וְאַתְּ הֲיִי לִי לְפֶה,יַלְדָּתִי,
בְּעֵת אֲשֶׁר יֵאָלֵם קוֹלִי מִדִּמְעָה.
וְגוּפֵךְ הַקָּטן יִשָּׂא זַעֲקָתִי
עֵת יַרְוֶה בְּדָמֵךְ רִגְבֵי אֲדָמָה.
וְעֵינַיִךְ,אֲשֶׁר לֹא הֶאֱרִיכוּ לִרְאוֹת,
הִנֵּה בָּם נִשְׁקַף כְּאֵבִי.
ופעיותייך,הָרַכּוֹת,הַקְּטוּעוֹת,
הִנֵּה בָּם תִּבְכִּי אַתְּ בִּכְיִי.
וְקוֹלֵךְ שֶׁנָּדַם,שֶׁנִּגְדַּע,
לְעוֹלָם יְהֵא הוּא קוֹלִי.
וּבִכְיֵךְ,יַלְדָּתִי,שֶׁגָּוַע,
לְעוֹלָם יְהֵא אוֹת אֶבְלִי.
וְעֵת עָלִית לַמָּרוֹם,יַלְדָּתִי,
ותעל עִמָּךְ שַׁוְעָתִי.
וְכַאֲשֶׁר מוּל אֵל עֶלְיוֹן הִתְיַצַּבְתְּ,
וְאֶתְיַצֵּב שָׁם אִתָּךְ גַּם אֲנִי.
וְהִנֵּה יַלְדָּתִי, אֶלְחַשׁ לָךְ עַכְשָׁו,
כִּי תִּגְּשִׁי נָא אֵלָיו לְלֹא פָּחַד.
וּלְמִשְׁמָע קוֹלֵךְ אֲזַי שׁוּב אֶכְאַב,
וְשֵׁנִית יֹאחֲזֵנִי הָרַעַד.
וְאִמְרִי לְפָנָיו־ הֵן הַכֹּל נָתַתִּי
וְלִכְבוֹדְךָ אֱלֹקַי, הִקְרַבְתִּי חַיַּי.
הִנֵּה, אֲבִי,עַל מִזְבַּחֲךָ נעקדתי,
וְאַתָּה אֱלֹקַי־עַד מָתַי?! עַד מָתַי?!
