היא עוד די קטנה, וזה לא כל-כך נורא שתלך במכנסיים, אפילו כאלה שנראות של בנים.

השאלה מה עושים אם זה יימשך גם בגיל מבוגר יותר.

אולי אם היא אכן תעבור לגן שיש בו יותר בנות זה יעזור?

אולי להכניס אותה אל חברת בנות שאוהבות "להתגנדר" והיא תימשך אחריהן?

בהצלחה, בכל אופן!

כתבת "בגן שלה כולם בנים"

אז למה שתרצה להיות יוצאת דופן??

אין לך אפשרות לשלוח אותה לגן שיש בו גם בנות?

ולנסות לקנות בגדים עם כיסים

יש גם חצאיות עם כיסים ומכנסיים של בנות עם כיסים

אולי צריך לחפש בגדים יותר נוחים גם אם פחות יפים שהיא תוכל לטפס ולשחק בהם כמו במכנסיים

בגיל גדול יותר.. אפילו הלכה עם ציצית לכיתה (א').. אמא שלי התעלמה וזה עבר אחרי כמה ימים..

אם מבחינתך לא תעשי מזה ענין- אז הענין יחלוף מעצמו תוך זמן מסוים, מן הסתם.

בת יחידה בין 3 בנים.

אמא שלה מאד מטופחת, בגדים, תכשיטים , לק

אבל הילדה רק רצתה להראות כמו בן.

אמא שלה מאד התבאסה...עד שיש לה סוף סוף בת היא נורא רצתה להלביש אותה ולסרק אותה.

אבל...היא הבינה שאין טעם  להלחם. אז היא הפסיקה לריב איתה ונתנה לה ללבוש מה שהיא רוצה.

היום הילדה בת חמש וחצי ומדי פעם אני רואה אותה בשמלה,..אז אני מניחה שדברים מתחילים להסתדר לאט לאט

רוצה כיפה... אז בעלי הוריש לה את אחת הכיפות שלו, והיא משתעשעת איתה הרבה אחה"צ, מסדרת לעצמה פיאות. לא אכפת לנו בכלל.

לדעתי תשחררי.

ילדה בגילה יכולה בהחלט ללבוש מכנסיים, אין סיבה להתעקש איתה.

וזה יעבור.

הבת שלי כבר מתרגשת מאוד לקראת המעבר לגן בנות שנה הבאה, מה שבתחילת השנה היה נשמע לה לא טוב- מה? גן בלי בנים? אבל חברים שלי חמודים ואני רוצה אותם!

זה יעבור...

של אחותו כל הזמן?

והוא כזה בן באופי שלו שאם זה לא היה מצחיק לראות אותו כל היום עם נעלי בוב לק שחורות , היתי מתפחלצת.

אבל זה יעבור לו...אני בטוחה.

הוא אפילו הפסיק מעצמו ללכת עם קשת .

הוא פשוט אוהב להראות כמו אחותו....

מה אכפת לך? מה יגידו?

תורידי מלחמות זה יחלוף

באמת לא כ"כ נעים לטייל בחוץ עם בת הלבושה כמו בן.. 

אבל נראה לענ"ד, כי לטובת הילדה עדיף להתעלם כליל,

והעניין יחלוף מעצמו. 

בעוד שבוע-שבועיים, אחרי שירד המתח,

תוכלי לשוחח איתה בפתיחות ובנינוחות, 

איך היא מרגישה וכו'. 

כאשר תראי שהיא בשלה, ללא לחץ,

אפשר להסביר לה, באופן המתאים לרמה שלה, 

שה' ברא אותה נקבה, 

וכי דרכן להתלבש באופן מסוים.

הבהירי לה, שאינך מכריחה אותה להתלבש כמו בת,

כי אם מלמדת אותה מה מתאים לה.

את משאירה את הבחירה אצלה. 

שהרצון לחזור ללבוש של בנות יבוא ממנה, 

ללא לחץ כלל. 

הצלחה רבה, בע"ה

תודה רבה רבה לכל העונים,

חשוב לי לציין שאנחנו לא מתעקשים איתה על המראה החיצוני (אני לא רבה איתה על קוקו או ללכת עם נעלי בית לגן- כי זה באמת נראה לי שולי לחינוך שלה) או שאכפת לי שהיא לובשת בגדים של בנים,

אלא שעיקר הקושי הוא במצב שאין לי אפשרות אחרת (כל המכנסים בכביסה/אנחנו בשבת מחוץ לבית ונגמרו המכנסיים וכו')

אני מרגישה שאנחנו נכנסים איתה למשחקי כוח שבהם היא נכנסת לפינה שהיא לא מוכנה לצאת ממנה ואני יוצאת פשוט מותשת (נפשית וטכנית כי היא הופכת את הארון בגדים בחיפוש אחרי מכנסים שהיא רוצה), התחושה שאני מרגישה היא שאני מאבדת את השליטה ונגררת אחריה למקומות שאני יוצאת מתוסכלת מהם

היא במשפחתון מקסים שבו יש 2 קבוצות גיל, הקבוצה שלה : היא ועוד 2 בנים, וקבוצה של שלושה יותר קטנים שבה יש עוד בת

אבל אין בניהן יותר מדי אינטרקציה, בעקבות הסיפור הזה הגננת שלה מנסה ליזום בינהם יותר קשר- היא מבקשת מהבת שלי לשמור עליה שהם הולכים לגן שעשועים והיא מושיבה אותם ביחד בשעת האוכל, כרגע זה לא עוזר.

