בעוד שבוע אני מתחיל בעז"ה קורס,
לפני שיבוצי להמתנה לקורס היה לי ראיון עם
מפקד המגמה סרן מור סויסא שבו בין היתר
הוא אמר לי שיש לי 7 ימי חופשה ואנימיכול לנצל אותם כאוות נפשי עד לתחילת הקורס.
ביום חמישי לפני שהשתחרננו באתי למפקדת ואמרתי לה שאני מבקש לקבל יום סידורים ביום ראשון כי אני בתהליכים להכרה כחייל בודד וחסרים לי דברים בסיסים ובנוסף לכך יש לי חתונה בערב.
והיא אמרה לי שבעיקרון הם לא נותנים יום שלם אלא נותנים לחייל להגיע יותר מאוחר ושאם אני רוצה אוכל לקחת יום חופשה
סיכמנו שהיא תדבר עם הנגדת ותעדכן אותי מה הוחלט...
במוצאי שבת התקשרתי אליה לברר מה עלה בגורלי והיא לא הייתה זמינה
אמרתי לעצמי שלא נורא הרי בכל מקרה יש לי יום חופש, כמה שהייתי תמים...
היום ב7:30 התקשרתי אליה לדעת אם היום הזה יהיה על חשבוני או לא
ונחשו מה מתברר?!
הרס"ר שינה את הפקודות ובמקום להישאר שבוע אנחנו משתחררים בשלישי אבל היום כולנו חייבים להיות בבסיס!!!
המפקדת אמרה שהיא ממש מצטערת (עאלק!!!) אבל אני חייב להגיע לבסיס ושם ימצאו לי מחליף על מנת שאוכל להשתחרר...
ואני עתה בדרכי לבסיס בתקווה שבאמת ישחררו אותי, בנוסף לכך יש לצייי שבמשך כל הלילה עבדתי על משו חשוב כי בניתי על כך שאשן במהלך היום וכמעט 15 שעות לא ישנתי כלל.
ככה נראה הצבא שלנו, זה מתחיל מזילזול בג'ובניקים ומסתיים בזילזול בחיי אדם.

