה הבאה אמורים להיבחר 10 שופטים לביהמ"ש שמכנה עצמו "עליון". הרי כולם רואים את הנזק שהם עושים. וזו בחירה לשנים רבות..

לענ"ד - מי שגורם בהצבעתו חס ושלום לכך שהשמאל יעלה, הרי הוא כאילו עומד לילה לפני הטבח ואומרים לו: מה אתה מעדיף, שלא יהיה טבח - או כל מיני "דקויות" וסימפטיות אישיות שלך..

וזה כולל הצבעה למפלגות ימין שאין להן סיכוי לעבוד אחוז חסימה. וינטר ומטה (במספר המנדטים הצפוי).

לפי סקר של פילבר מהיום - הימין על 61 (לפני כן העריך 63-4), כי לראשונה זליכה והנדל עוברים, ואי אפשר לדעת מה יעשו אם ייבחרו ומה ירצו לסחוט.

לכן - זה לא איזה "פינוק אישי"... תצאו - תצביעו. ליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס... העיקר מפלגה ימנית שעוברת אחוז חסימה. פיקוח נפש דוחה הרבה עניינים "אישיים"...

זה בגלל אחוז החסימה או התנגדות עקרונית למפלגה?

וינטר אישית אדם ראוי.

אני לא הייתי מצביע לו, מחד - התופעה הזו של מפקדים מהצבא שלא מנוסים כלל בפוליטיקה ובאים "לתקן" בלי הכרת טובה רצינית לכל העמל הגדול שנעשה לפניהם, היא תופעה לא טובה.

וזה כולל את המחשבה של "פיתרון קסם" לגיוס חרדים (שזה עצמו מראה את אי ההבנה איך עובד השדה הפוליטי והחברתי). בפרט שאדם יודע שגם אם היה עובר אחוז חסימה, זה היה על הקצה - אז גם את זה אני לא אוהב עקרונית, מפלגה קטנה מאד שמנסה "לסחוט", לכפות את עמדתה על כל הקואליציה.

מאידך - יש הציונות הדתית, שפעלה ממש בצורה נפלאה - אז למה שאחפש משהו "יותר טוב" כביכול...

אבל אם היה עובר אחוז חסימה - אז לגיטימי. מה שייך לומר שלא ירוץ.

אבל כעת, שזה גם סיכון גוש הימין - זה מעורר מחשבה גם על האחריות שלהם.

שכמו שלא הייתה לנו "ממשלת ימין על מלא", ככה גם תתקשה מאוד לקום "ממשלת שמאל על מלא".

כנראה שהממשלה הבאה תהיה ממשלת פשרות וחצאים, וגם אם המפלגה שאני אצביע לה תהיה באופוזציה, זה לא יהיה סוף העולם.

באופן כללי, הבנתי במלחמה האחרונה שלפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם זה מיותר ומזיק. אני מנסה כמה שפחות להחשף לחדשות, ושנינו סיכמנו לנסות לבוא פחות להורים בתקופה הזו.

זה די מצחיק אם זה לא היה מעצבן: אבא שלי די ביביסט, ואבא שלי בעלי "רק לא ביבי". שניהם מאוד אוהבים לדבר פוליטיקה בלי שאף אחד ביקש. האימהות שלנו ממש רוצות ששתי המשפחות יפגשו באופן קבוע, ושני האבות שלנו די מסתדרים, רק אנחנו חייבים לארגן שהם לא יגיעו לפוליטיקה אחרת הכל אבוד.

לא סתם היא נפלה מהר, לשמאל יש יותר יכולות להרוס מאשר לימין כי יש לו תמיכה מלאה היועצת המשפטית לממשלה, מבג"ץ, מהתקשורת, מצמרת הצבא והמשטרה ועוד גורמים משפיעים (כגון ממשלות אירופה שרק רוצות שלא יהיו יהודים), כך שהם ממש יכולים להזיק בקלות בזמן קצר ולהחזיר הכל למה שהיה וגרוע מזה

אז אין מה להתנחם בזה

מסכימה איתך שעדיף להתפלל על העתיד מאשר לדאוג סתם

המחשבה שאם יש ממשלת ימין - אז זה אומר שלא צריך להתחשב בלחצים מהעולם ומה איכפת לנו... היא בוסרית.