בשנה הבאה היא תהיה בגן 3- מעורב (אין אצלנו גן נפרד רק לבנות אלא רק לבנים, הבנות בגן מעורב) והיא תהיה ב"ה עם עוד הרבה בנות, ואני מניחה שאז היא כבר תבקש לבד להתלבש כמו בנות...

ההתמודדות היא רק בכאן ועכשיו- דרך אגב הבוקר היא רצתה גם חולצה של בנים-עם צווארון וכפתורים

לגבי ילדים- אין לי מושג... 

באופן כללי אני יודעת על מאבקי כוח-

שהדרך לפתור אותם זה בהקשבה והכלה

"אני מבינה אותך שאת רוצה ללבוש רק מכנסיים, אני רואה שזה מצער אותך, 

אבל אין לנו ברירה הבוקר- כל המכנסיים בכביסה. 

את יכולה לבחור ללבוש מכנסיים רטובות מהחבל, או ללבוש חצאית יבשה ונקיה מהארון- תוכלי לבחור איזה חצאית או שמלה שבא לך" 

ילד בגיל הזה בהחלט יכול להעדיף מכנסיים רטובים או יפרש את זה כאפשרות לקבל מה שהוא רוצה ויתחיל לבכות ולדרוש

מבוגר או שיבין שזאת בעצם טקטיקה כדי לפתור סכסוך או שיפרש את זה כחולשה ויבקש התחשבות מוגזמת להבא  

אם הורה לא יחוש שהוא במקום של חולשה, או שהוא משתמש בטקטיקות ומניפולציות - גם הילד לא יפרש את הנאמר לו כחולשה או כמניפולציה.

לפי התשובה שלך- 'לד בגיל הזה יכול להעדיף מכנסיים רטובים' משתמע שההצעה שילבש מכנסיים רטובים בכלל לא היתה אמיתית, ואז זה באמת לא הוגן- לא נותנים לילד לבחור בין שתי אפשרויות, כשרק אחת מהן מקובלת עלינו..

הרעיון שמאמע צדיקה הציעה, ולדעתי זה באמת כיוון נכון, זה לתת לילד הרגשה שאנחנו באמת מבינים אותו, אבל המציאות לא מאפשרת את מה שהוא רוצה, אז הוא צריך למצוא פתרון- על פי מה שהמציאות מאפשרת.

אז אם הורה לא מוכן שהילד ילבש בגד רטוב מהחבל- שלא יציע את זה כאופציה, אלא ינסח את זה באופן של 'כמה חבל, את ממש רוצה את המכנסיים אבל כולן כבר בכביסה ואי אפשר ללבוש אותן. מה את מציעה לעשות? את רוצה לבחור מהארון מה כן ללבוש?'

[אין לי ניסיון כהורה בגילאים כאלו, אבל על אחים שלי ראיתי שיחס כזה בהחלט עזר]

להסביר לה שלפעמים המכנסיים בכביסה ואז היא תלבש חצאית.
ככה אני עושה עם הבת שלי (3) שלא רוצה ללבוש חלק מהבגדים שיש לה...
להודיע לה: "היום את לובשת מכנסיים אבל מחר את תלבשי את החצאית כי המכנסיים יהיו בכביסה."
ככה היא רואה שאת מתחשבת בדעתה אבל לפעמים היא חייבת להתפשר.

הבת שלי עוד מעט בת שלוש,

95% מבגדי היומיום שלה הם חולצות ומכנסיים. 

היא משחקת בארגז חול, מטפסת ורצה,

ונוח לה ככה.

אני בדעה לתת לה ללבוש מכנסיים עד שתגיע לכיתה א'.

היא אוהבת שמלות וחצאיות, ושמחה ללבוש אותם בשבת

וגם לפעמים לגן, אבל לא כמשהו קבוע.

לדעתי גיל שלוש זה גיל שנוח הרבה יותר לילדות עם מכנסיים.

יצא לי לראות תינוקות בנות שנתיים וחצי במקומות חרדיים עם חצאיות ביומיום,

(לפעמים זה בא קומפלט עם גרביונים עבים באוגוסט) ולא הבנתי מה הקטע,

זה לא נוח להן. 

אולי כדאי לקנות 3-4 מכנסי טריקו או טייצים זולים נוספים,

ולשמור לעת מצוקה כשהכל בכביסה. אם קשה אז יש מקומות יד שנייה שמוכרים בפחות מ5 ש"ח,

או בחינם מ"אגורה" www.agora.co.il.

אין מה להיכנס למאבקי כח ולהכריח ללבוש חצאיות או שמלות.

שתלבש בגדי בנים ושיגידו מה שהם רוצים.

שנה הבאה היא תהיה בחברת בנות וזה בטח יעבור לה.

אחותי הייתה טום בויי בתור ילדה קטנה וסירבה ללבוש שמלות וחצאיות,

שיחקה כל היום עם הבנים בגן ובכיתה והייתה בלגניסטית רצינית,

היום היא מתלבשת הכי נשי שיש.

היא הלכה לבית ספר עם מכנסיים מתחת לחצאית הרבה הרבה לפני שזה היה מקובל.

(לפני 20 שנה) 

זה עובר מהר.. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...