אבל ממש קנה אותי "מכתבים לטליה" , ספר פשוט נהדר!

"אם רץ לבך" הרב אלחנן ניר (שיח יצחק)

"אין מקום רחוק" אמרות בשם רבי נחמן מברסלב

אהבתי ממש ממש את "למצוא טוב" (קומיקס על שידוכין)

אבל אני יכול להמליץ עליו בעיקר לבנות ישראל

שמעתי המלצות על "סודו של הרבי", "שירת מרים"

(כמובן שאשמח לפרט על ספרים ספציפיים שנשמעים מעניינים)

ספר קריאה יפה ממד

בס"ד

אבל אם הכיוון זה ספרים "של דוסים" אני חושבת שיש להם לא מעט כאלו.

(אולי שווה להסתכל באתר שלהם)

יש להם הרבה ספרים של סופרים מ*המגזר*.

את הרוב לא קראתי, אבל הנה חלק שכן:

חשבתי על זה הרבה של טלי וישנה.

לבד בברלין של הנס פאלאדה.

אמת מארץ תצמח של הרב חיים סבתו (ושאר הספרים המעולים שלו).

בלבב פנימה של הרב זאב קרוב.

הכלב היהודי של אשר קרביץ.

תש"ח של יורם קניוק.

קלמן קימרלינג: חוקר פרטי, בעזרת השם של אשר קרביץ.

שירת מרים של סמדר שיר.

831 של הרב חיים נבון.

אולי אני אזכר בעוד.

הנס פאלאדה שובה

כנ"ל אשר קרביץ

יש הערות על צניעות,

ברמה הכללית הם הצליחו לעשות לי

מה שמעט מאוד פרוזאיקנים עשו

והרבה יחבבו אותו

הספר האחרון מאכזב ביחס לסופר ירא שמיים.

גם אני התאכזבתי מהספר האחרון של מיכאל שיינפלד

יש לי אותו בבית. קראתי אותו לפני 4 שנים ועדיין לא מעזה לפתוח שוב.

אבל מן הסתם זה סובייקטיבי..

טעם.

את "במופלא ממני" לא ניסיתי.

של (הרב,הד"ר) מיכאל אברהם.

וזה בהוצאת ידיעות.

ספר עיון, לגבי אבולוציה.

קראתי ממנו. וגם זה לקח לי שנה וחצי.

אישית, הייתי שמחה לקבל עותק מתנה. אז ממליצה.

יש לו ספרים נוספים, אותם לא קראתי.

יום טוב.

הרי הספר נמצא גם במקומות לא מכובדים.

תהיתי בדיוק השבת.

אני קורא אותו.

האם קראת תחילה את הספר שאליו מתייחס הספר שהינך קורא?.

דוקינס. שהרי הספר של ד"ר מיכאל אברהם הוא ספר תגובה עליו. (אגב, רדוד נאמר רק על הספר הזה ספציפית שלו. כנראה זה ככה כשד"ר לפיזיקה מתיימר להבין בביולוגיה יותר טוב מדוקינס שהוא פרופ' מוביל בתחום. וכן מתיימר להיות פילוסוף גדול. וכל מגמתו היא הוכחת דוקטרינה דתית).

אגב, לרוב דבריו (הנכוחים!) לא יסכימו גם ככה מרבית הדתיים. לדוגמא:
ב-2013 פרסם מאמר בשם "גוי שההלכה לא הכירה" ובו הוא מציע תפישה חדשה בנוגע ליחס האורתודוקסיה לגויים ובנוגע להלכה בכלל. לדבריו בהלכה קיימים שני סוגי היגדים: נורמטיביים ועובדתיים. לפי התפישה שהוא מציע תוקפה של ההלכה הוא רק אודות ההיגדים הנורמטיביים, ואילו היגדים עובדתיים ניתנים לבחינה מחדש בכל עת. הוא כותב "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." הדוגמה העיקרית להיגד עובדתי הוא יחס ההלכה לגויים, שלדבריו נובע מעובדות שבתקופתנו אינן נכונות. דוגמאות נוספות שהוא מציג להיגדים עובדתיים בהלכה שלטענתו כבר אינם נכונים, הן "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו" ו"טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו".

