תתעסקי בענייניך בחדרך ותני להם את הזמן בשביל עצמם.

הורים לא חייבים לתת סיבה לכל מה שהם עושים.

וחבל מאד בעיני שהם צריכים להמציא לך סיפורים כי זה סימן שאת חוקרת אותם יותר מידי....

תתייחסי לכך כרמז שכעת לא מקומך "להתערב". ותכבדי את שמירתם על פרטיותם.

ומה שאת אמורה לעשות אח"כ - זה פשוט לא להיות שם. אין לך חדר משלך? חברות ללכת באותו זמן?

אם את חושבת שאת כבר בוגרת ויודעת לאן הלכו (בהנחה שזה כך), אז תהיי גם בוגרת לתת להם קצת זמן משלהם.

תני להם לעשות את מה שנכון שיעשו

ומה את בכלל נדחפת להם

תגידי כשאת קולטת שאמא שלך הולכת,את עדיין בכל זאת שואלת לאן? למה?

 תעבדי על המידות

ודוקא לשאול

כשאת יודעת את התשובה?

היא לא קטנה זה זלזול

זה ענין של עבודת מידות ושלא תאשים את ההורים שלה

היא עושה מעשה מבייש

לאן הם הולכים, רק שהיא מבינה את הסיבה האמיתית. 

לא מחייב שהיא זו ששואלת.

חבל להתקיף סתם כשלא יודעים מה המקרה האמיתי..

גם הסגנון שלה נשמע כזה

"כל פעם"- איך את מצליחה להבין כל פ-ע-ם ממש נשמע מעקב

ו"אח"כ הם מגיעים ואוכלים יחד"-מה את רוצה?? זה בד"כ קורה גם בלי מקוה נשמע שיש פה הרבה הסתכלות מזלזלת שלא נותנת להם מקום  אצלה

מה מביך? זה בראש שלה! של הילדה!

תני להם פרטיות.

"חושבים שאני סתומה"? מה את רוצה? את נשמעת שהתעסקת בהרבה תחומים בענין היום הזה..רק את זה שהזוג צריך לעשות זאת בצניעות לא קלטת?

זה נשמע סגנון חטטני, נדחף, מזלזל בהורים בצורה שהיא לא נותנת להם מקום.. אלא מרשה לעצמה לחטט ולא לתת לגיטימציה אצלה לפרטיות של הסמכות ההורית

ועוד נפגעת?ואם אמא שלך תקרא כל פעם בחשאי יומן שאת כותבת.. ועוד תיפגע שאת לא מספרת לה.

את תקבלי את זה?

או תתני לה הרצאה על כבוד הילדה?

שהלך לאחור כדי לא לפגום בצניעות אביו, וזכה לברכה, וממנו יצא אברהם - ולא מחם, שפגם בצניעות אביו, וקולל, וממנו יצא כנען בעל התועבות.

אני לא רציתי לדעת, בכלל לא רציתי לדעת. הייתי עושה הרבה מאמצים כדי לא לדעת.

אבל גם ההורים שלי כנראה חשבו שאני סתומה, ולא שמרו את האינטימיות שלהם באמת לעצמם, וככה גם אני הייתי צריכה להיות מודעת לה.

היו תקופות שממש סבלתי מזה. לא רוצה לא רוצה לא רוצה.

לא רוצה לראותא ת המבטים האלה. לא רוצה את הארוחת ערב המיוחדת. לא רוצה לקפל כביסה ולראות. לא רוצה שתמציאו לי למה צריך לישון היום מוקדם. לא רוצה ללכת החוצה להסתובב כמה שעות רק כדי לא לשמוע ולא לדעת.

אולי הייתי ממליץ לך לעקוב אחר מועד הטבילה למשך מספר חודשים

ולערוך תחזית ובלילה המדובר למצוא תעסוקה מחוץ לבית תפרגני להורים שלך ...

אם את מעל גיל 20, אולי זה הזמן לצאת מהבית ולשכור מקום משלך.

ואם את מתחת גיל 20, אל תחשבי על זה בכלל. תתעסקי בעיניינים שלך.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות