תתעסקי בענייניך בחדרך ותני להם את הזמן בשביל עצמם.

הורים לא חייבים לתת סיבה לכל מה שהם עושים.

וחבל מאד בעיני שהם צריכים להמציא לך סיפורים כי זה סימן שאת חוקרת אותם יותר מידי....

תתייחסי לכך כרמז שכעת לא מקומך "להתערב". ותכבדי את שמירתם על פרטיותם.

ומה שאת אמורה לעשות אח"כ - זה פשוט לא להיות שם. אין לך חדר משלך? חברות ללכת באותו זמן?

אם את חושבת שאת כבר בוגרת ויודעת לאן הלכו (בהנחה שזה כך), אז תהיי גם בוגרת לתת להם קצת זמן משלהם.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ודוקא לשאול

כשאת יודעת את התשובה?

היא לא קטנה זה זלזול

זה ענין של עבודת מידות ושלא תאשים את ההורים שלה

היא עושה מעשה מבייש

לאן הם הולכים, רק שהיא מבינה את הסיבה האמיתית. 

לא מחייב שהיא זו ששואלת.

חבל להתקיף סתם כשלא יודעים מה המקרה האמיתי..

גם הסגנון שלה נשמע כזה

"כל פעם"- איך את מצליחה להבין כל פ-ע-ם ממש נשמע מעקב

ו"אח"כ הם מגיעים ואוכלים יחד"-מה את רוצה?? זה בד"כ קורה גם בלי מקוה נשמע שיש פה הרבה הסתכלות מזלזלת שלא נותנת להם מקום  אצלה

מה מביך? זה בראש שלה! של הילדה!

תני להם פרטיות.

"חושבים שאני סתומה"? מה את רוצה? את נשמעת שהתעסקת בהרבה תחומים בענין היום הזה..רק את זה שהזוג צריך לעשות זאת בצניעות לא קלטת?

זה נשמע סגנון חטטני, נדחף, מזלזל בהורים בצורה שהיא לא נותנת להם מקום.. אלא מרשה לעצמה לחטט ולא לתת לגיטימציה אצלה לפרטיות של הסמכות ההורית

ועוד נפגעת?ואם אמא שלך תקרא כל פעם בחשאי יומן שאת כותבת.. ועוד תיפגע שאת לא מספרת לה.

את תקבלי את זה?

או תתני לה הרצאה על כבוד הילדה?

שהלך לאחור כדי לא לפגום בצניעות אביו, וזכה לברכה, וממנו יצא אברהם - ולא מחם, שפגם בצניעות אביו, וקולל, וממנו יצא כנען בעל התועבות.

אני לא רציתי לדעת, בכלל לא רציתי לדעת. הייתי עושה הרבה מאמצים כדי לא לדעת.

אבל גם ההורים שלי כנראה חשבו שאני סתומה, ולא שמרו את האינטימיות שלהם באמת לעצמם, וככה גם אני הייתי צריכה להיות מודעת לה.

היו תקופות שממש סבלתי מזה. לא רוצה לא רוצה לא רוצה.

לא רוצה לראותא ת המבטים האלה. לא רוצה את הארוחת ערב המיוחדת. לא רוצה לקפל כביסה ולראות. לא רוצה שתמציאו לי למה צריך לישון היום מוקדם. לא רוצה ללכת החוצה להסתובב כמה שעות רק כדי לא לשמוע ולא לדעת.

אולי הייתי ממליץ לך לעקוב אחר מועד הטבילה למשך מספר חודשים

ולערוך תחזית ובלילה המדובר למצוא תעסוקה מחוץ לבית תפרגני להורים שלך ...

אם את מעל גיל 20, אולי זה הזמן לצאת מהבית ולשכור מקום משלך.

ואם את מתחת גיל 20, אל תחשבי על זה בכלל. תתעסקי בעיניינים שלך.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...