מעל לראשו
בקצה הנקיק,
הם המילים הקשות
הנתכות ממוחו אל הדף,
ורוח הערביים הנעימה
הנושאת אותם הלאה
היא התווים היפים-
המשפטים,
הנחרזים אחד לאחד
לשרשרת של כסף,
על רקע נגינת חליל וכינור
השרים לניצנים
הפורחים על צלע ההר.
והשיר כולו הוא תפילת הדרך
לשביל העולה במשעול
אל דמעה בודדת,
אל פסגה טובלת בהילה
של קרן אור ראשונה.


