והוא אמר לי שאם באמת אני לא מסוגלת לסלוח לבן אדם אז להגיד בסוף חוץ מ...

אז אני פשוט לא אומרת את החלק הזה.

אני ממש לא סולחת לכל מי שהכעיס והקניט אותי..

וזה לא הלכה,את יכולה לשנות את הנוסח איך שיתיאם לך.

ע"פ ההלכה מוטלת עלייך מצווה לפנות לאלו שאת מקפידה עליהם ולומר להם זאת.

(מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". וגם "לא תשנא את אחיך בלבבך", יש איסור לשמור שנאה בלב ולא לגלות אותה.)

מי שלא ביקש סליחה אין שום חובה לסלוח לו.

אחרי עמונה הייתיאומר שאני סולח על מה שעשו לי אבל לא על מה שעשו לעם ישראל וארץ ישראל,כיום לא הייתי אומר את זה.

אם יבוא היסמניק שהרביץ לי בעמונה ובאמת יעשה תשובה (תיקון העבר,חרטה,קבלה לעתיד וכ"ו) אני יסלח לו בלב שלם,כל עוד הוא לא יעשה את זה אני לא מרגיש שום צורך ואשמח מאד שה' ינקה ממנו על כל מה שהוא עשה.

אומרים את זה כדי לעורר רחמי שמיים לסלוח לנו על מה שחטאנו כמו שאנו סולחים לחברנו/חברתנו

אבל אני לא יכולה לומר 'הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס אותי או שחטא כנגדי' בזמן שאני ממש לא סולחת לאנשים מסויימים.

עדיף לא לומר וזהו.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....