שאלה לי...טריה טריה

תופעה שנתקלתי בה, ולא רק פה

עד כמה אתם משתדלים להקפיד בחריזה?

 

האם, לדוגמה, הצמד חרוז-תפוז (הדוגמה הנפוצה) מתקבלת אצלכם כחרוז לגיטימי?

או שסטנדרט החריזה שלכם גבוה יותר?

 

ופה רק נותר לי לצטט את אחד מגדולי המשוררים של יהדות ספרד

"לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו,

שלח תשלח את השור למישור,

ואת החמור לארץ המור"

(ר' אברהם אבן עזרא)

 

 

רק בגלל שיש לי מוזה לענות...אילת השחר

זה משתנה.

וזה תלוי.

 

לפעמים הקפיץ במוח דרוך מדי ואם החרוז לא מושלם אני יכולה לשבת שעות מול השיר עד שימצא החרוז הזה.

לפעמים יכול להימצא חרוז שלא נראה כמותו, אבל לא יתאים לשיר...אז אוותר.

לפעמים השיר דורש את הקלילות הזאת, ואז גם חריזה לא מושלמת מקבלת מקום.

לפעמים הקפיץ מאוד משוחרר ואז...אין חריזה בכלל.

 

אני חושבת שיש אנשים שחריזה הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהם...יש פעמים שאני מוצאת את עצמי כותבת פרוזה עם חרוזים.

 

לידע כללי אלו סוגי החריזה המקובלים בעולם הליריקה : 
מצאתי משהו מעניין - לא אני כתבתי...

חריזה

הגדרה: שתי מילים שמסתיימות בצליל דומה או שוה, (המקנות לשיר אווירה מסויימת ורוח שירית.)

בדרך כלל החרוזים הם בסוף מילה, אך לא בהכרח.

גודל החריזה:
· עיצור-תנועה-עיצור: זהו החרוז ה"מושלם" (כשההברה האחרונה "סגורה") שבו כל ההברה האחרונה שווה בשתי המילים. בשירים מודרניים בד"כ לא מקפידים על כך. לדוגמה: מנחמֶתמֶט
· עיצור-תנועה: זהו החרוז ה"מושלם" (כשההברה האחרונה "פתוחה"), בה כל ההברה האחרונה (עיצור ותנועה) שווה בשתי המילים. בהברה פתוחה, בד"כ ימצא חרוז כזה. לדוגמא: ירוקָה/צחוקָהּ
· תנועה-עיצור: זהו "חצי" חרוז, (בהברה "סגורה") בו רק התנועה האחרונה והעיצור שלאחריה זהים, אך לא העיצור הקודם. כך בד"כ חורזים בימינו. לדוגמא: מנחמֶת/מנחשֶׁת
· עיצור-תנועה (חרוז אסוננטי): בהברה סגורה, לפעמים חורזים רק בעיצור האחד לפני אחרון ובתנועה שאחריו, ללא העיצור האחרון. לדוגמא: קשת/קשר, רשות/שוק, אופק/כפל
· תנועה: זהו חרוז דל מאוד (שלא תמיד הוא מרגיש כחרוז בכלל) בהברה פתוחה, שרק התנועה האחרונה זהה והעיצור שלפניה שונה. לדוגמא: רוצָה/הלכָה

שימו לב! לחרוז המודרני (בשירה העברית החדשה) חשובה מאוד ההטעמה של המילה! מילה מלעלית צריכה להחרז עם מילה מלעליית (חרוז נשי) והפוך (חרוז גברי).
לדוגמא: שָׁתַה/שָׁטָה . המילה הראשונה היא מלרעית ואילו השניה מלעלית. החרוז לא יוצא טוב.

מצלול החריזה:
· חרוז שווה: בחרוז כזה כל ההברות שוות לחלוטין. זהו החרוז הרגיל. לדוגמא: אליך/כליך.
· חרוז קרוב עיצורי: בחרוז כזה העיצורים לא ממש שונים, אך גם לא ממש זהים, אלא עיצורים דומים. (צ-ס, ס-ז-שׁ-שׂ, ד-ת, ג-ק, מ-נ, ל-ר, וכו') דוגמאות: סָפַד/לָפַת, חול/חור, עכשיו/נשף וכו'.
· חרוז קרוב תנועתי: בחרוז כזה העיצורים שווים לגמרי, אלא התנועות לא ממש, אלא קרובות, לדוגמא O וU; E וA, וכו'. לדוגמא: אורֶך/אורַח.
· חריזת צירופי מילים: מילה אחת שנחרזת בצירוף של כמה מילים, שבהגייה מסויימת נשמעים דומים. לדוגמא: תוהו/ידידו הוא, יפה עד בושה את/ שער. (בדוגמא הזו הוא גם חרוז א-סוננטי).

