ב"ה

המשפט הזה בא להגיד בדיוק הפוך.

למרות כל הקשיים, ולמרות כל המכשולים, אנחנו לא נעצור לרע ולא ננוח ולא נשקוט

זה מבוסס על פסקה של הרב קוק

 (אורות עמ' נ"ד):

הכהונה, האמצעות בין האדם לאלהים על ידי הבחירים היותר עליונים שבאדם, איננה אמצעות כי אם תכיפה הגונה. כשהאדם הפרטי מתקרב לאלהים איננו מתקרב על ידי כחותיו הפחותים, על ידי נטיותיו השפלות, כי אם על ידי העליונות שבקרבו, והצד העליון שבו ממשיך את הכל לצד החיים הבהירים האלהיים. כן גם האורגן הלאומי, וגם האנושי, איננו ראוי ואיננו יכול להתקרב אל האלהים בקטנו, בכחותיו הדלים, בהרגשותיו המהוממות ומטורפות בין גלי חיי החושים הטורפים אותו. לכן מאציל האדם חלק עליון מקרבו, מקרב קבוציו, לשם התקרבותו כולו לאלהים. הכהן החסיד העליוני, המלא חסד ודעה עליונה, הוא יודע את האלהים באמת, ועל סמך דעתו והרגשתו העליונה נסמך הוא העם כולו, בעתים שזרם החיים השלם מאחד את העם עם העליונים שבבניו... הנטיה ליסוד הכהונה היא נטיה קבועה באדם, נובעת היא ממעמקי הרגשתו הפנימית. רק על ידי פתוח ארוך תגלה לפנינו בכל אורה, ואנחנו, כדרכנו שלא להתירא מדרך ארוכה, הננו הולכים וסוללים לאטנו את הדרך הזה אשר החלונו מימות עולם שלנו לסלול אותו...

בפועל,

מי שאמר את המשפט הזה לראשונה היה הרב ויצמן (ראש ישיבת מעלות)

הדרך היתה מספיק ארוכה. תודה.

אפשר ציטוטים אחרים בבקשה?

ומאז שמשה רבינו כתב את התורה עברו כמה--- שנים?

ומאז שרב אשי חתם את הגמרא עברו כמה---- שנים? 

הדרך הייתה מאוד ארוכה. 

ועדיין יש דרך לאן להתקדם... 

אי אפשר לזון את נשמותינו ממשפטים רדודים וחצאי אמיתות שנוסחו על ידי מפרסמים או פוליטיקאים

לבקש את ההקשר, פיסקה שלמה- דיבור של תורה- 

"כל האומר דבר בשם אומרו- מביא גאולה לעולם" 

(בשבילך- אני אומר- כל האומר דבר בלשון רבו- מביא גאולה לעולם...) 

מאז שהרב קוק כתב את זה הגויים רצחו שבעה מליון יהודים

ועוד היד נטויה.

קדימה.

עוד מישהו רוצה לצטט איזה דבר חכמה בשם אומרו?

למה לא?

עוד 7 מליון.

אנחנו לא מפחדים.

לא רוצים גאולה עכשיו.

יש לנו זמן, רבש"ע.

אל תמהר.

אנחנו לא מפחדים.

נמשיך לרקוד ולהתחבק ולהודות לאבו מאזן בכיכר רבין

על שהוא חוטף אותנו.

עם.

הנצח.

לא.

מפחד.

מדרך.

מאוד.

מאוד.

ארוכה.

ב"ה

מה אתה רוצה שיהיה?

שיהרגו את כל המחבלים?

אז?

ואז יקומו מחבלים אחרים.

צריך לטפל בבעיה מהשורש,

זהות יהודית, תודעה יהודית, בשני המישורים

כי כל עוד יש יהודי שלא יודע מה זה שמע ישראל לא יעזור כלום, וכל ההפגנות וכל המגדריות שלנו לא תעזור.

שיהודי לא יודע מה זה תפילה לבורא עולם??

שיהודי לא יודע מה זה מודה אני??

צר לי, אבל רק בחזית אחת זה לא יעבוד

מה נעשה אם תהיה גאולה פתאום?

נעדיף לטוס לירח ולהמשיך לדרוש שם על איילת השחר קמעה קמעה

ועל תולעת יעקב ומשל הפרפר וכאלה דברים...

