לחזק את האחדות, את הגאווה היהודית,

את שמירת התורה, את הנאמנות לא"י.

לא חסר בכלל!!

ועובדה!! התעוררנו!!

מה שעשינו ב18 ימים הללו הרים אותנו למדרגה גבוהה מאוד ..

אבל למה  דווקא בדרך הזו..?!

באלי לברוח ולא לשמוע יותר, אני פשוט לא מסוגלת יותר

אבא אני משתדלת להאמין בך אבל ברגעים כאלה זה כבד עלי.

מה עושים עכשיו? פשוט ממשיכים לחיות? הולכים להלוויה, מה קורה אחר כך?

אני פשוט הרוס.

הכרתי את שני המקו"חניקים- חברים טובים שלי.

גלעד חברותא להלכה יקר שלי!!

נפתלי חבר קרוב שביליתי איתו כמעט שנה ביחד!!

מה עכשיו?

הוא לא רוצה שנחיה פה עם ערבים!! לא רוצה!! הוא מראה לנו את זה בכל דרך אפשרית! גירוש ולאחיו הפגזות, רצח משפחת פוגל ועוד הרבה... מה אנחנו רוצים ח"ו שתיהיה ההתעוררות הבאה??? די!! כל ערבי שלא שומר 7 מצוות בני נח אסור לו להיות בארצינו!! מה, זה בעיה לכוחות שלנו??? רק בשביל הפנים היפות!!! עונש קולקטיבי- כן, זה מוסרי!!!

צריך להודות לה' על המון דבריםנכון שעצוב על הרצח אך אנו צריכים לזכור שהמצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

ה' -תודה~! אתם קולטים דשמצאו את הגופות?!זה כ"כ לא מובן מאליו.

שנזכה לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה.

שנזכה לראות הכל בעין טובה

אמן

גם אתם מרגישים כאילו חלק בתוככם נקרע אני בוכה פה בבית ומרגישה כאילו חלקממשהו שלם בתוכי נעלם

ואחרי כל מה שהיה אתמול בכיכר רבין וכ"כ רציתי להאמין שזה יגמר טוב 

קשה כ"כ לראות אנשים שאומרים שכל התפילות היו לשווא ולהאמין שזה לא היה סתם.

הלב כואב, זה קשה קשה קשה ובלתי נתפס! ממש בלתי נתפס! 

אני מצטטת דברים של הרב יוני:

"אחרי ח"י ימים של תקוה. של תפילה ואחדות נפלאה הגיעה הבשורה המכאיבה.

מדהים מה שהצליחו 3 נערים ללמד עם שלם!!(תוספת שלי- גם 2 נבלות מזוהמות בלא כוונה) 

אייל, נפתלי וגיל-עד אהובים- חיפשנו אחריכם ומצאנו את עצמינו.. נשבעים להמשיך יחד באמונה ובנחישות ולהילחם ברוע עד הניצחון. "ואומר לך בדמייך חיי"

אין לי מה להוסיף, חוץ מלהגיד ש"טוב להודות לה', ולהגיד בבוקר חסדך.. ואמונתך בלילות"!!!! זה הכי קשה! להודות לו גם בבור והחושך והלילה הכי קשים שיש- לזכור שעשינו את כל המאמצים, והעם שלנו גדל מזה.. ומה שקרה בסוף- זה משמיים, וזה רצונו יתברך...

בשורות טובות! משיח בקרוב!!!

ושמעתי בעוד מקום שמישהו אמר:

מה שהמון אנשים לא מצליחים לעשות בחיים שלהם

אייל גלעד ונפתלי הצליחו לעשות בחטיפתם ומותם

לאקטיביות!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...