אני מאמינה שאני יכולה להסתדר גם בלי זה.

אני יודעת שאני יכולה.

ואני חושבת שעם כל הכאב שכרוך בזה, אנשים צריכים ללמד את עצמם להתנתק מהתלות הזאת באהבה, ובפידבקים חיוביים מהסביבה. זה קשה אבל כדאי.

וגם אם אני משכנעת את עצמי שלא- זה לא עובד.

כשהיא באה ממקום כן ואמיתי.

וכשיודעים גם לתת מרחב.

העולם הזה מושתת על אהבה.

בעיקרון מי לא אוהב שאוהבים אותו אבל יש אהבה חונקת..

חשוב לי. חשוב לי שיאהבו אותי, כי זה מפיג תחושות של בדידות. חשוב לי שיאהבו אותי כי ככה יותר קל לי להחזיר אהבה לעולם. חשוב לי שיאהבו אותי כי זה נותן לי הרגשה שאני כן בן- אדם משמעותי ושאני חשובה למישהו חוץ מלעצמי. (וגם זה בספק)

חשוב לי? כן.. אבל אם אני יודעת על מישו\מישי שלא אוהבים אותי-לא כזה מזיז לי, יש לי ב"ה טונה חברות, משפחה שמעריפה אהבה. ב"ה מאושרת בסביבתי.. אבל חשוב לי הסביבה הזןו אם הם לא היו אוהבים אותי זה היה עצווב או מאכזב-ברור

ולא רק לבנות גם לבנים חשוב שיאוהבו אותם....

אבל זה מאד תלוי מי.

אני לא צריכה שכל העולם יאהב אותי ....אלא רק אנשים שקרובים אלי...

האהבה של ההורים שלי אלי והידיעה שה' אוהב אותי זה מה שמחזיק אותי בחיים! 

אך מצד שני- אני ממש לא רוצה להכריח מישו לאהוב אותי.

באיזה דרך שתרצה לקחת את זה

הייתה תקופה שניסיתי שזה לא יהיה, שאפילו האמנתי לעצמי שזה לא- אבל בסופו של יום, הצמא לאהבה הוא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר.

שוב, אהבה על כל נטיותיה וגווניה השונים.

אולי זה צורך אנושי נפוץ, אבל לא בסיסי\חיוני

מכל סוג שהוא.

אנחנו עדים למקרים בהם ל"ע אנשים פוגעים בעצמם כתוצאה מחוסר אהבה.

שמאמר התורה "לא טוב היות האדם לבדו" הוא מאמר מדויק. הנפש האנושית מושתתת כולה על התניות והשפעות חברתיות, כל האישיות שלנו ומה שאנחנו מבוססת ברמה זו או אחרת על הצורך בחברה- ומתוך כך באהבה.

אדם שחי ללא נפש אוהבת יוצא מגדר אדם.

לפי ראייתי, הצורך באהבה הוא אחד הצרכים הבסיסיים של האדם ואחד המניעים הגדולים שלו לכל דבר שהוא עושה.

כי אהבה זה סוג של ציון של איך אני מתנהג.

כי בנאדם שמתנהג זוועה בד"כ לא אוהבים אותו...

כל אדם צריך ורוצה את זה.

זה ממש עצוב שלא אוהבים אותך..

מזתומרת?? למה שלא יהיה לי חשוב?!?!?! לא צריך שכלל העולם יאהב אותי... אבל לפחותת האנשים שחשובים ויקרים לי..

זה בעיקרון חשוב לכל אדם שיאהבו אותו.. האדם הוא יצור חברתי, כל אדם זקוק לחברה, לקרבה ולחיבה..|מרגישה פסיכולוגית |

אבל לדעתי לא צריך לעשות 'פוזות' כדי שיאהבו אותך...

בברכת המזון אנו מתפללים על כך: "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם".

כנראה זו גם הסיבה שהקב"ה ציווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך".

גם אם הוא  לא מודה בזה. כל אחד רוצה שיאהבו אותו/אותה

לכל אחד חשוב שיואהבו אותו!!

לכולם חשוב שיאהבו אותו ויעריכו אותו... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....