אני אתחיל ראשון- בעד ומהר
אבל קצת מפחדת
אני אתחיל ראשון- בעד ומהר
אבל קצת מפחדת
הסבר:
כרגע אנחנו משטים באלגנטיות חצי עזה, וממש מורידים להם את המורל...
כל זאת-בלי נפגעים (כמעט) ובלי הרוגים בכלל!!!
אם וכאשר תהיה כניסה קרקעית לעזה-אנשים יתחילו להיפגע, ויהיה הרבה יותר קשה לפגוע, ועלולים (ח"ו!!!) לקרות מקרים של ירי ישראלי אחד על השני (כמו שקרה, לצערנו, בעבר).
בקיצור-אני בעד שיורידו את עזה מהאוויר 
הכי טוב!
ברגע שיכניסו את החיילים פנימה יש סיכון לכל כך הרבה חיילים.
זה פשוט לומר, הנה אני הולך לעשות כאן מהלך מסויים שיקדם אומנם משהו אחד, אבל בידיעה שחיים של נערים צעירים ייגמרו.
אני יודעת, מי אני ומה אני מבינה?
אבל לדעתי, שימשיכו עם פעולות אוויריות, ייגמרו הכל מלמעלה, וש..
לא ישתפו פעולה עם התוכנית של הערבים ששמו את כל הטילים והחשובים שלהם מתחת לבתי חולים וכאלה.
כי אם הם לא רק שלא מתחשבים בנו אלא פועלים בשביל לפגוע בנו, אז גם לנו אין צורך להתחשב בהם כבר בצורה מוגזמת כאשר הם מסכנים את עצמם ופועלים (בלי לחשוב על העם שלהם בכלל) ככה בידיעה שאנחנו לא נפגע בהם במקומות האלה. ואין בדברים שלי רצון לנקמה. אנחנו לא פועלים בשביל לפגוע בהם, אלא כדי להגן על עצמינו.
בס"ד
מה גם שאנחנו עם ישראל לא מסוגלים להפציץ באופן שרירותי חולים חסרי ישע
אבל אני יודעת ואני מבינה את הצד ההוא.
אני רק..לא מסוגלת לחשוב על הכנסה של חיילים לשם. 
להיכנס ולכבוש.
אם חיל האוויר לא מספיק אז למצוא פתרון אחר כמו הפסקת חשמל או העברות דברים כאלה ואחרים.
אם שום דבר לא עוזר-להכנס את צה"ל,בשביל זה יש צבא!
אם ידוע שיש סיכוי גדול שהיה הרבה אבדות של חיילים -הייתי אומר שלא.
שורה תחתונה:
להכנס עם יש צורך-צורך באמת.
למה הערבים התחילו לזרוק טילים על ישראל? כי כנראה שיש להם סיבה. זה התחיל בטפטופים עוד לפני החטיפה של הנערים וזה המשיך עד עכשיו. נראלי שהם הכינו לישראל איזשהיא מלכודת 
האחר קודםכזה![]()
בס"ד
לא הייתי ממליצה 
שושנת העמקיםבס"ד
רק זה אולי ייצור הרתעה שכבר אין לנו.
דבר ראשון לנתק להם חשמל מים, ויבוא דלק ואספקת מזון ותרופות....
ככה ייווצר לחץ מהאזרחים כי הם לא יוכלו להסבול את זה..!
וחוץ מזה- מי שמע שמשהו מספק נשק לאויב?!? הם מייצרים עכשיו עוד טילים ע"י הדלק והחשמל שמדינת ישראל מספקת ...!!!
אחרי שמתנתקים מחשמל ומים צריך להפציץ כל מה\ מי שקשור לטרור בלי לרחם!!!!!
גם עם זה בתי חולים... גם ככה העולם מגנה כל מה שאנחנו עושים! החולים שלהם לא חשובים יותר מאזרחי ישראל!!!!!
אחרי כל זה.....
יש על מה לדבר על כניסה קרקעית- וגם זה! רק בתנאי שהכניסה היא במטרה לכבוש את עזה אחת ולתמיד- אחרת זה לא אפקטיבי וחבל על חיי החיילים שלנו...
עקרונית אני נגד. אבל אני גם חושבת שצריך להפציץ מהאוויר את כל המחסנים והמנהרות גם אם הם מתחת לבתי ספר ובתי חולים. אבל אני יודעת שזה לא ממש מציאותי ואפשר להבין.
אז יכול להיות שהדרך היחידה לשים סוף לטרור הזה הוא ע"י כניסה. אם זה תהיה כניסה כמו שראינו בעבר, אז אין למה להכנס. כמו שפייגלין אמר, למה להכנס? כדי לצאת יום אחרי זה??.
אז אם היו אומרים לי שכניסה יהיה חיסול סופי בלי בריחה בתירוץ של "הפסקת אש". אז אני מבינה שכלית שזה מה שצריך להיות וזה שווה את זה.
אבל זה עדין קשה להגיד כ"כ נחרצות, כי זה חיים, זה משפחות שלמות.
בקיצור- אני שמחה שאני לא בין מקבלי ההחלטות!!!! 
אי אפשר שכל חצי שני שנה יורים מהאוויר שבועיים יש הפסקת אש ואז עד למבמע הבא טיפטופים של אזעקות שאפילו לא מודיעים עליהם!!! די נמאס!
בתור שלב אחרון.
נוקיהאבל פוחדת כי ישלי כמה קרובים מאוד מאוד בצבא![]()
אז אני עם פיצול אישיות בקטע הזה
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.