בשום נגיעה.. את דתיה ותבהירו לו חד משמעית. לא צריך לצעוק אבל להבהיר  שידע..

קודם תתלונני על הטרדה מינית תעשי לו פאדיחות עם אשתו 

לספר לבעלך ברור

לקרוע את הנבל לגזרים

בטח לספר לבעל.

באשה דרוזית הוא היה מעז לגעת?

את לא צריכה לדבר איתו , אלא לדבר עם בעלך.

ובעלך שיעשה מה שהוא מוצא לנכון.

בס"ד

קשה לי לייעץ, מבלי שמכירה אותך,

ולא יודעת אם נכון יותר שתבהירי לו בעצמך באסרטיביות שזה היה לא בסדר, ואת מצפה להתנצלות,

או שתבקשי מבעלך לשוחח איתו, (תלוי גם באופי הבעל..)

רק מחזקת אותך, מה שתחליטי שיהיה בהצלחה!

וזו פשוט הייתה חוצפה מצידו. באמת.

- מאוחר מדי. היא לא אשמה. זה מנגנון הגנה רגשי אוטומטי שקופץ, כמעט לכל אדם קשה לקלוט בזמן אמת שהוא מותקף. רק אחר כך מעכלים.

האמת היא שזה מנגנון עד כדי כך נפוץ, שהתוקפים ממש בונים עליו.

ועוד דבר שהם בונים עליו - מנגנון הגנה חברתי שנקרא "האשמת הקורבן". כפי שמודגם לעיל בדברייך. התוקפים יודעים שהם יכולים לישון בשקט, כי האוטומט של הרבה אנשים ששומעים על התקיפה יהיה להאשים את הנתקף ולא את התוקף.

הטוב ביותר, כמו שכתבו לך לעיל, הוא לשים את הדברים על השולחן בגלוי. חלילה לא ליצור סודות והסתרות בינך לבין בעלך. לפנות אליו שניכם ביחד ולומר בבירור שאין מצב לשום נגיעה.

אבל לא תמיד יש כוחות לעשות את הטוב ביותר, ואם כרגע את לא במקום הזה, לדעתי ההתייחסות המיידית הנדרשת היא לא לאפשר שום סיטואציה של מגע. לא לשוחח. לא להגיע אליהם. לא לפתוח את הדלת כשדופק. להסתובב ולחזור הביתה כשרואים אותו במדרגות. זה לא נעים לחיות ככה, אבל מניסיון (על רקע בעיות שכנים אחרות) - זה אפשרי (בעיקר שמדובר רק בכמה חודשים). ועדיף על פני האפשרות שיקרה יותר מזה חלילה.

וזו לא הכוונה. אני לא מאשימה אותך בכלל שהגבת ככה. זה *באמת* מנגנון הגנה נפוץ, להאשים מבלי משים את הקורבן. אני רק רוצה להציע לך להיות מודעת למה שהמנגנון הזה גורם: כשתוקף פוטנציאלי רואה שאישה מספרת על פגיעה ומקבלת תגובות תוהות / מאשימות (הגבול דק), זה נותן לו תחושת ביטחון למש את הפנטזיות שלו, לפגוע. כדאי להישמר מתגובות כאלה ולו רק בשביל זה - לא לתת לתוקפים פוטנציאליים (שמסתובבים פה, כמו בכל מקום) תחושה שאם הם יפגעו באישה, מי שיידרש להסברים תהיה היא ולא הם עצמם.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

זה לא מוזר לו ולא נחשב התקפה מצידו.

היא צריכה להבהיר לו שמעשים כאלה לא מקובלים עליה,

ובזה נגמר הסיפור.

זה לגמרי לא תמים, והוא מנצל את העדינות והמבוכה שלה.

שתמנעי מלעשות דברים בגללו ובגלל נוכחותו.

זו הטרדה מינית לכל דבר ואפשר אף להתלונן במשטרה, הבעייה היא שנראה שיש לזה המשך מבחינתו ואת חייבת לעצור אותו או שאת תעשי זאת או בעלך או המשטרה, חוסר נעימות הוא אחד מהטריגרים הראשיים שבגללם נשים נמנעות מלדווח על פגיעה בגופן, הן במקומות עבודה, הן במשפחה והן בקרב שכנים.

אל תכנסי לסטטיסטיקה של נשים שנפגעות ולא מדווחות, אזרי כוח ועשי לזה סוף ואל תחכי שהוא יפגע בך שוב.

שאם תעצרי את ההתנהגות שלו ע"י פנייה למשטרה את תועילי גם לנשים אחרות שיתכן שהוא הטריד אותן וכן לנשים עתידיות שלא יוטרדו על-ידו.

זה שהוא אמר שהוא יודע שאת דתית

זה לא אומר שהוא יודע שזה אסור לך

או שאת לא רוצה בזה

יכול להיות שהוא רואה את זה כמחווה ידידותית אנושית פשוטה

וממש לא מעלה בדעתו שיש לך בעיה עם זה

(וגם לו יצוייר שהוא זומם להתקרב אלייך יותר,

דבר שהוא בהחלט ייתכן, אך לא מוכרח, 

מבחינת החוק החילוני אין עם זה שום בעיה

כל עוד את סבבה עם זה, ואם את לא, את צריכה להגיד!)

אז לפני שמתחילים לעשות הגזמות פה

שבעלך יפנה אליו, ויבהיר לו שהוא עשה 

משהו חמור, ושמעתה והלאה יתרחק ממך

ואם בעלך לא רוצה, את צריכה להגיד לו את זה בעצמך

אחרת, מניין לו לדעת?

כל מגע גופני ללא הסכמה מפורשת מראש נחשב עבירה פלילית. בפועל לא בהכרח יתייחסו לתלונה כזאת, אבל על הדף זה החוק.

 תמימים, רבים מהאנשים הללו עושים הפרד ומשול ונוגעים ומטרידים וכשאחת מתלוננת זה מרתיע ומי יודע אולי יש עליו כבר תלונות מהעבר???

אל תיגע בי!

בלי נחמדות.

לשמור על יותר דיסטנס ויחסים קרירים.

הוא בודק אותך, מה הגבולות שלך, ונהנה מזה שאת מובכת.

זה מגעיל, אין לך מה להתבייש ולהיות מובכת.

הוא זה שלא בסדר.

בגלל שאתם עוד מעט עוזבים- הדרוזי יודע שזמנו קצר, ולכן יתכן שיפעל שוב בקרוב.

לא עולה במדרגות בלי פלאפון מוכן ללחיצה על 100.

מידעת את הבעל. לא על הכל אולי(תלוי בבעל). אומרת לבעל שאת חוששת מהדרוזי ההוא כי הוא נתן לך טפיחת"עידוד".

הדלת נעולה תמיד.

תחשבי על עוד אפשרויות של מקומות שאת נמצאת לבד ותמנעי מהם לחלוטין.

לגבי הדרוזי ההוא- לא לאמר לו אפילו שלום בבנין.. בלי להתפדח.

וזה ככה באינסטיקט ראשוני, לא מידע מקצועי מה עושים בכזה מקרה.

תשבו ביחד, תחשבו איך ומה להגיד, כדי שמצד אחד הוא לא יהפוך להיות "אויב" אבל מצד שני שיבין שאין מצב להתקרב אלייך.

זה דבר אחד. דבר שני- אם איכשהוא יוצא לך לראות אותו אחרי השיחה הזו- תפגיני קרירות ועניניות.

שולחת חיבוק- הדברים האלה יכולים לטלטל אותנו מבפנים בצורה מאוד עמוקה...

החשש שלך מובן והגיוני.

אני יכולה לספר לך מנסיוני,

כן, קרה לי מקרה כמו שאת מתארת עם מכר.

גם אני השתתקתי כשזה קרה,

אך הכנתי את עצמי ל'פעם הבאה' כי היה לי ברור שזה יגיע.

וכשזה הגיע כן אמרתי בתקיפות : 'אל תיגע בי'

ומאז הוא אכן לא נגע.

והיו לו הזדמנויות שלא היה אף אחד בסביבה....

אבל המסר צריך להיות ברור.

וכשאת אומרת את ה3 מילים האלה בהקשר ובטון הנכון,

אז הוא לא יחזור על זה.

לא בעדינות ובחיוך שזה לא יתפרש כ 'כשאת אומרת לא למה את מתכוונת...'

אם זה ממשיך אז כבר מצריך טיפול יותר מעמיק.