אופן החריזה:
· חריזה מסורגת: השורה הראשונה מתחרזת עם השלישית, והשנייה עם הרביעית. 
דוגמא: "הָעֵצִים שֶעָלוּ מִן הַטַּל
נוֹצְצִים כִּזְכוּכִית וּמַתֶּכֶת
לְהַבִּיט לֹא אֶחְדַּל וְלִנְשוֹם לֹא אֶחְדַּל
וְאָמוּת וְאוֹסִיף לָלֶכֶת" (אלתרמן- שימו לב ל"חרוז קרוב עיצורי" טל/דל)
· חריזה צמודה: השורה הראשונה מתחרזת עם השניה, והשלישית עם הרביעית.
דוגמא: "ואני ידעתי שאני אבל בגללי
ולא היה לך צורך לשמוע את קולי.
כי כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאת כבר אינך" (נתן זך.)
· חריזה חובקת: השורה הראשונה מתחרזת עם הרביעית, והשנייה עם השלישית.
דוגמא: "רֶגַע קָטָן מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּלִי-חֹק, וָאֲבָרֵךְ
אֶת-הַיָּד הַחֹלֶקֶת לִי מַכְאוֹב הָעֹנֶג הֶעָרֵב;
וּבְרֶגַע קָטָן שֶׁל-תַּעֲנוּג, שֶׁל-אֹשֶׁר וָגִיל, עָלַי חָרֵב
עוֹלָם מָלֵא – מַה-גָּדוֹל הַמְּחִיר שֶׁנָּתַתִּי בִּבְשָׂרֵךְ!"
· יש עוד כמה סוגי חריזות פחות מוכרות ושפחות נעשה בהן שימוש (A B C B; A A A A; וכו') , וזה נתון לשיקולכם האישי ביצירתכם.

 

 

מקווה שהועלתי..

שיוווו למדנו את זה בסיפרות!פינג.אחרונה

למה לא הבאת לי את הסיכום הזה לפני המבחן?

זה הפרי....נחלת

אנ'לא בשל

אתה אומר

למה הכוונה?

אתה חיוור מאוד מאוד

ורק בהתחלה?

 

רוצה להיות סגול כהה

ולא פחות מזה

האם זה אפשרי חבר

אולי אתה טועה?

 

לפחד יש פנים רבות

עיתים נדמה כהר

אבל אם תסיט את מבטך

תראה  פתאום נהר....

 

ועל גדתו עומדת בת

משורש נשמתך

והיא רק היא חבר

תמתיק את בדידותך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תודה. נחמד שמישהו קורא......זכי לבשורות טובות!נחלתאחרונה
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

חשבתי שרק לי זה קורה!נחלת

ויפה כתבת: אלוקים מושך את ראשך בכוח.....

 

אבל לא מעל הזוהמא. זו לא זוהמא. זו איזו נפילה

שכדאי לתהות על קנקנה וכשיוצאים לנשום,

לברר עם עצמך, למה ואיך ומה עושים וכו'....

 

האם אחרי נפילה כזו, החיים לא חזקים

יותר, שווים יותר, צבעוניים ונושמים

יותר, אם היא לא היתה מתרחשת?

 

ויש חברים לבקש הקשבה, הכלה,

וספרים מצחיקים (אפילו להחזיק

כאלה לעת כזאת...), ומוסיקה

אהובה ואם יש קצת כח, אפשר

לכתוב, אפשר לצייר, אפשר

לכייר (חושבת שזה יכול לעזור

יותר מלצייר), ויש לטייל

בטבע קצת, אם יש דבר

כזה בסביבה, ויש...

 

גלידה. ענקית. עם המון קצפת...

 

וחוצמזה, השם לא משקיע אם

משקיע את הראש באכזריות -

זה רק רמז, לבדוק מה קורה,

להכיר מה טוב לך, וגם,

כשאפשר, להבין ולעזור

לאחרים שעדיין עם

הראש למטה. מתחת לגלים

חונקים.

 

אז אולי, עם כל ההרגשה

הנוראית הזו (מוות, חוסר

משמעות נורא, ריקנות) -

יצא מזה עוד  טוב...?!

 

והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל!

וחס וחלילה, לא להרים ידיים

ולהתייאש.

 

ואפשר ואפשר לאהוב... (לאה גולדברג)

 

רבי נחמן לא מרשה.

קל וחומר, הקב"ה!

ימימה'לה יקרהנחלת

כל כך נכון כתבת. כל כך נכון הסקת. אני עדיין שוכחת.

תודה🙏תמימלה..?
כולם שוכחים, זו בדיוק העבודה שלנו.......
תודה❤️ריק סאנצ'זאחרונה
כולי תקווה שאת צודקת
הייריק סאנצ'ז

אני תוהה מה זה הרגש הזה.

יצור חי וחלקלק. מזדחל בתוכי מהגרון אל הבטן, מחליק באיטיות הלוך ושוב.

פחד. אולי פחד.

אני מפחד שאני כלום בשבילך. מגדלים פורחים באויר. שערה קטנה. אין בינינו כלום.

שמחר תשכחי אותי. חבר מצחיק. לא כלום. מפחד להציע לך כתף. את אפילו לא צריכה. או לא רוצה.

מפחד שאת כלום בשבילי. שמחר אני אשכח אותך. שמשהו ימחק אותך.

אובדן. זה מרגיש כמו אובדן.

זה איננו. את אינך. אני אינני.

יש בינינו אינסוף שחור. לא קיים דבר. אני מחייך אלייך. מגוחך.

יש לי חור. יש בי חלל. אין לי מה לעשות עכשיו.

טירוף. זה אוכל אותי, הטירוף.

אני בוער מבפנים. אין לאן לברוח.

את בכל מקום. בכל זמן. מחייכת אלי מהמראה. מהכיור.

משתוקק לקצת שקט, נשימה. איני יכוח חהירגע.

לא משתחרר. מועקה. אני רוצה לשבור.

אני רוצה לטרוף לצעוק.

משהו משוגע שירטיט. אותך.

כמוני.

ביי

אתה ממש כותב אותי🥺תמימלה..?
תודהריק סאנצ'זאחרונה
כיף לשמוע צגובות
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
הפונט נחמדהבדידות
חחחזכרושיצאנולרקודאחרונה
התרכזות במה שחשוב
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

חן חן.....נחלת
מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת
וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה
כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה

אולי יעניין אותך