הממשלה הזו עשתה דברים גדולים מאד. תמיד אפשר עוד יותר וצריך לקוות לעוד יותר, אבל צריך לראות מה קרה כאן (אולי אם את משתדלת לא להיחשף לחדשות - אז את לא כ"כ מודעת..)

ולא נכון לומר "לא יהיה סוף העולם"... כלומר, בוודאי שלא - יש מי שמנהל את העולם.

אבל אם השמאל (איזנקוט והלאה. וזה כולל היסמכות על הערבים שמתנגדים בכלל למדינת היהודים בעיקרון) יעלה לשלטון, זה אסון. אסון בטחונית - ייסוגו בכל החזיתות, אסון משפטית (ימנו לעוד כמה עשרות שנים שופטי בגץ שמאל), אסון לאחיזה בארץ (רוצים לפנות המון ישובים, להכניס שלטון זר בארץ), אסון לדמותה היהודית של המדינה.

כבר ראינו כשהיתה להם ממשלה - עבאאס הודיע שהנגב (הנגב!...), זה קו אדום...

אז הברירה היא לא "האם לפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם". כעת לא דנים באופן שכל אחד מרגיע ומייצב את עצמו.

השאלה כעת היא, עד כמה מתאמצים על כל מה שבשליטתנו. ולא מרוב החשש מלפחד, לא עושים כל מה שאפשר, כולל תודעה, הסברה למי שאפשר, התייצבות בקלפיות.

גם בלילה לפני הטבח, לא היינו אומרים, מוטשב לא לפחד ממה שאין שליטה... אלא עושים כל מאמץ להקדים תרופה למכה.

אחרי שיהיו תוצאות הבחירות - ואני אכן מאמין שיהיה רוב גדול לימין - אז אכן צריך לדעת שהכל יד ה', ולנסות להשפיע במה שאפשר.

זה לא פורום אקטואליה כאן.

שאלו באופן אישי ואני עניתי באופן אישי. מה זה הדף מסרים הזה?

אנחנו בדיוק דנים מה כל אחד עושה כדי לייצב את עצמו. זו הייתה השאלה.

אני מתכוונת להצביע ולהתעדכן יום-יומיים לפני הבחירות אילו מפלגות עוברות את אחוז החסימה ולהצביע בהתאם, ואז להמשיך הלאה בחיי.

"ההסברה" שלך בהחלט מרתיעה ומרחיקה, למרות שברמה העקרונית אני מסכימה עם הרעיונות. אני ממש לא בעד ממשלת שמאל, אני בטוחה שהיו הרבה נזקים שממשלה כזו יכולה לעשות. אבל לי אין שום שליטה על זה, וזה בהחלט תרחיש סביר. לחץ לא יעזור בכלום.

השאלה היתה כמה זה קריטי לכם.. אלו דברים שמעורבים עם אקטואליה בזמן כזה.

הגבת "לא היתה לנו ממשלת ימין על מלא", - זו לא "הרגשה אישית".. זו דעה.

אז אני מגיב על הדעה.

ומכיוון שגם הבעת דעה שאם תהיה ממשלה מהכיוון השני, זה לא יהיה סוף העולם - אז הגבתי גם על זה, שאכן "סוף העולם" לא יהיה, כי יש מ שמנהל את העולם. אבל כל זמן שאפשר להשפיע - חשוב מאד לתפוס כמה זה קריטי...

כעת - להתעדכן יום יומיים לפני הבחירות ואז "להמשיך בחייך", זה בהחלט פיתרון אישי טוב. במילים אחרות: אחרי שאעשה את המיטב שביכולתי (שגם את מסכימה עם הכוון העקרוני), כבר לא בשליטתי, חבל להרבות בדאגות.. נכון.

