בס"ד

"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו"

שהוא רע ולא זה כי רע לו, וגם אני מכירה "רע" אבל יש בו גם המון צדדים טובים, והוא מקסים, ולרוב הם ממש מסכנים..

אז למה הוא רע?

ומוסיף בו צדדים רעים. על ידי זה שהוא מאמין שהוא באמת ילד רע, כי זה מה שהמבוגר אמר. ואז הוא גם לא ינסה לתקן כי זה לא משנה. הוא ילד רע. ואין לו סיבה לעשות משהו טוב. כי הוא ילד רע, אז הוא צריך לעשות דברים רעים, זה"התפקיד" שלו.

נולדו רעים - אין סיכוי.

חונכו להיות רעים? אפשרי.

יהיו רעים? תלוי בבחירה שלהם.

דרך אגב, אין רע בלי טוב. למחשבה.

"אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין.

אדם שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות.

אדם שאינו מרפה, גם כאשר האמונה והחלום נקברים תחת אבק השגרה והיום- יום,

גם כאשר הזיעה הניגרת ממליחה את העיניים וקשה לראות את הדרך..."

חילי טרופר

"עיקר החינוך למידות טובות הוא ע"י עצם האישיות של המחנך"

הרב אבינר

"לבקר אחרים ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים - זאת יכול כל אחד לעשות.

אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה - לכך דרושים

כישרון מיוחד והשקעת מאמץ"

ר' נחמן

ואחד שקיבלתי היום-

"אם אתה רוצה למשוך אדם מתוך הבוץ, לא די בכך שתעמוד למעלה ותושיט לו את ידך.

אתה מוכרח לרדת למטה בעצמך,

אל תוך הבוץ והזוהמה,

לאחוז בו בשתי ידיך ולמשוך אותו ואותך החוצה אל האור"

רבי שלמה מקרלין

"החינוך הוא הדרך, האדם הוא המטרה" (א.ד.גורדון)

"תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד איך לחשוב ולא מה לחשוב" (ג'ון דיאוי)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....