שמאוד כיף להתלונן על המדינה, על הצבא, המשטרה, כוחות הביטחון.

והרבה פעמים זה גם מוצדק, לא מכחישה.

אבל חשבתי עכשיו כמה אני מעריכה את המאמצים הכבירים שעושים למציאת החטופים.

במוצ"ש, כשלא ממש הסתכלתי עדיין בחדשות, אני מודה שאמרתי משהו לא כ"כ יפה.

אמרתי שבטח לא ייתיחסו לזה ברצינות כי זה מתנחלים שעלו על טרמפ. אז נכון שיש כמה קצוות שאמרו את זה, אבל ברובו - העם עם החטופים ומשפחותיהם.

מדהים לראות את ההתגייסות למען המטרה הזו. אשרינו ממש.

אם שנייה תגרדו את הציניות, אני חושבת שבפשטות פשוט צריך להתפעל ולהודות על היחס הרציני מצד המדינה ועל זה שממש עושים לילות כימים בשביל זה.

ודרך אגב, גם התקשורת, ולא רק ערוץ 7, עושים עבודה טובה בסיקור החטיפה.

זה מעורר הערכה, ואני חושבת שצריך לשים לב לזה.

גאה בעמ"י ,מבולבלת באמונתי..

למרות הכל גאה בכוחות הביטחון שפועלי, בממשלה

ובעם המדהים שליי

מפחדת. כנראה..

אבל גם כ"כ גאה בעם שלנו

אהבה .אהבה חזקה לעם ישראל .

פשוט יפה לראות את כל העזרה למען הצלעת החטופים .

כל השבוע אני מתנדב למען החילים ,פשוט יפה לראות שמגעים תרומות מכל הארץ !

חרדים חילונים כולם באים נותנים ועוזרים.

כן גם עצוב .בהחלט עצוב .

אם ישראל עם נ-פ-ל-א !

לכולם אכפת מזה!! כולם מתפללים, כולם מקווים שישתחררו...

פשוט אחדות ואהבה של עם ישראל...

ועם כל זה, אני עצובה ולא מפסיקה להתפלל ולקוות שיחזרו כבר!!

פחד שח"ו, ח"ו, משהו רע יקרה... 

התרגשות וגאווה מהעם המיוחד שלנו

צער ובכי מכל המצב הנוראי הזה...מחשבות על מה שהנערים עוברים (רבש"ע תן להם כח!!)

ובתוך כל זה גם ממשיכים רגיל- פעילויות סוף שנה, מתכונות, בגרויות, ואתה מרגיש רע להנות כשהם סובלים אבל יודע שחייבים להמשיך בשגרה.

ו....די!!! טעטא! די! לא רוצים ניסיונות כאלה!! דאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאיייי!!!!!

רוצים גאולה!!! רוצים שיהיה סוף סוף טוב!!!! למה אנחנו ממשיכים להתנסות בכאלה ניסיונות?!?!?!?!? רבש"ע.....די!!!!

לא רוצה להיכנס לערוץ ולראות תמונות של הנערים, המשפחות ותמונות של חברים בוכים...אני רוצה להיכנס ולראות תמונות שלהם מחובקים בידי ההורים והחברים השמחים! שהכל כבר ייגמר ושנפגוש את כל עמ"י האהוב והמיוחד כ"כ בביהמ"ק!!!

בשורות טובות!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...