את חושבת, שמה שהסברתי "מרתיע ומרחיק", כנראה באמת חוויה אישית (אולי דווקא כי את מבינה, בפרט לאור נסיון השנים האלה, שלהתבונן יותר מידי בדברים, גם אמיתים, שאין לי מה לעשות איתם, לא בריא.. יש בזה הרבה אמת. ובוודאי שאישית מותר לבחור בגישה כזו).

לכן אני הסברתי שיש לחלק: לא או "לחץ ופחד", או לא להיות במודעות למשמעות:

כשעוד אפשר להשפיע - להיות לגמרי במודעות לחשיבות. אח"כ - עשינו את שלנו.. באף אחד מהשלבים אין מקום ל"לחץ ופחד".

ומה שכתבתי ממש לא היה "דף מסרים", אלא ניתוח ריאלי של מה שכל אחד יכול לראות. מי שאישית זה מלחיץ אותו והוא יודע גם בלי מה צריך לעשות - אז באמת אולי עדיף שלא יקרא... למה להילחץ.

כשאין אין "אם בחוקותיי תלכו" ברמה הלאומית ויש את "ולא תקיא הארץ אתכם", הסוף ידוע מראש. בלי קשר לשמו של ראש ממשלת ישראל הבא.

נו נו

וגם לא נכון.

יש התקדמויות גדולות בעם ישראל (וגם עדיין דברים כואבים).

וכבר כתב האור החיים הק' "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". גם הוא הכיר את הפסוקים האלה.

לצערנו, עם ישראל כבר חווה את הדבר הזה, גם את ה"תקיא הארץ אתכם" - וכעת הקב"ה גואל את עמו ברחמים. והגאולה באה עם תשובה וגם מביאה אותה (ספר "העקידה" שער המאה, ועוד הרבה מאד מקורות).

וכשנחלקו בגמרא רבי אליעזר ורבי יהושוע אם הגאולה תלויה בתשובה או לא (בירושלמי: "איסתלק רבי אליעזר"), הם גם ידעו את זה.

"הסוף ידוע מראש", שה' גואל את עמו. וגם מעורר את רוחם. כשרואים איך מתקים "ואתה על במותימו תדרוך" באופן מופלא - צריך מאד לא להתבונן כדי לומר כאילו יש איזשהו תהליך של "תקיא הארץ"...

הגאולה של עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, היא תהליך. זה לא איזה זבנג וגמרנו.

זה נושא ארוך מאד, מצריך לימוד, ולא כאן מקומו. רק להעיר על העיקרון.

וכבר כתב הרב קוק זצ"ל: "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דיברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחניים, ווודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב האדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה, אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (אתת הדברים הללו, כתב לתלמידו הגאון הרב י"מ חרל"פ)

השומע ישמע - והחדל יחדל.

מי שרוצה להסתכל במבט מר של הבנה חיצונית של פסוקים (שזה בערך כמו לפסוק הלכה מהחומש..), עניינו.

הרב קוק זצ"ל, השקיע בנושאים האלה כנראה יותר מכל מי שהיה כשהחלה להתעורר שיבת ציון של זמננו. אני סומך על דבריו (ועל דברי האוה"ח הק' שהוזכרו מקודם, ועל דברי הרב אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה" ועוד ועוד..). נראה לי שגם המציאות סומכת על זה..

בתורה עצמה רואים עד כמה הקב"ה הוא א-ל קנא שכמה וכמה פעמים המית קבוצות גדולות בקרב עם ישראל, ולא איזה סבא'לה נחמד מתוך הלהיט "ה' יתברך תמיד אוהב אותי".

מדינות יהודיות נחרבו בזו אחר זו, בהתאם למאמר התורה. למה שגורלנו יהיה שונה? כי הרב קוק החליט אחרת?

תודה

בגדול בחירות זה בסך הכל סקר עמדות

הרעיון הוא להגיע למצב בלי חובות בלי דאגות כלכליות וכו'? או שאני טועה...?