ויותר גרוע!!

אם נצטרך לקדם את התהליך בעצמנו

באמצעים שהם לא שירה וריקודים בכיכר רבין

או פנים אל פנים באשדוד

או עצרת המונית לציון 30 שנה להקמת יישוב שעוד מעט ייחרב...

אם נצטרך ממש לעמוד על שלנו ולהגיד את מה שאפילו בערוץ 7 אסור להגיד..

וגם לעשות את זה אח"כ,

אז אולי עדיף שהדרך תהיה ארוכה, לא?

עם ישראל מתישהו נתקע במצב צבירה גולם.

ב"ה

על סמך מה את אומרת שאנחנו בגלות???

על זה שרוצחים יהודים ב'מדינה היהודית' ואין פוצה פה ומצפצף. בעצם פה פוצה ומצפצף אבל שום דבר לא מעבר. זה מה שהיה בגלות. בדור הגאולה יש כבוד לעמ"י וכשבאים לפגוע בעמ"י אנחנו יודעים מה צריך לעשות, כולם אומרים את זה.

מעולם לא הובטח שחבלי משיח יהיו קלים. הובטח שהם יהיו קשים.

אז בין אם המדינה קדושה ובין אם לא - היא תחילתה של גאולה.

ומעבר לכך, הגמרא בסנהדרין:

אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא'".

ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר".

את יודעת כמה שנים ארץ ישראל לא הניבה כזאת כמות של פירות?

ודווקא משנה לשנה מדווחים על מחסור בפירות (לעומת השנים שקדמו)

לכמות הפירות לפני 100 שנה?

או שאולי נעשה השוואה בין כמות בתי המדרש ולומדי התורה בארץ ישראל, לכמות לומדי התורה בכל העולם לפני 100 שנה?

תעצמו את העיניים חזק, זה לא יעזור...

או כמו שאומר המדרש:

ענוים, הגיע זמן גאולתכם.

ואם אין אתם מאמינים -

ראו באורי שזורח.

ולמי שמחפש דוג' ברורה יותר, הביטו בפחד שלופת את היהודים המאמינים מהנהגה, עזבו גאולה! הנהגה אמונית לעם ישראל? יש איזה דתי שבכלל חשב על זה פעם בלי לרעוד מפחד?! יש איזה דתי שפעם חשב על סוגיות של הנהגה (נגיד פוליטית, טוב?) בלי להצטמרר רק מעצם המחשבה? יש איזה דתי שניסה להקים אלטרנטיבה?! עזבו גאולה, גם מההנהגה רועדים מפחד!

רוצים רק "דרך ארוכה", ורק "לאט לאט", אם זה יהיה מהר, וקצר זה יהיה אסון- נו נו... זה פשוט עכשיו תופס תאוצה, זה תמיד היה

א  מַשְׂכִּיל לְדָוִד;
בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה    תְפִלָּה.
ב  קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶזְעָק;    קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶתְחַנָּן.
ג  אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי;    צָרָתִי, לְפָנָיו אַגִּיד.
ד  בְּהִתְעַטֵּף עָלַי, רוּחִי--    וְאַתָּה, יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי:
בְּאֹרַח-זוּ אֲהַלֵּךְ--    טָמְנוּ פַח לִי.
ה  הַבֵּיט יָמִין, וּרְאֵה--    וְאֵין-לִי מַכִּיר:
אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי;    אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי.
ו  זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ,    יְהוָה:
אָמַרְתִּי, אַתָּה מַחְסִי;    חֶלְקִי, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
ז  הַקְשִׁיבָה, אֶל-רִנָּתִי--    כִּי-דַלּוֹתִי-מְאֹד:
הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי--    כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
ח  הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר, נַפְשִׁי--    לְהוֹדוֹת אֶת-שְׁמֶךָ:
בִּי, יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים--    כִּי תִגְמֹל עָלָי.

ונראה מה ייצא מזה בכלל

כולם מדברים כולם

ללקוחות שלי - בדרכי שלי 

יש לך משהו אחר לעשות שלא עשינו עדיין???

תודה על ההארה, תודה גדולה

אפילו חיובית מאוד

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