זה משתנה.
וזה תלוי.
לפעמים הקפיץ במוח דרוך מדי ואם החרוז לא מושלם אני יכולה לשבת שעות מול השיר עד שימצא החרוז הזה.
לפעמים יכול להימצא חרוז שלא נראה כמותו, אבל לא יתאים לשיר...אז אוותר.
לפעמים השיר דורש את הקלילות הזאת, ואז גם חריזה לא מושלמת מקבלת מקום.
לפעמים הקפיץ מאוד משוחרר ואז...אין חריזה בכלל.
אני חושבת שיש אנשים שחריזה הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהם...יש פעמים שאני מוצאת את עצמי כותבת פרוזה עם חרוזים.
לידע כללי אלו סוגי החריזה המקובלים בעולם הליריקה :
מצאתי משהו מעניין - לא אני כתבתי...
חריזה
הגדרה: שתי מילים שמסתיימות בצליל דומה או שוה, (המקנות לשיר אווירה מסויימת ורוח שירית.)
בדרך כלל החרוזים הם בסוף מילה, אך לא בהכרח.
גודל החריזה:
· עיצור-תנועה-עיצור: זהו החרוז ה"מושלם" (כשההברה האחרונה "סגורה") שבו כל ההברה האחרונה שווה בשתי המילים. בשירים מודרניים בד"כ לא מקפידים על כך. לדוגמה: מנחמֶת/קמֶט
· עיצור-תנועה: זהו החרוז ה"מושלם" (כשההברה האחרונה "פתוחה"), בה כל ההברה האחרונה (עיצור ותנועה) שווה בשתי המילים. בהברה פתוחה, בד"כ ימצא חרוז כזה. לדוגמא: ירוקָה/צחוקָהּ
· תנועה-עיצור: זהו "חצי" חרוז, (בהברה "סגורה") בו רק התנועה האחרונה והעיצור שלאחריה זהים, אך לא העיצור הקודם. כך בד"כ חורזים בימינו. לדוגמא: מנחמֶת/מנחשֶׁת
· עיצור-תנועה (חרוז אסוננטי): בהברה סגורה, לפעמים חורזים רק בעיצור האחד לפני אחרון ובתנועה שאחריו, ללא העיצור האחרון. לדוגמא: קשת/קשר, רשות/שוק, אופק/כפל
· תנועה: זהו חרוז דל מאוד (שלא תמיד הוא מרגיש כחרוז בכלל) בהברה פתוחה, שרק התנועה האחרונה זהה והעיצור שלפניה שונה. לדוגמא: רוצָה/הלכָה
שימו לב! לחרוז המודרני (בשירה העברית החדשה) חשובה מאוד ההטעמה של המילה! מילה מלעלית צריכה להחרז עם מילה מלעליית (חרוז נשי) והפוך (חרוז גברי).
לדוגמא: שָׁתַה/שָׁטָה . המילה הראשונה היא מלרעית ואילו השניה מלעלית. החרוז לא יוצא טוב.
מצלול החריזה:
· חרוז שווה: בחרוז כזה כל ההברות שוות לחלוטין. זהו החרוז הרגיל. לדוגמא: אליך/כליך.
· חרוז קרוב עיצורי: בחרוז כזה העיצורים לא ממש שונים, אך גם לא ממש זהים, אלא עיצורים דומים. (צ-ס, ס-ז-שׁ-שׂ, ד-ת, ג-ק, מ-נ, ל-ר, וכו') דוגמאות: סָפַד/לָפַת, חול/חור, עכשיו/נשף וכו'.
· חרוז קרוב תנועתי: בחרוז כזה העיצורים שווים לגמרי, אלא התנועות לא ממש, אלא קרובות, לדוגמא O וU; E וA, וכו'. לדוגמא: אורֶך/אורַח.
· חריזת צירופי מילים: מילה אחת שנחרזת בצירוף של כמה מילים, שבהגייה מסויימת נשמעים דומים. לדוגמא: תוהו/ידידו הוא, יפה עד בושה את/ שער. (בדוגמא הזו הוא גם חרוז א-סוננטי).
אופן החריזה:
· חריזה מסורגת: השורה הראשונה מתחרזת עם השלישית, והשנייה עם הרביעית.
דוגמא: "הָעֵצִים שֶעָלוּ מִן הַטַּל
נוֹצְצִים כִּזְכוּכִית וּמַתֶּכֶת
לְהַבִּיט לֹא אֶחְדַּל וְלִנְשוֹם לֹא אֶחְדַּל
וְאָמוּת וְאוֹסִיף לָלֶכֶת" (אלתרמן- שימו לב ל"חרוז קרוב עיצורי" טל/דל)
· חריזה צמודה: השורה הראשונה מתחרזת עם השניה, והשלישית עם הרביעית.
דוגמא: "ואני ידעתי שאני אבל בגללי
ולא היה לך צורך לשמוע את קולי.
כי כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאת כבר אינך" (נתן זך.)
· חריזה חובקת: השורה הראשונה מתחרזת עם הרביעית, והשנייה עם השלישית.
דוגמא: "רֶגַע קָטָן מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּלִי-חֹק, וָאֲבָרֵךְ
אֶת-הַיָּד הַחֹלֶקֶת לִי מַכְאוֹב הָעֹנֶג הֶעָרֵב;
וּבְרֶגַע קָטָן שֶׁל-תַּעֲנוּג, שֶׁל-אֹשֶׁר וָגִיל, עָלַי חָרֵב
עוֹלָם מָלֵא – מַה-גָּדוֹל הַמְּחִיר שֶׁנָּתַתִּי בִּבְשָׂרֵךְ!"
· יש עוד כמה סוגי חריזות פחות מוכרות ושפחות נעשה בהן שימוש (A B C B; A A A A; וכו') , וזה נתון לשיקולכם האישי ביצירתכם.
מקווה שהועלתי..