לקחת אחריות ומשמעת על דברים נוספים? או רק פיננסיים?

תרגם לכולנו. אפשר? תודה!

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.

ואולי טוב שכך

היום אתה סבבה עם בשר?

עוזרת בית

על

לקיחת אחריות

לקום ממקומות נמוכים

להתבונן על הפסיכולוגיה של החיים

להגשים חלומות

אולי הרוב נקי

שראיתי בספר אורחים באחת הארצות בחו"ל, בין חוות דעת מתפעלות

בספר מבקרים באחת האכסניות בחו"ל - בין שלל משפטי התפעלות

(מהארץ ההיא) בשלל שפות.

כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק "מקצר רוח ומעבודה קשה", שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו', עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם, ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת.

ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר: "ואם יש לך אמונה – אין לך אמונה בעצמך" (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט), והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה "כי מי בז ליום קטנות" (זכריה ד י) – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא? "קטנות" שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו: "קטנות אמונה", אבל מדקדוק לשון הגמרא - שאמרו שם "קטנות שהיה בהם" - נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן.

ויש לפרש לפי זה, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך; ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם - מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פרוש רש"י לזה:

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו, שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך.

יש כמה בסגנון שבגדול מדברים בערך את אותו מנגנון רגשי.

ועוד משהו יש, אבל זה לא ברשת. זה איזה קורס קצר שעברתי בסוף 2019. חלק מהמשתמשים פה יודעים מה הסיפור.

כלומר היכולת להציב גבול לתהליכים שרצים בנפש ולהפנות אותם לזמנים שמתאימים לי להתעסק איתם.

והעתק קישור

הכותרת אחרי לחיצה על play

קישור ליוטיוב, לסרט

כלומר ברגע שרושמים בטקסט של התגובה את הקישור, הקישור מייד מתורגם להצגת הסרטון שאליו הקישור מוביל.

רק מלהיזכר בשמו של הסרט, עורי נעשה חידודין חידודין והלב רוטט.

אני יכול לחלק את חיי ללפני ואחרי שראיתי אותו.

וכן, ראיתי אותו הרבה יותר מדי פעמים...

איך התוכן של הסרט לדוס ממוצע?

אחת בין גבר לאשה, אחת בין שני גברים.

לא זכור לי שיש משהו בעייתי נוסף

לפחות על פי תקצירים (באנגלית). ושלא אובן לא נכון - יש בי אמפתיה עצומה כלפי להט"בים, אני לא מזלזל לרגע באתגרים שלהם, וסולד מהומופוביה. לא צפיתי, אך נשמע שזו פרופוגנדה שעניינה לדבר אל הרגש ולנסות לגרום לדתיים, (מכוון כלפי אוכלוסיה נוצרית, אך תקף גם ליהודים) שרואים סתירה (בצדק) בין מימוש נטייה הומוסקסואלית ובין הדת, להעדיף את ערכי הפרוגרסיביזם על פני ערכי הדת.

אני חלילה לא אומר שצריך להתעלם מהמצוקות של בני אדם. אך כן חושב שצריך לפחות להכיר בכך שתעמולה להט"בית היא 'בעייתית' בלשון המעטה עבור הדוס הממוצע...

כשיש נער שמספר להורים שלו שהוא הומו,

הדבר האחרון שנכון לעשות זה להפיל עליו את המלחמה בין השמרנים / דתיים לבין הפרוגרס / חילונים.

הוא בשר ודם, הוא צריך משפחה תומכת כמו כל אדם אחר, הוא לא עשה דבר רע בכוונה, הוא לא צריך להיזרק מתחת לגלגלי המשאית בשם קדושת המחנה.

הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי כולל השמות שלא שונו, מתאר נער בשם בובי שאמא שלו עשתה הכל כדי לשנות אותו. טיפולי המרה, פתקים ''מעצימים'' בכל הבית, דאגה לו לדייטים עם בחורות שהיא מלמדת בכנסייה, וכשהוא סיפר לה שהוא מאוהב בגבר - היא אמרה שהוא לא הבן שלה יותר (אני מתמצת כאן סרט של שעה וחצי בחצי פסקה, מן הסתם הכל יותר מורכב מזה אבל אלה עיקרי הדברים).

הוא נזרק מהבית, עבר לחיות עם קרובי משפחה במדינה רחוקה, אבל המשפט של אמא שלו ''לא יהיה לי בן הומו'' ביחד עם ההטפה הדתית שספג נגד עצמו, הובילו אותו להתאבד. לקפוץ מגשר.

בהתחלה אמא שלו אמרה שהוא התאבד בגלל שהנשמה שלו לא עמדה בכל החטאים שהוא עשה או משהו כזה, והאשימה אותו שחייו המופקרים הובילו למותו. היא התאבלה לא רק על זה שהוא מת, אלא גם על זה שהוא בוודאות יישרף באש הגיהינום.

לאחר מכן, בתהליך שנמשך זמן רב, ובעזרת מפגשים עם הורים אחרים, אמא שלו הבינה לאט לאט שהוא לא התאבד בגלל מה שהוא היה, אלא בגלל איך שהיא התנהגה אליו.

בסוף התהליך, היא הפכה בעצמה לפעילה למען זכויות להט''ב, ואפילו נשאה נאום בפני מועצת העירייה שלה. משפט אחד שהיא אמרה שם קרע לי את הלב, כי הוא החזיר אותי בדיוק לנער המפוחד שהייתי, בזמן שהרבנים בישיבה והחברים בחדר האוכל היו מדברים על ה''סוטים'' וה''בהמות'' שהם בעצם... אני.

במקור:

Before you echo condemnation from your pulpits and within your homes, please think and remember: a child is listening

בעברית:

לפני שאתם מהדהדים דברי שנאה וגינוי בביתכם או במקום הפולחן שלכם, תחשבו שוב ותזכרו: יש ילד שמקשיב.

כן, אני הייתי הילד שמקשיב. שמקשיב לרעל. שמקשיב וסופג. ומבין שהוא טמא. מבין שהוא בהמה. מבין שאין לו מקום בעולם.

אתה יכול לחפש בהיסטוריה שלי מכתב שכתבתי לרב שרלו לפני 18 שנה כשהייתי בן 15. נער בן 15 שכותב לרב שהוא לא מבין למה כולם שונאים אותו. שהוא לא מבין למה הוא בהמה. שהוא לא מבין מה הטעם להישאר בחיים. בן 15! וכבר הפנמתי בצורה הכי עמוקה שיש את השנאה והרתיעה כלפיי, למרות שהחברים והרבנים כלל לא ידעו שאני משתייך לאותה קבוצה עליה הם מדברים.

ומה הכי מדהים?

שים לב מה בובי בעצמו כתב ביומן שלו כשהוא היה בן 16:

''אני לא יכול לתת לאף אחד לגלות שאני לא סטרייט. זה יהיה כל כך משפיל. החברים שלי ישנאו אותי. הם אולי אפילו ירצו להרביץ לי. והמשפחה שלי? שמעתי אותם במקרה. הם אמרו שהם שונאים הומואים, ואפילו אלוהים שונא הומואים. הומואים הם רעים, ואלוהים שולח ילדים רעים לגיהנום. זה באמת מפחיד אותי כשהם מדברים עליי."

אתה קולט שהוא כתב את זה כמעט 20 שנה לפני שאני נולדתי, בקצה השני של העולם? ובלי להכיר אותו או את הסיפור שלו, עשרות שנים אחרי שהוא כבר מזמן היה מת, אני כתבתי דברים כ''כ דומים לרב שרלו?

זה לא פוליטיקה, לא פרוגרס, זה כאב עצום שחוצה דתות, תרבויות ויבשות. המחשבה על כך שאני כתבתי מכתב כ''כ דומה לשלו, פשוט מצמררת אותי.

