אבל ממש קנה אותי "מכתבים לטליה" , ספר פשוט נהדר!

"אם רץ לבך" הרב אלחנן ניר (שיח יצחק)

"אין מקום רחוק" אמרות בשם רבי נחמן מברסלב

אהבתי ממש ממש את "למצוא טוב" (קומיקס על שידוכין)

אבל אני יכול להמליץ עליו בעיקר לבנות ישראל

שמעתי המלצות על "סודו של הרבי", "שירת מרים"

(כמובן שאשמח לפרט על ספרים ספציפיים שנשמעים מעניינים)

ספר קריאה יפה ממד

בס"ד

אבל אם הכיוון זה ספרים "של דוסים" אני חושבת שיש להם לא מעט כאלו.

(אולי שווה להסתכל באתר שלהם)

יש להם הרבה ספרים של סופרים מ*המגזר*.

את הרוב לא קראתי, אבל הנה חלק שכן:

חשבתי על זה הרבה של טלי וישנה.

לבד בברלין של הנס פאלאדה.

אמת מארץ תצמח של הרב חיים סבתו (ושאר הספרים המעולים שלו).

בלבב פנימה של הרב זאב קרוב.

הכלב היהודי של אשר קרביץ.

תש"ח של יורם קניוק.

קלמן קימרלינג: חוקר פרטי, בעזרת השם של אשר קרביץ.

שירת מרים של סמדר שיר.

831 של הרב חיים נבון.

אולי אני אזכר בעוד.

הנס פאלאדה שובה

כנ"ל אשר קרביץ

יש הערות על צניעות,

ברמה הכללית הם הצליחו לעשות לי

מה שמעט מאוד פרוזאיקנים עשו

והרבה יחבבו אותו

הספר האחרון מאכזב ביחס לסופר ירא שמיים.

גם אני התאכזבתי מהספר האחרון של מיכאל שיינפלד

יש לי אותו בבית. קראתי אותו לפני 4 שנים ועדיין לא מעזה לפתוח שוב.

אבל מן הסתם זה סובייקטיבי..

טעם.

את "במופלא ממני" לא ניסיתי.

של (הרב,הד"ר) מיכאל אברהם.

וזה בהוצאת ידיעות.

ספר עיון, לגבי אבולוציה.

קראתי ממנו. וגם זה לקח לי שנה וחצי.

אישית, הייתי שמחה לקבל עותק מתנה. אז ממליצה.

יש לו ספרים נוספים, אותם לא קראתי.

יום טוב.

הרי הספר נמצא גם במקומות לא מכובדים.

תהיתי בדיוק השבת.

אני קורא אותו.

האם קראת תחילה את הספר שאליו מתייחס הספר שהינך קורא?.

דוקינס. שהרי הספר של ד"ר מיכאל אברהם הוא ספר תגובה עליו. (אגב, רדוד נאמר רק על הספר הזה ספציפית שלו. כנראה זה ככה כשד"ר לפיזיקה מתיימר להבין בביולוגיה יותר טוב מדוקינס שהוא פרופ' מוביל בתחום. וכן מתיימר להיות פילוסוף גדול. וכל מגמתו היא הוכחת דוקטרינה דתית).

אגב, לרוב דבריו (הנכוחים!) לא יסכימו גם ככה מרבית הדתיים. לדוגמא:
ב-2013 פרסם מאמר בשם "גוי שההלכה לא הכירה" ובו הוא מציע תפישה חדשה בנוגע ליחס האורתודוקסיה לגויים ובנוגע להלכה בכלל. לדבריו בהלכה קיימים שני סוגי היגדים: נורמטיביים ועובדתיים. לפי התפישה שהוא מציע תוקפה של ההלכה הוא רק אודות ההיגדים הנורמטיביים, ואילו היגדים עובדתיים ניתנים לבחינה מחדש בכל עת. הוא כותב "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." הדוגמה העיקרית להיגד עובדתי הוא יחס ההלכה לגויים, שלדבריו נובע מעובדות שבתקופתנו אינן נכונות. דוגמאות נוספות שהוא מציג להיגדים עובדתיים בהלכה שלטענתו כבר אינם נכונים, הן "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו" ו"טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו".

