אבל ממש קנה אותי "מכתבים לטליה" , ספר פשוט נהדר!

"אם רץ לבך" הרב אלחנן ניר (שיח יצחק)

"אין מקום רחוק" אמרות בשם רבי נחמן מברסלב

אהבתי ממש ממש את "למצוא טוב" (קומיקס על שידוכין)

אבל אני יכול להמליץ עליו בעיקר לבנות ישראל

שמעתי המלצות על "סודו של הרבי", "שירת מרים"

(כמובן שאשמח לפרט על ספרים ספציפיים שנשמעים מעניינים)

ספר קריאה יפה ממד

בס"ד

אבל אם הכיוון זה ספרים "של דוסים" אני חושבת שיש להם לא מעט כאלו.

(אולי שווה להסתכל באתר שלהם)

יש להם הרבה ספרים של סופרים מ*המגזר*.

את הרוב לא קראתי, אבל הנה חלק שכן:

חשבתי על זה הרבה של טלי וישנה.

לבד בברלין של הנס פאלאדה.

אמת מארץ תצמח של הרב חיים סבתו (ושאר הספרים המעולים שלו).

בלבב פנימה של הרב זאב קרוב.

הכלב היהודי של אשר קרביץ.

תש"ח של יורם קניוק.

קלמן קימרלינג: חוקר פרטי, בעזרת השם של אשר קרביץ.

שירת מרים של סמדר שיר.

831 של הרב חיים נבון.

אולי אני אזכר בעוד.

הנס פאלאדה שובה

כנ"ל אשר קרביץ

יש הערות על צניעות,

ברמה הכללית הם הצליחו לעשות לי

מה שמעט מאוד פרוזאיקנים עשו

והרבה יחבבו אותו

הספר האחרון מאכזב ביחס לסופר ירא שמיים.

גם אני התאכזבתי מהספר האחרון של מיכאל שיינפלד

יש לי אותו בבית. קראתי אותו לפני 4 שנים ועדיין לא מעזה לפתוח שוב.

אבל מן הסתם זה סובייקטיבי..

טעם.

את "במופלא ממני" לא ניסיתי.

של (הרב,הד"ר) מיכאל אברהם.

וזה בהוצאת ידיעות.

ספר עיון, לגבי אבולוציה.

קראתי ממנו. וגם זה לקח לי שנה וחצי.

אישית, הייתי שמחה לקבל עותק מתנה. אז ממליצה.

יש לו ספרים נוספים, אותם לא קראתי.

יום טוב.

הרי הספר נמצא גם במקומות לא מכובדים.

תהיתי בדיוק השבת.

אני קורא אותו.

האם קראת תחילה את הספר שאליו מתייחס הספר שהינך קורא?.

דוקינס. שהרי הספר של ד"ר מיכאל אברהם הוא ספר תגובה עליו. (אגב, רדוד נאמר רק על הספר הזה ספציפית שלו. כנראה זה ככה כשד"ר לפיזיקה מתיימר להבין בביולוגיה יותר טוב מדוקינס שהוא פרופ' מוביל בתחום. וכן מתיימר להיות פילוסוף גדול. וכל מגמתו היא הוכחת דוקטרינה דתית).

אגב, לרוב דבריו (הנכוחים!) לא יסכימו גם ככה מרבית הדתיים. לדוגמא:
ב-2013 פרסם מאמר בשם "גוי שההלכה לא הכירה" ובו הוא מציע תפישה חדשה בנוגע ליחס האורתודוקסיה לגויים ובנוגע להלכה בכלל. לדבריו בהלכה קיימים שני סוגי היגדים: נורמטיביים ועובדתיים. לפי התפישה שהוא מציע תוקפה של ההלכה הוא רק אודות ההיגדים הנורמטיביים, ואילו היגדים עובדתיים ניתנים לבחינה מחדש בכל עת. הוא כותב "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." הדוגמה העיקרית להיגד עובדתי הוא יחס ההלכה לגויים, שלדבריו נובע מעובדות שבתקופתנו אינן נכונות. דוגמאות נוספות שהוא מציג להיגדים עובדתיים בהלכה שלטענתו כבר אינם נכונים, הן "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו" ו"טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו".