הסרט הזה שינה את החיים שלי בכל-כך הרבה מובנים. פנימיים וחיצוניים. שינה את המשפחה שלי. שינה את ההורים שלי. שינה את אמא שלי.

לדעתך זו תעמולה?

תעמולה למה? לזה שהורים לא צריכים לדחוף את ילדיהם לאבדון?

אין בסרט הזה מילה אחת על נישואי להטבים. אין חקיקה פרו להטבית, אין תקציבים לעמותות להטביות, אין אימוץ, אין פונדקאות, אין ידועים בציבור. הסרט לא מדבר בשום שלב על פוליטיקה, על ימין או שמאל, על זכויות אדם או זכויות אזרח.

הוא מדבר אך ורק על לא לשנוא אנשים להט''בים ולא להחדיר להם למוח כמה אלוקים שונא אותם. על נער אחד בודד שהתאבד בגלל השנאה של אמו.

ובכל מקרה, זה מבוסס על סיפור אמיתי. מה יהיה סרט שאינו תעמולה בעיניך? אם זה היה נגמר בהתאבדות שלו, בלי השלב שבו האמא מתחרטת על מעשיה? הרי זה מה שהיה במציאות, אז לשנות את זה כדי שלא ינגוד אג'נדות מסוימות?

זה סרט על טרגדיה, לא סרט פוליטי.

כשהייתי בישיבת הסדר, שלחתי אותו למי שהיה הר''מ שלי בשמינית כדי שיצפה.

הוא ענה לי אחרי כמה שעות בהודעת אסמס עם 3 מילים:

ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

הרב הזה הוא שמרן מארץ השמרנים, קראנו לו כל התלמידים ''דוס טרור'', אבל הוא לא ראה תעמולה אלא סיפור מרגש על נער אחד שפשוט היה הומו.

מייל ששלחתי למרי גריפית', אמא של בובי, לפני 15 שנים, בשנת תשעא 2011:

Hello. My name is Moshe, I am a 18 years

old, an Orthodox Jew from Israel. Last

Month, when I was in Yeshiva (Jewish

Studies Institute), I saw the movie

first time.I found many similarities

between Bobby's Christian family, and

my

Jewish family. Both believed that

homosexuality is a sin, that homosexuals

are condemned to hell. That's why it

was

so easy to identify with Bobby's pain,

with lack of understanding and

acceptance he felt, with the feeling

that his family would not accept him as

he is. When I saw the end of the movie,

my heart filled with hope. I saw an

example that religious people can

change, can get the difference, if they

so wish. I showed the film to my friends

from the yeshiva, and they told me that

the film changed them. Now they

understand the hardships of their gay

friend, Now they understand that the

Bible can not be an excuse for hartred.

I showed the film also my rabbi, and he

summarized it in three words: I saw, I

was excited, I cried.

From here, I want to praise you, Mary,

that you're a brave woman. Not given up

on love and acceptance, even after it

seemed it was too late. Thanks to your

strength, you success to emotion of

thousands of people, and success to add

understanding to the world.

Among Jews,

there is a common greeting, "yashar

koach", which means you'd be hard to

continue what you're doing now. So

yashar koach, and much happiness and health.

Moshe, Israel.

זאת התשובה של מרי, שנפטרה לפני 6 שנים:

LOVE KNOWS NO BOUNDARIES.

Moshe, YOUR KIND LETTER EXPRESSES THAT VERY WELL.

THANK YOU VERY MUCH.

PEACE AND LOVE TO YOU AND YOURS ON YOUR JOURNEY.

MARY GRIFFITH AND FAMILY

נ.ב.

במקור היה כתוב שמי האמיתי, שיניתי כאן למשה כדי למנוע זיהוי.

