אז במהלך הדייט מתנהגים בצורה הכי נחמדה ונעימה שאפשר, אבל בסוף הפגישה אומרים "היה לי מאוד נחמד אבל לא נראה לי" כדי לא ליצור ציפיות מיותרות.

מן הראוי, והמכובד לתת תשובה לאחר כמה שעות פגישה.

כי:

א. הושקעו מאמצים עבור אותה פגישה ברמה של טירחה של נסיעות, כסף, התארגנות נפשית וכו'. [ האם גם כשאתה אורח, אתה עוזב כל כך מהר למרות רצונך לסיים את האירוח?]

ב. לפעמים אחרי כמה שעות, הדעת מתיישבת, ואז חושבים בכיוון אחר. (לפעמים גם לא..)

ולכן אם מתקשרים לאחר כמה שעות ישנה אמירה: נפגשתי איתך, שקלתי את הדברים, חשבתי עליהם, ונראה לי לא מתאים.

אם אומרים את שחושבים ישירות זה נשמע כזרקנות וזלזול.

אפשר לדבר בנעימות כעם כל בן אדם.

ולא לעשות הצגה של התלהבות.

זה לא פוגע - וגם לא גורם ל"אכזבה".

בין השואל לבת...

כי אצל בת קשה מאד לתפוס שיש בין "להיות נחמדה כרגיל", לבין "לשדר"..

אני חושב שאולי לבנים יותר קל פשוט "לנהל שיחה". כאילו זה איזה מכר..

שלבת בד"כ יותר קשה לא להחצין את הרגשות שלה,

או שהיא מחצינה ומשדרת את מה שהיא מרגישה, או שהיא ממש צריכה להתאמץ לשחק אותה שטוב לה.

לעומת גבר, שהוא פשוט ממשיך בשיחה כרגיל, בלי קשר למה שהוא מרגיש.

והוא הוסיף שבת לא יכולה להבין, איך גבר יכול להמשיך כרגיל כשלא טוב לו רגשית.

אבל אני ממש לא בטוח שההנחה שלו נכונה, ובוודאי בוודאי לא לכולם.

(אז אם מישהי מתכננת לתקוף - תתקפו אותו ולא אותי)

שלבת קשה יותר אולי להיות "פרווה"..

או להיראות "נחמדה", או שזה ישדר "שקוף" שלא נראה..

לא מכליל, אבל נדמה לי שזה ההבדל בין כתיבותיכם.

לא 1 ולא 2!!

3-להאמין שאולי יש פוטנציאל ולהתנהג בהתאם

(לא צריך להציג התלהבות מופרזת אבל כן שתהיה נחמדות והתעניינות)

מניסיון,אסור לשפוט לפי הרושם הראשוני

קרה לי פעם שב20 השניות הראשונות הרגשתי שזה פשוט לא

בהבזק של רגע החלטתי שאני נותנת צאנס

וזה בהחלט היה שווה את זה

בסוף לא התאים לשתינו מסיבות אחרות

אבל המסקנה נשארה:לתת הזדמנות אמיתית

להתגבר על הסטיגמה הראשונית

זה קשה,קשה אבל אפשרי

ועוד טעות נפוצה

שלפעמים במקום לנסות להכיר את האדם באמת

ישר מקטלגים ומכניסים את עצמנו

לחשיבה מרובעת של מתאים\לא מתאים

בשביל להכיר באמת,צריך לצאת מהקופסה

אל האוויר הפתוח

צריך להיות נעים ואדיב,

אבל מעבר לזה, פשוט לתת לגוף לעשות את שלו.

לא צריך לשדר משהו במהלך הפגישה, וגם לא צריך להתאמץ לשחק אותה.

בסופו של דבר, מדובר על פגישה ראשונה. אז גם אם הייתה פגישה טובה מאד, לא חייבים לפתח יותר מדי ציפיות.

צריך להיות מנומסים, ולהתייחס יפה גם אם לא נראה מתאים,

משום כבוד לזולת, ושמי שעומד מולך לא יפגע,

למרות שבתקופת הדייטים בעוונותי, הייתה פעם אחת שאמרתי לבחור במקום שלא נראה לי שזה ילך בינינו,

אבל בפגישה אחרת למרות שבשנייה הראשונה ידעתי שזה לא מתאים, המשכתי לדייט של שעתיים, של הקשבה לבחור על ענייני צבא...

