אני חושבת שהמשפחות יודעות שכל עמ"י איתם, וזה שנגיע להלוויה לא יעזור למצב הקיים.. ואולי זה באמת צריך להיות רגע אישי שלהם? אם עד עכשיו כל עמ"י והמדינה הייתה מעורבת-כעת הם אולי רוצים באמת להתאבל לבד? לא יודעת,מבחינתי זה רק ישבור אותי יותר. לא יכולה להשבר יותר מעכשיו. אני יעלם.

כשאת חושבת האם לבא ללויה של השלושה אל תחשבי איך את משפיע מול המישפחות תחשבי מול עצמך האם זה ישנה את ההיתיחסות מול עצמך.

לשמוע מי הם היו ולהמשיך את דרכם.

להתחזק.

להראות הזדהות.

יש שיישברו ויש שייתחזקו.

כל אחד יעשה מה שמתאים לנפשו.

בשביל מה את/ה הולכת להלוויה?!?

בשביל להיות איתם ברגעים האחרונים שלהם פה..

וגם בשביל לחזק... (?!)

תכלס.. אתה תצא מחוזק..

נראלי שאלך בע''ה אליהם בשבעה - פחות כדי לנחם, יותר כדי לנחם..

 אני חושבת שאין צורך ללכת להלוויה.

לי זה יהיה קשה ממש.

ובכל מקרה בעדה שלנו לא נהוג שנשים תכנסנה לבית עלמין 

וגם אני ממש רחוקה משם....

בכל מקרה מה שאמרו פה לפני יש משהו בשתי הדעות ,אין לי כ"כ איך להסביר לך...

אבל יותר גרוע ללכת להלוויה של יהודים שנרצחו שניראת כמו הלוויה של מישהו שמת מסרטן.

והמשפחות רוצות

גם להתייחד עם הכאב של עצמם.

ואם רוצים לראות  ולשמוע מי ומה הם היו אפשר לראות את השידור החי באאינטרנט.

הלוויה של יהודים שנרצחו צריכה להיות מסע נקמה.

כיוון שזה לא כך אין מה לחפש שם.

איך נראה מסע נקמה כדבריך?

זה היה צריך לעבור בכל הארץ דרך כמה שיותר כפרים הערביים והמון שנוקם את נקמת ה'.

בעז"ה אבדוק (נראה לי איפה שהוא ברמב"ם)

תראי פה (בדקה 8)

אבל מעניין אותי באמת לדעת מאיפה המקור כי אני יודעת שלא טוב להסתכל בפנים של אדם מת. וזה קצת בלתי אפשרי לא לראות כשהם מגולות.

ועוד משו-המון שנוקם את נקמת ה', התכוונת תוך כדי הלוויה להרוג אותם?

ודבר אחרון- גם אם זה לא היה ככה, איך שתארת שצריך להיות,מצווה ללוות את המת. ולמה אני אומרת לא ללכת? כי להלוויה ממילא בקושי היה אפשר, רק לדיבורים בהתחלה

כמו שכתבתי פה למעלה יש ברייתא מפורשת שפעם היו מגלים את הפנים,אז גם אם יש מקור שזה בעייה זה משהו חדש יחסית.

כמובן שצריך לנקום בלי קשר אך מסע הלוויה צריך להיות מסע נקמה.

יש דו"ח ענק של בצלם על ההלוויה של אלעזר ליבוביץ' זו גם הייתה הלוויה כמו שצריך.

20140702113847.doc

לזעזע את הציבור ולעורר אותו לנקמה הייתי ממליץ לך לראות סרטונים מההלוויה של נתי עוזרי 

הנה אחד לדוגמא (בדקה 10:55) אבל הייתי ממליץ לראות את הכל וגם להקשיב לדבריו של שמואל בן ישי בדקה 12:54

כמו שהלכתי להלוויה של קרובת משפחה ככה גם הלכתי לשלהם- פשוט הרגשתי שאני צריך

אני חושבת שאחרי 18 ימים שכל עם ישראל התפלל  והיה ביחד זה נראלי די חשוב ללכת ללוות אותם אני אישית הלכתי אתמול להלוויה כי ביום שמצאו את הגופות עדיין אמרנו תהילים בכיתה שיחזרו הביתה בשלום ואני אישית באמת הרגשתי שאני צריחה ללכת לשם אבל כל אחד עם מה שהוא חושב..

גיל-עד, נפתלי ואייל הפכו לילדים של כולנו...טבעי שיהיו הרבה אנשים בלוויה... 

יש מצווה גדולה ללוות את המת ולמשפחות יהיה מספיק זמן לבד אחרי השבעה...

שרבי עקיבא שכל את שני בניו ובאו המוני אנשים להלוויתם ,

ואז רבי עקיבא עמד על הספסל ואמר "ניחמתם אותי ניחמתם אותי" בזה שכל כך הרבה אנשים באו להלוויה של שני בני אני יודע שהם היו כאלה צדיקים...

כיווון שאם כולם הרגישו כזה קשר אליהם סימן שהם היו נשמות ענקיות ענקיות!

תפילות רק תפילות

לשום תמורה...

אז קודם כל בגלל שזה מצווה...

וגם זה אחד מהדברים שהאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא...

וגם כי אכפת לנו!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...