תרגום גוגל:

שלום. שמי משה, אני בן 18, יהודי אורתודוקס מישראל. כשהייתי בישיבה, ראיתי את הסרט בפעם הראשונה. מצאתי קווי דמיון רבים בין משפחתו הנוצרית של בובי לבין משפחתי היהודית. שתיהן האמינו שהומוסקסואליות היא חטא, ושדינם של הומוסקסואלים הוא להישלח לגיהינום. לכן היה לי כל כך קל להזדהות עם הכאב של בובי, עם חוסר ההבנה והקבלה שהוא חש, ועם ההרגשה שמשפחתו לא תקבל אותו כפי שהוא.

כשראיתי את סוף הסרט, לבי התמלא תקווה. ראיתי דוגמה לכך שאנשים דתיים יכולים להשתנות, יכולים להכיל את השונה, אם רק ירצו בכך. הראיתי את הסרט לחבריי מהישיבה, והם אמרו לי שהסרט שינה אותם. עכשיו הם מבינים את הקשיים של חברם ההומו, עכשיו הם מבינים שהתנ"ך אינו יכול להוות תירוץ לשנאה.

הראיתי את הסרט גם לרב שלי, והוא סיכם אותו בשלוש מילים: ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

מכאן, אני רוצה לשבח אותך, מרי, על היותך אישה אמיצה. שלא ויתרה על אהבה וקבלה, גם לאחר שנראה היה שכבר מאוחר מדי. בזכות הכוח שלך, הצלחת לרגש אלפי אנשים, והצלחת להוסיף הבנה לעולם. בקרב יהודים ישנה ברכה נפוצה, "יישר כוח", שמשמעותה איחול שיהיו לך כוחות להמשיך במה שאת עושה כעת. אז יישר כוח, והרבה אושר ובריאות.

משה, ישראל.

תרגום התשובה:

לאהבה אין גבולות.

משה, מכתבך החם מבטא זאת היטב.

תודה רבה לך.

שלום ואהבה לך ולשלך במסעך.

מרי גריפית' והמשפחה

הדבר הכי חשוב זה קודם כל לקבל את המצב הקיים. בטוב. לאהוב את המערכת כפי שהיא. לאהוב את הגוף כפי שהוא, לאהוב את הנפש כפי שהיא. להיות מחובר במנגנונים הפנימיים (כי ניתוק פנימי זה קודם כל רעל הורג).

אחר כך, אחרי שאוהבים. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה זה פועל. "טיפולי המרה" הם בגדול שנאה עצמית כדי לכפות על המערכת כמו שמרקידים בעלי חיים בקרקס. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה ולהיות מוכן להיות מופתע מהתשובות. ה"הצלחה" במקרה הזה היא תהליך שהתוצאה שלו תהיה חיים טובים יותר ומאוחדים יותר. אחרי שבן אדם חי בשלום ובטוב עם עצמו, אולי הגורם שרצינו לשנות ישתנה ואולי לא. זה תוצר לוואי מבורך אבל קשה מאוד שזה יהיה יעד.

תודה שכתבת

אבל הסרט עוסק בנער שהתאבד ונותן דגש בעיקר על הצד הנפשי. על איך שאנחנו יכולים להתייחס בקלות ראש למצוקה אמיתית של מי שמסביבנו. במיוחד אם אנחנו בעלי השפעה עליו.

ראיתי את הסרט ואפילו בכיתי🫣

אני לא בא להמליץ לראות את הסרט, אבל לא כדאי למהר לשלוף את קלף האג'נדות בכל עיסוק בנושא הזה (ולהיזהר גם כן אנחנו מאג'נדות דורסניות שאין להן באמת שייכות בקדושה)

כמובן שבסוף הסרט האמא נהיית פעילה למען זכויות להט"ב, אבל הדגש הוא יותר האמפתיה ופחות העיסוק הפוליטי..

יש כאן נקודה חשובה: אפשר לבקר מסרים מסוימים בסרט, ובו בזמן להכיר בכאב האנושי שהוא מנסה להציג. לפעמים לפני הוויכוח על אג'נדות, צריך פשוט לעצור, להקשיב למצוקה של אדם אחר ולזכור שלמילים וליחס שלנו יכולה להיות השפעה עמוקה.