בכל אופן, עדיף להיות מנומס ולהתייחס יפה, ורק אחרי שנגמר הדייט להחזיר תשובה..

שונאת את אלו שמתחבטות שעות איך לביים את עצמן במידה והבחור לא נאה להן, איזה תנועות גוף ואלו הבעות פנים לעשות, זו חוצפה וקטנוניות שלא מובנות לי. 

חושבת שלא מתאים? תתנהגי כמו בן אדם. אמר משהו שלא אהבת? תעירי לו על זה, בלי כל מיני פרשנויות רגשיות פוגעות.

*תכלס, לבנים ולבנות כאחד*

איך גורמים לו לדבר?

ואם שניהם ביישנים? מתרגשים ולא מדברים.?

אם כי בטח יש גם בחורים ביישניים. לא יצא לי לפגוש בהם

לא אומרים לא אחרי פגישה ראשונה. כמעט בשום מצב, אלא אם כן זה משהו נוראי, שמשום מה לא עלית עליו בבירורים.

הכלל הוכיח את עצמו כשנפגשתי עם בעלי, כי המשכתי לפגישה שניה אך ורק בגלל הכלל הזה, על אף שהיה נראה לי לא קשור בעליל, והסוף היה טוב...

אבל איכשהו לא יישמתי, תמיד הייתה סיבה שנראתה מוצדקת

אבל הם חתכו... לא אני. למרות שהיה לי ברור שזה יסתיים מהר אז ב"ה לא אני ההייתי צריכה לעשות את זה..

לפעמים זה פשוט שלא מתאים.

אפשר להתרשם הרבה ממפגש אחד ואפשר לדעת אם זה לא זה..

כשיש התלבטות, אפילו קטנה, אז שווה להיפגש שוב.

להסביר לך את הכלל הזה, בהבנה שלולא הוא  - לא בטוח שהם היו קיימים (או יהיו, אם אורית ובעלה זוג צעיר)

העובדה היא שאת שומעת על מקרים שבהם לכאורה לאנשים "ברור" כבר על המפגש הראשון שזה לא זה, ומבחינתם הם באמת חותכים כבר בתוך המפגש - אבל מסיבה כלשהיא זה מתקדם לפגישה שנייה (אולי השדכן לחץ, אולי משפחה, או שלאותו אדם יש את הכלל של אורית...) - וזה נגמר בחתונה.

זה ממש לא המקרה הראשון ולא השני שאני שומע בסגנון, וזה אומר דרשני.

ואדרבא - "התלבטות אפילן קטנה" - מישהו שיש לו את הכלל הזה, יוצר את ההתלבטות בעצם הכלל, ואז תמיד ינסה להממשיך לפחות לדייט שני.

לעניות דעתי - כמעו כל דבר שאתה יכול לפסול עליו אחרי דייט אחד בלבד - היית אמור לגלות דבר כזה כבר בשלב הבירורים המקדימים (אולי לא בקשר-שניים הראשונים שלך כשאתה עעדיין לא "מנוסה", אבל כשאתה מתייצב כבר אתה יודע מה קריטי לברר) - ולכן לפי דעתי זאת, לפסול בדייט ראשון=חוסר בבירורים נכונים לפני הקשר. כי מה שלא ניתן לגלות בבירורים לפני, לעניות דעתי - הוא לא דבר כ"כ נחרץ שבשבילו כבר אחרי דייט ראשוני ביותר, אפשר לפסול.

אבל יש משהו שאני יכולה לראות רק בפגישה פנים אל פנים.

מבחינתי אני מבררת על הדברים שחשובים לי ואם משהו לא נשמע לי מתאים, אז לא נפגשת.

אבל הרבה פעמים (לצערי) באמת שהכל נשמע בסה"כ סבבה. אין לי שום סיבה שלא להיפגש עם הבחור על סמך הבירור.

אבל... בפגישה כל המילים האלה ששמעתי עליו-הופכים להיות אדם ממש.

אני כבר לא נפגשת עם תיאורים מילוליים, אלא עם אדם- עם המראה שלו, עם האינטראקציה בנינו...

אם אני חותכת אחרי דייט ראשון זה לא כי גיליתי משהו שלא סיפרו לי עליו, או איזה נתון שהבריח אותי.

זה כי פשוט הרגשתי (כן הרגשתי!) שאין לי קשר לבחור שמולי. שאנחנו לא שייכים אחד לשני. נקודה.

