ומה תהיה רמת ההפרדה?

כניסת שבת: 19:13

צאת שבת: 20:30

דורשת - תודה על הדיוק. [ידעתי שחסר לי שם משהו]

היו שם מלא אנשים!! יותר מ30 אוהלים ["מה טובו אוהליך יעקב.."]

איזה 70 איש!!

עם חברות באוהל ופלטת שטח מאגניבה מהאח המאגניב שלי

פעם ראשונה שהרגשתי מיעוט ישראלי

אתם יודעים איך אומרים אבטיח ברוסית?? גם אני לא!! אבל ידעתי זה פשוט קשה לזכור

וידעתם שיובל הוא לא בת שרות?

ממש חיינוקי לזהות ניקית מהערוץ על פי רמזים שהיא לא שמה לב שהיא מפזרת

ואפילו היה לי טרמפ מדוגם חזרה

נכון אחרי שבוע במחנה מוזר לחשוב על לעזוב את היער?

אז ככה זה היה!! אחרי שבת אחת!!

נמצאים שם כמה שעות ומוזר לחשוב על זה שאנחנו לא חותמות שם קבע..

קיצוש, היה נחמד מאוד

שימו לב,

כרגע הצבא מאשרים את הנוחכות שם. אבל לא ברור בכלל מה ייקרה אחרי השבעה..

ממש חשוב ללכת ולחזק שם, להיות, לעזור..

זה באמת מרחק הליכה מצומת הגוש. מלא באנשים טובים!!

וזה קצת בדיחה פנימית..

אני מאוד נגד זה.... למה להרוס מילים?
אגב, בנות כיתתי מנסות כבר ארבע שנים למצוא לי שם חיבה וזה לא הולך להן (ברוך ה') והווש לא מצליח להידבק אלי...

הפלטה שלכן גאונית..!

ועדיין לא הבנתי איך שם ויישוב זה סימנים מזהים 

בעצם, עם היישוב שלי... 

והיו 37 אם אני לא טועה, ואם סופרים גם אותנו 

ועכשיו, אחרי שהייתי שם ואני יודעת על מה אני מדברת אני יכולה לתת כמה טיפים נחמדים..

שימו לב, צריך להביא:

הכל בערך.. יש שם גנרטור שמפעיל תאורה ויש צלוניות.. יש גם חד"פ אבל אם תביאו משלכם זה יחסוך כסף לגבעה [ותאמינו לי - עושים עם הכסף דברים טובים]

שק"ש / פלציב / יכולת לישון על האדמה

אוהל / סבלנות לספור כוכבים

אוכל [תיק מרופד בגדים/מגבת / צידנית, עם בקבוקי קרח (להקפיא לפחות יום מראש!! לא בערב לפני שיוצאים.. צריך קרח טוב!) מחזיק כמו מקרר ליום, האוכל לא מתקלקל..] [גם כדאי לחשוב על אוכל שלא חייבים לחמם, כי אין שם איך.. (חוץ מאיזה מכסה לבור מים שמתחמם מהשמש)]

מברשת שיניים [תהיו נחמדים ותביאו]

סידור.. [טלית וכו' אם רלוונטי.]

מומלץ להביא גם:

בקבוקי קרח, אם משאירים אותם בתוך תיק עטופים במגבת או בצידנית או משהו כזה - יש מים קרים גם בשבת אחרה"צ! זה ממש כייף

קלפים או כל משחק אחר..

גיטרה או חלילית או מפוחית או כינור או פסנתר כנף נייד או טרומבון או מלודיקה או כל כלי נגינה אחר לערב שבת / מוצ"ש.. אווירה וזה

והרבה מצברוח ידידותי ותורם!

שם בטח בנות זה אמור לזרום לי ממש

אבל אני יכולה לספר לך על השבת שעברה..

יש שם בנות, כן.

וגם בנים.

ומשפחות.

ילדים, צעירים, מבוגרים..

נגדיר את זה ככה - היינו בנות ישראליות בנות פחות מ20, והרגשנו מיעוט רציני....

זאת לא גבעה טיפוסית כמו שאתה בטח מכיר

ולא כ"כ קשה להביא אוכל.

כמה פיתות, מטבוחה, שניצלים, ואתה מסודר.

המלצה - כדאי לבוא עם חבר/ה.. זה יכול להיות ממש מייבש להיות לבד. כי לוקח זמן עד שמכירים וכו'..

בקשה אישית - אם מישהו מגיע לשם היום אשמח אם תדברו איתי לפני!! אני צריכה להביא לשם משהו ואין לי ממש זמן להגיע לשם [ז"א, יש זמן להגיע ולחזור מיד אז קצת באסה..]

ככה זה כשאין לך מקום לעשות שאבעס

אתמול בנו צ'ולינקות, בשישי שעברבנו ספסלים.. שווה להיות מוכנים לעזור.

אצלי כל הבגדים הם בגדי עבודה

כדי לשחק סט

ובעיקר כדי לשחק חנויות

רק תיזהרו לא להיות קרובים מידי לאנשים שזה מפריע להם

מה לעשות איתם...

קופסת גפילטע זה יותר חשוב

בעקבות המצב וכו' צריך לקחת בחשבון שיש שם רק מבנה קטן יחסית, שיכיל נגיד 30 איש..

אז אם באים קחו בחשבון שהמרחב המוגן מסתכם במבנה הזה ובקירות שלו מבחוץ......

בעזה"י זה לא יהיה רלוונטי, אבל בעיקרון. שתדעו..

מישו בא איתי לשם שבת הבאה???

שבת לבד עם ההורים והעיתונים בשעמום

או שבת שם בלי אףחד שאתה מכיר איתך... 

אני בן

השבת כנראה שבת דירה [כמו שבת שעברה וזאת שלפניה וזאת שלפניה]

אבל בעיקרון - חתמנו קבע!!

כמו שאמרה שם פנינה טל-אור [טיילר] : "זה ההבדל בניינו. כשהם מורגזים הם הורסים, אבל כשאנחנו מורגזים אנחנו בונים: [טוב, תרגום מסכן שלי]

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!