וכן אמר: 

• "שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים בשינויים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ~ מתוך מאמרו "גוי שההלכה לא הכירה"
• "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "אנוסי התבונה"
• "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013

מה דעתכם??

דיברו על ספר מסוים, ואתה מביא דברים אחרים שלו.

נראה לי שמרבית האנשים בפורום, או לפחות אלה שמתעניינים בנושא, יודעים פחות או יותר מהן הדעות של הרב ד"ר אברהם, ולא כל דבריו של אדם רלוונטיים כשדנים בספר אחד שלו.

בכל אופן, לגבי הספר: העריכה מאוד בעייתית בעיניי ושברה אותי בשלב מסוים. חבל, כי כן ראיתי בו כמה דברי טעם.היה יכול להיות מתומצת הרבה יותר, ויותר מסודר. לצערי גם ההגהה לקתה מאוד בחסר..

וזה רלוונטי.

ספר שמיועד לקהל רחב מאוד צריך להיות קריא גם לכאלו שלא בדיוק מבינים(זה על עניין הרדידות), אני גם לא אוהב

ספרי "מדע לעם", בד"כ הם רדודים יחסית, אבל זה בעיקר בגלל קהל היעד וקשה להתייחס לכותב מתוך כך.
לא קראתי את הספר הזה ספציפית- לא עניין אותי כל-כך...
 

על אמירותיו- 

1) שינויים בהלכה. שינויים בהלכה נעשים ע"י פוסקי הדור, לצערנו, כשאין סנהדרין וסמיכה, גם עניין הפסיקה נהיה מסובך.
לכן, גדולי כל דור צריכים להיות אחראיים ולהיות מסוגלים לשבת זה עם זה ולהוציא עמדה הלכתית אחידה. כיום המצב לא

כך, לצערנו, ולכל ציבור יש את רבותיו וגדוליו. כאן הם נכנסים לתמונה. בעניין פסיקה "חדשנית" בעניין אמירות של חז"ל בעניינים מסויימים שעוסקים בעובדות, יש מקום להתייחס גם ל"השתנו הטבעים"(רמב"ם מביא את הטיעון הזה) ולדברים נוספים. זהו בדיוק תפקידם של מנהיגי הציבור- להתאים את עקרונות ורוח ההלכה למציאויות החיים. 
דוגמא מובהקת היא היתר אכילת חלב נוכרי, של הרב פינשטיין שהביא כמה וכמה סיבות ללמה יהיה מותר בהתבסס על כך

שהאיסור הוא מחשש שהנוכרי ישים חלב איסור, והוא הוכיח שבמציאות ימיו אין לחשוש לזה והתיר.
 

2) אנוסי התבונה- לא מכיר את החברה החרדית מבפנים. לא יכול להעיד או להגיד. 

3) כאן באמת יראה מהציטוט שכתבת ששיטת רבותי אינה כך בשום צורה. אני לא יודע מה כוונת דבריו, ואיך הוא מגדיר את החיוב שלו למצוות התורה כיום. אבל להגיד ש"הקב"ה לא חשב עליהם" זה קצת מוזר, כי הרי הקב"ה הוא היה הווה ויהיה ולא נסתר ממנו דבר. אפשר לצאת מנק' הנחה שהוא מרגיש מחוייב לתורה מצד העובדה שאותו גרעין שהתקבל בסיני מחייב אותו לכל ענפי כשיצמח, ואז העניין הוא יותר שאלה של ניסוח מאשר שאחה עקרונית. 

הוא פתח לי הרבה שערים,

למרות שכשחושבים על זה לא תמיד קל להחזיק ראש

כשקוראים אותו.

הוא דן סביב נושא מסויים, ואגב לומדים הרבה מושגים

תוך כדי.

מכונן

מומלץ למי שאוהב הסטוריה לא רחוקה מידי,

וספרות יפה.

והתאכזבתי.

ספר משעמם בעיני, לא ממליצה.

כמו שאת רואה- כמעט לכל ספר יהיו שימליצו ויהיו שלא יאהבו.

פרוזה?

יהדות?

עיון?

איזה ספרים ממש אהבת בעבר?

האם ההטבה הזו היא לכל הספרים? כי אז דווקא הייתי הולכת על ספרים שבדר"כ לא במבצע- ישנים יותר וכו'.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.