וכן אמר: 

• "שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים בשינויים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ~ מתוך מאמרו "גוי שההלכה לא הכירה"
• "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "אנוסי התבונה"
• "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013

מה דעתכם??

דיברו על ספר מסוים, ואתה מביא דברים אחרים שלו.

נראה לי שמרבית האנשים בפורום, או לפחות אלה שמתעניינים בנושא, יודעים פחות או יותר מהן הדעות של הרב ד"ר אברהם, ולא כל דבריו של אדם רלוונטיים כשדנים בספר אחד שלו.

בכל אופן, לגבי הספר: העריכה מאוד בעייתית בעיניי ושברה אותי בשלב מסוים. חבל, כי כן ראיתי בו כמה דברי טעם.היה יכול להיות מתומצת הרבה יותר, ויותר מסודר. לצערי גם ההגהה לקתה מאוד בחסר..

וזה רלוונטי.

ספר שמיועד לקהל רחב מאוד צריך להיות קריא גם לכאלו שלא בדיוק מבינים(זה על עניין הרדידות), אני גם לא אוהב

ספרי "מדע לעם", בד"כ הם רדודים יחסית, אבל זה בעיקר בגלל קהל היעד וקשה להתייחס לכותב מתוך כך.
לא קראתי את הספר הזה ספציפית- לא עניין אותי כל-כך...
 

על אמירותיו- 

1) שינויים בהלכה. שינויים בהלכה נעשים ע"י פוסקי הדור, לצערנו, כשאין סנהדרין וסמיכה, גם עניין הפסיקה נהיה מסובך.
לכן, גדולי כל דור צריכים להיות אחראיים ולהיות מסוגלים לשבת זה עם זה ולהוציא עמדה הלכתית אחידה. כיום המצב לא

כך, לצערנו, ולכל ציבור יש את רבותיו וגדוליו. כאן הם נכנסים לתמונה. בעניין פסיקה "חדשנית" בעניין אמירות של חז"ל בעניינים מסויימים שעוסקים בעובדות, יש מקום להתייחס גם ל"השתנו הטבעים"(רמב"ם מביא את הטיעון הזה) ולדברים נוספים. זהו בדיוק תפקידם של מנהיגי הציבור- להתאים את עקרונות ורוח ההלכה למציאויות החיים. 
דוגמא מובהקת היא היתר אכילת חלב נוכרי, של הרב פינשטיין שהביא כמה וכמה סיבות ללמה יהיה מותר בהתבסס על כך

שהאיסור הוא מחשש שהנוכרי ישים חלב איסור, והוא הוכיח שבמציאות ימיו אין לחשוש לזה והתיר.
 

2) אנוסי התבונה- לא מכיר את החברה החרדית מבפנים. לא יכול להעיד או להגיד. 

3) כאן באמת יראה מהציטוט שכתבת ששיטת רבותי אינה כך בשום צורה. אני לא יודע מה כוונת דבריו, ואיך הוא מגדיר את החיוב שלו למצוות התורה כיום. אבל להגיד ש"הקב"ה לא חשב עליהם" זה קצת מוזר, כי הרי הקב"ה הוא היה הווה ויהיה ולא נסתר ממנו דבר. אפשר לצאת מנק' הנחה שהוא מרגיש מחוייב לתורה מצד העובדה שאותו גרעין שהתקבל בסיני מחייב אותו לכל ענפי כשיצמח, ואז העניין הוא יותר שאלה של ניסוח מאשר שאחה עקרונית. 

הוא פתח לי הרבה שערים,

למרות שכשחושבים על זה לא תמיד קל להחזיק ראש

כשקוראים אותו.

הוא דן סביב נושא מסויים, ואגב לומדים הרבה מושגים

תוך כדי.

מכונן

מומלץ למי שאוהב הסטוריה לא רחוקה מידי,

וספרות יפה.

והתאכזבתי.

ספר משעמם בעיני, לא ממליצה.

כמו שאת רואה- כמעט לכל ספר יהיו שימליצו ויהיו שלא יאהבו.

פרוזה?

יהדות?

עיון?

איזה ספרים ממש אהבת בעבר?

האם ההטבה הזו היא לכל הספרים? כי אז דווקא הייתי הולכת על ספרים שבדר"כ לא במבצע- ישנים יותר וכו'.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל