שאם עד עכשיו כולם היו בערך פחות או יותר ימנים,
מי יותר ממלכתי מי פחות
עכשיו כל מי שמגיב חייב 'לתפוס' צד.
ומדהים אותי לראות הרבה שחשבתי "שהם לא כאלה"
פתאום נהיים ממש קרובים לשמאל 'השפוי' (במרכאות) ותומכים ומרחמים על הערבים,
והצד השני נהיה יותר קרוב לימין הדתי (נחלת הארץ.
והורשת הארץ, לא רק לגור פה אלא ממש להבין שצריך לכבוש ולהוציא את הגויים מהארץ) חלק ממלכתיים חלק לא.
מדהים מה שהמלחמה(כן כן) עושה.
אם עד עכשיו אנשים היו לא פה ולא פה, קצת מעוממים
בדעותיהם המצב החדש הכריח אותם לתפוס כיוון ולחדד את 'הימניות' שלהם, לאן היא הולכת ואיך היא מתבטאת.
יש כאלה ש'ימניות' מתבטאת אצלם רק בלגור פה,
ללמוד תורה ולהיות משפיעים חברתית
ושאין להם בעיה שיהיו כאן ערבים
שלא כל ארץ ישראל היא חלק מחייהם, כל עוד יש שקט ושלווה.
יש כאלה ש'ימניות' מתבטאת אצלם ברצון שיהיה כאן
מדינת ישראל על ארץ ישראל השלימה, עם בית מקדש
ועבודת ה' שלימה.
זה היה.בהכללה גסה.