וכן אמר: 

• "שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים בשינויים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ~ מתוך מאמרו "גוי שההלכה לא הכירה"
• "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "אנוסי התבונה"
• "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013

מה דעתכם??

דיברו על ספר מסוים, ואתה מביא דברים אחרים שלו.

נראה לי שמרבית האנשים בפורום, או לפחות אלה שמתעניינים בנושא, יודעים פחות או יותר מהן הדעות של הרב ד"ר אברהם, ולא כל דבריו של אדם רלוונטיים כשדנים בספר אחד שלו.

בכל אופן, לגבי הספר: העריכה מאוד בעייתית בעיניי ושברה אותי בשלב מסוים. חבל, כי כן ראיתי בו כמה דברי טעם.היה יכול להיות מתומצת הרבה יותר, ויותר מסודר. לצערי גם ההגהה לקתה מאוד בחסר..

וזה רלוונטי.

ספר שמיועד לקהל רחב מאוד צריך להיות קריא גם לכאלו שלא בדיוק מבינים(זה על עניין הרדידות), אני גם לא אוהב

ספרי "מדע לעם", בד"כ הם רדודים יחסית, אבל זה בעיקר בגלל קהל היעד וקשה להתייחס לכותב מתוך כך.
לא קראתי את הספר הזה ספציפית- לא עניין אותי כל-כך...
 

על אמירותיו- 

1) שינויים בהלכה. שינויים בהלכה נעשים ע"י פוסקי הדור, לצערנו, כשאין סנהדרין וסמיכה, גם עניין הפסיקה נהיה מסובך.
לכן, גדולי כל דור צריכים להיות אחראיים ולהיות מסוגלים לשבת זה עם זה ולהוציא עמדה הלכתית אחידה. כיום המצב לא

כך, לצערנו, ולכל ציבור יש את רבותיו וגדוליו. כאן הם נכנסים לתמונה. בעניין פסיקה "חדשנית" בעניין אמירות של חז"ל בעניינים מסויימים שעוסקים בעובדות, יש מקום להתייחס גם ל"השתנו הטבעים"(רמב"ם מביא את הטיעון הזה) ולדברים נוספים. זהו בדיוק תפקידם של מנהיגי הציבור- להתאים את עקרונות ורוח ההלכה למציאויות החיים. 
דוגמא מובהקת היא היתר אכילת חלב נוכרי, של הרב פינשטיין שהביא כמה וכמה סיבות ללמה יהיה מותר בהתבסס על כך

שהאיסור הוא מחשש שהנוכרי ישים חלב איסור, והוא הוכיח שבמציאות ימיו אין לחשוש לזה והתיר.
 

2) אנוסי התבונה- לא מכיר את החברה החרדית מבפנים. לא יכול להעיד או להגיד. 

3) כאן באמת יראה מהציטוט שכתבת ששיטת רבותי אינה כך בשום צורה. אני לא יודע מה כוונת דבריו, ואיך הוא מגדיר את החיוב שלו למצוות התורה כיום. אבל להגיד ש"הקב"ה לא חשב עליהם" זה קצת מוזר, כי הרי הקב"ה הוא היה הווה ויהיה ולא נסתר ממנו דבר. אפשר לצאת מנק' הנחה שהוא מרגיש מחוייב לתורה מצד העובדה שאותו גרעין שהתקבל בסיני מחייב אותו לכל ענפי כשיצמח, ואז העניין הוא יותר שאלה של ניסוח מאשר שאחה עקרונית. 

הוא פתח לי הרבה שערים,

למרות שכשחושבים על זה לא תמיד קל להחזיק ראש

כשקוראים אותו.

הוא דן סביב נושא מסויים, ואגב לומדים הרבה מושגים

תוך כדי.

מכונן

מומלץ למי שאוהב הסטוריה לא רחוקה מידי,

וספרות יפה.

והתאכזבתי.

ספר משעמם בעיני, לא ממליצה.

כמו שאת רואה- כמעט לכל ספר יהיו שימליצו ויהיו שלא יאהבו.

פרוזה?

יהדות?

עיון?

איזה ספרים ממש אהבת בעבר?

האם ההטבה הזו היא לכל הספרים? כי אז דווקא הייתי הולכת על ספרים שבדר"כ לא במבצע- ישנים יותר וכו'.

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  

ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  

שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.

והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..