אני מציעה לך לנסות ולהיות מוכנה לפעם הבאה.

חותמת לך ב99% שאחרי שתגידי פעם אחת באסרטיביות. זה לא יחזור.

הייתי מספרת לבעלי למען השקיפות, ו'מטפלת' בזה בעצמי...

אבל זו אני...

בהצלחה יקרה!

ובעקבות מה שפירטת ממש ממליצה לנתק מגע וזהו. בלי הסברים, בלי אסרטיביות ובלי קרירות. פשוט לא להיות קיימת יותר מבחינתו.

בס"ד

כל מגע שלא ברצון זו אלימות, ובוודאי שזה פלילי.

בייחוד אם הוא התבקש שלא לעשות זאת.
באם הוא התבקש שלא לעשות זאת וחלילה חזר על זה,
זו כבר הטרדה ממש חמורה.

ולגבי העניין של "אסרטיביות ו לא אני"- זה שאת לא חשפת עד כה את כוח האסרטיביות שקיים בך,

לא אומר שאין לך אותו בכלל.
לעתים הקב"ה מזמן לנו מקרים וניסיונות כדי לחשוף כוחות שלא היינו מודעים שקיימים בנו.

 אם כרגע התדמית שטיפחת לעצמך :"עדינה, ביישנית, לא אסרטיבית" וכ',
מונעת ממך להגן על עצמך, זהו סוג של כלא. גלות פנימית.
תאמיני שאת לא רק מה שאת יודעת על עצמך. קיימים בך כוחות שאם תאמיני בקיומם הם יתגלו.
"עלה למעלה עלה, כי כוח עז לך
יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים
אל תכחש בם פן יכחשו לך
דרוש אותם וימצאו לך מיד"

(הרב קוק זצ"ל)

בכל עניין ודבר, ובטח בעניין כה חמור,
אל תתני לדימוי העצמי שלך להגביל אותך.

אם את חושבת שאסרטיביות זה הפיתרון הכי נכון לסיטואציה, 
אל תוותרי על זה רק כי עד כה לא ידעת שיש בך את זה.

בהצלחה!!

אני מסכימה איתך שאם היא הייתה מבקשת ממנו להפסיק ההתייחסות הייתה שונה. כל זמן שהיא לא ביקשה ממנו - אני מקווה שאת צודקת שחיבוק של מכר הוא "אירוע" מבחינתם... כן, לפי הספר זה פלילי, אבל אני חוששת שתלונה כזאת תיפול על "חוסר עניין לציבור".

בס"ד

והכי חשוב שיהיה בהצלחה!!

איך זה שבעלך לא מדבר איתו ואת כן? למה התחלת לפרט לו שלא הכל טוב ולמה? היית אומרת - הכל בסדר בלי לעצור

וכדאי להגיד לילדים לא לשחק עם ילדה שלו

והוא לא יעז להתקרב אלייך יותר.

אני לצערי חוויתי הטרדות מיניות,

והדבר הראשון שעשיתי היה לספר.

יש לך בעל שיכול להגן אלייך.

את צריכה לספר לו,

ועם הדרוזי הזה- להימנע מחיכוך איתו

ולא לדבר איתו יותר.

במיוחד אם הוא מדבר רק איתך ולא עם בעלך לדוגמא.

הייתי מציעה שתגישי תלונה במשטרה, 

אם כי במקרה שלי זה לא עזר.

וטוב מאוד שבעלך יכנס בו במיוחד אם אתם עוזבים עוד מעט.

היה בשכונה של הבית הישן שלנו גבר מבוגר שתמיד פנה אל אשתי ואמר לה בואי אלי תכנסתי לביתי כמה את היפה  וכד...

ברוך ה' היא אזרה אומץ וספרה לי על זה 

באחת ההזדמנויות היא מצביעה ברחוב ואומרת זה הוא.

עצרתי תרכב תפסתי אותו לשיחה עצבנית וסיימתי בהוראה ברורה שיפסיק עם זה

ברוך ה מאז לא שמעה ממנו אפילו פעם אחת

הגבר שלך יכול להביא לשקט בגזרה ערבי אותו מוקדם ככל האפשר עכשיו צלצלי אליו וספרי לו באחריות יוצא מהעבודה מאתר את הנבל ונותן לו בראש החולה שלו

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...