וזה פשוט לא דברים שיכולים להעביר לי בתיאור בטלפון! (כי הוא באמת שמח ורגיש ותורני ואחראי וכו' וכו'..)

(אגב, זה לא עובד הפוך. לפעמים פשוט סבבה או פושר ואני יחליט להמשיך.

אני לא מחפשת על דייט ראשון תחושה שזה זה.)

את הדברים הרציניים מבררים עוד קודם. ולכן לא אמור להיות משהו מטורף שלא ידענו עליו.

בפגישה ראשונה לדעתי כל אחד מגיע עם יותר מתח, הרבה רצון שיהיה טוב, ועצם הרצון הזה, החיובי מאד, עלול להשפיע על ההתרשמות שלנו אחד מהשני בפגישה, וגרום שההתרשמות לא תהיה מדויקת.

גם בלי קשר לזה, תנסו לחשוב כמה פעמים יצא לכם לראות מורה או מרצה בשיעור הראשון, ולצאת בתחושת "אוי לא...." שאח"כ מתבדית בהמשך ההכירות, ואפילו נהיה מאד טוב, או להיפך. זה מושפע מהמון דברים, כולל כל מיני זכרונות שיש לנו שמשפיעים על התפיסה הראשונית שלנו, בלי שנשים לב לזה...

אני חושבת שהכלל הזה נכון מאד, ויכול לעשות רק טוב. ההפסד - ללכת לעוד דייט לא מוצלח. הרווח יכול להיות חתונה...

למרות שהכלל נכון. ואין לך את הכוחות לקיים אותו, וה', אם הוא לא נתן לך כוחות לזה, כנראה שיפתח לך ממקום אחר. (בעז"ה בקרוב!) ה' לא מצפה ממנו משהו שלא בכוחות שלנו, 

אבל זה לא סותר שככלל, בכללי, זה נכון וחשוב.

זאת דעתי האישית לגמרי, אשמח אם היא תועיל, מכבדת כל דעה אחרת...

שאם הקב"ה גרם לי שאני לא ארצה לפגוש אותו יותר - אז כנראה שזה לא הזיווג.

אז אם אני אחד שיש לו תמיד סבלנות לתת צ'אנס - אז יכול להיות שהזיווג יגיע כמו שהגיע לך.

אבל אם אני אחד שאין לו הרבה סבלנות כשאין לי רצון להיפגש - אז הזיווג יגיע ממקום אחר.

(תלוי גם  לאיזה שיחות מגיעים במהלך הדייט, לפעמים נשארים ברמה הרדודה של תחביבים ו"מה עשיתי השבוע" אבל לפעמים מגיעים כבר במהלך הדייט הראשון לשיחות עמוקות יותר ואפשר לדעת אם זה הכיוון הכללי או שאין מצב...)

לדעתי, אחרי כל הפסיכולוגיה ולכל "הרשימות מכולת" ולכל הדמיונות...

יש את העניין הפשוט של "האם אני מעוניין להכיר את האדם מולי כמו שצריך בפגישה הראשונה?"

כי זה פשוט שבמידה וב-5 ד' הראשונות החלטת שזו לא המיועדת, נגמרה הפגישה,

הפסקת לבדוק באמת, הפסקת להתייחס ברצינות ואתה בהחלט פוגע בצד השני, כי תרצה או לא היא מרגישה את זה. ...(" כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים - כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם )

לי יש כלל בדייטים: שאתה בדייט, תהיה שם לגמרי, אל תשפוט ואל תחליט, תקשיב  למכלול הדברים... בסיום הדייט רק אז לגבש דעה... ולא לקבל אמירות מהצד השני ולהסיק שאני מבין למה היא התכוונה, לשאול.

חוצמזה,בחיים כמעט לא קורה ש2 יהיו ביישנים באותה מידה

ברגע שמישהו רואה שגם השני נבוך\מתבייש-

זה כבר מוריד לו את מפלס הביישנות ב-50% לפחות

מאד נהנתי! וגם שידרה הרבה התפעלות ומחמאות.

ובסוף אמרה לא. הייתי יותר מופתע מאשר מאוכזב

אבל ברור לי שככה לא מתנהגים.

לשדר בכוונה שכן ובסוף להגיד לא.

מצד שני לא צריך לשדר לא.

אפשר להתנהג רגיל והשני יבין מה שיבין

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי