אז יצאנו, היא ואני.
ואיפשהו שם, בין מסלול למסלול, שכחתי את הפחד.
ואיפשהו שם, בין מסלול למסלול, היינו פשוט עוד תיכון שיוצא לטיול שנתי.
עליז, שמח.
ואף אחד לא שיער ולא ידע.
איך זה ייגמר.
עד שהיה מאוחר מדי
----
המלווה נשק שלנו והמנהל שינו תוכניות באופן ספונטני וקצת מעצבן. נעשה את המסלול הזה במקום זה, נישן שם ןלא פה.
בהתחלה התעצבנו.
אחר כך התרתחנו.
וכשהיינו קרובים לנקודת שבירה על כל הטרטורים האלה-
הבנו שהם כורח המציאות.
ואז הגיע הלילה.
התכנון היה שנישן בקרחת יער באזור מעלות, עיר עולים קטנה ליד צפת, אבל כמובן ששום דבר לא הלך לפי מה שתכננו.
אז הסיעו אותנו לבית ספר יסודי בתוך העיירה עצמה.
הבנות עלו לקומה השלישית לשים את התיקים, אנחנו הבנים התמקמנו בקומה השנייה.
ואז החגיגה התחילה.
---
לפנות ערב.
הם ניסו לעצור טרמפים לכיוון דרום הארץ, שם יוכלו לבצע פיגוע בהיקף נפגעים נרחב.
אף רכב לא עבר בכביש הנטוש כמה קילומטרים מהכניסה למעלות והם כבר חישבו להתייאש, עד שלפתע עברה משאית קטנה שהחזירה פועלות הביתה.
אחד מהם הושיט יד וסימן לנהג לעצור.
הנהג, שלא היע לו מקום ברכב, הניע בראשו לאות השתתפות והמשיך לנסוע.
בהתחלה הוא לא קלט, כשמטח כדורים ראשון פילח את הרכב.
אבל אז נשמעה צרחת "נפגעתי!" מקפיאת דם ובכי חסר שליטה של הפועלות מאחוריו.
הוא לא הצליח לשמור את עיניו על הכביש והביט אחורה. הרצפה החלה להתמלא דם.
ואז הגיע המטח השלישי.
והוא הרגיש כאב מפלח בגופו.
ואז כלום.
ורק הרכב המשיך להתדרדר כגוף חי.
כזה שלא ניתן להשמיד.
-המשך מתישהו-
ואיפשהו שם, בין מסלול למסלול, שכחתי את הפחד.
ואיפשהו שם, בין מסלול למסלול, היינו פשוט עוד תיכון שיוצא לטיול שנתי.
עליז, שמח.
ואף אחד לא שיער ולא ידע.
איך זה ייגמר.
עד שהיה מאוחר מדי
----
המלווה נשק שלנו והמנהל שינו תוכניות באופן ספונטני וקצת מעצבן. נעשה את המסלול הזה במקום זה, נישן שם ןלא פה.
בהתחלה התעצבנו.
אחר כך התרתחנו.
וכשהיינו קרובים לנקודת שבירה על כל הטרטורים האלה-
הבנו שהם כורח המציאות.
ואז הגיע הלילה.
התכנון היה שנישן בקרחת יער באזור מעלות, עיר עולים קטנה ליד צפת, אבל כמובן ששום דבר לא הלך לפי מה שתכננו.
אז הסיעו אותנו לבית ספר יסודי בתוך העיירה עצמה.
הבנות עלו לקומה השלישית לשים את התיקים, אנחנו הבנים התמקמנו בקומה השנייה.
ואז החגיגה התחילה.
---
לפנות ערב.
הם ניסו לעצור טרמפים לכיוון דרום הארץ, שם יוכלו לבצע פיגוע בהיקף נפגעים נרחב.
אף רכב לא עבר בכביש הנטוש כמה קילומטרים מהכניסה למעלות והם כבר חישבו להתייאש, עד שלפתע עברה משאית קטנה שהחזירה פועלות הביתה.
אחד מהם הושיט יד וסימן לנהג לעצור.
הנהג, שלא היע לו מקום ברכב, הניע בראשו לאות השתתפות והמשיך לנסוע.
בהתחלה הוא לא קלט, כשמטח כדורים ראשון פילח את הרכב.
אבל אז נשמעה צרחת "נפגעתי!" מקפיאת דם ובכי חסר שליטה של הפועלות מאחוריו.
הוא לא הצליח לשמור את עיניו על הכביש והביט אחורה. הרצפה החלה להתמלא דם.
ואז הגיע המטח השלישי.
והוא הרגיש כאב מפלח בגופו.
ואז כלום.
ורק הרכב המשיך להתדרדר כגוף חי.
כזה שלא ניתן להשמיד.
-המשך מתישהו-
